שם הכותב: תאריך: 18 יוני 2014

שיעור 13 – 28.05.2014

נושא שביעי בקורס

חוק כרטיסי חיוב

 

ס'1הגדרת כרטיס אשראי

"כרטיסי אשראי" – לוחית או חפץ אחר לשימוש חוזר המיועדים לרכישת נכסים מאת ספק ללא תשלום מיידי של התמורה;

כשאנחנו מבקשים כרטיס אשראי מחברת האשראי (לא משנה אם נעשה דרך בנק או ישירות מול חב' האשראי) בסופו של דבר אנחנו חותמים על חוזה מול חב' כרטיסי האשראי. בחוזה כתוב בצורה ברורה שלא משתמעת ל2 פנים שכרטיס אשראי הוא אישי ואיננו ניתן להעברה (כך גם החוק אומר). ז"א שאם אני מביאה לאחר את כרטיס האשראי שלי לשימוש ß מדובר בעבירה פלילית.

המנפיק= חברת אשראי. הספק= עסק.

כדי שקטין יוכל לקבל כרטיס אשראי ז"א שהאפוטרופוסים שלו (הורים) מסכימים לשלם את הוצאותיו במידה ולא יוכל לעמוד בהן. ז"א שאם צריך לתבוע כי הקטין לא שילם זה את ההורים.

קטין ופסול דין לא יכולים לעשות פעולות משפטיות ללא הסכמת האפוטרופוס (קטין= מתחת ל18, פסול דין= לא יכול לדאוג לענייניו מפאת נכות או מחלת נפש).

לשים לב חוק הכשרות מדבר על קטין כמי שטרם מלאו לו 18. הגדרת קטין משתנה לחוק לחוק.

בתי עסק צריכים לוודא את חתימתי על השובר אל מול חתימתי על גב כרטיס האשראי וכמו כן לוודא את פרטי כרטיס האשראי אל מול ת.ז המשלם.

 

ס'9עסקה במסמך חסר

9. עסקה במסמך חסר (תיקון: תשנ"ד, תשס"ח) 2

(א) בסעיף זה, "עסקה במסמך חסר" – עסקה בין לקוח לבין ספק, שבה לא הוצג כרטיס אשראי, או עסקה שבמסמך המעיד עליה לא צוינו פרטים כאמור בסעיף 8, או עסקה שהמסמך המעיד עליה לא נחתם בידי הלקוח.

(ב) חויב לקוח לשלם את תמורתה של עסקה במסמך חסר, והודיע למנפיק, תוך שלושים ימים מיום שנמסרה הודעת המנפיק על החיוב שהוא לא ביצע את העסקה או שפרטי המסמך הושלמו שלא בסכום שבו התחייב הלקוח, ישיב לו המנפיק את סכום החיוב בערכו ביום החיוב, או את ההפרש שבין סכום החיוב המוסכם על הלקוח לפי הודעתו, לבין הסכום הרשום במסמך, לפי הענין, תוך עשרה ימי עסקים מיום מסירת הודעת הלקוח, והוראות סעיפים קטנים (ג) ו-(ד) לסעיף 6א יחולו, בשינויים המחויבים.

 

ס'9(א) – עסקה במסמך חסר הוא מצב בו ביצעתי פעולת אשראי שלא פיזית. כלומר האשראי לא הוצג פיזית ולא נחתם שובר. יכול להיות דרך אינטרנט או טלפונית.

ס'9(ב)ביטול עסקה במסמך חסר

על הלקוח להודיע תוך 30 יום על עסקה שלא בוצעה – אחרת חב' האשראי לא תחזיר כסף. טווח ה30 יום הוא מהרגע שהמנפיק הודיע על החיוב. אם לקוח חויב בעסקה במסמך חסר ולטענתו לא ביצע את העסקה הזו חייבים להחזיר לו את הכסף תוך 10 ימי עסקים.

 

סיימנו את הנושא – אלו הסעיפים המדויקים שצריך לדעת למבחן ותו לא.

 

נושא שמיני בקורס

פקודת פשיטת הרגל

הליך פשיטת רגל

הליך פשיטת הרגל איננו רלוונטי לחברות! ההליך של חדלות הפירעון של חברות הוא פירוק.

דהיינו פשיטת רגל רלוונטית לעוסק מורשה, אדם פרטי.

הרעיון שעומד מאחורי ההליך הוא שיש אדם שנקלע לקשיים כלכליים ובא ביהמ"ש וקובע מה עושים עם החובות שלו. בד"כ ביהמ"ש מחוזי מטפל בתיקים הללו, והוא מחליט מה יהיה דינו של האדם בפשיטת הרגל.

 

ס'2מיהו החייב?

מיהו חייב [3(1)]

2.    (א)  חייב, לענין פקודה זו, הוא אדם בן שמונה עשרה שנה ומעלה, ללא הבדל אזרחות ובין שמקום מושבו בישראל ובין שלא בישראל, אשר בזמן שהוא עשה, או שנעשה לו, מעשה פשיטת רגל נתקיימה בו אחת מאלה:

(1)   הוא עצמו היה בישראל;

(2)   היה גר כרגיל בישראל או היה לו בה מקום מגורים;

(3)   ניהל עסקים בישראל, בעצמו או על ידי מורשה או מנהל;

(4)   היה חבר בחבר-בני-אדם או בשותפות שניהלו עסקים בישראל.

          (ב)  אף מי שלא מלאו לו שמונה עשרה שנים יכול שיהיה בגדר חייב אם נתקיימו בו שאר התנאים לכך האמורים בסעיף קטן (א) ואם לדעת בית המשפט סביר הוא שהנושים נשאו ונתנו עמו כאילו מלאו לו שמונה-עשרה שנים.

 

 

חייב הוא אדם בן 18 ומעלה (לא קטין) + גר בישראל (לא חייב להיות אזרח ישראלי).

 

מי יכול להגיש בקשה לפשיטת רגל?

  1. ס'7 נושה – מי שהחייב חייב לו כסף. התנאי הוא שהחייב חייב לנושה לפחות 87,400 ₪ (אם החוב נמוך – אתבע את החייב שלי בהפרת חוזה ולא דרך חוק זה). יתכן כי יבקשו שני נושים להתאחד יחדיו וזה אפשרי כל עוד שניהם יחדיו עומדים על תנאי המינימום חוב.

    עילות לבקשת נושה  [5(1)] [תשל"ו]

    7.    לא יוכל נושה להגיש בקשת פשיטת רגל נגד חייב אלא אם נתקיימו כל אלה:

    (תיקון מס' 3)  תשנ"ו-1996 הודעה תשע"ד-2014

    (1)   החוב שחב החייב לנושה המבקש, ואם היו המבקשים שני נושים או יותר – סך כל החובות שהוא חב להם, אינו פחות מ-87,400.55 שקלים חדשים; בית המשפט רשאי, לבקשת נושה ומטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר הגשת בקשת פשיטת רגל בשל חוב ששיעורו נמוך מסך זה;

    (2)   החוב הוא סכום קצוב בכסף שיש לשלמו מיד או בזמן עתיד קבוע;

    (3)   מעשה פשיטת הרגל שעליו מסתמכת הבקשה אירע תוך שלושה חדשים לפני הגשתה;

    (4)   מקום מושבו של החייב הוא בישראל, או שתוך שנה לפני הגשת הבקשה גר כרגיל בישראל או היה לו בית מגורים או מקום עסקים או שניהל עסקים בישראל בעצמו או על ידי מורשה או מנהל או היה חבר בחבר-בני-אדם או בשותפות שניהלו עסקים בישראל על ידי שותף או שותפים או מורשה או מנהל.

     

  2. ס'17חייב – יכול לבקש שיכריזו עליו פושט רגל. הוא צריך להוכיח שחובותו לא פחותים מ18000 ₪.

    בקשת חייב [7(1) רישה, (2)] [תשל"ו]

    17.  (א)  לא יהיה חייב זכאי להגיש בקשת פשיטת רגל אלא אם נתקיימו אלה:

    (תיקון מס' 3)  תשנ"ו-1996 הודעה תשע"ד-2014

    (1)   חובותיו אינם פחותים מ-17,481.54 שקלים חדשים;

    (תיקון מס' 3)  תשנ"ו-1996

    (2)   צירף לבקשתו דין וחשבון המתייחס למועד הגשת הבקשה ולתקופה הכוללת את שנת המס האחרונה וזו שקדמה לה, ערוך לפי טופס שנקבע בתקנות, מאומת בתצהיר ובו –

    (א)   פרטים בדבר נכסיו, לרבות מניות או זכויות אחרות בתאגיד;

    (ב)   פרטים בדבר הכנסותיו, הוצאותיו וחבויותיו, תוך ציון שמות נושיו, מענם והערובות שנתן להם;

    (ג)    פרטים הידועים לו בדבר נכסיהם, הכנסותיהם, הוצאותיהם וחבויותיהם של בן-זוגו ושל ילדיו הקטינים או ילדיו הבגירים הגרים עימו, לרבות מניות או זכויות אחרות שלהם בתאגיד.

    (תיקון מס' 3)  תשנ"ו-1996

    (3)   צירף לבקשתו הרשאה בכתב מטעמו לכונס הרשמי, ובה הסכמתו למסירת מידע או מסמכים לכונס הרשמי או למי שהוסמך לכך על ידו (להלן – כתב ויתור על סודיות), בדבר נכסיו, הכנסותיו, הוצאותיו וחבויותיו, ובדבר פרטי חשבונות המתנהלים על שמו בידי תאגיד בנקאי, כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), תשמ"א-1981 (בחוק זה – תאגיד בנקאי), לרבות יחד עם כל אדם אחר, וכן בדבר פרטים אחרים הנוגעים למצבו הכלכלי והמצויים בידי כל אדם, לרבות בידי גוף ציבורי כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981, או בידי תאגיד בנקאי.

              (ב)  החייב יפרש בבקשתו את הטענה שאיננו יכול לשלם את חובותיו, ואין צורך בהגשת הצהרה כאמור בסעיף 5(4).

 

 

ס'18(ה)החלטת בית המשפט

החלטת בית המשפט (תיקון מס' 3)  תשנ"ו-1996

18ה.  (א)  בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה:

(1)   להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42;

(2)   לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו;

(3)   לקבוע, בכפוף להוראות סעיף 63, כי מיד לאחר הכרזת החייב פושט רגל יינתן לו הפטר לאלתר, מהטעם שאין בניהול הליכי פשיטת רגל כדי להביא תועלת לנושים, ובלבד שחלפו לפחות ששה חודשים מיום מתן צו הכינוס; על הפטר לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 66, 67, 69 ו-226.

          (ב)  בית המשפט רשאי לדחות את מתן ההחלטה בבקשת פשיטת הרגל למועד שיקבע, על מנת לאפשר לחייב להסדיר את חובותיו בדרך של פשרה או הסדר לפי פקודה זו.

 

ס'22משמעות הוצאת צו פשיטת רגל

עיכוב הליכים [10] (תיקון מס' 3)  תשנ"ו-1996

22.  (א)  משהוגשה הבקשה רשאי בית המשפט לעכב כל תובענה, הוצאה לפועל ואמצעי אחר על פי דין נגד החייב. ואולם, אם הוגשה הבקשה בידי חייב וטרם ניתן צו כינוס, לא יורה בית המשפט על עיכוב לפי סעיף זה, אלא בכפוף להוראות סעיף 22א.

          (ב)  כל בית משפט או בית דין שהוכח לו כי נגד נתבע במשפט התלוי ועומד לפניו קיימת עתירת פשיטת רגל, רשאי לעכב את הליכי המשפט או להתנות את המשכם בתנאים שיראה.

          (ג)   המצאת צו לעיכוב לפי סעיף זה יכול שתהיה במשלוח העתק שלו, חתום בחותמת בית המשפט, בדואר, לתובע או לצד אחר שנקט את ההליך.

          (ד)  על אף האמור בסעיף זה –

(1)   לא יעכב בית המשפט תובענה נגד פושט רגל אם הפטרו לא היה משמש בה הגנה;

(2)   לא יעכב בית המשפט בעל משכנתה או נושה מובטח אחר בהפעלת תרופותיהם המשפטיות לענין הערובה שברשותם.

 

ברגע שהחל ההליך ביהמ"ש מוציא צו עיכוב הליכים; כל התביעות שעומדות כנגד אותו האדם עומדות בהמתנה. זה גורם לכך שאי אפשר לפתוח תיקים חדשים מול החייב, כדי שידונו על הכל בדיון אחד.

 

ס'26אסיפת נושים

אסיפת נושים ראשונה

26.  (א)  ניתן צו כינוס, יזמן הכונס הרשמי אסיפה כללית של נושים כדי שישקלו אם יש לקבל הצעת פשרה או הסדר, או אם ראוי להכריז שהחייב פושט רגל או ליתן לו הפטר ומה דרך הטיפול בנכסי החייב בכלל; אולם רשאי הכונס הרשמי להחליט שלא לקיים אסיפה כאמור אם הוא סבור כי בנסיבות הענין אין בכך משום תועלת להליכי פשיטת הרגל.

(תיקון מס' 3) תשנ"ו-1996

          (ב)  נושה לא יהיה רשאי להשתתף ולהצביע באסיפה כאמור אם לא הגיש תביעת חוב במועד ובתנאים הקבועים לפי סעיף 71.

 

ברגע שמתחיל הליך נגד החייב אוספים את הנושים ושומעים את טענותיהם (כמה חייב להם וכו'). יש לפחות אסיפת נושים אחת. בד"כ הכונס ינסה באסיפה זו להציג פשרה לנושים.

 

ס'42הגבלות על פושט רגל

הגבלות על פושט רגל

42א.  (א)  חייב שהוכרז פושט רגל יהיה לקוח מוגבל מיוחד כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א-1981.

(ב)  (1)   חייב שהוכרז פושט רגל לא יעשה, בעצמו או באמצעות אחר מטעמו, שימוש בכרטיס חיוב כמשמעותו בחוק כרטיסי חיוב, תשמ"ו–1986, אלא אם כן קיבל לכך אישור מראש בכתב מהנאמן; הנאמן רשאי לסיים חוזה כרטיס חיוב במקום החייב בדרך של מתן הודעה בכתב למנפיק בשם החייב על סיום החוזה; מועד סיום החוזה יהיה במועד שבו נמסרה ההודעה למנפיק; הודיע הנאמן למנפיק על סיום חוזה כרטיס החיוב, יודיע על כך גם לחייב;

(2)   החליט הנאמן שלא לסיים את ההתקשרות בין החייב למנפיק, יודיע על כך לכונס הרשמי; הכונס הרשמי רשאי, לאחר ששמע את עמדת הנאמן והחייב, להורות למנפיק לסיים את חוזה כרטיס החיוב עם החייב, במקום הנאמן; החליט כאמור, יחולו הוראות פסקה (1) בשינויים המחוייבים;

(3)   משמעותם של המונחים בסעיף זה, כמשמעותם בחוק כרטיסי חיוב, תשמ"ו-1986.

(ג)   חייב שהוכרז פושט רגל לא ייסד תאגיד ולא יהיה בעל ענין בתאגיד, במישרין או בעקיפין, לרבות יחד עם אחר או באמצעות אחר, אלא אם כן אישרו זאת מראש בית המשפט או הנאמן; לענין סעיף זה, "בעל ענין" – כמשמעותו בחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968, ולגבי תאגיד שאין לו הון מניות – מי שהינו חבר בתאגיד או חבר הועד או המנהלה של אותו תאגיד.

(ד)  השתתף פושט הרגל בייסוד תאגיד או היה בעל ענין בתאגיד, רשאי בית המשפט ליתן הוראות לענין הפסקת כהונתו או חברותו של פושט הרגל בתאגיד; ואולם אין בהוראות לפי סעיף קטן זה או בהפרת הוראות סעיף קטן (ג) כדי לגרוע מתוקפה של התאגדות או מתוקפה של פעולה משפטית של תאגיד שבהם היה פושט הרגל מייסד או בעל ענין כאמור.

(ה)  ניתן צו הפטר, בוטלה ההכרזה על פשיטת הרגל או בוטל צו כינוס שניתן נגד החייב, בטלות ההגבלות המוטלות מכוח סעיף זה מיום מתן הצו או מיום החלטת הביטול, לפי הענין; בית המשפט רשאי לבטל את ההגבלות, כולן או מקצתן, אף לפני כן, מטעמים מיוחדים שיירשמו, או אם אישר הצעת פשרה או הסדר בין החייב לנושיו.

(ו)   השר רשאי לקבוע הוראות בדבר התיאומים הנדרשים לביצוע הוראות סעיף זה.

 

ס'42אמה המשמעות של אדם שהוצא לו צו פשיטת רגל?

  1. החייב לא יכול להיות בעלים של כרטיס אשראי לעולם (למעט מצבים בהם קיבל הפטר).
  2. הוא לא יכול להקים חברה ולא יכול להיות בעל עניין באף חברה. יכול להיות רק שכיר או רק עוסק מורשה. בשום פנים ואופן לא יכול להיות חברה.

 

ס'61 – יש תהליך שנקרא תהליך של הפטר – הפושט רגל מבקש שיבטלו לו את הכרזת פשוט רגל ואז הוא כן יכול להקים חברה. ביהמ"ש ישקול אם לתת הפטר או לאו. אם ביהמ"ש יראה שהחייב עמד בכל התנאים שניתנו לו בשפיטת הרגל של תשלומים וכו' – אז ביהמ"ש יתן לו הפטר ואז ימחק את פשיטת הרגל שלו. ואז זה אומר שהוא כן יכול להקים חברה. זה לא אחרי כמה חודשים קורה, אלא רק אחרי כמה שנים של פושטי רגל.

בקשת הפטר והודעה

61.  (א)  פושט רגל רשאי בכל עת לבקש מבית המשפט הפטר.

(תיקון מס' 1) תשמ"ג-1983

          (ב)  בית המשפט יקבע יום לדיון בבקשה, והודעה על כך תישלח, ארבעה עשר ימים לפחות לפני היום שנקבע, לכל מי שהגיש תביעת חוב או שצויין כנושה בדו"ח החייב על מצב עסקיו.

(תיקון מס' 1) תשמ"ג-1983

          (ג)   הבקשה תידון בדלתיים פתוחות, חוץ אם הורה בית המשפט, בהתאם לתקנות לפי פקודה זו, הוראה אחרת.

 

 

ס'86 – לא נכנסים לקופת הכינוס של פושט רגל; אוכל, ציוד רפואי, כלי אוכל וכלי מטבח. אם הוא נכה – מכונות. גם חיות מחמד שלו אסור למכור. לגבי נכסי נדל"ן – יש אפשרות למימושן, אך ביהמ"ש צריך להתרשם שיתקבל דיור חלופי.

נכסים שאינם בני חלוקה

86.  נכסי פושט הרגל לא יכללו

(1)   צרכי אוכל כדי מחיית החייב ובני משפחתו הגרים עמו, לתקופה סבירה;

(תיקון מס' 6) תשס"ט-2008

(2)   חפצי לבוש, מיטות, כלי מיטה, ציוד רפואי, תרופות, כלי אוכל, כלי מטבח, וכלי בית אחרים, והכל אם הם חיוניים לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו;

(3)   דברים הדרושים כתשמישי קדושה לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו;

(4)   מכונות שהחייב עובד בהן בעצמו, כלים, מכשירים ומיטלטלין אחרים, וכן בעלי חיים שבלעדיהם אין החייב יכול לקיים את מקצועו, מלאכתו, משלח ידו או עבודתו שהם מקור פרנסתו ופרנסת בני משפחתו, ובלבד ששוויים אינו עולה על סכום שנקבע;

(5)   אם החייב נכה – כלים, מכשירים, מכונות, מיטלטלין אחרים ובעלי חיים, הנחוצים לו בגלל נכותו;

(תיקון מס' 6) תשס"ט-2008

(6)   חיות מחמד; לעניין זה, "חיית מחמד" – בעל חיים המוחזק בביתו או בחצריו של החייב ואינו משמש לעיסוק בעל אופי מסחרי;

(תיקון מס' 6) תשס"ט-2008

(7)   פריט אחד מכל אחד מסוגי המיטלטלין המפורטים בתוספת הדרוש לחייב ולבני משפחתו החיים עמו, ובלבד ששוויו המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות; השר, רשאי בצו, להוסיף לתוספת סוגי מיטלטלין שהתמורה הצפויה ממכירתם אינה מצדיקה את הפגיעה החמורה שתיגרם עקב מכירתם לחייב או לבני משפחתו הגרים עמו, ובלבד ששווים המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות; תקנות לפי פסקה זו טעונות את אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

 

 

למבחן

כל מה שלמדנו יהיה במבחן.

החומר קצת השתנה מסמסטרים קודמים, אז כשנתקל במבחנים בסוגיות שלא למדנו – לדלג.



8 + שמונה =

תואר ראשון
תואר שני
מרצים