שם הכותב: תאריך: 23 נובמבר 2013

יסודות בדיני חיובים – שיעור 5 – 12.11.13

תום לב ודרך מקובלת – נושא בעייתי משום שהוא נתון לפרשנות, ואין אמות מידה חד משמעיות כדי לקבוע האם התנהגות הייתה בתום לב או לא. ברבות השנים נושא זה קיבל מעמד חזק יותר במשפט הישראלי. בעבר, בתי המשפט היו מהוססים לגבי קביעותיהם לגבי התנהגויות חסרות תום לב, ועכשיו היד קלה בהרבה.

דילמה: האם לחייב את הצדדים לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת, והאם בשלב המשא ומתן או בשלב קיום ההסכם.

בישראל, הוחלט להכניס את החובה בשני השלבים: גם בשלב המשא ומתן, סעיף 12 לחוק, וגם בשלב קיום ההסכם, סעיף 39 לחוק.

"ישנה החובה לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת גם בשלב המו"מ לקראת כריתת ההסכם, וגם בקיום ההסכם (סעיף 12 לחוק, סעיף 39 לחוק)"

הושגה פשרה בכל הנוגע לפיצויים. ישנה חובה לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב, ואם מישהו לא נוהג כך, עליו לשלם פיצויים לצד השני. נשאלת השאלה איזה פיצויים?

אם ישנו מצב שבו אדם קנה מכונית, והתברר כי המוכר לא גילה שהמכונית עברה מס' רב של תאונות דרכים. אם בהסכם היה כתוב כי המוכר מתחייב שהמכונית לא עברה תאונות זהו שקר וההסכם מבוטל, אך גם אם לא, המוכר נהג בחוסר תום לב.

אם חוסר תום לב היה בעת קיום ההסכם, בית המשפט יכול לפסוק פיצויי קיום – (פיצויי הסתמכות): משקפים את ההפסד שנגרם לי אילו קיום ההסכם, ומה הפסדתי משום שלא קיום ההסכם, לדוג: עליית מס על מכונית מסוג מסוים, לאחר ביטול ההסכם, אם ארצה מכונית כזו אצטרך לשלם יותר, ובית המשפט יכול לפסוק פיצויי קיום לטובתי, את השינוי במחיר המכונית המדוברת. פיצויי קיום נקבעים רק לאחר כריתת ההסכם.הפיצויים הראליים בגין הנזק שנגרם לי, כוללים בתוכם גם אובדן רווחים ריאליים.

פיצויים שליליים – על הפרה של סעיף 12, חוסר תום לב בעת קיום מו"מ.

על הנזק הישיר שנגרם לי עקב המשא ומתן. אם נוהל משא ומתן, ואטען כי הצד השני נוהג בחוסר תום לב, בית המשפט יפסוק לי פיצויים שליליים. לדוג:  התייעצתי אם עו"ד לקראת המשא ומתן, אובדן ימי עבודה, נסיעות, הוצאות משפט. הנזקים הישירים בלבד שנגרמו לי עקב המשא ומתן.

חובה לערוך משא ומתן בדרך מקובלת ובתום לב. (סעיף 12, פיצויים שליליים)

חובה לקיים את ההסכם בדרך מקובלת ובתום לב. (סעיף 39, פיצויי קיום)

 

פסק דין ספקטור וצרפתי:

צרפתי, קבלן בניין גדול, התעניין ברכישת מגרש גדול השייך לספקטור, ותוך כדי המשא ומתן הביע את רצונו לבנות במגרש 16 דירות. צוין הרצון לבנות 16 יחידות, ובאיזה מחיר תימכר כל דירה. לאחר כריתת ההסכם על המגרש, צרפתי לא קיבל היתר לבניית 16 דירות, אלא רק ל12 דירות. במחיר 12 דירות העסקה כבר לא משתלמת לקבלן יותר. צרפתי טען כי המוכר נהג בחוסר תום לב, משום שידע כי על מנת להרוויח עליו לבנות 16 יחידות דיור, וידע כי אינו יכול לבנות 16 אלא רק 12, אך לא אמר לו.

ספקטור טען שאינו צריך לומר כמה יחידות דיור אפשרי לבנות, וכי זה באחריות הקבלן, צרפתי, לבדוק את זה, וחשב כי אולי הצליח להשיג 16 יחידות דיור.

בית המשפט המחוזי פסק כי צרפתי טעה וביטל את העסקה, אך לא ראה בזה תום לב.

בבית המשפט העליון פסקו כי ישנו ביטול עסקה משום שצרפתי טעה, אך לא היו בטוחים כי זה אכן חוסר תום לב. לבסוף, מרבית השופטים טענו כי אין פה חוסר תום לב.

פסק דין בית יולס נגד רביב משה ושות':

בית יולס פרסמה מכרז להקמת מבנים. כל מיני קבלנים הגישו הצעות, ובין הקבלנים הייתה חברה בשם רסקו, אחד הקבלנים הגדולים במשק. ההצעה של רסקו הייתה גבוהה מהצעות של קבלנים אחרים, ומפרסם המכרז פנה לרסקו ואמר להם שהוא מעוניין בהם, ואם יורידו במחיר, יזכו במכרז.  וכך היה. רסקו הורידו במחיר ובית יולס בחרו בהם.

נשאלת השאלה האם ההתנהגות של מפרסם המכרז הייתה בתום לב ובדרך מקובלת, או שניתנה העדפה לרסקו. נשאלת השאלה המשפטית האם מי שמפרסם מכרז חייב לנהוג בשווין בין המגישים?

בית המשפט פסק כי לא, וכי מפרסם המכרז אינו מחויב לשווין בין המגישים, וכי לא הייתה התנהגות בחוסר תום לב, ופסק לטובת בית יולס.

פסק דין קל בע"מ נגד ערם: 20 שנה מאוחר יותר

ערם פרסמה מכרז לבניית דירות. כל מני קבלנים ניגשו למכרז, וקל הגישה את מחיר המטרה.

לבסוף קבלן אחר, שבכלל לא השתתף במכרז, קיבל את העבודות לבניית יחידות הדיור.

בבית המשפט התברר כי ערם ניהלה משא ומתן עם החברה שלבסוף בנתה, אך הם לא הגיעו להסכמה. ערם פרסמה מכרז, קיבלה הצעות שונות, חזרה לקבלן הנוסף וביקשה ממנו להשוות מכירים. לאחר שהסכים ניתנה לו העבודה. כלומר, חברת ערם כלל לא התכוונה לתת למישהי מחברות המכרז את העבודה. כל המכרז נועד ללחוץ על החברה הנוספת להוריד מחיר.

התביעה שהוגשה הייתה עם הטענה כי בעת המו"מ לא היה תום לב ולכן היו אמורים להיפסק פיצויים שליליים. אך התביעה הוגשה לתשלום פיצויי קיום, כי נטען שלמעשה כן נחתם הסכם. קל בע"מ תבעו את הפסד כל הרוויחים העתידיים שלהם. טענו שהתנהגות הצדדים הייתה כאילו נכרת ההסכם, וכי היה הסכם בעל פה.

ברור כי ההתנהגות אינה בתום לב, השאלה היא האם מדובר בחוסר תום לב רק בעת קיום מו"מ, ועל כן הפיצויים הם שליליים על פי סעיף 12, או האם מדובר בחוסר תום לב בעת קיום ההסכם, ולכן מגיעים להם פיצויי קיום, על פי סעיף 39.

בית המשפט המחוזי קבע כי לא נכרת הסכם משום שמועצת המנהלים לא אישרה אותו, והפנה לפסק דין של יולס, ומשום שזה מכרז פרטי גם פיצויים שליליים לא מגיעים להם.

בערעור שהוגש לבית המשפט העליון, הוחלט כי לא נכרת הסכם, אך יש חוסר תום לב, כי למרות מה שנקבע בפסק הדין של יולס, זה מקרה שונה משום שהמכרז היה לשווא, והחזיר את המקרה לבית המשפט המחוזי לקבוע את גובה הפיצויים.

במחוזי, שוב קבעו כי לא נכרת הסכם ולכן מגיעים להם רק פיצויים שליליים, והוסכם על 11 אלף.

שוב הוגש ערעור, ובית המשפט העליון קבע הפעם כי אכן נכרת הסכם ונהגו בתום לב. נקבע גובה פיצויים בסך 400 אלף שח.

"לא מלאכים זה לזה, אבל גם לא אדם לאדם זאב, אלא אדם לאדם אדם". (אהרון ברק)

ככל שהמשא ומתן יותר מתקדם, ככה חובת תום הלב של שני הצדדים גדלה.

האם חובת תום הלב חלה גם על צדדים שהם מחוץ להסכם? כן!

דוגמאות למקרים שבהם נידון תום לב, ומקרים לפיצויים שליליים ופיצויי קיום.

קלמר נגד גיא:

עסקת קומבינציה. בעל קרקע עושה עסקה עם קבלן, שהקבלן יבנה, וחלק מהדירות יעברו לבעל הקרקע וחלק לקבלן. קלמר בעל המגרש, הזוג גיא קבלנים שיבנו 2 בתים. אחד לקלמר, אחד למשפחת גיא. משפחת גיא אכן בנתה 2 בתים, ובמהלך הדרך התגלו חילוקי דעות, ובעל הקרקע, טוען כי זו עסקת מקרקעין, ולכן ישנה חובת מסמך בכתב, ומשום שאין והכל נעשה בעל פה, הקרקע לא עוברת אליהם (וגם אף אחד מהבתים).

מבחינה משפטית אדון קלמר צודק, כי על פי סעיף 8 לחוק חייבים מסמך בכתב, והשטח וכל מה שבנוי עליו שייך לו. אך ברור כי יש פה חוסר תום לב. מה עשה בית המשפט?

למרות העובדה שאין מסמך כתוב, הוא קובע כאילו יש הסכם, ולכן האדונים גיא זכאים לפיצויי קיום, על פי סעיף 39, בעת קיום ההסכם, ולא על פי סעיף 12, רק בעת מו"מ.

למעשה, בית המשפט קבע כי למרות שלא נכרת הסכם הם יקבלו פיצויי קיום.

'זעקת ההגינות' – תפסק רק במקים חריגים. גם אם בשונה מהחוק, יפסקו פיצויים שונים משום שזו זעקת ההגינות, ההתנהגות הייתה כל כך בניגוד להגינות. כלומר, גם אם בית המשפט החליט כי לא נכרת הסכם, הפיצויים המגיעים הם פיצויי קיום.

לצילום השיעור

 

לסיכום נוסף

 



− שתיים = 7

תואר ראשון
תואר שני
מרצים