שם הכותב: תאריך: 24 נובמבר 2013

מקורות אלטרנטיביים לגיוס כספים

א – גיוס אשראי מהמערכת הבנקאית

ב – גיוס אשראי חוץ בנקאי

ג – גיוס דרך שוק ההון

ד – מקורות גיוס אלטרנטיביים

גיוס אשראי מהמערכת הבנקאית

אשראי זמן קצר

אשראי זמן ארוך

חח"ד

הלוואות ז"א (מעל שנה)

הלוואת אונקול (On- Call)

משכנתא (נדל"ן)

הלוואת זמן קצר (פחות משנה)

חלויות שוטפות של הלוואות ז"א

אשראי זמן קצר – נעשה בו שימוש למימון פעילויות בטווח הקצר, בדרך כלל למימון הפעילות השוטפת ולמימון ההון החוזר (לקוחות ומלאי)

אשראי לזמן ארוך – נעשה בו שימוש למימון פעילות ארוכת טווח, בדרך כלל למימון רכישת מבנה, קווי יצור, ציוד מפעל, משאיות וכו'

יש להתאים את בסיס ההצמדה ומטבע ההלוואה בהתאם לפעילות אותה ההלוואה מממנת

אם חברה לוקחת הלוואה מהבנק לצורך רכישת חברה בת בארה"ב, מומלץ לקחת הלוואה צמודה לדולר

אם החברה בונה מבנה אותו היא רוצה להשכיר תמורת דמי שכירות צמודים למדד, מומלץ לקחת הלוואה צמודה למדד לצורך הקמת המבנה

אם החברה לוקחת הלוואה לצורך מימון אשראי לקוחות באירופה, מומלץ לקחת הלוואה צמודה לאירו

לצורך קבלת האשראי מהבנק, התאגיד נדרש לתת לבנק בטחונות שונים לרבות שיעבוד הנכסים של החברה.

סוגי הביטחונות הנפוצים הינם:

  • פיקדונות
  • שיקים דחויים
  • ערבות בעלים
  • שעבוד קבוע (ספציפי)
  • שעבוד שוטף (צף)

שעבוד קבוע – שעבוד על נכס קבוע, ספציפי, מזוהה ומוגדר שאינו משתנה, נקרא גם שעבוד ספציפי.
לדוגמא: שעבוד של מבנה, שעבוד של ציוד או שעבוד של משאית

שעבוד שוטף – שעבוד על נכס שאינו ספציפי והוא משתנה מעת לעת, למשל שעבוד מלאי (המלאי משתנה מעת לעת וגם יתרתו משתנה), שעבוד לקוחות, שעבוד מזומנים וכו'. השעבוד נקרא גם שעבוד צף.

בנוסף לביטחונות, הבנק דורש מהחברה גם לעמוד באמות מידה פיננסיות (Covenants)

אמות מידה פיננסיות (Covenants)- אלו יחסים פיננסיים שהחברה נדרשת לעמוד בהם ולא ולחרוג מהם. במקרה של החריגה, החברה לרוב מחויבת לפרוע את ההלוואה באופן מיידי.

דוגמאות לאמות מידה פיננסיות:

יחס הון עצמי לסה"כ מאזן לא יפחת מ- 20%

שיעור רווחיות תפעולית (רווח תפעולי כאחוז מהמכירות שלא יפחת מ- 10%

חלוקת דיבידנד שנתית לא תעלה על 50% מהרווח הנקי

שיעור EBITDA מהמכירות שלא יפחת מ- 20%.

בחירה נכונה של סוגי האשראי


סדר הנשייה הנפוץ במקרה של חדלות פירעון

  • נושים מובטחים (נושים שקיבלו ביטחונות כמו שעבוד נכסים, בדרך כלל אלו הבנקים)
  • חובות בדין קדימה (שכר עבודה, מס הכנסה, מע"מ ביטוח לאומי)
  • עובדים
  • נושים שאינם מובטחים (ספקים, בעלי אג"ח)
  • בעלי המניות

גיוס אשראי חוץ בנקאי

  • מדובר בגיוס אשראי מגופים מוסדיים שאינם בנקים, למשל גיוס אשראי מחברות ביטוח, קופות פנסיה, קופות גמל וכדומה.
  • בגופים המוסדיים נצברים כספים (פרמיות ביטוח שמשלמים לחברות הביטוח, הפקדות פנסיוניות לקופות פנסיה וכו') והם מחפשים אפיקי השקעה שיתנו להם תשואות.
    חלק מהתשואות בא לידי ביטוי בהכנסות ריבית על הלוואות שהם נותנים לחברות.
  • מדובר בדרך כלל בהלוואות לזמן ארוך.
  • גיוס אשראי חוץ בנקאי יכול להיעשות גם מול הציבור הרחב באמצעות שוק ההון ולא רק דרך הלוואות מגופים מוסדיים.
  • חברות יכולות לגייס אשראי חוץ בנקאי דרך שוק ההון ע"י הנפקת אג"ח לציבור
  • בדרך כלל הדרישה לביטחונות באשראי חוץ בנקאי הינה מצומצמת ביחס לביטחונות הנדרשים ע"י הבנקים

גיוס דרך שוק ההון

חברה ציבורית – חברה שמניותיה רשומות למסחר או שהוצעו לציבור על פי תשקיף כמשמעותו בחוק ניירות ערך, או שהוצעו לציבור מחוץ לישראל על פי מסמך הצעה לציבור הנדרש לפי הדין מחוץ לישראל, ומוחזקות בידי הציבור (ס' 1 לחוק החברות).

חברה פרטית – חברה שאינה נסחרת בבורסה וכמות בעלי המניות בה אינם עולים על 35. החברה אינה כפופה לדרישות הדיווח והרגולציה של הרשות לניירות ערך אלא לחוק החברות בלבד. (על פי ס' 1 לחוק החברות – חברה שאינה ציבורית)

הסיבות להנפקה בבורסה

  • התרחבות לשווקים חדשים
  • פיתוח מוצרים חדשים
  • רכישת קווי יצור וציוד חדשים
  • רכישת מבנים
  • רכישת חברות בנות
  • כניסה לתחומי פעילות חדשים

תהליך ההנפקה בבורסה


דרישות רגולציה לקראת הנפקה


כלים עיקריים לגיוס הון והכדאיות שלהם



האם לגייס באמצעות מכשירי הון או חוב?

מתי נגייס באמצעות מכשירי הון?

  • כאשר נרצה להפחית את נטל החוב והתשלומים השוטפים
  • כאשר נרצה לשפר את אמות המידה הפיננסיות או למנוע הפרה שלהם
  • כאשר נרצה להפחית את הסיכון בפעילותה השוטפת של החברה
  • כאשר תנאי גיוס ההון טובים- לרוב בתקופות גאות בהן מניות החברות נסחרות ביתר
  • כאשר עלות גיוס החוב גבוהה ולחברה לא קיימים בטחונות מספקים להציע על מנת להפחיתה
  • לצורך עמידה בתנאי הסף של הבורסה- דרישות מינימאלית להחזקות הציבור

מתי נגייס באמצעות מכשירי חוב?

  • כאשר אנו צופים כי שיעור התשואה על ההון יהיה גבוה משיעור הריבית המגולם בגיוס החוב
  • כאשר יש לנו בטחונות מספקים להציע לצורך הפחתת עלות הגיוס
  • כשאנו מאמינים בחברה ואיננו רוצים לדלל את בעלי המניות
  • כאשר לא קיימת אפשרות לגיוס הון או שהון החברה נסחר במחיר נמוך
  • כאשר בעלי השליטה בחברה אינם רוצים לאבד את השליטה בחברה

יתרונות וחסרונות בהנפקת מניות לציבור באמצעות הבורסה

יתרונות

חסרונות

עלות גיוס ההון לרוב נמוכה יותר

כפיפות לפיקוח הרשות לניירות ערך ודרישות רגולציה כגון ISOX/SOX, מינוי דח"צים, מבקר פנים, ועדות דירקטוריון מסוימות וכו'

גיוון מקורות המימון ואפשרויות הגיוס- אפשרות לגיוס הון נוסף בעתיד

אי וודאות בהקשר להצלחת ההנפקה לציבור

אפשרות לשיפור תדמית החברה

אפשרות לפגיעה בתדמית החברה וחשיפת מידע למתחרים לאור פרסום מידע כחלק מהדיווח התקופתי והשוטף

אפשרות לרכישה בחזרה של מכשירי החוב וההון

עלות תהליך ההנפקה הראשוני

סחירות מוגברת והשפעה על כדאיות תשלום מבוסס מניות כתוצאה מכך

עלויות דיווח ופרסום דוחות

אפשרות גיוס בהיקפים גדולים

דרישה להיקף גיוס מינימאלי

מקורות גיוס אלטרנטיביים

א- גיוס באמצעות הלקוחות והספקים

ב- מקורות גיוס באמצעות התאחדות התעשיינים

ג- מקורות גיוס ממשלתיים

גיוס באמצעות הלקוחות והספקים

  • צמצום והקטנת ימי האשראי הניתנים ללקוחות
  • הגדלת ימי האשראי המתקבלים מהספקים
  • צמצום יתרות המלאי באמצעות מעבר למודל JIT
  • שימוש בפקטורינג

מקורות גיוס באמצעות התאחדות התעשיינים

מחנק האשראי והשפעתו על אפשריות גיוס הון

בעקבות הנחיות באזל 3 החליט המפקח על הבנקים לחזק את דרישות ההון במערכת הבנקאית והוציא דרישה לכל הבנקים בישראל לחזק ולהגדיל את יחס הלימות הון הליבה.

המשמעות – צמצום האשראי למגזר העסקי והיווצרות תהליך של מחנק אשראי.

השלכות מחנק האשראי על העסקים הקטנים והבינוניים

  • העסקים הקטנים והבינוניים מעסיקים כ-55% מכלל המועסקים ותורמים לכ-45% מהתוצר אבל זוכים רק לכ-20% מהאשראי הבנקאי למגזר העסקי.
  • משקל האשראי הבנקאי לעסקים הקטנים והבינוניים מהווה 20% בלבד בהשוואה ל-43% הממוצע העולמי.

השלכות מחנק האשראי – סקר התאחדות התעשיינים

  • 63% מהחברות התעשייתיות מדווחות על קושי בשמירת מסגרת האשראי הקיימת.
  • 66% מהחברות התעשייתיות מדווחות על כך שהן זקוקות בדחיפות לאשראי נוסף להמשך פעילותן השוטפת.
  • 70% מהחברות נתבקשו ע"י ספקיהן להקטין את ימי האשראי.
  • 81% מהחברות נתקלו בקשיי גביה מלקוחות.

מהלכים שנקטה התאחדות התעשיינים להתמודדות עם מחנק האשראי

  • פעילות מול משרד האוצר ומשרד התמ"ת לבניה ושיפור של כלי סיוע ממשלתיים
  • בניית מסלולי מימון חוץ בנקאיים
  • בניית מסלולי מימון לקבלת אשראי
  • הקלה על נגישות חברות קטנות ובינוניות לגיוס באמצעות שוק ההון
  • בניית אפיקי מימון בהתאחדות התעשיינים באמצעות הקרן ההדדית.

בניה ושיפור של כלי סיוע ממשלתיים

במסגרת דיאלוג של התאחדות התעשיינים עם משרד האוצר ומשרד התמ"ת בוצעו מספר מהלכים:

  1. הקמת קרנות פרייבט אקוויטי בהשתתפות המדינה.
  2. הקמה והפעלה של הקרן לסיוע לעסקים במצוקה בניהול המדינה, המעסיקים וההסתדרות.
  3. קרן חדשה להלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בערבות מדינה והגדלת שיעור ההלוואה מ-5% מהמחזור השנתי ל-8%.
  4. הקמת הקרן לעידוד השיווק בחו"ל (בתקציב של כ-30 מליון ₪)
  5. מסלול חדש להגדלת הפריון (מענקי השקעה למפעלים לא מייצאים).

בניית מסלולי מימון חוץ בנקאיים

התאחדות התעשיינים הקימה בשיתוף עם כלל מימון מספר אפיקי מימון חוץ בנקאיים בתנאים מועדפים לתעשייה:

  • הלוואות חוץ בנקאיות
  • ליסינג של מכונות וציוד
  • פקטורינג

שיפור מיומנויות לקבלת אשראי

התאחדות התעשיינים ביחד עם המכללה לניהול בתעשייה יזמו ימי עיון וסדנאות לשיפור המיומנויות לקבלת אשראי בעסקים קטנים ובינוניים באמצעות בניה נכונה של תוכניות עסקיות, כלים למשא ומתן מול הבנקים, חשיפה לכלי הסיוע הקיימים וכדומה.

הקלה על נגישות חברות קטנות ובינוניות לגיוס באמצעות שוק ההון

ההתאחדות יוזמת בשיתוף עם הרשות לניירות ערך חקיקה שתקל על דרישות הדיווח והרגולציה הנדרשת מהחברות בינוניות וקטנות.

בניית אפיקי מימון בהתאחדות התעשיינים באמצעות הקרן ההדדית

התאחדות התעשיינים באמצעות הקרן ההדדית ובשיתוף עם הבנקים הקימה קרנות הלוואות בתנאים משופרים יותר בהשוואה לקרנות בערבות מדינה.

מקורות גיוס ממשלתיים

מסלולי מענקים ממשלתיים

תכנית התמיכה הניתנת תנאי סף עיקריים
חוק עידוד השקעות הון
מענקים באזור עדיפות א': עד 20% מההשקעה במבנים, מכונות וציוד.
ולא יותר מ-20 מלש"ח
לפחות 25% ייצוא ישיר או עקיף
מפעלי עוגן בפריפריה מענק עד 20% מההשקעה, אפשרות לתוספת 5% נוספים בהתאם להקדמת ההקמה, החזר עלויות העתקה עד לגובה 15 מלש"ח ביצוע השקעה .במינימום 300 מלש"ח

העסקת 250 עובדים בתחילה, ולאחר שנתיים לפחות 400 עובדים

מסלולים מנהליים


מסלול להגדלת פריון (מענקים למפעלים לא מייצאים) 20% מסך ההשקעה המאושרת ולא יותר מ-10 מלש"ח יותר מ75% מהכנסות המפעל בשראל

המפעל שוכן באזורי עדיפות לאומית.

הפריון השנתי לעובד יגדל בלפחות 10% לאחר ההשקעה

לא הוגשו בקשות סיוע במסלולים אחרים במרכז ההשקעות

מענקי תעסוקה
מסלול תעסוקה השתתפות בשכר עובדים חדשים, בשיעור של עד כ- 35% מעלות השכר, למשך 30 חודשים קליטה של 5 עובדים לפחות באזורי הפריפריה, או : חרדים, מיעוטים, מוגבלים וחד הוריות בכל רחבי הארץ
מסלול עוגן השתתפות בשכר העובדים בשיעור של עד 45% מעלות השכר בשנה הראשונה, יורד באופן דיפרנציאלי עד 5% סיוע בשנה הרביעית מחזור שנתי של לפחות 100 מלש"ח

גיוס לפחות 100 עובדים חדשים, בתוך 4 שנים והעסקתם למשך 4 שנים לפחות.

לפחות 60% מהעובדים הנקלטים יהיו תושבי פריפריה

שכר העובדים החדשים יהיה לפחות פי 1.5 מהשכר הממוצע במשק.

הקמה באזור עדיפות


מסלול שכר גבוה השתתפות בשכר העובדים. בשיעור של עד 45% מעלות השכר בשנה הראשונה, יורד באופן דיפרנציאלי עד 5% סיוע בשנה הרביעית מחזור שנתי של לפחות 100 מלש"ח

גיוס לפחות 15 עובדים בתוך 4 שנים והעסקתם למשך 4 שנים לפחות.

שכר העובדים החדשים יהיה לפחות פי 2.5 מהשכר הממוצע במשק.

לפחות 60% מהעובדים הנקלטים יהיו תושבי פריפריה

הקמה באזור עדיפות

אנרגיה מענקי התייעלות אנרגטית והפחתת פליטות גזי חממה סיוע של עד 20% מההשקעה, או בהתאם להפחתה בפועל

סיוע של עד 25% נוספים בגין יישום טכנולוגיה ישראלית

הפחתת פליטות עד לשנת 2020 לפחות.

הפרויקט אינו הפקת אנרגיה מתחדשת הזכאית לתעריף מועדף.

הפרויקט אינו משמש להחלפת שימוש בדלקים לייצור אנרגיה ממזוט או סולר לגז טבעי.

מימון עלויות חיבור למערכת חלוקת הגז הטבעי ומימון עלויות הסבת מערכות פנים מפעליות סיוע של עד 250,000 ש"ח

 


צרכן בינוני או גדול, הצורך בין 100,000 למיליון קוב בשנה.

קיים הסכם חתום עם חברת החלוקה.

בוצע תשלום עבור חיבור לצינור .ההולכה

    

אחרים סיוע מאת המדען הראשי (מו"פ) 20%- 50% מענק על הוצאות המו"פ

באזורי עדיפות ניתן מענק נוסף של 10%

נדרשת השקעה במו"פ
יש להחזיר תמלוגים עד גובה המענק .למעט בתעשייה מסורתית
סיוע מהקרן לקידום השיווק 50% מהוצאות השיווק בחו"ל אך לא יותר מ-2 מיליון ש"ח      המענק ניתן ליצואן קטן (עד 20 מיליון ₪) וליצואן בינוני (20-100 מיליון ₪)

יצואן בינוני מחויב בהחזר תמלוגים של 3% מהגידול ביצוא וזאת עד גובה .המענק

 



שתיים × = 6

תואר ראשון
תואר שני
מרצים