שם הכותב: תאריך: 04 מרץ 2014

שיעור 2 – 26.02.2014

המשך דיני שטרות ß סוגי שטרות

המשך צ'קים (סוג שני של שטרות מתוך שלושה)

א'- נמשך (בנק)

ב'-מושך

ג'-נפרע

 

בין א' לב' יש חוזה לפתיחת חשבון בנק. החוזה אומר שהבנק צריך לשלם את הצ'קים שב' מושך במידה ויש לא' כמובן כסף בחשבון. אם לא' אין כסף בחשבון, יכול להיות שעדיין זה יכובד אם יש מסגרת אשראי. יש מע' חוזית בין א' לב'.

האם יש מע' חוזית בין ב' לג'? יש! ב' משלם משהו לג', לכן יש חוזה.

הטענות החוזיות בין הצדדים הן רלוונטיות: ניתן לתבוע בדיני חוזים.

בין מי למי אין מע' יחסים חוזית? בין א' לג'.

בדיני חוזים ג' לא יכול לתבוע את א'. אין קשר בין הבנק של ב' לבנק של ג'. בעסקה הזו אין מע' חוזית. לגבי טענה שטרית – ברמה העקרונית נראה בהמשך שלג' אין טענות כלפי א' ברמה השטרית. כי אמרנו שב' יכול להורות לא' לבטל את הצ'ק. ברגע שיש הוראה זו, אסור לבנק לכבד צ'ק זה. זה פותח עילה של ג' כלפי ב'. ג' ילך לתבוע את ב', אך לא את הבנק.

כדי שבנק כן יהיה חשוף לתביעה, הבנק צריך להיות חתום על צ'ק בשביל זה. הסבירות שהבנק יחתום על צ'ק היא אפסית בגדול. אם טכנית הבנק יחתום, הסיפור הוא אחר. צ'ק הוא התחייבות חוזית של הבנק לשלם לג'. הבנק חשוף לתביעה ישירה כי הוא חשוף לעסקה. צ'ק בנקאי זה כאשר הבנק משלם, זוהי עסקה יותר בטוחה. הבנק לא יכול ליפול כמו אדם פרטי. זוהי סיבה שדורשים צ'ק בנקאי ולא צ'ק מהקונה.

 

סוג 3 של שטרות – שטר חוב

בשטר חוב יש לנו רק שני צדדים. ס'84 לפקודת השטרות קובע:

שטר חוב מהו

84.  (א)  שטר חוב הוא הבטחה ללא תנאי ערוכה בכתב מאת אדם לחברו, חתומה בידי עושה השטר, בה הוא מתחייב לפרוע לאדם פלוני או לפקודתו, או למוכ"ז, עם דרישה, או בזמן עתיד קבוע או ניתן לקביעה, סכום מסויים בכסף.

(ב)  מסמך בצורת שטר חוב שהוא בר פרעון לפקודת עושהו אינו שטר חוב כמשמעותו בסעיף זה עד שלא הוסב על ידי עושהו.

(ג)   אין שטר חוב נפסל מחמת זו בלבד שיש בו גם שעבוד של בטוחת-לואי עם הרשאה למכרה או להעבירה.

 

א'- חייב, "עושה השטר"

ב'- נושה, נפרע

 

מבחינה משפטית צ'ק יכול להיות על נייר, סתם נייר. אך מרבית הסיכויים הם שבמצב זה הבנק לא יכבד אותו בפורמט הנ"ל, ואז נצטרך לפנות לביהמ"ש לאישור.

דוגמא לשטר חוב: "א' מתחייב להביא XXX כסף לב'". בישראל יש שימוש בזה כאמצעי בטחון, ערובה.

דוגמא: בחוזה שכירות בין א' לב'. א' הוא השוכר, סטודנט. ב' הוא המשכיר, בעלים.

א' מתחייב בנושא השכירות שאם לא ישלם בזמן או יעשה נזקים בבית, הוא ישלם את הסכום הזה. הרי למשכיר יש חוזה, אז למה הוא צריך שטר חוב? יש הרי התחייבות חוזית! (מדובר במצב שאין ערבים).


  1. ההליך השטרי הוא יותר קל– אם היה חוזה, צריך היה ללכת לביהמ"ש לתבוע – יותר מסובך. בהליך השטרי מממשים את השטר דרך הוצאה לפועל. השטר הוא נייר (ממש על דף 4A). ניתן גם לרכוש סוגים של שטרי חוב בדואר, אך ניתן גם להוריד פורמט מהאינטרנט. הפרוצדורה בדיני שטרות היא יותר פשוטה.
  2. נטל הראיות– ברמה העקרונית הצד שתובע הוא זה שצריך להוכיח. בשטרות נטל הראיה עובר לנתבע. השטר עצמו זו הראיה שמגיע לך להיפרע ממנו. נטל הראיה התהפך מהתובע לנתבע.

 

מאפייני שטר

יש 4 מאפיינים עיקריים שמאפיינים שטר:

  1. החפצה– לשטר יש תכונות של חפץ, מכיוון שללא המסמך עצמו (פיזית) – אין לי כלום. לא ניתן לטעון זכויות על צ'ק שהתפורר בכביסה, בדיוק שאין ערך לכסף מזומן שהתפורר בכביסה. לעומת זאת, כאשר כרטיס אשראי הולך לאיבוד, יש לזה פתרון – מזמינים חדש ואין אובדן אמיתי.
  2. ריבוי חייבים– דהיינו אם חשבנו שרק החייב (=המושך) הוא חייב ע"פ הצ'ק, נראה בהמשך שיכולים להיות עוד חייבים, בשל כך שניתן להעביר את הצ'ק הלאה.
  3. התביעה מכוח השטר (התביעה השטרית) היא עצמאית ולא תלויה בעסקת היסוד (בחוזה). אין זה תלוי בתביעה בדיני חוזים. ניתן לתבוע משהו בעילה שטרית ולא להפעיל שום תביעה בגין החוזים. העילה השטרית היא עצמאית בפני עצמה.

    למה העילה השטרית היא עצמאית?

    1. מבחינת התיישנות ברמה העקרונית (יש חריגים) בתביעות שאינן שטריות– ההתיישנות היא 7 שנים מרגע שיש את האפשרות לטעון להפרה (מהרגע שהתגבשה העילה).

      גם נפרע, גם מושך, גם נמשך – גם הם יכולים לתבוע עד 7 שנים, אך יש תקופת התיישנות אחת כלפי גורם שנקרא "מסב" – שהיא שנתיים.

    2. חזקת תמורה– מניחים שאם אני אוחזת את הצ'ק, זה בגלל שנתתי תמורה בגינו. מניחים שלא קיבלתי אותו במתנה. יש לזה משמעות בדיני ראיות. אם יש חוזה – ממש לא נניח שכל מה שכתוב בחוזה נעשה (צריך להוכיח את זה).
    3. חזקת תום הלב– נראה זאת גם בס'29(ב) לפקודת השטרות וגם בס'28(א) בפקודת השטרות. ההנחה היא שכל מי שמחזיק בשטר הוא תם לב. זוהי הנחת הבסיס.

    היחס בין התביעה השטרית לבין התביעה ע"פ עסקת היסוד:

    הכלל ע"פ הפסיקה אומר ששטר מהווה פירעון מותנה של עסקת היסוד. כלומר רק אם השטר לא יכובד (=צ'ק שחולל) תקום העילה החוזית, כי עסקת היסוד תפגע – ואז ניתן לתבוע. אם הצ'ק היה פירעון מוחלט של עסקת היסוד – יש לי עילה בדיני חוזים. אבל הפסיקה אומרת – לא! הצ'ק הוא פירעון מותנה. דהיינו, עצם העובדה שהעברתי לאדם צ'ק, זה לא אומר שהעסקה נפרעה. מזומן למשל הוא פירעון מוחלט של עסקת היסוד.

    דוגמא לפירעון מוחלט- פס"ד אל-על נגד אבני

    א'- עשה עסקה עם ב'

    ב'- רוכש כרטיסי טיסה (הקונה)

    ג'- אל-על (המוכר)

    ב' משלם לג' בעזרת שטר חליפין שהוא קיבל מא' (הייתה עסקה מסוימת שא' העביר צ'ק לב' לפני כן). כשג' בא להפקיד את הצ'ק, הוא לא כובד. ג' כל הזמן חיפשו את א' (כי הוא חתום על השטר) כדי לבקש ממנו את הכספים. כשהם ראו שזה לא הולך להם, אז הם תבעו. ביהמ"ש קבע שבמקרה הספציפי הזה השטר ששולם ע"י ב' לג' מהווה פירעון מוחלט של העסקה ביניהם. בגלל שג' חיפש כ"כ הרבה את א', זה מעיד על כך שמבחינתו העסקה סגורה מול ב'. ביהמ"ש אמר שעצם זה שג' חיפש את א' אז זה אומר שהם, אל על, הצהירו בזאת שאין להם מול ב' טענות. ולכן אם אין לך מול ב' טענות, אזי היה פירעון מוחלט של העסקה. ג' היה צריך לתבוע את ב'.
    עצם זה שג' תבעו את א' ולא את ב', במילים אחרות ג' אומרים שהיה פירעון מוחלט ברגע שהצ'ק היה בידיהם. אח"כ אל-על ניסו לתבוע את ב' וזה לא הצליח להם.

    זה מלמד אותנו שבין הצדדים הקרובים בעסקה יש שתי מערכות (בין ב' לג'): גם חוזית וגם שטרית. לעומת זאת בין א' לג' (צדדים רחוקים לעסקת מכירת הכרטיסים) יש רק מערכת אחת – המערכת השטרית.

  4. סחרות– שטר מכונה מסמך סחיר, כלומר שטר הוא דבר שיכול להיות נייד ויכול להיות מועבר למשהו אחר, למעט מקרים חריגים. הסחרות טומנת בחובה בעצם 2 תכונות:
    1. עבירות – ניתן להעביר את השטר. פקודת השטרות אף אומרת שניתן להעביר שטרות. ס'37 לפקודה טוען שיש עבירות, למעט מקרים חריגים שבהם נעשתה הגבלת עבירות (כמו שכותבים על צ'ק: "למוטב בלבד").

      זכויותיו של אוחז

      37.  אלה זכויותיו וכוחו של אוחז שטר:

      (1)   יכול הוא לתבוע על פי השטר בשם עצמו;

      (2)   היה אוחז כשורה, הריהו אוחז השטר כשהוא נקי מכל פגם שבזכות קנינם של צדדים קודמים לו, וכן מכל טענות-הגנה אישיות גרידא שהיו להם בינם לבין עצמם, ויכול הוא לאכוף תשלומו על כל צד החב על פי השטר;

      (3)   היה פגם בזכות קנינו, הרי אם סיחר את השטר לאוחז כשורה, רוכש אותו אוחז זכות קנין טובה ושלמה, ואם השיג פרעונו של השטר, מי שפרע לו כשורה מופטר מן השטר הפטר כשר.

       

    2. טהירות – בהנחה שעומדים בקריטריונים שנלמד בהמשך (נקראים בפקודה: "אוחז כשורה"), זה אומר שהזכות שלך נקייה מטענות של צד שלישי.

     

    דוגמא לסחרות- פס"ד בראלי נגד עיריית רחובות

    הדיון היה סביב המסמך הבא:

    לכבוד: בנק דיסקונט

    נא לשלם ל-פ' סך של XXX המגיעים לנו בהתאם לחוזה שלכם עם משרד האוצר.

    על החתום, ראש עיריית רחובות

     

    זהו שטר חליפין!

    פ' קיבל את המסמך הזה מהעירייה.

    בלי שום קשר הייתה ל-פ' עסקה עם ל', בה פ' הוא החייב ול' הוא הנושה. במקום לשלם ל-ל', הוא נתן ל-ל' את השטר הזה. הוא הוסיף את הכיתוב הבא על גבי המסמך: "אני, פ', מוכן לשלם ל-ל' את הסכום" וחתם ליד. לבסוף פ' הלך לעירייה וגבה ממנה את הכסף, כי הבנק לא הסכים לכבד את השטר הזה (רוצים צ'ק). לאחר מכן ל' הלך לבנק עם השטר שהועבר לו, גם שם לא קיבלו את הכסף כי לא מדובר בצ'ק. לבסוף גם ל' הלך לעירייה ואמרו לו שהכסף כבר ניתן ל-פ'. אם המסמך הוא סחיר – הכסף מגיע ל-ל' ולא ל-פ'. אם העירייה שילמה בטעות ל-פ' זוהי הבעיה שלה. אם המסמך אינו סחיר, אסור להעביר ל-ל' – ואז העירייה הייתה בסדר. ביהמ"ש אמר שמכיוון שמדובר במסמך סחיר, העירייה צריכה הייתה לקחת את המסמך מ-פ' לאחר ששילמה כדי שלא יסחרו אותו. זה לא אומר שהעירייה תשלם פעמיים, אלא תתבע את פ' חוזית. ל-ל' סיחרו שטר כדין ויש לשלם לו.



שלוש × 5 =

תואר ראשון
תואר שני
מרצים