שם הכותב: תאריך: 05 נובמבר 2013

 יסודות בדיני חיובים – שיעור 4 – 05.11.13:

במכירה פומבית, המוכר מציע לקונים להציע הצעות שהן מעל למחיר הנקוב, וכאשר הוא אומר 'נמכר', זו הודעת  הקיבול.

ישנו הסכם חיצוני, שאומר: המרבה במחיר יזכה. זהו הסכם מוכתב מראש. הכרוז מתחייב מראש לתת הודעת קיבול להצעה הגבוהה ביותר. הניצע (הכרוז) מחויב לקבל את ההצעה הגבוהה ביותר.

בחוזה רגיל, אדם מציע לציבור להציע הצעות, ולאחר מכן נותן הודעת קיבול, אבל כניצע הוא לא חייב לקבל כלום.

במכירה פומבית יש משהו יוצא דופן, וזה המחויבות של הכרוז. למרות שהוא ניצע, הוא מחויב לקבל את ההצעה הגבוהה ביותר, כי זהו ההסכם החיצוני במכירה פומבית. הסכם חיצוני – חוזה מסגרת. הסכם בהתנהגות, הסכם שמקורו בנוהג.

במכרז מזמינים את הציבור להציע הצעות. לדוג': המכללה, שהיא הניצע, מזמינה קבלנים להציע הצעות לבניית מבנה חדש במכללה. הקבלנים הם המציעים והמכללה היא הניצע. ההערה "אין החתום מטה מתחייב לקבל הצעה כלשהי", הוא למעשה מיותר,  כי הניצע אף פעם לא חייב לקבל את ההצעה.

קיבול יכול להיות בכתב, בעל פה ובהתנהגות.

השלמת פרטים היא מכוח הוראות חוק, ומכוח נוהג.

בפסק דין "הדרת השומרון"  – קיבול על ידי התנהגות. חברה ישראלית רכשה מכונות מחברה גרמנית, המכונות התקלקלו והיה צורך לתקן אותן. היו חילופי דברים בעזרת טלקס על תנאי העסקה. בטלקס האחרון ששלחו הגרמנים, כתבו הערה למטה 'במקרה ותהייה מחלוקת בין הצדדים סמכות השיפוט תהייה בגרמניה.'

מותר לצדדים להסכים היכן תהייה סמכות השיפוט. הטענה של הישראלים הייתה, שהתוספת הזו נוספה רק בטלקס האחרון, ולכן הם לא הסכימו לזה. למעשה, הקיבול שלהם היה על הטלקסים הקודמים ללא ההערה, ואין קיבול על הערה זו, למרות שהייתה בטלקס המסכם.

האם היה קיבול? מצד אחד, מדובר בטלקס מסכם, ולכאורה מדובר בקיבול לאחר משא ומתן.                      אך פתאום נוספה ההערה הזו לראשונה, לקיבול נוספה הערה, ולכן זהו אינו קיבול, משום  שהקיבול צריך להיות בדיוק על מה שהצעתי, ואני לא הצעתי את זה. לא ניתן להוסיף תנאי נוסף לקיבול.                          בעצם מדובר על הצעה חדשה, משום שכלל הראי אומר שהקיבול חייב להיות בדיוק כמו ההצעה, וברגע שזה לא כך מדובר בהצעה חדשה. בית המשפט קבע כי התוספת על מיקום המשפט, היא למעשה הצעה חדשה, הגם שכתוב בכותרת המסמך סיכום, כי מה שקובע זה תוכן המסמך ולא כותרת המסמך. מבחינה משפטית, זוהי הצעה חדשה בגלל שאין את כלל המראה, אין קיבול של בדיוק מה שהוצע ע"י הגרמנים. אם זו הצעה חדשה, עדיין אין הסכם כי אין הודעת קיבול.

אנחנו בהצעה חדשה, ולכאורה אין הודעת קיבול. אך למעשה 'הדרת השומרון' המשיכו להתנהג כרגיל, התנהגו כמו שיש הסכם: אפשרו לטכנאים להגיע, לתקן, להחליף חלקים וכולי. זהו קיבול על ידי התנהגות.

פסק הדין "רוזנר נגד מגן דוד אדום":  בעבר, חוץ ממפעל הפיס היו רק 2 גופים שהיו רשאים לערוך הגרלות: האגודה/הועד למען החייל ומגן דוד אדום.  כרטיסי דואר עם מספרם היו נשלחים בדואר אל הציבור, ועל המקבלים היה ללכת לדואר ולשלם. ומי שמספרו זכה היה מקבל את הפרס. אדון רוזנר לא שילם בדואר, ורק לאחר שהתברר לו כי זכה הגיע לשלם. מגן דוד אדום לא הסכימו לשלם לו את הפרס, והוא הגיש תביעה נגדם, בטענה כי לא אפשרו לו להודיע על קיבול. על כרטיסי הדואר עם המספרים לא היה תאריך, אך היה תנאי שכדי לזכות עלייך לשלם, ולא היה כתוב עד מתי. בית המשפט אמר שיש דברים בתוך ההיגיון, גם אם לא כתוב מועד להגרלה, זו השלמה מכוח היגיון, עלייך להבין שאתה צריך לשלם רק עד מועד ההגרלה.

קיבול על ידי התנהגות הוא הבעייתי ביותר, כי קשה לנתח האם משמעות של התנהגות מסוימת זה קיבול. דוגמאות למקרים שבהם מנסים להחליט עבורנו איך תהייה התנהגותנו כקיבול: בזק נותנת שירות חינם ל3 חודשים, ואם לא תבטל את השירות אוטומטית השירות יהפוך לשירות בתשלום ותחויב. זה קיבול בהתנהגות, והשירות יעבור להיות בתשלום. שתיקה לא יכולה להוות הודעת קיבול!

אם התאטרון שולח כתרגיל שיווקי כרטיסים בחינם או בהנחה, ואומרים שאם לא תודיע לנו אחרת, מעכשיו תקבל את הכרטיסים במחיר מבצע. זה לא חוקי כי זה קיבול בשתיקה, ולכן אין הסכם!

לפעמים שתיקה ארוכה מדי יכולה להגיע לכדי קיבול בהתנהגות.

אך יש יוצא דופן. אם יש מצב שבו ההצעה איננה אלה כולה כדי לזכות את הניצע, רואים בשתיקתו הודעת קיבול.

מצב שבו החברה שולחת מכתב שבו היא מודיעה שזכית: "קבל מאתנו את הפרס הגדול, ענק מוזהב מצופה יהלומים." אם אני שותק, ולא אמרתי כלום, אחרי כמה ימים החברה פונה אליי וטוענת שמשום שלא אישרתי קבלה עליי להחזיר את הפרס.  אתה יכול לטעון שבגלל שההצעה איננה אלה כולה כדי לזכות אותי, שתיקתי היא הודעת קיבול. זו למעשה הצעה מזכה. טבעו של אדם שירצה לקבל, מתנות ודברים טובים, ולכן מניחים שאין כל צורך באישור של מתנה, אין צורך לאשר הצעה מזכה, והשתיקה מהווה הודעה קיבול. רק בעת התנהגות מחפירה של מקבל המתנה כלפי נותן המתנה יש אפשרות לקחת בחזרה את המתנה. סעיף 5 לחוק המתנה אומר שגם לגבי מתנה בעתיד יש חובה למסמך בכתב.

תום לב: בדיני החוזים צריך לנהוג בתום לב. כשאר דנים בדיני חוזים יש בעיה של ניגוד עניינים מובנה בין הצורך לנהוג בתום לב לבין הצורך המסחרי להגיע להסכמה עם הצד השני.

בהרבה מאוד שיטות משפט בעולם, החובה לנהוג בתום לב קיימת רק בשלב החוזי, בהבדל מהשלב הטרום חוזי (הצעה וקיבול). מהרגע שנכרת ההסכם, החובה שלך היא לנהוג בתום לב, אך כל עוד אתה מנהל משא ומתן, מבחינת הדין אין חובה לנהוג בתום לב. במדינת ישראל הייתה דילמה. האם לחייב הצדדים לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת, גם בשלב של המשא ומתן. מבחינת העיקרון, בדין הישראלי הוחלט כן לחייב התנהגות בתום לב ובדרך מקובלת, גם בשלב המשא ומתן, טרום חוזה. בכל זאת, הגיעו למעין פשרה. סעיף 12 לחוק החוזים. מצד אחד כן מחייבים לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת גם במשא ומתן וגם בקיום החוזה.

לצילום השיעור

 

לסיכום נוסף

 



7 − שלוש =

תואר ראשון
תואר שני
מרצים