שם הכותב: תאריך: 04 נובמבר 2013

יסודות בדיני חיובים – שיעור 3: עו"ד אליעזר פני – גיל 29.10.13

הצעה ללא חזרה –  כאשר המציע מציע הצעה ואמר כי זו 'הצעה ללא חזרה', אין באפשרותו לחזור בו מן ההצעה. עליו לחכות לקיבול. בכל הצעה שהיא, גם אם זו הצעה ללא חזרה, אם לא מתקבל קיבול תוך זמן סביר, ההצעה יכולה להתבטל.

אם אדם מציע הצעה ללא חזרה, והצד השני (ניצע) אינו מסכים לבטל את ההצעה, היא עדיין בתוקף, אך אם הצד השני מוכן לבטל את ההצעה, המציע יכול לחזור בו וההצעה מבוטלת. לדוג: אב מציע לבנו סכום כסף גדול מאוד בתמורה להצלחה בלימודים, ומדגיש כי ההצעה ללא חזרה. לאחר מספר שעות הגיעה אליו תביעה על סך מיליוני שקלים, שתקשה עליו לשלם לבנו את סכום הכסף.  אם בנו לא יסכים לבטל את ההצעה, היא עדיין בתוקף, אך אם הוא מבין ומסכים, האב יכול לחזור בו מההצעה.

חשוב לזכור שההצעה חייבת להגיע לניצע. לדוג': אם האב אמר לאם להגיד לבנם את ההצעה ללא חזרה, כל עוד האם לא אמרה את זה לבן, ההצעה לא בתוקף משום שלא הגיעה לניצע, והאב יכול לחזור בו. המציע יכול לחזור בו מהצעה ללא חזרה כל עוד לא הגיעה לניצע. גם במקרים מיוחדים בהם לכאורה אסור לי לחזור בי מההצעה.

בהצעה רגילה, כל עוד לא הגיע קיבול, אני יכול לחזור בי מההצעה.

בהצעה ללא חזרה, אני לא יכול לחזור בי מההצעה אלא אם הצד השני מסכים, או אם הניצע עוד לא קיבל את ההצעה.

כדי שתהייה הצעה כדין, היא צריכה לכלול בתוכה פנייה (לא חייבת להיות ישירה או פורמלית), היא צריכה להצביע על גמירות דעת, וצריכה להיות מסוימת דייה כדי שניתן יהיה לדעת מהם תנאי ההסכם.

זיכרון דברים:

זכ"ד זה יהיה תקף עד לחתימת הסכם מחייב אצל עו"ד – אם יחתם הסכם אצל עו"ד, ויהיו סתירות בין ההסכם אצל העו"ד לבין הזכ"ד, ההסכם יהיה הקובע, כי מרגע חתימתו הזכ"ד לא תקף.

זכ"ד זה יהיה תקף כפוף לחתימת הסכם מחייב אצל עו"ד – הזכ"ד יהיה תקף רק לאחר חתימת הסכם אצל עו"ד. כלומר, אם לא נחתם הסכם אצל עו"ד, הזכ"ד לא תקף.

זכ"ד זה יהיה תקף עם החתימה של הסכם אצל עו"ד – הזכ"ד יהיה תקף רק לאחר חתימת הסכם אצל עו"ד. כלומר, אם לא נחתם הסכם אצל עו"ד, הזכ"ד לא תקף.

הצדדים יחתמו על הסכם עד ולא יאוחר מיום … – זכ"ד זה מותנה בחתימה הסכם אצל עו"ד עד ולא יאוחר מיום…

הצדדים יחתמו על הסכם מחייב ולא יאוחר מיום… – זכ"ד זה מותנה בחתימת הסכם אצל עו"ד עד ולא יאוחר מיום…

לא הכותרת של המסמך היא הקובעת, אלא תוכנו. זכרון דברים הוא הסכם או חוזה. הם אותו הדבר.

פסק דין רבינאי – ההסכם היה בכתב יד, לא אצל עו"ד, והצד השני לא חתם. אבל:

א.      כל התנאים של העסקה ישנם

ב.      המציעה חתמה

ג.       המציעה קיבלה כסף

על פי פסקת בית המשפט, כדי לבדוק אם היה הסכם צריך לבדוק את כוונת הצדדים. האם הם התכוונו שנכרת בינהם הסכם או לא. במקרה רבינאי, כוונת הגברת הייתה שיש הסכם מחייב, אחרת לא הייתה חותמת ומקבלת כסף. גם הקונה התכוון, ולמרות שלא חתם, לראיה על כוונתו, הוא שילם כבר כסף.

חרף העובדה שאחד הצדדים לא חתם על ההסכם, אך התנהגותו הייתה כזו שהצביעה על כוונתו שקיבל את הצעת גברת רבינאי, ומשום שגברת רבינאי חתמה וקיבלה כסף, בית המשפט החליט שלמרות שלא נחתם הסכם קלאסי, הוא עדיין תקף.

בודקובסקי נגד אליהו גת ואחרים:

המוכר כתב את תנאי העסקה על דף מעתיק עם תנאי העסקה אך ללא חתימת אף אחד מהצדדים, ונתן העתק לקונה הראשון, ולאחר מכן התחרט, ומכר למישהו אחר. בודקובסקי טען בבית המשפט שהוא לא חתם, ולכן ההסכם אינו הסכם. אליהו גת טען כי כוונת הצדדים הייתה לבצע עסקה, כלומר למכור את המגרש לאליהו גת, ולכן יש הסכם. בית המשפט קבע כי למרות שאין חתימה יש הסכם לכל דבר ועניין, משום שכוונת הצדדים הייתה הסכם. כלומר, בית המשפט קובע כי חתימה אינה דבר מחייב, ולכן זהו פסק דין תקדימי.

בהסכם חייבים להיות הצעה וקיבול. מהו קיבול?

סעיף 5 – הקיבול יהיה בהודעת הניצע שנמסרה למציע והמידע על גמירת דעתו של הניצע להתקשר עם המציע בחוזה לפי ההצעה.

א.      הודעה – צריך שתהייה הודעה שנמסרת.

ב.      צריך שתהייה גמירת דעת לפי ההצעה. "כלל המראה" הקיבול יהיה בדיוק לפי ההסכם, ההצעה.

ג.       צריך שתהייה מסירה – שהודעה הקיבול תימסר למציע.

מכירה פומבית זו הזמנה להציע הצעות. במכרז, מי שמפרסם את המכרז מזמין את הציבור להציע הצעות. אותו העיקרון כמו במכירה פומבית, כלומר עורך המכירה הפומבית או מפרסם המכרז הם הניצע, משום שהם מזמינים את הציבור להציע להם הצעות, מזמין את הציבור להיות המציע, ולכן הוא הניצע.

לצילום השיעור

 

לסיכום נוסף

 

שייך לנושאים: יסודות בדיני חיובים


תשע − 4 =

תואר ראשון
תואר שני
מרצים