שם הכותב: תאריך: 20 מרץ 2014

שיעור 5 – 19.03.2014

המשך דיני שטרות

יסוד התמורה

השטר יהיה תקף רק במידה וניתנה עבורו תמורה.

זה אומר שאם נתתי שטר צ'ק במתנה (נניח בחתונה), זה לא נקרא תמורה. זה נקרא מתנה, ולכן במידה ואבטל את הצ'ק – החתן והכלה לא יכולים לתבוע אותי. אין להם עילה שטרית – כי הם לא נתנו תמורה בעד השטר (ולא ניתן לטעון כי התמורה שנתנו החתן והכלה בעד הצ'ק הייתה אוכל ושתייה באירוע שלהם). כלומר אם א' משך צ'ק לפקודת ב' (החתן והכלה) אז אין בין השניים עילה שטרית. אך אם הצ'ק סוחר ובגינו ניתנה תמורה, כלומר אם החתן והכלה סיחרו את הצ'ק לבעל האולם (ג') ß בגלל שג' נתן תמורה לב' בעד השטר (אולם, שירות וכו') ß אזי לג' כן יש עילה שטרית נגד כל מי שחתום על השטר; א+ב.

 

ישנה טענה משפטית שנקראת "כשלון תמורה";

פס"ד בי"ס טכניקום נגד אדלר

טכניקום הוא בי"ס פרטי אקסטרני. אב רשם את בנו לבי"ס זה, ונתן צ'קים עם תאריכים עתידיים. לאחר יומיים התחרט האבא ולא רצה שהבן ילמד שם (כל זאת התרחש לפני שהתחילה שנת הלימודים). כשהתחילה שנת הלימודים, הבן לא הלך ללימודים בטכניקום. השאלה שעלתה – בי"ס מחזיק את הצ'קים – האם הוא יכול ללכת להוצאה לפועל ולמשוך את הצ'קים? יש כאן בעיה! בי"ס לא יכול להפקיד את הצ'קים כי לא ניתנה תמורה לתלמיד ß הרי שהתלמיד לא הגיע ללימודים. מצד שני התלמיד יצר נזקים לבי"ס כי הפר חוזה מול בי"ס (בבי"ס הסתמכו על הרישום, הילד תפס מקום בכיתה במקום תלמיד אחר שיכל להירשם) ß כאן ניתן לתבוע מעילה חוזית. בפועל לא ניתנה תמורה בגין העסקה, לכן מבחינה שטרית לא ניתן לגבות את הצ'ק.

כשלון תמורה רלוונטי לצדדים קרובים; טענה בגינה לא ניתן לתבוע בעילה שטרית. זהו מצב בו היה כשלון בתמורה, דהיינו התמורה שניתנה בעד הצ'ק נכשלה.

 

מה קורה בכשלון תמורה כאשר מדובר בצדדים רחוקים?

כלומר כאשר הצ'ק סוחר לג', ג' בא לפדות את הצ'ק ואז אומרים לו שב-א' או ב' קיים כשלון תמורה. האם זה תקף?

כאן יש לעשות הבחנה בין 2 מצבים:

  1. כשלון התמורה נעשה לפני שהצ'ק סוחר – ב' מחזיק את הצ'ק ועולה בעיה, כי לא מסר את הסחורה (כבר יש כשלון תמורה), ואז ב' מסחר את הצ'ק לאיזה ספק שלו (ג'). זהו מצב שכשלון תמורה נעשה לפני שהצ'ק סוחר.

    הפתרון: מי שיכול לגבור הוא רק ג' – אם הוא אוחז כשורה. אם ג' הוא אוחז כשורה הוא יגבור על הטענה.

  2. כשלון התמורה נעשה אחרי שהשטר סוחר – בין א' לב' יש עסקה. ב' אמור להביא סחורה לא' רק בעוד חודשיים. לא ניתן להגיד במצב זה שיש כשלון תמורה. אך לאחר סיחור הצ'ק לג', ב' לא סיפק את הסחורה – כשלון תמורה.

    הפתרון: מי גובר כאן? רק אוחז בעד ערך או אוחז כשורה. כי הסיכוי שג' יכול היה לדעת שיהיה כשלון תמורה הוא כמעט אפסי. גם אם הוא חקר את המצב – קשה היה לחזות מצב זה.

 

ערבות לשטר

נחזור לכאן רק לאחר שנלמד על ערבות.

 

סיימנו את דיני שטרות.

חומר לבוחן – כל דיני שטרות למעט ערבות לשטר.

 

נושא שני בקורס


משכונות

מקור: "חוק המשכון"

מה זה "משכון"/"שעבוד"/"בטוחה"?

ערובה לקיום החיוב, כלומר בטחון לקיום העסקה/החוזה.

יתרונות ליצירת המשכון:

המשכון יוצר יתרונות במצבים של פירוק חברה (אם מדובר בחברה), או פשיטת רגל (אם אדם פרטי). לא ניתן לומר על חברה שהיא פשטה רגל, אלא רק אדם פרטי. אם יש לי משכונות על נכסים, אזי יש לי עדיפויות בהליכי פירוק או פשיטת רגל.

 

ס'1 לחוק – הגדרה:

מהות המישכון

1.    (א)  מישכון הוא שעבוד נכס כערובה לחיוב; הוא מזכה את הנושה להיפרע מהמשכון אם לא סולק החיוב.

           (ב)  הערובה יכול שתהיה לחיוב כולו או מקצתו, קיים או עתיד לבוא, מתחדש או מותנה, קצוב או בלתי קצוב.

 

כלומר אם רכשתי רכב ולקחתי הלוואה על הרכישה מהבנק; הבנק כנראה ישים משכון על הנכס (רכב), משום שחושש שלא אעמוד בתשלומי ההלוואה. ואם אכן לא אעמוד בתשלומי ההלוואה, הבנק יפרע מהמשכון – יממש את הרכב. כלומר משכון הוא לא עסקה שעומדת בפני עצמה, אלא תמיד נלווה לעסקה מקורית, וקשור אליה. אם העסקה שבגינה ניתן המשכון נסתיימה ß אם יוכח שביצענו את העסקה, אין תוקף למשכון.

 

איזה נכסים אפשר למשכן?

ס'4-ס'5:

כוחו של המישכון כלפי נושים אחרים

4.    כלפי נושים אחרים של החייב יהיה כוחו של מישכון יפה –

(1)   בנכסים שיש לגביהם בדין אחר הוראות מיוחדות לענין זה – בהתאם לאותן הוראות;

(2)   בנכסים נדים
ובניירות ערך שאין לגביהם בדין אחר הוראות מיוחדות לענין זה והם הופקדו בידי הנושה או בידי שומר מטעם הנושה שאיננו החייב – עם הפקדתם כאמור וכל עוד הם מופקדים;

(3)   בנכסים נדים ובניירות ערך שלא הופקדו כאמור ובכל מקרה אחר – עם רישום המישכון בהתאם לתקנות שהותקנו לפי חוק זה, אולם כלפי נושה שידע או היה עליו לדעת על המישכון יהיה כוחו של המישכון יפה אף ללא רישום.

תקנת השוק

5.    נכסים נדים שמושכנו כשהיו בהחזקתו של הממשכן והם הופקדו כאמור בסעיף 4(2) או שמישכונם נרשם כאמור בסעיף 4(3), יהיה כוחו של המישכון יפה לכל דבר, אף אם הממשכן לא היה בעל הנכסים או לא היה זכאי למשכנם, ובלבד שהנושה פעל בתום-לב והנכסים באו לידי הממשכן על דעת בעליהם או על דעת מי שהיה זכאי להחזיקם.

 

הקבוצות:

  • נכסים נדים – מיטלטלין; ריהוט, מחשבים, כלי-רכב…
  • ניירות ערך – מניות, אג"חים, אופציות (ס'4, ס'24)
  • זכויות – נכסים בלתי-מוחשיים; פטנטים, זכויות יוצרים, סימני מסחר. בעלי ערך כלכלי
    (ס'9, ס'17, ס'20 – משכון זכויות)
  • מקרקעין – דן בזה גם ס'4 וגם ס'91 לחוק המקרקעין – שם קוראים לזה משכנתא (=משכון על מקרקעין). יש לשים לב שבמצב זה הרישום יהיה במקום אחר (טאבו).

 

מה לא ניתן למשכן?

  1. כאשר קיים איסור ע"פ הסכם – יש חוזה למכירת דירה, בו הוסכם שלא ניתן למשכן כלום בגין העסקה.
  2. כאשר קיים איסור ע"פ דין – כלומר יש חוקים שמגבילים משכון.
  • דוגמא: ב"חוק הנכים" לא ניתן למשכן תגמולים שנכה זכאי להם. התגמולים הללו פטורים ממימוש ע"י אחר.
  • דוגמא נוספת: ב"חוק הגנת השכר" חלק מקצבה של פנסיה וחלק מקצבת מזונות שמשלמים לא ניתנים למשכון.

 

ס'3 – איך נוצר משכון?

יצירת המישכון

3.    (א)  מישכון נוצר בהסכם בין החייב לבין הנושה.

           (ב)  הגבלה או תנאי החלים, לפי דין או הסכם, על העברת בעלות בנכס יחולו גם על מישכונו.

 

משכון נוצר ע"י חוזה בין חייב לנושה.

האם ס'3 מחייב שהסכם המשכון יהיה בכתב? לא, לכאורה אין מניעה לעשות הסכם משכון בע"פ, אך זה לא מומלץ. אם מדובר במשכנתא ß אזי חייב להיות בכתב, משום שלא בא מכוח חוק המשכון, אלא מכוח חוק המקרקעין.

עוד מקרים שמחייבים כתב:

  • ע"פ חוק הספנות, אם המשכון הוא על כלי-שיט אזי ההסכם חייב להיות בכתב.
  • פטנטים – מכוח חוק הפטנטים.

 

סוגי משכון

קיימים 3 סוגי משכון:

  1. משכון בהסכםס'4 – משכון בהסכם תקף אך ורק בין הצדדים להסכם המשכון. ע"פ הפסיקה נגלה כי משכון בהסכם הוא מאוד רעוע;

    פס"ד שטוקמן נגד ספיטני

    אדם בשם קאסיס קנה מכונית מרצדס. קאסיס העביר למוכר שטרות (צ'קים) על הרכב, כאשר על השטרות היה ערב בשם שטוקמן. שטוקמן הסכים להיות ערב לשטרות, משום שהערבות שלו הייתה בתמורה למשכון המרצדס. בין שטוקמן וקאסיס יש הסכם משכון. משכון הרכב יהיה עד שכל השטרות יפרעו. קאסיס הפר את ההתחייבויות שלו לשלם את השטרות, ובנוסף הוא מכר את הרכב שלו לאדם בשם ספיטני. כשהגיעו לשטוקמן הערב, הוא התכוון לממש את המשכון על הרכב, וכך לשלם. אך הרכב כבר לא היה בידיים של קאסיס! שטוקמן תבע את ספיטני בביהמ"ש. ביהמ"ש לא קיבל את הטענות של שטוקמן, מדובר במשכון הסכם שהוא משכון רעוע – ואיך ספיטני היה צריך לדעת שיש משכון על הרכב? אם עושים רק משכון בהסכם, צריך להבין שהוא תקף רק בין הצדדים להסכם. שטוקמן היה צריך לתבוע את קאסיס על הפרת חוזה.

  2. משכון מופקד – החייב מפקיד פיזית אצל הנושה את הנכס. במקרקעין זה לא רלוונטי, אלא רק בנכסי מיטלטלין. נניח שרציתי לקחת הלוואה של מיליון ₪ מהבנק, ויש לי תמונה של ואן-גוך בשווי 2 מיליון ₪ – אביא זאת פיזית לבנק כמשכון – והם יפקידו את התמונה בכספות שלהם.

    האחריות של הנושה למשכון המופקד: חל עליו "חוק השומרים", כלומר אם התמונה תיגנב – הבנק יהיה בבעיה. הבנק מחויב לנעול את התמונה ולשמור עליה כמו שצריך. כמו כן הבנק עושה ביטוח על התמונה. גם ניי"ע יכולים להיות משכון מופקד(מדפיסים את דף המניות ומפקידים בבנק עצמו).

  3. משכון רשום – נלמד בשיעור הבא.


− 2 = אחד

תואר ראשון
תואר שני
מרצים