שם הכותב: תאריך: 02 דצמבר 2013

שיעור 8 – 02/12/2013

פוליטיקה

קבוצות שונות עם אינטרסים שונים כאשר כל קבוצה מנסה לקדם את האינטרסים שלה ככל שניתן. קידום האינטרסים נעשה (בדמוקרטיה בעיקר) על ידי יצירת קואליציות כדי להשיג רוב לקבלת החלטה מנחה לחברה. כמו שיש את קבוצות האינטרסים השונות בחברה באופן כללי, זה קיים גם בתוך ארגונים, בין ארגונים ובין הארגון לסביבתו. כל ארגון מנסה לקדם את האג'נדה (סדר היום) שלו.

כדי להשיג את האינטרסים, הארגון נדרש להשתמש בעוצמה:

  1. ברמת הניתוח של הכלל חברתית, עוצמה היא יכולת של קבוצת אנשים מסוימת להגשים מטרות ויעדים קיבוציים. למשל, פעמים רבות אנו טוענים שלציבור החרדי עוצמה חברתית רבה להשפיע ולשנות כיוון שיש התאגדות בתוך אותה חברה.
  2. ברמת הניתוח של יחסים ותהליכים בין אישיים מדובר למעשה בעוצמה כיכולת של אדם אחד לגרום לאחר לפעול בדרך שאחרת הוא לא היה בוחר בה. למשל, חייל קרבי שיוצא למסע, באופן כללי לא היה קם בבוקר כאדם פרטי ועצמאי ובוחר לצאת למסע, אך עצם היותו חלק מהמערכת ופקוד של מפקד, הרי שיציית.
  3. נקודת ראות מבנית על פיה עוצמה משקפת יחסי תלות בין אנשים, בין הפרטים, בין הקבוצות או בין הארגונים. לארגון מסוים יש משאב/ים שקבוצה אחרת מעוניינת בהם. ככל שהמשאב נדיר יותר, ככל שהצורך בו הוא רב יותר, התלות באותו גורם שמחזיק במשאב היא גדולה יותר והעוצמה רבה יותר.

    דוגמה: מדינות שמחזיקות במשאב נדרש ונדיר (כמו נפט) יש להם עוצמה באופן יחסי רבה. מדינות אלה יכולות להשפיע גם על מדינות גדולות מהן, חזקות כלכלית או מבחינה צבאית ותלות זו למעשה משפיעה ועשויה להביא להצבת תנאים מבחינתן (קידום אינטרס אישי, למשל). משאב יכול להיות כסף / ידע / יכולת גיוס תמיכה וכדומה.

בסיסי עוצמה:

  1. בסיס פיזי – ניתן לאיים בעונשים גופניים ו/או להפעילם. עם זאת, איום מתמשך הופך לחסר השפעה. דוגמאות: איום בשימוש בכוח גרעיני, דיקטאטורים במדינות שונות המנסים להשיג ציות באמצעות איומים והטלת עונשים. בארגונים בעולם המערבי לבסיס זה כיום אין משמעות.
  2. בסיס כלכלי – בסיס שיש לו שימוש מאוד גדול, למשל קבוצות רכישה, קבוצות שמטילות וטו על מוצרים מסוימים וכדומה. מדובר במשאבים חומריים המאפשרים להעניק הטבות כלכליות כתמורה לציות, או למנוע אותם כתגובה לאי ציות. כל האפשרויות של פיטורין / מתן מענקים וכדומה עשויות לגרום לאנשים לציית.
  3. בסיס ערכי – גורמים שמייצגים ערכים מסוימים ובזכות אותו ייצוג של ערכים, יש להם את היכולת להשפיע. דוגמה בולטת לכך היא רבנים אשר ההזדהות עם ערכיהם מקנה להם את היכולת לסחוף בקלות אנשים רבים אחריהם.
  4. בסיס אינפורמטיבי – משאבים המושתתים על מיד, המאפשרים להציע שירותים חיוניים כתנאי לציות נדרש, או למנוע אותם כעונש. מי שיש בידיו מידע / ידע, יש לו עוצמה וכוח. אם יש לי ידע שאין לאחרים אני יכול לתת אותו בתנאים מסוימים או למנוע אותם באי התקיים התנאים. דוגמה לכך, אדם בעל ידע שמחליט להעביר ידע מסוים לגורם שעשוי לסייע לו לקדם אינטרסים אישיים בעתיד ולמנוע העברת הידע לגורם שלא יסייע לו לקדם אינטרסים אישיים.
  5. בסיס כריזמטי – תכונות אישיות יוצאות דופן אמיתיות או מדומות המיוחסות לאדם מסוים במסגרת חברתית מסוימת. תכונות אלו מניעות בני אדם לציית לבעליהן בגלל האמונה בתועלת המיוחדת המיוחסת להן.

בכל בסיסי העוצמה, ישנה האפשרות שהפעילות היא חוקית ולעיתים גם לא חוקית. בסיסי העוצמה במקרים רבים משולבים יחד. ככל שיש יותר בסיס עוצמה, ככל שהם יותר חזקים – יכולת ההשפעה תהא רבה יותר.

ביטויי עוצמה:

  1. סמכות – כשגורם מסוים רוצה להשפיע על האחר, הוא יכול לפעול מתוך סמכות. הסמכות זו אותה העוצמה שמעוגנת במשרה, כלומר מעסיקה אומרת לעובד שלה שהוא נדרש להגיע מחר למשמרת בוקר (במסגרת סמכותה). סביר שהעובד יציית ויגיע גם אם לא איימה, ידוע שהיא יכולה לקדם או למנוע תגמולים וכו'. באותו אופן – ציות לשוטר בכביש.
  2. כפייה – מכריחים מישהו אחר לפעול בדרך שאנו רוצים שיפעל בה. במקרה הקיצוני, הכפייה יכולה להיות ממש ברמה פיזית, עם זאת גם ברמות אחרות כמו קנס, פיטורין וכדומה.
  3. השפעה – היכולת לכוון החלטות ולעצב התנהגויות של הזולת, שאיננה מעוגנת בסמכות ואינה כרוכה בכפייה. למשל באמצעות כריזמה, ערכים. היכולת לזהות מה הצורך של מישהו אחר ולענות עליו. באופן זה אנו מכוונים התנהגויות של האחר.

השאיפה היא תמיד להשפעה כיוון שהיא יותר עמוקה מסמכות וגורמת למושפע לבצע מרצונו.

פוליטיקה ארגונית

משקפת מאמץ של יחידים, של קבוצות להשגת מטרות באמצעים שאינם נכללים בתפריט התקנות והנהלים של הארגון. למרות זאת, פעילות פוליטית היא לגיטימית בארגון.

דוגמאות לפעילות פוליטית בארגון נעשית באמצעות אסיפות, הוצאת מכתבים, תקשורת (שביתת עובדים או פיטורים שאינם מגיעים לתקשורת – יכולת ההשפעה שלם באופן יחסי מצומצמת), יצירה לובי של אנשים שיתמכו במטרות, הפגנות וכדומה. כל אלה הם פעילויות פוליטיות פנים ארגוניות.

הרבה מאוד הנהלות מנסות לצמצם את הפעילות הפוליטית בארגון. פעמים רבות יש חשש ופחד מפעילות זו. בחלק גדול מהמקרים הפחד אינו מוצדק כיוון שפעילות כזו יכולה אף להועיל לארגון, למשל ארגון שהעובדים בו אינם שבעי רצון – אפשרות אחת היא פיטורין, אפשרות אחרת היא חבלה בפעילויות הארגון, אפשרות נוספת היא פעילות בערוצים שעשויים לגרום לכולם לצאת נשכרים.

קואליציות

כדי להשיג את המטרות, פעמים רבות אנו זקוקים לקואליציות. אנו צריכים לשתף פעולה בין היחידים, בין הקבוצות כדי להשיג מטרות. קואליציות היא לא בהכרח יציבה. הארגון נקלע לקשיים, ההנהלה והעובדים יוצרים קואליציה – פונים לתקשורת יחד בכדי להגביר הזרמת משאבים לארגון. קואליציה יכולה להיות בין מנהלים של מחלקות שונות / אגפים שונים שמתאחדים על מנת להשיג משאב מסוים. דוגמה לכך היא מחלקת שיווק ומחלקת מכירות שמנסות יחד להשיג תקציב גדול יותר.

קואליציה פנימית – כאשר מספר גורמים בתוך הארגון משתפים פעולה, למשל צמרת הארגון, מנהלי ביניים, מבצעים מן השורה פועלים יחד. ייתכנו שינויים כמו למשל אם ההנהלה הבכירה תיצור קואליציה רק עם מומחים מקצועיים ללא הדרגים הנמוכים.

קואליציה חיצונית – ניסיון לגייס לובי מבחוץ. לרוב הלקוחות והשלטון ייצרו קואליציה, למשל כדי להוזיל עמלות של בנקים, להוזיל את עלויות התקשורת וכדומה. גורמים אחרים הם בעלים, ספקים וקבלנים או כלל הציבור. הסקטור החברתי-תרבותי נאמר מתחבר לרוב עם הסקטור הממשלתי כדי לחוקק חוקים שיכולים להיות לטובת הציבור (איכות הסביבה, ביטול מונופולים).

סוגיות פוליטיות:

  1. עיצוב של מטרות ויעדי הארגון – בכל ארגון יש קבוצות אינטרסים שונות שהמטרות והיעדים של כל קבוצה יכולים להיות שונים. כמו למשל אינטרס כלכלי של המכללה לעומת האינטרס לאקדמיה איכותית.
  2. תקציבים ארגוניים – כל גורם בארגון רוצה לקבל נתח מהתקציב ורצוי כמה שיותר גדול. כל קבוצה מאמינה בצדקתה.
  3. משרות בכירות – מי יאייש אותן. סוגיה זו עולה לא רק בין המועמדים, הרי לכל מועמד יש את האנשים שלו.
  4. המבנה הארגוני – מה ישפיע בצורה טובה יותר על הארגון, עם זאת הוא גם מגדיר את המקום של כל פרט וקבוצה בארגון מבחינת יכולת ההשפעה שלהם בארגון. גם סביב סוגיה זו ייתכנו אי הסכמות ברמה הפוליטית.

צריך לזכור שפעילות פוליטית היא ברובה פעילות לגיטימית. בחלק מהמקרים הפעילות הפוליטית גולשת למקום הלא לגיטימי – לא חוקי וכאן נוצרת למעשה בעיה. למרות שבארגונים או בכלל, אנו תופסים את נושא הפוליטיקה כעניין לא סימפטי שלא רוצים "ללכלך בו את הידיים" צריך לזכור שזו הדרך להשיג הישגים ולממש אינטרסים של קבוצות שונות.

הפעילות הפוליטית מאפשרת בארגון השפעה גם כלפי מעלה. בדרך כלל כיוון ההשפעה בארגונים הוא מלמעלה למטה, והפעילות הפוליטית מאפשרת השפעה בכיוון ההפוך. השפעה זו אינה מעוגנת בנהלים הפורמאליים.



ארבע − 3 =

תואר ראשון
תואר שני
מרצים