שם הכותב: תאריך: 28 מרץ 2014

שיעור 6 – 26.03.2014

המשך משכונות

  1. משכון רשום – מה עומד מאחורי רישום המשכון? כלפי מי הבנק רוצה להתגונן כאשר הוא רושם את המשכון? נניח שמכרו לי אוטו עליו יש משכון רשום – אם לא היה משכון רשום – אין לבנק זכויות קודמות על פניי. הרישום נועד להתמודד עם צדדים שלישיים שיבואו, אם יבואו בכלל. מרשם זה יביא לנו פומביות מול כל העולם. לעיתים אין ברירה ולא ניתן שלא לעשות משכון רשום; כי משכון בהסכם לא תקף כלפי צדדים שלישיים ובמשכון מופקד לא ניתן להשתמש פיזית, כי הנכס מופקד.

    מועד הרישום – כל עוד המשכון לא נרשם בפועל, זה אומר שאין משכון רשום. חוק המשכון קובע שמבחינת הרישום משכון רשום צריך להירשם תוך 21 יום מהרגע שנוצר (כולל שבתות וחופשות, לא ימי עסקים). אם יש חוזה ובטווח של ה21 יום יבוא נושה אחר – אין לו את הזכות. הבנק מוגן מפני פשיטות רגל בתוך הטווח של ה21 יום.

    כל אחד יכול לבדוק האם קיים משכון על נכס. היכן בודקים זאת? בכל המקומות שניתן לרשום בהם את המשכון, וזאת בתמורה לתשלום אגרה. כך ניתן לקבל מידע על המשכונות הרשומים.

    מהימנות המרשם– להבדיל מרישום בעלות בטאבו של נכס מקרקעין, ששם אם הטאבו טעה ורשם על שם משהו אחר – זה בעיה של המדינה, ברישומים של משכונות הרישום הוא לא מהימן סופית לגבי החייב. זה אומר שאם הייתה שגיאה ברישום המשכון והיא הוכחה – ביהמ"ש יפסוק לפי מה שהיה אמור להיות בפועל. צריך להיזהר ולקחת בחשבון שאם הייתה איזושהי טעות יכולה להיווצר בעיה.

    רישום המשכון– ברמה העקרונית משכון נרשם ברשם המשכונות. רשם המשכונות הוא יחידת סמך של משרד המשפטים, בד"כ יש רשם משכונות ליד כל ביהמ"ש מחוזי. איפה רושמים? רושמים ברשם החברות הקרוב ביותר ע"פ הכתובת של החייב. אם קניתי אוטו ואני גרה בת"א ע"פ הת.ז – אז רושמים ברשם המשכונות בת"א. הכל נרשם ברשם המשכונות למעט נכסי מקרקעין; המשכנתא נרשמת בטאבו, כלומר בלשכת רישום המקרקעין. אין שום צורך לרשום ברשם המשכונות את המקרקעין. בפרקטיקה, כשלוקחים משכנתא בבנק, הבנק יבקש שנרשום זאת גם ברשם המשכונות. מדוע הוא עושה זאת? כי אם משהו יבדוק על מירב במה היא ממושכנת והוא יבדוק רק ברשם המשכונות ולא בטאבו – כך ניתן להיות "on the safe side". הטאבו הוא הקובע – אם יש משכנתא ברשם המשכונות ואין משכנתא רשומה בטאבו – יש בעיה לנושה שהוא אינו מובטח. אין סנכרון בין רשם המשכונות לבין הטאבו.

    המקום הנוסף בו רושמים: רשם החברות. ע"פ ס'178 לפקודת החברות (ולא חוק החברות) שעבודים על נכסים של חב' ישראלית צריכים להיות רשומים ברשם החברות; שעבודים על אג"ח, מקרקעין, מיטלטלין, על חובות וכו'. המשמעות היא שאם מדובר בנכס מקרקעין של חב', שעבודיה ירשמו בשני מקומות: גם בטאבו וגם ברשם החברות. לגבי נכסי מיטלטלין אין חובה לרשום אותם ברשם המשכונות, אלא מספיק רק ברשם החברות (יתכן כי הנושה לא יסתפק רק ברשם החברות ויבקש גם ברשם המשכונות – כמו שהבנק מבקש). כל מה שלא מצוין ברשימה זו, ירשם ברשם המשכונות.

    חריגמניות – גם עליהן ניתן להטיל משכון. משכון על מניות זה ברשם המשכונות ולא ברשם החברות, כי מניות הן לא מיטלטלין אלא מעין נכס רעיוני. אם מוציאים פלט של משכוני חברה ברשם החברות, לא נראה שם משכוני מניות – כי לא מדובר במשכון של החב', אלא של הבעלים של החב'.

    חוק החברות הוא מ1999 – לפניו הייתה פקודת החברות מימי המנדט הבריטי. השאירו מפקודת החברות רק את החלק של פירוקים ושעבודים – שאר הסעיפים נמחקו והועברו לחוק החברות החדש. המחוקק אמר כי הוא מעוניין לחוקק חוק חדש ולהכניס לחוק אחד את פירוק, שעבודים, משכונות וכו' – זה טרם קרה, ולכן נושאים אלו עדיין מפוזרים בין חוק החברות, פקודת החברות וכו'. מתגבשת חקיקה שמאחדת את כל זה, אך זה ייקח שנים רבות עד שיחוקק סופית.

    שעבודים הטעונים רישום [127(1) רישה, תנאי (ג)]

    178. (א)  שעבוד מן המנויים להלן, שיצרה חברה רשומה בישראל, יהיה בטל כלפי המפרק וכל נושה של החברה, במידה שהוא מטיל ערובה על נכסיה או מפעלה, זולת אם פרטי השעבוד שנקבעו והמסמך היוצר אותו או מעיד עליו, אם היה מסמך כזה, נמסרו לרשם או נתקבלו אצלו, בדרך ובמועד האמורים בסעיף 179, לשם רישום כנדרש לפי פקודה זו; ואלה השעבודים:

    (1)   שעבוד בערובה לאיגרות חוב, לרבות שעבוד צף או שעבוד של הון מניות שלא נדרש תשלומו, של דרישות תשלום שטרם נפרעו ושל מוניטין;

    (2)   שעבוד נכס מקרקעין בכל מקום שהוא, או ענין בנכס כאמור;

    (3)   שעבוד נכס מיטלטלין, כשאין הנכס מוחזק בידי הנושה;

    (4)   שעבוד חובות לקוחות;

    (5)   שעבוד אניות או חלקים בהן;

    (6)   שעבוד פטנטים, רשיונות לפי פטנטים, סימני מסחר או זכויות יוצרים.

               (ב)  ניתן לחברה מסמך סחיר כערובה לחובות לקוחות, והחברה הפקידה אותו כערובה לקבלת הלוואה, לא יראו את ההפקדה כשעבוד חובות לקוחות לענין סעיף זה.

               (ג)   היה שעבוד בטל כאמור בסעיף קטן (א), אין בכך כדי לפגוע בחוזה או בהתחייבות להחזיר את הכסף המובטח בשעבוד, ופרעון כסף זה יחול מיד.

    דרכי הרישום ומועדיו [127(1) תנאים (א), (ב)]

    179. (א)  המועד למסירת הפרטים והמסמך או קבלתם לפי סעיף 178 הוא –

    (1)   באין הוראה אחרת – תוך עשרים ואחד ימים מהיום שבו נוצר השעבוד;

    (2)   בשעבוד מקרקעין שבישראל – תוך עשרים ואחד ימים מהיום שבו אישר רשם המקרקעין את העסקה לרישום, בין שנערכה בפניו ובין שנערכה בפני עורך דין;

    (3)   בשעבוד שנוצר מחוץ לישראל על נכסים שמחוץ לישראל בלבד – תוך עשרים ואחד ימים מהיום שבו יכול היה המסמך להתקבל בישראל בדרך הדואר הרגילה אילו נשלח בזריזות מספקת; לענין פסקה זו מותר שיימסר העתק של המסמך, מאומת כפי שנקבע.

               (ב)  בשעבוד שנוצר בישראל הכולל נכסים שמחוץ לישראל, מותר לשלוח את המסמך לפי סעיף 178 לרישום אף אם יש צורך בהליכים נוספים כדי להקנות לשעבוד תוקף לפי דיני הארץ שבה נמצאים הנכסים.

 

תחרות בין משכון רשום לבין תקנת השוק במיטלטלין

תקנת השוק= עקרון תקנת השוק קובע כי אם קניתי משהו בשוק, ואני עומדת בכל מיני קריטריונים – אני אמורה להיות מוגנת מפני צדדים שבאים וטוענים כי הנכס שלהם/העסקה לא נעשתה. מדובר בקונפליקט בין הקונה לבין מי שמכר לו.

תקנת השוק במיטלטלין – ס'34 לחוק
המכר

תקנת השוק

34.   נמכר נכס נד
על ידי מי שעוסק במכירת נכסים מסוגו של הממכר והמכירה היתה במהלך הרגיל של עסקיו, עוברת הבעלות לקונה נקיה
מכל שעבוד, עיקול וזכות אחרת בממכר אף אם המוכר לא היה בעל הממכר או לא היה זכאי להעבירו כאמור, ובלבד שהקונה קנה וקיבל אותו לחזקתו בתום-לב.

 

אם רכשתי מיטלטלין ממי שעוסק במכירת נכסים מסוג זה במהלך העסקים הרגיל והייתי תם-לב אזי קניתי נכס שנקי מכל טענה. לעניין הדיון בתמורה בגין הנכס- זה יותר רלוונטי לעסקאות נוגדות, אולם יתכן כי תמורה מאוד נמוכה תפגע בתום הלב שלי (אם רכשתי הנכס במחיר הזדמנותי).

דוגמא: קניתי טלוויזיה במהלך העסקים הרגיל (כלומר לא ב2 לפנות בוקר במגרש שכוח-אל) מרשת ידועה. לקחתי פיזית את הטלוויזיה הביתה. לפתע פונה אלי הבנק של החנות, וטוען כי הטלוויזיה ממושכנת, ושעלי להחזיר אותה לבנק. מי גובר? הבנק (שיש לו משכון רשום על הטלוויזיה) או אני (תקנת השוק)? המשכון הרשום לא גובר!!!! תקנת השוק במיטלטלין גוברת על המשכון הרשום, משום שזה לא הגיוני שעל כל רכישת נכס מיטלטלין נלך לבדוק רישום ברשם המשכונות, נשלם אגרה בכל פעם וכו'.

פס"ד זהבה רוזנשטרייך נגד חב' א.י אוטומובילים

זהבה רכשה מכונית פורד מחב' שעוסקת במכירת מכוניות – חב' דיס. הרכב לא באמת שייך לחב' דיס, כי דיס רכשה אותו מחב' א.י בתשלומים, וכדי להבטיח שהתשלומים יבוצעו – א.י העבירה את הרכב לדיס, אך רשמה עליו שעבוד ברשם החברות על האוטו הזה. למה א.י רוצה שעבוד על האוטו? כדי להבטיח את התשלומים. דיס לא עמדה בתשלומים, והיא צריכה להעביר את האוטו חזרה ל א.י. א.י טענו כי זהבה הייתה צריכה לבדוק ברשם החברות שרשום שעבוד והיא לא תמת-לב. מצד שני, טען ביהמ"ש שכאשר אדם רוכש רכב הוא בודק רק את הניירות של הרכב – ואם לא רשום שעבוד על הניירות (השעבוד ירשם על הרישיון אם הוא נרשם במשרד הרישוי), אזי אין שעבוד מבחינת הרוכש והכל נקי. ביהמ"ש קבע כי תקנת השוק (זהבה) גוברת על רישום המשכון, אם היא עמדה בקריטריונים של תקנת השוק; מהלך עסקים רגיל.

 

מימוש משכון – ס'16, ס'17 וס'18 לחוק המשכון

ס'16 – אם לא קוים החיוב, הבנק/הנושה יכול לממש את המשכון.

מימוש המשכון

16.   (א)  לא קויים החיוב במועדו, רשאי הנושה לממש את המשכון.

           (ב)  אין הצדדים רשאים להתנות על דרכי המימוש לפי חוק זה כל עוד לא הגיע המועד לקיום החיוב.

 

ברמה העקרונית ע"פ ס'17 ניתן לממש משכון רק בצו ביהמ"ש. למה רק לכאורה? כי אם מדובר במשכון מופקד או במשכון רשום – לא חייבים צו של ביהמ"ש, אלא מספיק ראש ההוצאה לפועל למימוש המשכון. דרך הוצאה לפועל זה הליך הרבה יותר פשוט. כלומר במשכון בהסכם אין סמכות להוצאה לפועל.

דרכי המימוש

17.   מימוש המשכון יהיה על פי צו בית המשפט, אולם –

(1)  במשכון שיש לגביו בדין אחר הוראות מיוחדות לענין זה יהיה המימוש בהתאם לאותן הוראות;

(2)  במשכון שהופקד כאמור בסעיף 4(2) או שנרשם כאמור בסעיף 4(3) יכול שהמימוש יהיה על פי צו ראש ההוצאה לפועל;

(תיקון מס' 1) תשס"ה-2005

(3)  במשכון שהופקד כאמור בסעיף 4(2) והוא משמש ערובה לחיוב המגיע לגוף מוסדי, וכן במשכון ניירות ערך, יכול שהמימוש יהיה על ידי הגוף המוסדי עצמו ללא צו כאמור;

בפסקה זו –

"גוף מוסדי" – כל אחד מאלה:

(1)   תאגיד בנקאי כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981;

(2)   בנק ישראל כמשמעותו בחוק בנק ישראל, התשי"ד-1954;

(3)   מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסים (ביטוח), התשמ"א-1981;

(4)   חברה מנהלת כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005;

(5)   מי שהוא חבר בורסה בהתאם לתקנון הבורסה כמשמעותו בסעיף 46 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 (בפסקה זו – חוק ניירות ערך);

(6)   גופים נוספים שיקבע שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;

"משכון ניירות ערך" – משכון המשמש ערובה לחיוב המגיע לגוף מוסדי, שהוא אחד מאלה:

(1)   משכון שהוא ניירות ערך הרשומים לזכות החייב אצל הגוף המוסדי;

(תיקון מס' 2) תשס"ח-2008

(2)   משכון שהוא ניירות ערך הרשומים לזכות הגוף המוסדי אצל גוף מוסדי אחר או אצל מסלקה כהגדרתה בסעיף 50א לחוק ניירות ערך;

(3)   משכון שהוא ניירות ערך שלגביהם ניתן לגוף המוסדי יפוי כוח להקנות בהם זכות לאחר;

"ניירות ערך" – ניירות ערך כהגדרתם בסעיף 52 לחוק ניירות ערך, הרשומים למסחר בבורסה, וכן יחידות של קרן פתוחה כמשמעותן בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994, לרבות זכות לניירות ערך כאמור;

(4)  במשכון שהוא זכות יכול שהמימוש יהיה כאמור בסעיף 20.

דרך המימוש בהוצאה לפועל

18.   מימוש משכון על פי צו בית המשפט או צו ראש ההוצאה לפועל יהיה בדרך של מימוש נכס שהוטל עליו עיקול בהוצאה לפועל של פסק דין, זולת אם הורה ראש ההוצאה לפועל על דרך אחרת שראה אותה יעילה וצודקת יותר בנסיבות הענין.

 

 

ריבוי משכונים- ס'6 לחוק המשכון

מישכון נוסף

6.    (א)  החייב רשאי לשעבד את הנכס הממושכן במישכון נוסף בלי נטילת רשות מאת הנושה; אולם נושה נוסף לא יוכל להיפרע מן המשכון אלא לאחר שסולק החיוב שהובטח במישכון שלפניו; והכל באין קביעה אחרת בהסכם המישכון הקודם.

           (ב)  בהסכמת הנושה רשאי החייב לשעבד את הנכס הממושכן במישכון נוסף שדרגתו תהיה שווה לדרגת המישכון של אותו נושה או עדיפה ממנה.

 

ס'6(א) קובע שאם כבר יש משכון על הנכס, המשכון הבא בתור יכול להיעשות ללא אישור של הנושה – אך זה אומר שהשני הוא שני בתור. כלומר אם יצטרכו לעשות מימוש משכון, קודם כל הראשון יקבל את מלוא חובו, ואם יישאר – השני בתור יקבל. בד"כ בנק משכנתאות בישראל לא יסכים להיות במעמד זה.

ס'6(ב) דן שאם הנושה הראשון מסכים (צריך הסכמת נושה), ניתן לרשום משכון נוסף (שני/שלישי/רביעי/… בתור) שדרגתו שווה/עדיפה למשכון הראשון. יש מצבים שמבחינה עסקית אין ברירה, ואז פונים לנושה הראשון – ואם הוא מסכים אז אפשר לרשום בדרגה שווה את השני בתור. אם צריך לממש את המשכון, הם מקבלים שווה בשווה. ז"א שאם לכל אחד היה 1 מיליון ₪ משכון – ומוכרים את הנכס ב1.5 מיליון ₪ – המשכון לא מכוסה, והמיליון וחצי מחולקים שווה בשווה בין שני הנושים.

 

משכון מסווה

מדובר בסיטואציה שבה לא ברור שמדובר במשכון, ובכל זאת יקבעו שמדובר במשכון. משכון מסווה זו עסקת משכון שכאשר מסתכלים עליה בעיניים רגילות לא יראו שיש משכון, אך ביהמ"ש כן רואה מאחורי העסקה כוונת משכון. אם זה נכון – אז חל גם חוק המשכון. מדובר בעסקה שלכאורה חשבנו כי חל רק חוק החוזים, אך כעת חל גם חוק המשכון!

דוגמא – כשספק מספק סחורה לחנות והחנות טרם שילמה לו על הסחורה. הספק נתן אשראי לחנות, ובינתיים החנות מוכרת את הסחורה שטרם שילמה עליה. האם עסקה זו טומנת בחובה משכון לספק על הנכסים הללו? כי אם כן ולא ישלמו לו – הוא יוכל לקחת אותם חזרה. ואם לא – אין לו משכון והוא לא יכול לעשות כלום.



+ 9 = ארבע עשרה

תואר ראשון
תואר שני
מרצים