שם הכותב: תאריך: 18 יוני 2014

 

שיעור 12 – 21.05.2014

נושא שישי בקורס

המחאת זכות והמחאת חיוב

 

המקור הרלוונטי: "חוק המחאת חיובים".

החוק קובע שני הסדרים לפירעון חוב:

  1. המחאת זכות
  2. המחאת חיוב

 

ס'1מה זה המחאת זכות?

המחאת זכות

1.    (א)  זכותו של נושה, לרבות זכות מותנית או עתידה לבוא, ניתנת
להמחאה ללא הסכמת החייב, זולת אם נשללה או הוגבלה עבירותה לפי דין, לפי מהות הזכות או לפי הסכם בין החייב לבין הנושה.

           (ב)  ההמחאה יכול שתהיה לגבי הזכות כולה או מקצתה, ויכול שתהיה מותנית או על דרך שעבוד.

 

הכלל קובע שיש זכות לנושה (לרבות משהו עתידי) להמחות את זכותו
ללא הסכמת החייב.

דוגמה: יוסי (החייב) חייב 100 ₪ לרוני (הנושה). הזכות להמחאת הזכות היא לנושה – כלומר לרוני. רוני לא צריך לשאול את יוסי, ויכול להעביר את זכותו לרותי. הרי זה לא משנה אם יוסי ישלם את חובו לרוני או לרותי. אבל, יוסי ורוני יכולים ע"פ הסעיף לקבוע בחוזה ביניהם שאין אפשרות להמחאת זכויות.

(!) האם בהמחאת זכות יש דרישת כתב? לא, אין חובת כתב.

בהמחאת זכות יש 3 מצבים שיש להכיר:

  1. פירעון חוב קודם שיש לממחה (שימוש כאמצעי תשלום) – המחאת הזכות נועדה לפרוע חוב קודם של הממחה (רוני) לנמחה (רותי). מטרת ההמחאה לפרוע חוב קודם שיש לרוני מול רותי. מדגישים זאת מפני שהמשמעות של הדבר הוא שהחיוב המקורי לא פוקע עד שהחייב משלם לנמחה, כלומר עד שיוסי משלם לרותי. כלומר עצם זה שרוני ממחה את זכותו לרותי זה לא אומר שהיחסים בין יוסי לרוני (המקוריים) הסתיימו –וזאת ע"פ ס'48 לחוק החוזים. יסתיימו העילות לתביעות כאשר החייב (יוסי) ישלם לנמחה (רותי). בין יוסי ורותי אין כלום – שום קשר משפטי. רותי תוכל לתבוע רק את רוני.

    קיום על תנאי

    48.   חיוב אשר לקיומו התחייב החייב כלפי הנושה בחיוב אחר, או שהעביר לו לשם כך זכות כלפי אדם שלישי, חזקה שלא התכוונו להפקיעו אלא אם קויימו החיוב האחר או הזכות.

 

  1. המחאת הזכות נוצרה בגלל הרצון לגייס כסף (שימוש כאמצעי מימון) – במקרה זה לא יחול חוק החוזים אלא חוקי המכר. הממחה (רוני) הוא המוכר והוא לא אחראי לפגיעות שיהיה בעקבות המוצר שמכר, אם הפגיעות קרו לאחר מסירת הזכות לנמחה (רותי). הממחה מעביר לנמחה את הזכות שיש לו לקבל מכר מיוסי (מהחייב) – לא מדובר בזכות לכסף, אלא בזכות לאספקה של מכר, של נכס, של סחורה – מדובר בנכס מיטלטלין.

    דוגמה #1: יוסי אמור לספק סחורה לרוני. רוני, כדי לספק כסף למכר הזה, הוא ממחה את הנכס הזה לרותי (על הנייר). לא מעניין מה הייתה המטרה של רוני, אלא העניין הוא שאין לו כסף לשלם – אזי הוא ממחה נכס. כאילו רוני מוכר לרותי. יוסי – במקום להעביר לרוני את הנכס, הוא יעביר לרותי. במקום שיוסי יביא לרוני את המלאי, הוא מביא לרותי את המלאי. עצם זה שהממחה המחה את זכותו בממכר – זה לא הופך אותו להיות אחראי על המוצר עצמו. כלומר אם המוצר פגום – זה לא על גבו. אין לרוני חובות בגין פגמים בשל המוצר. האחריות היא של היצרן – יוסי.

    דוגמה #2: בני הוא קבלן בניין אשר מכר לדנה דירה "על הנייר" (טרם נבנתה). בגלל שדנה משלמת לבני את הכסף בקצב איטי (כי הדירה עדיין בשלבי בנייה ראשוניים), בני זקוק לכסף ופונה לבנק לעזרה; בני ימכור לבנק את זכותו לקבל כסף מדנה, ואז דנה תשלם ישירות לבנק.

  2. הממחה לווה כסף מהנמחה (שימוש כמשכון) – נקבע כי יוסי צריך לשלם רק בעוד חודש לרוני בגין עסקת מכר. הבעיה היא שרוני צריך את הכסף היום. רוני פונה לרותי לא בגלל שיש לו חוב מולה, אלא כי הוא רוצה להלוות את הכסף שהוא צריך, ותמורת ההלוואה הוא ממחה את זכותו לקבל את הכסף מיוסי לרותי. אם חלה העסקה מסעיף זה – חל חוק המשכון. ע"פ החוק הנושה הוא רותי; רותי מממשת את המחאת הזכות שלה ע"י כך שתתבע את החייב שלה – רוני.

 

כל ההבחנה בין שלושת המצבים (תשלום חוב קודם/גיוס כסף/משכון) מתקיימת גם בשטרות, כלומר אם השטר נועד לפירעון חוב או לביטחון- זה לא אומר שאני יכולה אוטומטית לפרוע אותו. קודם כל יש לאתר את סוג העסקה, מטרת העסקה (שטר ביטחון/ שטר פירעון/ סיחור של שטר) והחוקים שחלים עליה.

 

ס'6המחאת חיוב

המחאת חבות

6.    חבותו של חייב ניתנת להמחאה, כולה או מקצתה, בהסכם בין החייב לבין הנמחה שבאה עליו הסכמת הנושה, זולת אם נשללה או הוגבלה עבירותה לפי דין.

 

הכלל קובע שיש זכות לחייב להמחות את חבותו וצריך את הסכמתו של הנושה המקורי.

במילים אחרות, החייבים מתחלפים.

דוגמה: איתמר הוא החייב ורונית היא הנושה. אין מדובר בסיטואציה שרונית ממחה (המחאת זכות), אלא איתמר החייב ממחה את חבותו לעדי. משמעות המחאת החבות היא שבמקום שאיתמר ישלם לרונית – עדי היא זו שתשלם לרונית. כדי לעשות זאת יש צורך באישור של הנושה, רונית. מדוע זה שונה מס'1? כי בהמחאת נושה זה לא משנה למי יוסי משלם. מנגד, בהמחאת חיוב יש צורך בהסכמה כי מצבה הכלכלי של עדי מול מצבו הכלכלי של איתמר כן משנה לנושה. אם לעדי יש מצב כלכלי רעוע – רונית לא תרצה להחליף חבות. ניתן להגביל זאת גם בחוזה וגם יש חוקים שמגבילים סעיף זה.

ברגע שבוצעה המחאת חבות עדי (נמחה) הוא החייב היחיד של רונית הנושה. מע' היחסים מול איתמר נמחקה. איתמר יצא מהתמונה כי רונית הסכימה להעברת החבות. התביעה בגין הפרה תהא של רונית מול עדי. הנמחה נכנס לנעלי הממחה.

ברגע שהייתה המחאת חבות ברור כי יכול להיות מצב שרונית לא יכולה לגבות את החוב. אם עדי נכנס לחדלות פירעון – רונית לא תצליח לגבות את הכסף.



9 − שמונה =

תואר ראשון
תואר שני
מרצים