שם הכותב: תאריך: 11 מרץ 2014

שיעור 3 – 05.03.2014

המשך דיני שטרות

 

דרישות הצורה של השטר

ברגע שלא עומדים בדרישות הצורניות של השטר, זה מאוד קשיח – אין לי שטר! אם אין לי שטר אזי לא ניתן לתבוע בעילה שטרית ולא ניתן ללכת להוצאה לפועל. זה לא סותר את זה שיכולה להיות לי עילה חוזית. כל זאת למעט חריגים.

הדרישות קבועות בס'3(א) לפקודת השטרות:

שטר חליפין מהו

3.    (א)  שטר-חליפין הוא פקודה ללא תנאי ערוכה בכתב מאת אדם אל חברו, חתומה בידי נותנה, בה נדרש האדם שאליו ערוכה הפקודה לשלם לאדם פלוני או לפקודתו, או למוכ"ז, סכום מסויים בכסף, עם דרישה או בזמן עתיד קבוע או ניתן לקביעה.

 

הסעיף דורש 8 יסודות מצטברים:

  1. פקודה או הבטחה – שטר לא חייב להיות כמו צ'ק שאנחנו מכירים, אלא שטר יכול להיות בפורמט אחר. כך או כך, אסור שיהיה לו ניסוח בסגנון: "אני אודה לך אם תשלם ל-ג'…" ,אלא בנוסח של ציווי.
  2. ללא תנאי – אסור שיהיה על שטר תנאי. מהי הכוונה? שנוסח כגון; "תפרעו את השטר רק אם מירב תעביר לי את הנכס" ß אסור שיקרה, שטר אינו מותנה. הרי הבנק לא יכול לבדוק תנאי זה (אם אכן הנכס הועבר או לא). קרו מקרים שבהם כתבו על השטר לכאורה משהו שחשבו שהוא תנאי, וביהמ"ש אמר שזה לא תנאי; הרבה פעמים כותבים על השטר שהוא ניתן בגין עסקת שכירות מחוזה מיום ה1.1.14 ß לא מהווה תנאי. בנוסף, בעבר אמרו שעל צ'ק שכתוב מס' חשבון למעלה זה למעשה תנאי. זה לא מדויק, כי המטרה של המס' חשבון זה להקל על הבנק- איזה מס' חשבון צריך לחייב. זה לא תנאי, זה עזרה לבנק מבחינה טכנית את מי לחייב.

    פס"ד אזור נגד פ"ש
    – ניתן לנפרע שטר בטחון. שטר בטחון הוא שטר עם תנאי (ימומש רק אם ישבור את הקיר בדירה שהושכרה נניח). אז לכאורה זה לא שטר, כי שטר לא יכול להיות עם תנאי. בפס"ד זה נקבע כי לכתוב על שטר "שטר בטחון" זה לא תנאי. נכון שזה מהווה תנאי מתי אפשר למסור אותו לפדיון, אך ברגע שתקרה הסיטואציה הזו, אז זה עדיין לא נחשב כתנאי. במקרה זה אם ילכו לבנק, הבנק יראה כי השטר הוא מותנה ויפנה אותם להוצאה לפועל (כי יש תנאי) – ואז בהוצאה לפועל יממשו את זה.

  3. בכתב – אין שטר בעל-פה.
  4. מעת אדם לחברו – משהו שכותב צ'ק למשהו אחר – כלומר לא ניתן לכתוב צ'ק לעצמי. המושך והנפרע הם לא אותו האדם. מי יוצא דופן? צ'ק בנקאי, משום שהבנק מורה לעצמו לשלם למשהו, ולכן צ'ק בנקאי איננו עומד בדרישות הצורניות של השטר, והוא לא צ'ק. אי אפשר לקחת אותו להוצאה לפועל לפדיון. אם צ'ק בנקאי לא כובד, תובעים את הבנק בתביעה רגילה (פיצוי מאוד גובה מתקבל על מוסד בנקאי שלא מכבד הצ'ק).
  5. חתומה בידי נותן השטר (המושך) – חובת חתימה על השטר. צ'ק לא חתום הוא לא שטר. אם הופקד צ'ק לא חתום, הוא מוחזר ומחייבים עמלה בגינו. חשוב להדגיש כי אם בחב' כמנכ"לית חתמתי על הצ'ק ß אני חייבת להיות מורשית חתימה. יש לבדוק תנאי החשבון: מה הבנק דורש? לשים חותמת או לא? יש לעמוד בתנאי מורשות החתימה. הבנק דורש מורשי חתימה, בודק את חתימתם ומשווה אותה לחתימות שמועברות אליהם ממנו.
  6. התחייבות לפרוע לאדם מסוים או למוכ"ז – ברמה העקרונית הסעיף דן בזהותו של הנפרע.

    יש מס' אפשרויות:

    -לכתוב את הצ'ק לפקודת משהו.

    -לכתוב בשורת "לפקודת": "למוכ"ז" (מחזיק כתב זה). כלומר מי שמחזיק בשטר הוא "בסדר".

    מכאן נובע כי לכאורה אסור להשאיר את השורה של "לפקודת" פתוחה, כי ס'3(א) קובע שצריך לכתוב לפקודת משהו או לכתוב למוכ"ז. מאידך, ס'19 לפקודת השטרות קובע שניתן למלא את השם של הנפרע, וזה לא פוגע בכך שמדובר ב"שטר".

    מסמך לא שלם או חתימה על החלק

    19.  (א)  היה השטר חסר פרט מהותי, האדם המחזיק בו יש לו רשות לכאורה להשלים את החסר ככל שנראה לו.

    (ב)  מסמך כאמור שהושלם תוך זמן סביר ובדיוק לפי ההרשאה שניתנה, יהא אכיף על כל אדם שנעשה צד לו לפני ההשלמה; זמן סביר, לענין זה, הוא שאלה שבעובדה; ואולם אם סיחרו את המסמך לאחר השלמתו לאוחז כשורה, יהא השטר בידו כשר ובר-פעל לכל דבר, והוא יכול לאכוף אותו כאילו הושלם בתוך זמן סביר ובדיוק לפי ההרשאה שניתנה.

     

  7. סכום כסף מסוים – חייב להיות ברור הסכום הנקוב על השטר. גם במספרים וגם במילים. ומה קורה אם ישנה סתירה בין השניים? יתכן כי הצ'ק יוחזר ע"י הבנק בהתאם לס'8(ב) – המילים גוברות על הספרות.

    הסכום שיש לפרוע

    8.    (א)  הסכום שיש לפרעו על פי השטר הוא סכום מסויים, כמשמעותו בפקודה זו, אפילו פרעונו נדרש –

    (1)   עם ריבית;

    (2)   לשיעורין מפורשים;

    (3)   לשיעורין מפורשים ובתוספת הוראה שאם לא ייפרע שיעור אחד יחול זמן פרעונו של הסכום כולו;

    (4)   לפי שער חליפין נקוב, או לפי שער חליפין שיש לבררו בדרך שהורה עליה השטר.

    (ב)  מקום שהסכום שיש לפרעו נאמר גם במלים וגם בספרות, והן מכחישות זו את זו, הסכום שהמלים מורות עליו הוא הסכום שיש לפרעו.

              (ג)   מקום שהסכום שיש לפרעו נאמר במלים פעמים אחדות, או שאינו נאמר במלים אך נאמר בספרות פעמים אחדות, והן מכחישות זו את זו, הסכום הפחות הוא הוא הסכום שיש לפרעו.

              (ד)  מקום שנאמר בשטר שיש לפרעו בריבית, תחילת זמנה של הריבית היא מתאריך השטר, ואם אין בו תאריך – מיום שהוצא; והוא כשאין בשטר הוראה אחרת.

     

    עניין זה נקבע בפס"ד דיסקונט נגד אלון – המילים והספרות בצ'ק לא היו באותו הכיתוב. ע"פ ס'8(ב), הבנק היה צריך לקבל את הצ'ק ע"פ המילים – אך הוא לא עשה כן, והחזירו את הצ'ק, כי הוא לא נראה תקין. ביהמ"ש קבע שהבנק פעל נכון, פעל בזהירות – ובגלל שהצ'ק לא היה נראה תקין זה סביר שהוא הוחזר. מותר לבנק להחמיר עם הנהלים.

  8. מועד – חייבת להיות התייחסות למועד פירעון השטר. אם לא כתוב תאריך, החוק אומר שהמועד הוא במועד הדרישה, דהיינו מתי שבאו לדרוש את הפדיון. בבנקים – לצ'ק יש פג תוקף של חצי שנה. אם ע"פ הבנק הצ'ק לא נפרע עד חצי שנה מהמועד הכתוב על הצ'ק, הוא לא יכובד. הבנקים, הרבה פעמים כדי להיות ב"סייף-סייד", הם יחזירו את הצ'קים אם הם אינם בטוחים במשהו.

 

סיחור השטר

מה זה "סיחור"? העברת הזכות השטרית מהנפרע למשהו אחר.

השלב הראשון לא נקרא "סיחור", כי בשלב זה ישנם רק מושך ונפרע – אין סיחור (כלומר אין מצב שמעבירים את הצ'ק לאחר).

יש לעשות הפרדה בין שטר שהוא לפקודת משהו, לבין שטר שהוא למוכ"ז. למה יש הבדל?

  • שטר שהוא למוכ"ז, הסיחור שלו נגמר במסירה. פשוט מוסרים את השטר, ואין צורך לחתום עליו – כי כל מי שמחזיק כתב זה יכול להשתמש בו.
  • אם השטר הוא לפקודת, עדיין ניתן לסחר אותו, אך חייבים לעשות חתימת הסב. יש לחתום מאחור על הצ'ק ואז להעבירו הלאה.

כלומר תהליך הסיחור הוא כזה:

קונה (מושך/א') ß מוכר, מסב (נפרע/ב') ß ג', נסב (=מוכר של ב')

אין הגבלה של פעמים של סיחור השטר.

כאשר עושים את ההסבה, יש שני סוגים של חתימת הסבה:

  1. הסב "על החלק" – כשאתה בעצם הנפרע, רק חותמים על הצ'ק מאחור ולא כותבים למי זה. המשמעות המשפטית זה שהפכנו עכשיו את השטר לפירעון למוכ"ז. אם ג' (נסב) קיבל הסב על החלק, הוא יכול להעביר אותו לד' בלי לחתום מאחור – כמו למוכ"ז. ג' יכול לחתום גם כדי להסב, אך הוא לא חייב.
  2. הסב מיוחד – ב' חותם על הצ'ק, ואומר לג' שהוא חתם והסב רק לג'. כלומר בנוסף לחתימה הוא יכתוב ליד "אני מורה בזאת בחתימתי להסב זאת ל-ג'". אם ג' יסב זאת שוב, זה כאילו שהוא ישנה את "לפקודת".

 

הערה – על צ'קים כתובה המילה "לפקודת", והרבה פעמים אנשים טועים בכך שאם ימחקו בו את המילה "לפקודת", הם יהפכו את הצ'ק ללא סחיר. אין משמעות בצ'ק אם המילה "לפקודת" נמצאת בה או לאו. כדי להגביל סיחור יש לנקוט בצעדים אחרים, בהם נדון בהמשך. אין משמעות משפטית למחיקת "לפקודת" בצ'ק.

מה קורה אם סיחרתי בצורה לא נכונה?

פקודת השטרות קובעת שאם נעשתה הסבה בצורה לא נכונה (חסרה חתימה וכו'), בעצם ג' הוא לא נסב ע"פ חוק. הוא לא אוחז בשטר משפטית (גם אם מחזיק בו פיזית), אין לו עילה שטרית. הנסב כן יכול לדרוש ע"פ ס'30(ד), שיחתמו חתימת הסב. כל זאת כמובן אם לא גנבנו את הצ'ק (הרי בשטרות ג' צריך להוכיח ולא ב'). גם אם הגענו לאדם ח' והייתה טעות, הוא יכול ל-ב' ולא ל-ז'.

סיחור מהו

30.  (א)  משהועבר שטר מאדם לאדם בדרך העושה את הנעבר לאוחז השטר – השטר מסוחר.

(ב)  שטר בר-פרעון למוכ"ז – סיחורו במסירה.

(ג)   שטר בר-פרעון לפקודה – סיחורו בהיסב של האוחז שהוגמר במסירה.

(ד)  האוחז שטר לפקודתו שהעביר את השטר בעד ערך בלא היסב, העברתו נותנת לנעבר אותה זכות קנין בשטר שהיתה לו למעביר, ובנוסף על כך רוכש הנעבר את הזכות לקבל את היסבו של המעביר.

(ה)  היה אדם חייב להסב שטר בתור נציג, יכול הוא להסב את השטר בביטויים השוללים את חבותו האישית.

 

 

הגבלת הסחרות

  • כשעושים קרוס על צ'ק – הוא איננו מגביל סחרות. אפשר לחתום עליו חתימת הסב.

    מהי המשמעות של "קרוס"? שחובה שמי שמפקיד את הצ'ק, יפקיד אותו בבנק של עצמו. עד שהוא יראה את הכסף ייקח לפחות יום עסקים אחד, כי הבנק המושך שואל את הבנק הנמשך אם הכל תקין. אם אין קרוס, ניתן לפדות את הצ'ק במזומן שבנק שאינו שלי.

  • יש כאלו שרושמים על צ'קים "לא סחיר" – המשמעות היא שצ'ק כזה מבחינה פורמלית הוא כן ניתן להעברה. אך מה כן מוגבל פה? המילה "לא סחיר" לא פוגעת בתכונת העבירות, אך כן בתכונת הטהירות. כלומר אם הצ'ק התקבל, וחלק מהטענות שיתקבלו בעתיד בגין הצ'ק מונע ממך טענות הגנה שיכלו להיות לזכותך.
  • יש לכתוב "למוטב בלבד" על גבי הצ'ק – פס"ד ציטיאט ושם טוב
    – קיימת עסקה בין ציטיאט (מושך, קונה) לבין שם טוב (נפרע, מוכר).

    שם טוב סיחר את הצ'ק שקיבל מציטיאט לבנק הבינלאומי, כלומר בין שם-טוב לבנק הבינלאומי הייתה מערכת כזו: מסב (שם-טוב) ונסב (הבנק). התנאי בחשבון הבנק בין שם טוב לבנק היה שתמורת אשראי שהבנק נתן לשם-טוב, הוא רצה צ'קים כבטוחות. הבנק ישתמש בצ'קים רק אם שם-טוב לא ישלם לבנק את חובו. הבנק טען שלשם-טוב ישנן חובות והפקיד את הצ'קים שהוסבו לו. ציטיאט אמר לבנק, שבצ'ק שכתב לשם-טוב כתב "למוטב בלבד", אזי אסור שהבנק יבוא ויפקיד את הכסף במקום שם-טוב. ביהמ"ש קבע בצורה חד משמעית שהמילים "למוטב בלבד" – המשמעות היא שהצ'ק לא עביר (לא סחיר), ולא ניתן להעבירו הלאה. ולכן הבנק הבינלאומי לא יכול להסתמך על הצ'ק הזה.

 

הסב מגביל

הסב מגביל הוא הסב שאוסר לסחר את השטר – דומה ל"מוטב בלבד".

לדוגמא: יש את א', ב' ו-ג'.

ב' עושה הסבה של צ'ק (שקיבל מ-א') ל-ג', אך רוצה שההסבה תהיה "למוטב בלבד". כלומר, הוא רוצה להגביל את הסחרות.

איך עושים את זה? ב' חותם מאחורה, וכותב את המילים: "שלמו לג' בלבד". זוהי חתימת הסב מגביל ע"פ ס'34 לפקודת השטרות. הסעיף מאפשר לעשות הסב מגביל ע"י חתימה+הנוסח. כעת ג' לא יכול לסחר בצ'ק.

34.  (א)  היסב מגביל הוא היסב האוסר להוסיף ולסחר את השטר, או המביע שאין זו אלא הרשאה לעשות בשטר כאמור בהיסב ולא העברת בעלות בשטר, כגון שטר שהוסב: "שלם לפלוני בלבד" או "שלם לפלוני לחשבונו של אלמוני" או "שלם לפלוני או לפקודתו, לגוביינא".

(ב)  היסב מגביל נותן לנסב את הזכות להיפרע על פי השטר ולתבוע לדין כל צד לשטר שהמסב שלו היה יכול לתבעו, אבל אין ההיסב נותן לו כוח להעביר את זכויותיו בתור נסב אלא אם הורשה בו בפירוש לעשות כן.

(ג)   מקום שהיסב מגביל מרשה להוסיף ולהעביר, כל הנסבים הבאים לאחר מכן נוטלים את השטר עם כל הזכויות וההתחייבויות שהיו לנסב הראשון על פי ההיסב המגביל.



+ שלוש = 9

תואר ראשון
תואר שני
מרצים