שם הכותב: תאריך: 24 אפריל 2014

שיעור 8 – 22.04.2014

נושא רביעי בקורס

ערבות

המקור הרלוונטי: "חוק הערבות"

מי הם הצדדים בערבות?

  1. נושה
  2. חייב
  3. ערב

העסקה מתבצעת בין הנושה לחייב (נניח בנק מול יוסי), ורותי ערבה לחיוב של יוסי. אם יוסי לא ישלם לבנק – הערב יצטרך לשלם ככל הנראה. כמובן שיש גם חריגים.

החוק עוסק בעיקר בזכויות של הערב. הבעיה בנושא הערבות זה שבפועל במועד שבו הערב חותם על הערבות הוא כאילו לא מרגיש את ההתחייבות שלו בפועל, כי הוא לא הוציא כסף מהכיס.

לעיתים הבנק ידרוש יותר מערב אחד. לצורך קבלת הלוואות על מכוניות או על בתים כיום אין צורך בערב, כי הבנק משעבד את הנכס.

מהות הערבות ת"ט תשל"ב-1971

1.    (א)  ערבות היא התחייבותו של אדם לקיים חיובו של אדם אחר כלפי אדם שלישי.

           (ב)  הערבות יכול שתהיה לחיוב כולו או מקצתו, קיים או עתיד לבוא, מתחדש או מותנה, קצוב או בלתי קצוב.


ס'1 – הערב מתחייב לבצע את מה שהחייב מחויב אליו, במקרה שהחייב לא יעשה זאת בעצמו. הערבות לא חייבת להיות לכלל העסקה, כלומר יתכן כי הערב יהיה ערב רק לחלק מהעסקה – ואם זה כך, חייבים להבהיר זאת מראש בחוזה.

הערבות יכולה להיות גם לעסקה שהיא לא הלוואה, לדוגמא להיות ערב לביצוע של פרויקט בניין כלשהו (החייב הוא חב' בנייה והנושה הוא בעלים בקרקע מסוים – מתקשרים בעסקת קומבינציה).

בין הנושה לערב יש חוזה, שבו מתחייב הערב לאחוז מערבותו. בין החייב לערב לא חייב שיהיה חוזה. החוזה ה"מעניין" יותר הוא בין הנושה לערב.

 

סייג לערבות

2.    אין ערבות אלא לחיוב בר-תוקף.


ס'2 יש עקרון חשוב בנושא הערבות: "עקרון הטפילות":

הערבות היא תמיד נלווית לעסקה העיקרית. כלומר הערבות לא יכולה להיות העסקה העיקרית, ואין לה קיום עצמאי. אנו מדגישים זאת משום שאם העסקה לא יצאה לפועל הערבות אינה תקפה. לא יכול להיות שיש ערב, אך אין עסקת יסוד. לא מדובר בהפרת חוזה, מדובר כאשר העסקה פשוט לא יצאה לפועל.

 

יצירת הערבות

3.    הערבות נוצרת בהסכם בין הערב לבין הנושה או בהתחייבותו של הערב שהודעה עליה ניתנה לנושה; ואם היתה הערבות על פי צו של רשות – משנמסר כתב הערבות לרשות.

ס'3 איך נוצרת הערבות?

  1. בהסכם בין הערב לבין הנושה– הבנק לא יבקש לראות חוזה בין חייב לערב, זה לא מעניין אותו. החוזה יכול להינתן בע"פ (אין חובת כתב), אך לרוב יבקשו חוזה בכתב בפועל.
  2. חלופה נוספת ליצירת הערבות היא בהתחייבות של ערב שהודעה עליה ניתנה לנושה – נקרא "ערבות בהודעה". זה חריג מאוד שזה קורה, כי במצב זה הערב יכול להודיע לנושה שהוא ערב ולכפות על הנושה את הערב. לכאורה כופים על הנושה את הערבות הזו.
  3. ערבות יכולה להיווצר בגלל צו של רשות שלטונית. כלומר כאשר משהו עצור ניתן לתת ערבות עבורו כדי להבטיח שהוא לא בורח מהארץ וכדומה.

 

תחומה של הערבות

4.    (א)  אין הערב חב ביותר מחיובו של החייב ולא בחמור ממנו.

           (ב)  הערב חב גם בריבית, בהוצאות ובדמי נזק שנתחייב בהם החייב בשל החיוב הנערב, ודינם של כל אלה כדין החיוב הנערב; והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת מן הערבות.

           (ג)   היה היקף הערבות מוגבל, אין הערב חב אלא בתחום ערבותו.

 

ס'4 גבולות הערבות – למה הערב אחראי בעצם?

ס'4(א) – לא ניתן לדרוש מהערב משהו שהוא מעבר למה שהחייב חייב.

ס'4(ב) – אם בהתחייבות יש גם ריבית, קנסות פיגורים וכדומה – הערב חייב בהן גם.

ס'4(ג) – אם היקף הערבות מוגבל, כלומר הערב ערב רק לחלק מההתחייבות – כך יהיה בפועל.

 

אחריות הערב

8.    הערב והחייב אחראים כלפי הנושה יחד ולחוד, אולם אין הנושה רשאי לדרוש מן הערב מילוי ערבותו בלי שדרש תחילה מן החייב קיום חיובו, אלא באחת הנסיבות האלה:

(1)   הערב ויתר על הדרישה מן החייב;

(2)   ניתן נגד החייב צו קבלת נכסים או צו פירוק;

(3)   החייב מת או נמצא מחוץ לישראל או שמתן הדרישה כרוך בקשיים מיוחדים.

 

ס'8אחריות הערב

הערב והחייב חייבים ביחד או לחוד על הסכום. לעיתים גם הבנק יחליט שלא לתבוע את הערב (אם יודעים כי אין לו כסף). בנק לא יפנה לערב כאשר הוא יודע כי יש לערב בעיה כספית.

ברמה העקרונית הערבות היא בעצם של הערב והחייב יחד ß הם כאילו גוף אחד. נניח שמדובר בערבות של 100 אש"ח ומהערב יכולים להוציא 70 אש"ח. אזי חסר עוד 30 אש"ח; ללא הסעיף הזה הבנק לא יכול ללכת לערב ולבקש עוד 30 אש"ח.

מה דורשים מהנושה לעשות לפני שהוא פונה לערב? קודם כל ללכת לנסות לגבות מהחייב.

חריגים:

  1. אם הערב ויתר על הדרישה של לפנות קודם כל לחייב – כלומר הסכים לפנות ישירות לערב מבלי לעבור אצל החייב קודם.
  2. אם החייב הוא חב' ונכנס להליך פירוק / אדם פרטי שנכנס להליך של פשיטת רגל – הנושה לא צריך לפנות לחייב.
  3. החייב מת/בחו"ל/קושי מיוחד לאתר אותו (ברח).

חוץ ממצבים חריגים שפונים ישירות לערב, צריכים קודם כל לפנות לחייב בדרישה.

 

בעבר היו הרבה מאוד מקרים שבנקים הגיעו בנקל לערבים. נוצר בארץ מצב של המון ערבים שמשלמים ערבויות, זהו לא מצב כלכלי טוב. המחוקק הבין שיש בעיה בחוק, בעיקר בס'8 בחלק של הדרישה. ולכן בשנת 1992 בוצע אחד התיקונים החשובים בחוק הערבות, והוסיפו את ס'18 – פרק ב' לחוק. את ס'8 לא תיקנו. הכניסו את הנושא שנקרא "ערב יחיד" – ערבות של ערב יחיד. ס'18-ס'32 דנים בכך. הרעיון שעומד מאחורי התיקון הוא שבמצבים מסוימים הנושה חייב למצות את כל ההליכים המשפטיים מול החייב, ורק אם הוא מוכיח שהוא לא הצליח למצות את כל ההליכים המשפטיים איתו, רק אז מותר לו לפנות לערב.

תחולה (תיקון מס' 2)  תשנ"ח-1997

18.   הוראות פרק זה יחולו על ערבות שנתן ערב יחיד לנושה, יהא כינויה אשר יהא, לרבות התחייבות לשיפוי.

 


ס'19סעיף הגדרות

 

הגדרות (תיקון מס' 2)  תשנ"ח-1997

19.   בפרק זה –

           "נושה" – מי שמתן הלוואות הוא במהלך עסקיו הרגיל, אף אם אינו עיסוקו העיקרי;

           "ערב יחיד" – מי שאינו תאגיד, ולמעט בן זוג של החייב או שותפו של החייב, בין בשותפות רשומה ובין בשותפות שאינה רשומה; היה החייב תאגיד, לא ייחשב כערב יחיד גם מי שהוא בעל ענין בתאגיד; לענין זה, "בעל ענין בתאגיד" – כהגדרת "בעל ענין" בתאגיד, בחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968;

הודעה תשע"ד-2014

           "ערב מוגן" – אחד מאלה:

(1)   ערב יחיד, שבחוזה הערבות בינו לבין הנושה נקוב סכום שאינו עולה על 89,311.66 שקלים חדשים;

(2)   ערב יחיד, שבחוזה הערבות בינו לבין הנושה נקוב סכום שאינו עולה על 744,263.82 שקלים חדשים, ובלבד שהחיוב הנערב נועד לרכישת זכויות בדירה המיועדת למגורי החייב, ילדיו הבגירים או הוריו.

 

ערב יחיד לא יכול להיות תאגיד, אלא אדם פרטי. לא יכול להיות בן זוג של החייב או שותפו.

מהם המקרים שחייבים למצות את הדין קודם כל עם החייב עד תום? (תחת הגדרת "ערב מוגן")

מקרה (1) – כאשר מדובר בערב יחיד, שבחוזה הערבות נקוב סכום שלא עולה על כ90000 ₪.

כלומר כאשר יש ערב עד סכום זה, יש למצות תהליכים מול החייב.

מקרה (2) – ערב יחיד בסכום ערבות שלא עולה על כ750000 ₪ – כאשר הערבות ניתנה לזכויות בדירת מגורים; לא עסק מסחרי ולא דירה שנייה להשקעה. במצב זה צריך למצות קודם כל הליכים עם החייב.

 

ס'15ביטול הערבות

ביטול ערבות לחיוב עתיד לבוא

15.   (א)  ניתנה ערבות לחיוב עתיד לבוא רשאי הערב, כל עוד לא נוצר החיוב הנערב, לבטל ערבותו על ידי מתן הודעה בכתב לנושה, אולם עליו לפצות את הנושה בעד הנזק שנגרם לו עקב הביטול.

           (ב)  ניתנה ערבות כאמור בהסכמת החייב וביטל הערב ערבותו בלי שנתן לחייב הודעה על כך זמן סביר מראש, על הערב לפצות את החייב בעד הנזק שנגרם לו עקב אי-מתן ההודעה.

 

איך הערב משתחרר מהערבות שלו?

  1. ס'15(א) – אם מדובר בערבות לחיוב שאמורה להיות בעתיד (עסקה עתידית) – כל עוד לא נוצר חיוב, הערב יכול לבטל את ערבותו.

    לדוגמא: ניתנה מסגרת אשראי של 1 מיליון (זוהי העסקה בין החייב לנושה). בפועל מסגרת האשראי תינתן רק מה1.1.15. רותי חתומה על ערבות בהסכם זה. בגלל שהחיוב הוא חיוב עתידי, רותי יכולה לבטל ערבותה. איך תעשה זאת? הודעה בכתב לנושה. יכול להיות שהיא תצטרך לפצות את הנושה.

  2. המקרה הקלאסי: הערבות הסתיימה כי החיוב הסתיים! זה מכוח כך שהערבות היא תמיד נלווית.


5 × שבע =

תואר ראשון
תואר שני
מרצים