שם הכותב: תאריך: 04 מרץ 2014

שיעור 1 – 19.02.2014

הקדמה – מבנה הקורס

  1. שטרות
  2. פירוקים של חברות
  3. משכונות ושעבודים – בעיקר קשורים לנושא חברות
  4. המחאת זכויות

 

במבחן – חומר פתוח.

דיני שטרות

המקור הרלוונטי: פקודת השטרות.

נדון בכל אמצעי התשלום הקיימים בעולם. לכל אחד מאמצעי התשלום יש אופי משפטי אחר. קיימת איזושהי התחייבות כספית ולכן יש צורך באמצעי תשלום. חלק מאמצעי התשלום משמשים לאמצעי מימון, דהיינו כדי לגייס כסף. בגיוס כספים אין התחייבות כספית כלשהי (להבדיל מאמצעי תשלום שם כן ישנה התחייבות).

סוגי אמצעי תשלום:

  1. כסף מזומן
  2. שטרות

    ישנם 3 סוגי שטרות:

    1. שטר חליפין – אדם מורה לאדם אחר לשלם סכום כסף לצד ג'.
    2. צ'ק – סעיף 73א לפקודת השטרות קובע:

      שיק   מהו

      73.  (א)  שיק הוא שטר חליפין משוך על בנקאי ובר-פרעון עם דרישה; הוראות פקודה זו החלות על שטר חליפין בר-פרעון עם דרישה יחולו על שיק, חוץ מענין שיש לו הוראה אחרת להלן.

      (ב)  שיק יכול שהתאריך הנקוב בו יהיה מאוחר מיום הוצאתו, אולם שיק כזה (שיק מאוחר) לא יהיה בר-פרעון ולא יהיה ניתן לקיבול, אלא מהתאריך הנקוב בו.

 

צ'ק הוא שטר חליפין אשר מעורב בו מוסד בנקאי. בשטר חליפין לא מעורב מוסד בנקאי. במילים אחרות, ניתן לייצר צ'ק בלי מוסד בנקאי, אשר יקרא: שטר חליפין.

מושך – זה שכותב את השיק (הקונה/החייב)

נמשך – בנק

נפרע – נושה (המוכר)

החייב ("מושך") והנושה ("נפרע") עושים ביניהם עסקה. החייב יכול להיות קונה, והנושה יכול להיות מוכר. אם אמצעי התשלום הוא שטרות (כמו צ'ק) ß החייב נקרא "מושך הצ'ק". המושך נותן הוראה לבנק ("נמשך") לשלם לנושה. כמובן שאם מדובר בשטר חליפין אזי הבנק אינו מעורב. הנמשך לוקח כספים מחשבון הבנק של המושך, ומעביר אותם אל הנפרע.

  1. שטר חוב – אדם מתחייב לשלם למישהו בזמן עתידי כלשהו כסף. אין צד ג'.
  1. צ'ק בנקאי – הבנק חתום על השיק ולכן הוא החייב (הבנק הוא גם המושך וגם הנמשך). הבנק כותב צ'ק, שבו הוא מורה לעצמו לשלם לאחר – להלן ה"נפרע". ישנה בעיתיות לקרוא לצ'ק זה בשם "צ'ק". משתמשים באמצעי תשלום זה כאשר ישנה מכירת נכס והמוכר לא סומך על צד ג'. במקרה זה המוכר רשאי לבקש מצד ג' צ'ק בנקאי. בצ'ק בנקאי יש בטחון של כמעט 100%, וכמובן שזוהי חלופה עדיפה, מכיוון שהיא מגנה על המוכר מפני קבלת כסף מזויף/אי-קבלת הכסף כלל. הצ'ק הבנקאי עולה כסף- משלמים לבנק עמלה שהיא לרוב גבוהה מאוד.
  2. המחאת זכויות – העברת זכויות, סיטואציה של חילוף נושים. דהיינו, א' היה נושה וכעת מחליפים אותו.

    דוגמא: ישנם 3 אנשים: א', ב' ו-ג'.

    בשלב הראשון ישנה עסקה בין א' לב'; א' חייב וב' הנושה.

    בשלב השני ישנה עסקה בין א' לג'; א' נושה וג' חייב.

    א' ממחה את הזכויות שיש לו לב' להיות נושה של ג'. דהיינו, במקום שב' יגבה ישירות מא' הוא יגבה אותו מג'. א' נקרא "ממחה" ואילו ב' נקרא "נמחה".

    על פי חוק המחאת חיובים – ניתן לנושה להמחות את הזכות שלו לצד ג' ללא הסכמה של החייב.

    חריג לכלל– מצבים בהם נשללה הזכות הזו בחוק או בחוזה. כלומר אם כתוב בחוזה בין א' לג' שאסור לבצע המחאת זכויות ß לא יהיה ניתן להעביר את הזכות מא' לב'. באם יתחרטו הצדדים, וכעת כן יסכימו על העברת זכויות, ניתן יהיה לתקן את החוזה ואז תתאפשר העברת הזכויות.

    כל חוק ספציפי שיבוא וישלול את חוק המחאת החיובים יגבר עליו, שכן חוק ספציפי תמיד גובר על חוק כללי.

    עד כה דנו בחילוף נושים. לג' זה לא משנה אם הוא צריך לשלם לא' או לב', ולכן אמצעי תשלום זה הינו מקובל. חוק המחאת חיובים דן גם בחילוף חייבים = המחאת חבות. החלפת החייבים (ולא נושים) מחייב הסכמה מפורשת הן של הנושה והן של החייב. ללא הסכמת השניים לא ניתן לבצע החלפת חייבים, וזאת מהסיבה שהנושה רוצה להבטיח שיקבל את חובו (לדוגמא יעדיף לקבל דמי פיצוים מגוף ממשלתי לעומת גוף פרטי) וכן כי זה יכול לשנות את מצבם המשפטי של החייב והנושה.

    בהליך של פירוק בית המשפט קובע לגבי החלפת חייבים.

  3. ערבות בנקאית (נגזר מחוק הערבות) – מקובל מאוד כשקונים דירה מקבלן, וזאת משום שחוק המכר של דירות מחייב את הקונה לקבל ערבויות בנקאיות על הכסף ששילם. נניח שרכשתי דירה מהקבלן גינדי. אינני משלמת את הכסף לגינדי עצמו, אלא לבנק של גינדי (רק על תוספות נשלם ישירות לגינדי) באמצעות העברה בנקאית. מהבנק של הקבלן לא קנינו דבר, אלא רק קיבלנו ערבות בנקאית. דהיינו, תמורה ההעברה הבנקאית הבנק של הקבלן מוציא לך ערבות בנקאית. מסמך הערבות הוא יקר מאוד, ואף אסור לאבד אותו. לאבד כזה מסמך זה היינו-הך לאובדן מזוודת מזומנים. אם תהיה בעיה בעסקת מכירת הנכס- הבנק של הקבלן מתחייב לספק לך את הנכס הנכון. למשל הקבלן פשט את הרגל, הבנק יכול להביא קבלן חדש שימשיך את הבנייה. לחילופין הבנק יכול להחזיר את הכסף. הבנק של הקבלן מעביר את הכסף לקבלן בד"כ לפי ראות עיניו- לפי קצב התקדמות למשל וזאת כדי להבטיח שהקבלן יעשה שימוש נכון עם הכספים (דוגמא לכך בחפציבה, בה הקבלן לקח את הכסף לעצמו, רוקן את החברה וברח והלקוחות נשארו בלי כלום, וללא ערבות או ביטוח). כיום על פי חוק חייבים לקבל ערבות בנקאית בעסקאות עם קבלני דירות, אך בעבר היו משלמים ישירות לקבלן. דבר זה הביא לסיכונים רבים, שכן הקבלנים יכלו לעשות שימוש אחר עם כספי הקונים, כגון רכישת קרקע אחרת לפרויקט אחר (במקום לבנות את הפרויקט בעדו שילמו הקונים).
  4. כרטיס אשראי

    הצדדים שיש בכרטיס אשראי מבחינה משפטית-

חייב (לקוח) <–> נושה (ספק)

חברת אשראי = מנפיק

כמו כן מעורב תמיד הבנק, אשר מעביר את הכספים

בין מי למי קיימת מערכת חוזית: בין החייב לנושה, בין הלקוח לחברת האשראי, בין הספק לחברת האשראי.

  1. הוראת תשלום (הוראת קבע) – נותנים הוראה לבנק להעביר תשלומים לגוף מסוים באופן קבוע, נניח לחב' חשמל. ניתן לביצוע דרך בנק או כרטיס אשראי. יותר קל לבטל הוראת קבע של הבנק, מאשר הוראת קבע של חב' אשראי.
  2. כרטיס אלקטרוני חכם – לדוגמא גיפט קארד.

 

למה קוראים לאמצעי תשלום גם אמצעי מימון?

המטרה בשימוש של אמצעי תשלום כאמצעי מימון היא השגת אשראי.

בצ'קים דחויים – לדוגמא קניתי מוצר ושילמתי בצ'ק דחוי, כלומר המוכר נתן לי אשראי. הספק (מוכר) הולך לבנק ומבקש לקבל את הכסף תמורת הצ'ק היום (במקום בעוד חודש). הבנק לוקח על עצמו אחריות בנוגע לצ'ק הזה תמורת עמלה גבוהה. כך למעשה הספק הצליח לגייס כסף היום.

בהמחאת זכות – החלפת נושים. יכול להיות שאני מעבירה את הזכות שלי לקבל כסף, כדי שהיום אוכל לקבל כסף מזומן (בדומה לצ'ק דחוי). כמכשיר מימון ניתן להעביר את הזכות לקבל כסף מצד ג' לנושה אחר כדי לקבל כסף מזומן עכשיו. פה אין צורך באישור של שני הצדדים.

 

שטרות:

סוגי שטרות

  1. שטר חליפין– מוגדר בסעיף 3 לפקודת השטרות (פקודה ולא חוק כי זה מימי המנדט).

    שטר חליפין מהו

    3.    (א)  שטר-חליפין הוא פקודה ללא תנאי ערוכה בכתב מאת אדם אל חברו, חתומה בידי נותנה, בה נדרש האדם שאליו ערוכה הפקודה לשלם לאדם פלוני או לפקודתו, או למוכ"ז, סכום מסויים בכסף, עם דרישה או בזמן עתיד קבוע או ניתן לקביעה.

    (ב)  מסמך שלא נתקיימו בו תנאים אלה, או שיש בו פקודה לעשות מעשה בנוסף על פרעון כסף, איננו שטר-חליפין.

    (ג)   פקודה לפרוע מתוך קרן מיוחדת אינה פקודה ללא תנאי כמשמעותו בסעיף זה; אבל פקודה לפרוע שאין בה סייג אלא שיש בצדה נקיבת קרן מיוחדת שממנה יחזור וייפרע הנמשך, או נקיבת חשבון מיוחד שלחובתו ייזקף הסכום, או הודעה בדבר העסקה המשמשת עילה לשטר – היא פקודה ללא תנאי.

    (ד)  על שלוש אלה אין השטר נפסל;

    (1)   על שאין בו תאריך עריכתו;

    (2)   על שאינו מפרש הערך שניתן בעדו או שאינו מפרש שניתן בעדו ערך כלשהוא;

    (3)   על שאינו מפרש את מקום המשיכה או את מקום הפרעון;

    אלא שלעולם, באין מקום פרעונו של השטר נקוב במפורש, יראו כמקום פרעונו את המקום שניקב כמקום עסקו של הנמשך, או כמקום מגוריו.

     

    "שיק שמוציא מושך לנמשך כדי לשלם לנפרע". העסקה היא בעצם בין המושך (כותב השיק) לנפרע.

    שטר חליפין הוא צ'ק שמוציא המושך לנמשך, כדי לשלם לנפרע. לא מעורב פה בנק!

    מושך= רושם הצ'ק

    נמשך= מי שצריך לשלם

    נפרע= מי שיקבל את הכסף

     

  2. צ'קים – מוגדר בסעיף 73 (פירוט מעלה)- הנמשך הוא בנק. לא קיימת מערכת יחסים משפטית בין הנמשך לנפרע.
  • ס'16 לפקודה קובע כי:

הגדרת קיבול ומהו צריך

16.  (א)  קיבול שטר פירושו גילוי דעתו של הנמשך על הסכמתו לפקודת המושך.

          (ב)  הקיבול פסול אם לא נתמלאו בו תנאים אלה:

(1)   צריך שיהא כתוב בשטר וחתום בידי הנמשך; חתימתו בלבד על פני השטר, בלא תוספת מלים, מספקת;

(2)   אסור שייאמר בו, שהנמשך יקיים את הבטחתו שלא בפרעון כסף.

הסעיף קובע שאם הבנק לא יעביר את הכסף ל-ב', אזי בין א' לג' קיימת עילה של הפרת חוזה, שכן בין א' לג' יש חוזה. אם לא' לא היה כסף בחשבון אזי הייתה קיימת עילה בין א' לב'.

  • ס'75 לפקודה קובע כי:

ביטול רשותו של הבנקאי

75.  חובתו ורשותו של הבנקאי לפרוע שיק שמשך עליו לקוחו חדלות על ידי –

(1)   ביטול הוראות הפרעון;

(2)   ידיעה על מות הלקוח;

(3)   ידיעה על פשיטת רגל של הלקוח.

נסביר ע"פ הדוגמא:

א' קיבל סחורה והוא לא מרוצה ממנה. א' נותן הוראה לבנק שלו לבטל את הצ'ק המיועד לג', שאמור להיפרע בעוד שבועיים. במצב כזה ס'75 קובע כי חובתו של הבנקאי לבטל את הצ'ק ברגע שקיבל הוראה מהלקוח. במצב כזה א' חושף את עצמו לתביעה מכוח ב'. א' חשוף לתביעה – הפרת חוזה עם ב', כמו כן לב' יש שתי עילות משפטיות:

  1. עילה לתביעה בגין הפרת חוזה (כסף שלא שולם לו).
  2. עילה שטרית (עילה למימוש השטר) – משום שיש בידיו צ'ק שלא כובד. ב' לא יכול לפנות לבנק, אלא יכול לתבוע בביהמ"ש למימוש הצ'ק, או הוצאה לפועל. עדיף ללכת להוצאה לפועל לפני שהולכים לבית משפט. להוצאה לפועל יש אפשרות לעיקול, ההליך מתבצע בצורה מהירה יותר.


− אחד = 1

תואר ראשון
תואר שני
מרצים