שם הכותב: תאריך: 17 מאי 2014

שיעור 11 – 14.05.2014

המשך שעבודים ע"פ פקודת החברות

שסל"ן – המשך: כשיש שעבודים צפים על חברה עם מגבלות, עניינית ועסקית לא ניתן לקנות נכסים ולשעבד אותם ספציפית ללא ס'169(ד). המחוקק קובע ש"נצבע" את ההלוואה הזאת בצבע, ואז יקבע כי השסל"ן הזה יגבר על שעבוד צף (גם אם השעבוד הצף הוא עם מגבלה).

גיבוש השעבוד הצף – מתי השעבוד הצף מתגבש?

הרי שהשעבוד הצף הוא פסיבי ולא מפריע לנו למכור נכסים (אלא רק השעבודים הקבועים מפריעים).

אזי מתי השעבוד הצף "יורד" על נכסי החברה? גיבושו מתממש רק במצב של כינוס נכסים או פירוק של חברה. במצב זה דורשים מביהמ"ש להחיל גיבוש צף על החברה.

לסיכום: המצבים היחידים בהם יתממש השעבוד הצף הוא בכינוס נכסים או פירוק (כלומר לא ככה סתם כאשר החברה לא שילמה את חובה). הבנק כמובן יעדיף שיהיה לו שעבוד קבוע ולא צף.

כינוס נכסים הוא הליך שקודם לפירוק – קרי מכירים בבעיית החברה לשלם את חובותיה. במצב זה פונים לביהמ"ש מחוזי ומתחילים הליך כינוס. בשלב הכינוס החברה עדיין לא נכנסה לפירוק, אלא קודם כל משלמים לכונס נכסים שייכנס לנעלי ההנהלה, יאסוף את כל נכסי החברה ויהפוך אותם לנזילים. כך ניתן יהיה לשלם לנושים ע"פ סדר נשייה. בסדר הנשייה השעבוד הצף לא יהיה ראשון בזמן, אלא יהיה לו עדיפות מסוימת בסדר הנשייה ולא הכי גבוהה.

לסיכום: במצב של כינוס זה לא אומר שהחברה נכנסה לפירוק; אם החברה הצליחה להבריא – הכונס מסיים את תפקידו. מנגד יכול להיות שתהליך הכינוס יוביל לפירוק, ואז ביהמ"ש יצטרך להחליט אם הכונס הוא המפרק, או שמא ימנו מפרק חדש. המפרק אמור לקחת את כל הנכסים ולהפוכם לנזילים ובנוסף גם לסגור את חשבונות הבנק.

לסיכום: גיבוש השעבוד הצף חל במצב של כינוס/פירוק, ואם יש לבנק שעבוד צף הגיבוש שלו יתקיים רק אז.

מי גובר על מי:

  • שעבוד קבוע שנרשם על נכס – אם נרשמו שני שעבודים קבועים מי גובר? מי שראשון בזמן. מי ששני בזמן מקבל את מה שנשאר.
  • שעבוד צף על כלל נכסי החברה – אם רשמו שעבוד צף והיו שעבודים קבועים מקודם, ברור שהקבועים גוברים.
  • שעבוד צף עם מגבלה – לא מתיר שיגברו עלי שעבודים קבועים שעתידים לבוא. אם יש בניין שמוטל עליו שעבוד צף עם מגבלה ואח"כ הוטל שעבוד קבוע על הבניין – מי גובר? הצף עם המגבלה ע"פ ס'169(ב).
  • שעבוד צף עם מגבלה – לכאורה הכלל אומר ששעבוד קבוע לא גובר עליו. אך יש חריג שהוא השסל"ן: אם אוכיח ששמתי שעבוד קבוע אחרי שיש כבר צף עם מגבלה, אבל השעבוד הוא לנכס וספציפי שרכשתי וההלוואה ניתנה לרכישתו (שסל"ן) – אז מי גובר? השסל"ן ע"פ ס'169(ד). זהו שעבוד ספציפי מיוחד – הלוואה שניתנה לנכס מסוים.

 

חזרה לגיבוש השעבוד הצף:

פס"ד בנק לפיתוח תעשיה

הייתה חברה שהיו לה אג"ח שרכשה והבנק הנושה שם שעבוד צף על אותה חברה. בחוזה עם הבנק הנושה (זה ששם את השעבוד הצף) היה כתוב שהבנק זכאי להודיע לחברה על גיבוש השעבוד הצף אם החברה לא תפרע את ההלוואה שניתנה לה. כלומר הבנק ניסה להפוך שעבוד קבוע לספציפי מבלי ללכת לביהמ"ש ולתת הודעה על כך (הבנק התכוון פיזית לקחת לחברה את נכסיה).

החברה לא שילמה את חובה, ולכן הבנק רצה לממש את השעבוד שלו. השניים הגיעו לביהמ"ש:

ביהמ"ש דחה את טענת הבנק, וטען כלפי הבנק שהתנהג בחוסר תום לב. ביהמ"ש שאל את הבנק – מדוע כשנתת את ההלוואה לא רשמת שעבוד קבוע? יש פה משהו מסריח.

אפשר לסכם בחוזה על מימוש של שעבוד שהוא לא בעקבות כינוס ופירוק, אם זה נעשה בתום לב וגם בעת המימוש ניתן לרשום שעבוד קבוע. כלומר בעת מימוש השעבוד יש נכס פנוי שניתן לרשום עליו שעבוד קבוע.

 

רישום השעבודים

פקודת החברות דנה בס'172 פנקס השעבודים

פנקס שעבודים [125(1), (2)]

172. (א)  חברה תנהל במשרדה הרשום פנקס רישום שעבודים ובו תרשום את השעבודים שעל כל נכס מנכסי החברה וכל השעבודים הצפים שעל מפעלה ורכושה; רישום זה יכלול תיאור קצר של הנכס המשועבד, סכום השעבוד, ושמות בעלי השעבוד או הזכאים לפיו אם אין הוא למוכ"ז, וסכום כל אגרה המשתלמת לרשם ותשלומה נדחה לפי דין.

           (ב)  כל נושא משרה בחברה שביודעין ובמזיד אישר או התיר להשמיט אחד הרישומים הנדרשים לפי סעיף זה, דינו – קנס.

פנקס השעבודים הוא פנקס פנימי בתוך החברה- החב' חייבת לבצע רישומים מסודרים על השעבודים שלה: על מי הוא חל, האם זה שעבוד ספציפי או צף, באיזה גובה השעבוד, לאיזה נכס וכו'. מדובר ברישום שהוא בגדר חובה לחברה.

 

ס'173עיון במסמכים ובפנקס

עיון במסמכים ובפנקס [125(3), (4), 127(12)]

173. (א)  חברה תחזיק במשרדה הרשום העתק של כל מסמך היוצר שעבוד טעון רישום אצל הרשם לפי פקודה זו והעתק של איגרת חוב אחת מכל סדרה של איגרות חוב אחידות; העתקים אלה ופנקס השעבודים יהיו בשעות העבודה פתוחים לעיון חינם לכל נושה או חבר החברה, בכפוף לכל הגבלה סבירה שתטיל על כך החברה באסיפה כללית ובלבד שלא תפחית משתי שעות עיון ליום; פנקס השעבודים יהיה פתוח לעיון לכל אדם תמורת סכום שקבעה החברה ושלא יעלה על הסכום שנקבע בתקנות.

           (ב)  סירבו להרשות עיון כאמור יכול בית המשפט ליתן צו האוכף את העיון מיד, ובנוסף על כך כל נושא משרה בחברה המסרב להרשות את העיון וכל דירקטור או מנהל בחברה שאישר את הסירוב או שביודעין ובמזיד התיר אותו, דינו – קנס נמשך.

 

ס'173 קובע שחב' צריכה להחזיק במשרדה הרשמי (בכתובת שכתובה ברשם החברות) העתק של כל השעבודים.

 

ס'178שעבודים הטעונים רישום

שעבודים הטעונים רישום [127(1) רישה, תנאי (ג)]

178. (א)  שעבוד מן המנויים להלן, שיצרה חברה רשומה בישראל, יהיה בטל כלפי המפרק וכל נושה של החברה, במידה שהוא מטיל ערובה על נכסיה או מפעלה, זולת אם פרטי השעבוד שנקבעו והמסמך היוצר אותו או מעיד עליו, אם היה מסמך כזה, נמסרו לרשם או נתקבלו אצלו, בדרך ובמועד האמורים בסעיף 179, לשם רישום כנדרש לפי פקודה זו; ואלה השעבודים:

(1)   שעבוד בערובה לאיגרות חוב, לרבות שעבוד צף או שעבוד של הון מניות שלא נדרש תשלומו, של דרישות תשלום שטרם נפרעו ושל מוניטין;

(2)   שעבוד נכס מקרקעין בכל מקום שהוא, או ענין בנכס כאמור;

(3)   שעבוד נכס מיטלטלין, כשאין הנכס מוחזק בידי הנושה;

(4)   שעבוד חובות לקוחות;

(5)   שעבוד אניות או חלקים בהן;

(6)   שעבוד פטנטים, רשיונות לפי פטנטים, סימני מסחר או זכויות יוצרים.

           (ב)  ניתן לחברה מסמך סחיר כערובה לחובות לקוחות, והחברה הפקידה אותו כערובה לקבלת הלוואה, לא יראו את ההפקדה כשעבוד חובות לקוחות לענין סעיף זה.

           (ג)   היה שעבוד בטל כאמור בסעיף קטן (א), אין בכך כדי לפגוע בחוזה או בהתחייבות להחזיר את הכסף המובטח בשעבוד, ופרעון כסף זה יחול מיד.

 

שעבודים רשומים גם ברשם החברות. כשחברה רוצה לשעבד נכס היא תרשום אותו ברשם החברות. הפנקס שברשם החברות הוא פנקס שפתוח לכולם תמורת תשלום אגרה. למה חשוב שזה יהיה רשום ברשם החברות? בשל העובדה שאם יבואו שעבודים הבאים בתור או מפרק לחב', הוא ידע איזה שעבודים קיימים שלא נכנסים לו לקופה. המפרק לא יהנה מהנכס הזה במימוש, אלא הבנק. אם שכחו לרשום ברשם החברות שעבוד שהיו צריכים לרשום ß יבוא המפרק ומי יגבר? המפרק. לסיכום מה שכתוב בס'178 חייב להיות כתוב ברשם החברות, אחרת המפרק יגבר עליו.

אילו שעבודים מחייבים רישום ברשם החברות? (ממורקרים בסעיף)

  1. שעבוד לצורך הנפקת אג"ח- החברה הנפיקה אג"ח ונתנה שעבוד למלווים (כולל שעבוד צף).
  2. שעבוד נכס מקרקעין. מכוח פקודת החברות, מקרקעין יהיה רשום ברשם החברות.
  3. שעבוד מיטלטלין כשהנכס לא מוחזק בידי הנושה.
  4. שעבוד חובות לקוחות.
  5. שעבוד אניות או חלקים בהן.
  6. שעבוד פטנטים, רישיונות לפי פטנטים, סימני מסחר או זכויות יוצרים.

מה שלא מנוי ברשימה זו יהיה רשום ברשם המשכונות.



אחד + = 3

תואר ראשון
תואר שני
מרצים