שם הכותב: תאריך: 21 ינואר 2013

כלכלה התנהגותית (Behavioral Economics) היא תחום אשר משלב בין כלכלה ופסיכולוגיה.

כמו כל המהפכות בחשיבה האנושית, מהפכה זו החלה בתגובה לחריגות מהנורמה, לעובדות מוזרות ולתופעות תמוהות, שהידע הקיים לא היה יכול להסבירן.

התחום עוסק ביישום של מחקרים פסיכולוגיים עדכניים והשלכתם על תיאורית כלכליות. המחקרים בתחום, בוחנים את נושא קבלת ההחלטות בנושאים כגון: היחס למחירים, לקיחת סיכונים, הקצאת משאבים ותשואה להשקעות, תוך התמקדות בפן הרציונאלי המניע את הליך קבלת ההחלטות. מרבית המחקרים בתחום עוסקים בהחלטות של פרטים בודדים, אך ישנם מחקרים העוסקים גם בקבלת החלטות ציבוריות, דוגמת השקעות ממשלה ועוד.

על כן, תכליתה של הכלכלה ההתנהגותית היא, להציע תיאוריה כלכלית תיאורית, המביאה בחשבון את דרכי ההתנהגות הנצפים, הלכה למעשה.

נקודות ציון בהתפתחות התחום

  • בשנות הארבעים של המאה הקודמת טבע הרברט סיימון את המונח "רציונאליות מוגבלת", וטען שחשיבה רציונאלית לבדה אינה מסבירה את תהליך קבלת ההחלטות אצל בני אדם.
  • בשנת 1979, הפסיכולוגים דניאל כהנמן ועמוס טברסקי פרסמו את מאמרם "תורת הסיכויים: ניתוח קבלת החלטות בתנאי סיכון", שעסק בשאלה כיצד מתמודדים אנשים עם תגמולים וסיכונים לא ודאיים. המחברים טענו שאופן ניסוח החלופות, ולא רק ערכן היחסי, משפיע במידה רבה על ההחלטות.
  • בשנות השמונים של המאה הקודמת, ניסה ריצ'רד ת'אלר ((Thaler לייבא תובנות פסיכולוגיות לשדה הכלכלי במסגרת טור קבוע שהיה לו בירחון כלכלי. ת'אלר התמקד בתחום המימון ההתנהגותי. אולם הוא זכה לבוז מצד רוב הכלכלנים.
  • בשנת 1990, במאמר שכתב אנדריי שלייפר עם סאמרס, אמר שלייפר שלכוחות האי-רציונאליים תהיה השפעה גדולה על המחירים, גם לטווח ארוך. זוהי התקפה תיאורטית על הנחת היסוד המרכזית המקובלת בתחום.
  • בשנות השמונים של המאה הקודמת, אריק וונר, דוקטור בפסיכולוגיה חברתית, טען כי בפסיכולוגיה מקובלת ההנחה שאין קשר ישיר בין גירוי לתגובה. ובתוקף תפקידו כראש תוכנית מדעי הקוגניציה לחקר קבלת החלטות כלכליות (כלכלה קוגניטיבית) קידם את תת התחום החדש.

 

 האדם הכלכלי  – Homo Economicus

הנחת העבודה המרכזית של הכלכלה היא כי האדם הוא יצור רציונאלי, אשר מונע משיקולים הגיוניים וכל פעולותיו הכלכליות מבוצעות על מנת למקסם את פונקציית התועלת שלו. כלומר, האדם הכלכלי הוא רציונאלי באופן מוחלט. הוא יודע להשתמש בכישוריו השכליים הבלתי מוגבלים כדי לברור לו את האופציות המיטביות מבחינתו, וזאת גם כאשר מספרן של האופציות הוא רב, ההשוואה ביניהן קשה, וחישוב התועלת המופקת מכל אחת מהן הוא מורכב ומסובך. בנוסף, האדם הכלכלי הוא אנוכי, ותמיד בוחר את מה שטוב בשבילו. האדם הרציונאלי, כהגדרתם של אחדים, הוא אדם המודע למטרותיו, והנוקט באמצעים מיטביים, בהינתן המידע המצוי בידיו, כדי לקדם מטרות אלה. בהגדרתם של אחרים, האדם הרציונאלי הוא אדם שבחירותיו בין חלופות מקיימות מספר אקסיומות של עקביות שנתפסות כחיוניות. דוגמה לאקסיומה של עקביות היא אקסיומת הטרנזיטיביות, הדורשת מאדם המעדיף את X על Y ואת Y על Z שיעדיף את X על Z.

כלומר, יש להניח כי לפרטים יש פונקציית תועלת וכי הם פועלים באופן עקבי להשגת הערכים הגבוהים ביותר האפשריים על פני אותה פונקציה. הכלכלן יודע לתת ביטוי מתמטי לפונקציה זו ומניח כי הפרט, בהיותו רציונאלי, חותר באופן עקבי להשגת היעדים המביאים את תועלו לערכים מקסימאליים.

במאה השנים האחרונות פותחו תיאוריות כלכליות חדשות ומרתקות, המצביעות על כך שהתנהגות האדם מושפעת לעתים משיקולים בלתי רציונאליים, ובמיוחד בעת הצורך לקבל החלטות בתחומים כלכליים, בנושאים אשר השלכותיהם אינם נראים בצורה מידית.

תורת הערך (Prospect Theory)/ דניאל כהנמן ועמוס טברסקי

כהנמן וטברסקי, זוג פסיכולוגים, זוכי פרס נובל לכלכלה לשנת 2002, פיתחו תיאוריה כלכלית אשר עוסקת באופן שבו משתנים כלכליים משפיעים על התנהגות כלכלית, של יחידים ושל קבוצות.

התיאוריה נשענת על תיאורית התועלת הצפויה, אך לוקחת בחשבון משתנים פסיכולוגיים. תורת הערך מוסיפה ומציעה התייחסות לשינויים בעושר במקום לעושר הכולל, ולהבדלים משמעותיים בהתייחסות לתוצאה חיובית צפויה לעומת תוצאה שלילית צפויה. כלומר, קיימת התייחסות להבדלים הקיימים בין אהבת סיכון ושנאת סיכון- שינוי לטובה שונה משינוי לרעה לא רק בסימנו אלא גם בעוצמתו: בהשפעה הפסיכולוגית שלו.

אפקט ההיצג (Framing effect), אומר כי היחס הפסיכולוגי שלנו לתוצאות איננו כפוף להגדרה אובייקטיבית של רווחים והפסדים, אלא, אנו שבויים באפקט הרסני במיוחד לגבי כל ניסיון לתת תיאור נורמטיבי של העדפות. משמע, כאשר נקודת ההשקפה שלנו לגבי התוצאות משתנה, לא נמצא עקביות בין העדפותינו בתחום הרווחים לבין העדפותינו בתחום ההפסדים ואף בין התוצאות הסופיות האפשריות.

אפקט ההיצג ממחיש את העובדה שהתנהגותם של אנשים אינה רציונאלית והם רגישים לשינויים ולא למצבים עצמם

 עקומת הערך:

Value

הסבר הגרף: ראשית הצירים היא נקודת הייחוס, שמשתנה לפי הייחוס. ציר ה-X מתאר את הרווח וההפסד, וציר ה-Y מתאר את הערך. השיפוע בצד רווח מתון יותר מהנפילה הגדולה בצד ההפסד. כלומר, הרווח יותר קטן משההפסד גדול. המשמעות היא שאנו מוכנים לקחת על עצמנו את הסיכון, בתנאי שנוכל להקטין את הסיכון שיהיה לנו הפסד. הרווח לא שווה את המאמץ – אבל כדי להימנע מההפסד, אנחנו מוכנים לקחת את ההפסד.

מכאן, ההסבר לקשר שבין שנאת הפסד ואהבת הסיכון הינו: סיכון הוא דבר לא נעים, לקחת סיכון קשה מבחינה מנטלית. נהיה מוכנים להסתכן, אם על ידי כך נגדיל  את הסיכון שלא נפסיד. ההפסד כל כך כואב, שהוא שווה את השקעת המאמץ של לקיחת הסיכון. הרווח, לעומת זאת, לא כל כך משמח כדי שנהיה מוכנים לעשות את המאמץ של לקיחת הסיכון.

התוצאות שהתקבלו בעבודתם של טברסקי וכהנמן, מציעות שהנחת העבודה של הכלכלה הניאו קלאסית היא שגויה, וכי פרטים אינם מתנהגים, באופן רציונאלי. הנחת עבודה חדשה זו הובילה פסיכולוגים קוגניטיביים ללכת בעקבותיהם ולהעמיק את המחקר בנושא.

ביקורת על התחום- לשכתב

ביקורת אחת על הכלכלה ההתנהגותית היא על אמפיריות המחקרים. בדומה למחקרים אשר נעשים בפסיכולוגיה, קיים קושי רב במדידה כמותית. המחקר נעשה לרוב בעזרת תצפיות, וככזה, תקפות המחקרים מוטלת בספק. על כן, ייתכן שלא ניתן להסיק בוודאות מלאה כי אנשים אכן פועלים בחוסר רציונאליות ואם כן, קשה לומר באופן חד משמעי שהממצאים תקפים לאורך זמן.

ניתן לטעון כי כוחות השוק שואפים לשיווי משקל (הומאוסטזיס), כפי שטען קורט לוין, וייתכן שחוסר רציונאליות נצפית תתאזן לאורך זמן מול תצפיות של התנהגות רציונאלית ותטיל בספק את כלל מסקנות התחום. יתרה מכך, הנחות בבסיס הכלכלה הוכיחו את עצמן במהלך השנים ונותנות מענה מספק לצרכי הניבוי.

ביקורת אחרת פונה למהימנות המחקרים בתחום. ראיונות ותצפיות מעוררים בעיות מתודולוגיות מהותיות, ביניהן, בעיות בניסוח השאלונים, משתנים מתערבים שאינם ניתנים לשליטה, רצייה חברתית ועוד.

כך למשל שאלות מנחות עלולות להוביל לתוצאות מסוימות, הצגה "יפה" של תשובות ותצפית שאינה מקיפה דייה יובילו כולם לטעויות.

יהונתן דורון – 060175452

רותם פאר דורון – 038749594

 

 מקורות



5 × = ארבעים חמש

תואר ראשון
תואר שני
מרצים