שם הכותב: תאריך: 21 ינואר 2013

אם אני הוא תינוקך,

אנא געי בי.

אני זקוק למגעך במובנים שלא תביני לעולם.

אל תסתפקי ברחצה, בהחתלת חיתולים ובהזנה,

נענעי אותי בסמוך אלייך, נשקי את פניי וחבקי את גופי,

מגעך המרגיע, העדין, מעניק לי בטחון ואהבה.

אם אני הוא ילדך,

אנא, גע בי.

אף כי אני עלול להתנגד, אולי להדוף אותך ממני,

המשך, מצא דרכים לספק את צרכיי.

חיבוק לילה טוב שלך עוזר להמתיק את חלומותיי.

נגיעותיך באור יום אומרות לי כיצד אתה חש באמת.

אם אני ילדכם בן הטיפש-עשרה,

אנא, געו בי.

העובדה שאני כמעט בוגר,

אינה מכסה על הצורך שלי לדעת שאתם עדיין אוהבים.

אני זקוק לזרועותיכם האוהבות, אני זקוק לקול רך.

כאשר הדרך הופכת קשה, הילד שבי עדיין רוצה בכל אלה.

אם אני רעייתך,

אנא, גע בי.

אין כמו חיבוק עז כדי לומר שאתה אוהב.

מגע מרפא בעת שאני מדוכאת, מאשר שאני אהובה,

ומבטיח לי שאיני בודדה,

המגע שלך עשוי להיות המגע המנחם היחיד שיש לי,

אם אני אהובך,

אנא, געי בי.

את אולי סבורה שתשוקתך מספקת,

אך זרועותייך מרחיקות ממני את פחדיי.

אני זקוק למגעך הרך, המטיח,

שיזכיר לי שאני נאהב, מפני שאני הוא אני.

אם אני ילדכם הבוגר,

אנא, געו בי.

אף כי בעל משפחה משלי,

עדיין, כשאני נפגע, אני זקוק לזרועותיהם של אמא, אבא.

כהורה נקודת המבט שונה,

אני מעריך אתכם יותר.

אם אני ההורה המזדקן שלכם,

אנא, געו בי.

בדרך שבה נגעו בי כשהייתי צעיר.

החזיקו בידי, שבו לצידי, תנו לי כוח,

וחממו את גופי העייף בקרבתכם.

על אף שגופי עטה קמטים, הוא אוהב חיבוקים.

אל תפחדו,

רק געו בי.

(מתוך הספר כוחו של מגע / פיליפ ק. דיוויס) [1]

העיסוק במגע קיים מראשית ההיסטוריה, עם יציאתנו לעולם ועד סוף ימינו. כיצורים חיים אנו מוקפים תמיד באנשים, חפצים וגירויים שמאפשרים לנו לחוש, לחקור ולגלות אותם. המגע הוא יכולת מולדת שלנו שמטרתה להביא אותנו להבנת סביבתנו והדרך להבחין בין טוב ורע באמצעות חוש המישוש ורצפטורים הפזורים לאורך כל גופינו המשדרים למוח על חווית הנאה או סבל.

לאורך כל ההיסטוריה ובכל התרבויות בעולם עסקו במגע תפקידיו והשפעותיו על הגוף והנפש. חקירתנו על חשיבות המגע מתחילה בהבנת הקשר בין הגוף לנפש. מחקרים רבים מסבירים ומראים לנו כי קיים קשר חזק וישיר בין תגובת הגוף למגע לתגובה רגשית ומלאות הנפש. תיאורית ההתקשרות שפותחה על ידי ג'ון בולבי, פסיכיאטר ילדים ופסיכואנליטיקאי בריטי, טוענת כי בנפש התינוק טבוע צורך ראשוני ופנימי להתקשרות עם דמות מטפלת לצורך הגנה וקרבה. תפקיד המטפל, מלבד סיפוק צרכים פיזיולוגיים היא מתן בסיס מוגן ומרגיע במטרה לווסת את רמת החרדה של התינוק. על פי בולבי, התינוק נולד עם "ידיעה" שכשהוא חש מצוקה עליו להתקרב לדמות מטפלת שתגרום להפחתתה. ככל שהצורך בקרבה יסופק מידת החרדה תרד ויתגבש אצלו בסיס בטוח וחזרה להתנהגות שגרתית. חוויה זו משמעותית וקריטית כבסיס להתפתחות הביטחון העצמי של התינוק ואמונו בעולם. נעשה מחקר שבדק את מידת הצורך של תינוק להתקרב לדמות המספקת צרכים פיזיים חומריים בלבד (אם התיל) לעומת התקרבות לדמות המעניקה חום, חיבה וקרבה (אם המגבת). הממצאים הראו, כי גורי הקופים בילו את רוב זמנם בחיק אם המגבת ופנו לאם התיל לצורך אכילה בלבד, היו נחקרים שלא צלחו את המחקר כאשר נמנע מהם מגע אם המגבת. משמע, שלשם התפתחות תקינה ויצירת התקשרות בטוחה התינוק זקוק למגע, חיבה וחום כדי לשאוב בטחון. משמע, למגע אפקט נותן חיים בביטחון, בגדילה וריפוי אף יותר ממזון ושתייה. [2]

כפי הנראה בטחון בחיי האדם הוא צורך בסיסי וחשוב ליצירת התקשרות עם הסביבה. הפסיכולוג אברהם מאסלו, תיאר את החשיבות הזו באמצעות תאוריית הצרכים אשר מציגה את מילוי צרכי האדם מראשית דרכו ועד הגעה למימוש העצמי ש. הצורך בביטחון נובע מהצורך להבין את העולם ולהפוך אותו למובן וצפוי על ידי גיבוש תפיסות עולם שייצרו סדר בעולמו של האדם, העדר סיפוק זה יכול לגרום לחרדתיות. לאחר שכלל הצרכים מתמלאים אדם יכול להגיע להשגת מימוש עצמי.[3]

אם כן, בטחון זהו צורך בסיסי היכול להתמלא באמצעות קרבה לדמות קבועה. האם השגת הביטחון מקדמת אותנו להשגת אושר? כאשר אנו נמצאים בקרבת אנשים שעושים לנו טוב, בן זוג, הורה, ילד, חבר טוב האם אנו מאושרים? האם אנחנו מתמלאים בתחושת סיפוק והנאה?

מגע מכיל בתוכו הגדרות רבות מנקודות מבט שונות ובעל רבדים שונים אך במהות הבסיסית ביותר זהו החיבור הראשוני של האחד עם העולם סביבו. מגע פיזי זוהי קרבה, כל מה שנוגע בעורנו, כאיבר שבא במגע הראשוני, המגן, בעל תפקיד חשוב בוויסות מערכת העצבים על ידי הגברת שחרור הורמון הסרוטונין המשפיע על מצב הרוח, עידוד ייצור הורמון האנדרופין, משכך כאבים טבעי ומפחית קורטיזול, הורמון הלחץ.  המגע הרגשי בעל השפעה על שינויים רגשיים ולכן קיימת השפעה הדדית בין המגע הפיזי לרגשי.  [4]

כאשר בגופנו אין מתח, אנו לא חווים חרדה ומצב הרוח מרומם, מתקיים במרחב הנפשי איזשהו שקט, המלווה בחיוך, ברוגע ונוצרת חווית אושר.  האושר מאפשר חדירת חשיבה חיובית ותחושת הצלחה בכל תחומי החיים ועוזר בהתפתחות אישית ויצירת קשרים בטוחים יותר עם הסביבה הקרובה. המגע מתואר בספרות כדרך לפתיחת ערוצי תקשורת בינאישית עם אנשים שסובבים אותנו, הליטוף, החיכוך, העקצוץ בכלל ומגע עמוק יותר בפרט, יוצרים פלטפורמה להעמקת היחסים האישיים והגדלת ההכרות עם האדם ממול.

בעולם הדתי קיים טקס הנקרא "נידה". זהו פרק הזמן בו אסורים יחסי אישות בין גבר לאישה בעקבות קבלת המחזור הנשי. תקופה זו נמשכת כשבועיים ועד טהרת האישה במקווה. במהלך התקופה אין על הגבר והאישה לבוא במגע מה שמותיר להם את היכולת לדבר זה עם זו. רבים מתארים את התקופה הזו כמחזקת ומבנה בעקבות עליית התקשורת המילולית הרבה ששוררת בין השניים. הקרבה נבנית על בסיס הכרות מעמיקה יותר מה שמוביל למגע המגיע מתשוקה ורצון שלא מצורך. [5]

בעולם העבודה, אחת הדרכים לזהות אינטראקציה חיובית בין חברי הצוות היא לבדוק את תכיפות המגע. בספרות המחקרית מדובר הרבה על מגע כמקדם תקשורת בין אישית. מגע לדוגמא יכול לשפר את האמון בין איש המכירות ללקוח. מחקרים הראו כי מלצריות שנגעו באופן אקראי בלקוח כשהביאו את החשבון קיבלו טיפ גדול יותר. מגע משמש לנו ככלי לקבלת ביטחון עצמי. [6] המגע המחזיק ועוטף, מלווה את הייצור האנושי מתקופת היותו ברחם, ומקבל ביטוי עד לצרכו במגע ברגעיו האחרונים לחיים- ובייחוד בשעות משבר וצורך בנחמה. [7]

אנחנו עסוקים כל היום בניסיון לחוות כמה שיותר חוויות ולהתמודד עם כל כך הרבה גירויים ביום. אם נעצור רגע להבין, להרגיש ולגעת בדברים שעושים לנו טוב, נהיה מודעים הרבה יותר לא רק לעצמינו אלא גם לסובבים אותנו. במפגש שלנו עם אנשים סביבנו אנו מביאים את עולמנו הפנימי הבנוי מחוויות, זיכרונות, רגשות ותפיסות. כל אינטראקציה עם הסביבה יוצרת עוד אפשרות להשגת אושר אז אם כך, בניית מערכות יחסים בהם מתקיים סוג כלשהו של מגע יכולים להגדיל את הסיכוי לחוות אושר.

" מגע הינו הדרך הטובה ביותר להעביר מסר שלא ניתן להעבירו במילים, עיסוי הינה הדרך היעילה ביותר לעודד את הגוף לטפל בעצמו"

                                                                             היפוקראטס

תואר ראשון
תואר שני
מרצים