שם הכותב: תאריך: 27 נובמבר 2013

סעיף 5(5)- חברת משלח יד זרה (חמי"ז)

מטרת הסעיף

סעיף 5(5) נחקק במסגרת תיקון 132 לפקודה שמטרתו למנוע תכנון מס בעקבות המעבר למיסוי פרסונאלי. הסעיף מתייחס לבעלי מקצועות חופשים שיכולים להקים חברה במדינה זרה ואת כל השירותים שהם נותנים בחו"ל, לבצע באמצעות אותה חברה זרה.

ההבדל העיקרי בין 75ב(ב) לסעיף זה הינו שבסעיף 75ב(ב) רואים את ההכנסה הפאסיבית כאילו חולקה כדיבידנד ואילו בסעיף זה רואים את הכנסות החברה הזרה כאילו הופקה בישראל.

תכנון אפשרי

עיסוק במשלח יד בחו"ל באמצעות חברה זרה, שהשליטה והניהול עליה אינם בישראל.

  • המיסוי יידחה למועד משיכת ההכנסה (דרך שכר עבודה או דיבידנד) ע"י בעל השליטה.
  • ההכנסות שהיו אמורות להתחייב בשיעור מס גבוה (מס שולי) תחויבנה בשיעורי מס נמוכים יותר (מס על דיבידנד – 25%).

סעיף 5(5) הינו סעיף אנטי תכנוני שנועד למנוע אפשרות להתחמק ממס באמצעות פעילות במסגרת חברה זרה. הסעיף קובע במפורש כי גם הכנסה ממשלח יד שמבצע נישום באמצעות "חברת משלח יד זרה" תהיה חייבת במס בישראל.

סעיף 5(5)(א) – אופן המיסוי

יראו כהכנסה מופקת בישראל: "הכנסה שהפיקה חברת משלח יד זרה, הנובעת מפעילות במשלח יד מיוחדבגובה ההכנסה של בעלי המניות תושבי ישראל"

הגדרת "חברת משלח יד זרה" – סעיף 5(5)(ה)

חבר בני אדם תושב חוץ, שמתקיימים בו כל אלה:

  1. אם הוא חברה – הוא חברת מעטים כמשמעותה בסעיף 76(א)
  2. 75% או יותר באחד או יותר מאמצעי השליטה בו מוחזקים, במישרין או בעקיפין, בידי יחידים תושבי ישראל.
  3. בעלי השליטה או קרוביהם, המחזיקים יחד או לחוד, במישרין או בעקיפין, ב-50% או יותר באחד או יותר מאמצעי השליטה עוסקים בעבור החברה במשלח יד מיוחד, במישרין או באמצעות חברה שבה הם מחזיקים במישרין או בעקיפין, באמצעי שליטה בשיעור של 50% לפחות.
  4. מרבית הכנסתה או רווחיה של החברה בשנת המס, למעט רווחי והפסדי אקוויטי ושינויים בערכם של ניירות הערך, מקורם במשלח יד מיוחד;

תנאי ראשון – חברת מעטים

חברת מעטים כהגדרתה בסעיף 76(א) לפקודה הינה חברה שעד חמישה בני אדם שולטים בה.

תנאי שני – 75% מאמצעי השליטה

החזקה, בידי תושבי ישראל, במישרין או בעקיפין, בשיעור העולה על 75% באחד או יותר מאמצעי השליטה.

אמצעי שליטה- זכות לרווחים, למינוי דירקטור, להצבעה, זכות להורות לאחר לעשות שימוש בזכויות שלו…

שליטה בשרשרת חברות – שליטה בעקיפין:

שליטה בחבר בני אדם אחד באמצעות שליטה בחבר בני אדם ‏אחר המחזיק בו. לעניין זה:

  • אם שיעור ההחזקה בכל אחד מחברי בני האדם שמעליו בשרשרת ‏עולה על 50%, ייחשב שיעור ההחזקה בו בהתאם לשיעור ההחזקה ‏בו במישרין.‏
  • אם שיעור ההחזקה באחת החברות שמעליו בשרשרת לא עלה על ‏‏50%, תחשב ההחזקה בעקיפין בו אפס.

די בכך שבאחת החוליות ‏תהא החזקה שאינה עולה על 50% על מנת שתקטע כל השרשרת.‏

** יש לשים לב שלא מכלילים תושב חוזר ותיק ועולה חדש.

תנאי שלישי – עיסוק במשלח יד

1 בעלי השליטה או קרוביהם, 2 המחזיקים במישרין או בעקיפין ב- 50% או יותר מאמצעי השליטה, 3 עוסקים ב"משלח יד מיוחד" עבור החברה.

בעל שליטה – "תושב ישראל המחזיק, במישרין או בעקיפין, לבד או יחד עם אחר, ב-10% לפחות באחד מאמצעי השליטה בחבר בני אדם"

  • "יחד עם אחר" – יחד עם קרובו (כהגדרתו בסעיף 88 שהוא תושב ישראל) וכל תושב ישראל אחר עמו יש לו שיתוף פעולה דרך קבע ‏על פי הסכם בעניינים מהותיים של החברה.
  • מועד בדיקת בעל השליטה:
    • בתום שנת המס; או
    • ביום כלשהו בשנת המס וביום כלשהו בשנת המס שלאחריה

"משלח יד מיוחד" – עיסוק או מקצוע שנקבע ע"י שר האוצר בתקנות:

  • צו מס הכנסה (קביעת משלח יד מיוחד), התשס"ג-‏2003 – קובע רשימה של עיסוקים/מקצועות שיחשבו כמשלח יד מיוחד.
  • רשימה סגורה של בעלי מקצועות חופשיים, לדוגמא: ייעוץ, עו"ד, רו"ח, מנהלים.

תנאי רביעי – מרבית הכנסותיו ממשלח יד מיוחד

מרבית הכנסותיה או רווחיה (למעט רווחי והפסדי אקוויטי ושינויים בערכם של ני"ע) של החברה בשנת המס נובעות מ"משלח היד המיוחד".

  • הכוונה במרבית ההכנסה היא למעלה מ- 50%.
  • מקור הכנסה:
    • ממשלח יד מיוחד בהתאם לרשימה שבצו מס הכנסה (קביעת משלח יד מיוחד)
    • יש לבדוק הן את ההכנסות והן את הרווחים.
    • התנאי דורש הכנסות ממשלח יד ואינו קובע הגבלה ביחס למי ביצע את משלח היד:
      • גם הכנסה ממשלח יד של תושב זר תחשב.
      • גם הכנסה ממשלח יד של שכיר שאינו מחזיק בחברה תחשב.
    • יש לנטרל רווחי והפסדי אקוויטי ושינויים בערכם של ניירות ערך.

אופן המיסוי

סעיף 5(5)(ב)– יש לראות את התאגיד כאילו הוא תושב ישראל (שליטה וניהול מישראל)- לגבי מיסוי הכנסות החברה וחלוקת הדיבידנד לבעלי המניות הישראלים. יש לשים לב כי לחברה ייפתח תיק במס הכנסה, דהיינו החברה היא זה שממוסה בהתאם למס חברות והיא החייבת במסולא בעלי המניות הישראלים.

סעיף 5(5)(א)- החיוב יתבצע רק לגבי חלקם של תושבי ישראל* בחלק מההכנסות של חברת משלח היד הזרה הנובע ממשלח יד מיוחד:


חלקם של תושבי ישראל- לאו דווקא בעלי שליטה. יש לקחת את חלקם של כל בעלי המניות הישראלים גם אם אינם בעלי שליטה.

** אחוז של עולה חדש למעלה מ- 10% לא ייכלל בחלקם של תושבי ישראל.

סעיף 5(5)(ג)- חישוב הכנסתה, הכנסה החייבת ורווחיה של חמי"ז

הרווח שיחויב במס מחושב כדלקמן:

  1. תאגיד תושב מדינת אמנה- הרווח יחושב לפי חוקי המס של אותה מדינת אמנה.

    נדרש שהתושב יקיים אחד משני התנאים הבאים:

    1. מגיש דוח באותה מדינה
    2. נישום באותה מדינה
  2. כל מקרה אחר– הרווח יחושב לפי כללי חשבונאות מקובלים למעט רווחי והפסדי אקוויטי ושינוי בערכם של ני"ע.

סעיף 5(5)(ד)- זיכוי בגין מס זר

זיכוי בגין מס זר על הכנסות שהופקו מחוץ לישראל יינתן רק לתושב ישראל על מסי חוץ שהם מסים ששולמו במדינה זרה בגין הכנסות שהופקו מחוץ לישראל.

סעיף 5(5) קובע שיראו את ההכנסה כאילו הופקה בישראל – לכאורה לא מגיע זיכוי בגין מיסי חוץ אך סעיף 5(5)(ד) קובע שלעניין מתן זיכוי יבדקו את המקור הגיאוגרפי של ההכנסה לפי הכללים של סעיף 4א לפקודה שלפיה מקום הביצוע של הכנסה ממשלח יד יהיה מקום ביצוע השירות .

 

חוק עידוד השקעות הון- התש"ט 1959

מבוא

החוק חוקק לראשונה ב- 1959 ונודע לתמרץ את התעשייה המסורתית ע"י עידוד של ציוד יצרני בישראל במתן תמריצים קרי מענקים, שיעורי מס מופחתים וכו'. החוק עבר 2 תיקונים מהותיים:

  1. תיקון 60- בשנת 2005
  2. תיקון 68- בשנת 2011.

המצב עד תיקון 60

על מנת לזכות בהטבות בהתאם לחוק עד לתיקון זה, היה נדרש לפעול בהתאם לשלבים כדלקמן:

  1. החברה נדרשה להגיש תוכנית למרכז השקעות.
  2. מרכז ההשקעות בדק את התוכנית והוציא כתב אישור.
  3. לאחר מימוש התוכנית, היזם הגיש דוח ביצוע סופי למרכז ההשקעות.
  4. מרכז ההשקעות בדק את התוכנית אל מול הביצוע והוציא אישור ביצוע שמעיד על בדיקה התוכנית.
  5. מרכז השקעות מאשר את קבלת התמריצים.

התמריצים האפשריים הינם:

  • מענקים
  • הטבות מס
  • מענקים + הטבות מס (הטבות המס ההלו פחות טובות)

תיקון 60

בהתאם לתיקון זה, מי שרוצה לקבל הטבות מס בלבד (ללא מענקים), לא נדרש לפנות למרכז השקעות אלא נדרש לעמוד במספר תנאים שנקבעו בחוק. כמו כן, נקבעו 3 מסלולים שונים של הטבות מס שניתן לבחור בכל אחד מהם בהתאם לעמידה בקריטריונים. להלן המסלולים:

  1. חלופי
  2. אירלנד
  3. אסטרטגי

תיקון 68

המחוקק קבע שיש לבטל את הפטורים הניתנים לחברות, לפשט את החוק ולתת שיעור מס אחיד לחברות שעומדות בקריטריונים הקבועים חוק. ההטבות (שיעורי המס המותאמים) ניתנות בהתאם לאזור הפיתוח שבו נמצאת החברה.

סעיף 1- מטרה

  1. פיתוח כושר הייצור של משק המדינה
  2. שיפור מאזן התשלומים של המדינה
  3. קליטת עלייה
  4. פיזור דמוגרפי
  5. יצירת מקומות תעסוקה חדשים
  6. שיפור יכולתו של המגזר העסקי להתמודד בתנאי תחרות בשווקים בינלאומיים.
  7. יצירת תשתית למקומות עבודה חדשים ובני קיימא.

סעיף 2- אמצעי הגשמה

מתן מענקים, הקלות במס, לרבות פטור ממס ושיעורי פחת מוגדלים.

עד תיקון 68 היו קיימים שני מסלולי הטבות עיקריים:

  1. מסלול מענקים- סעיפים 45-47: מסלול שכולל מענקים + הטבות מס. מסלול זה מזכה במענקים הניתנים כשיעור מהשקעה בציוד יצרני ובנוסף ניתנות הטבות מס כדלקמן:
    1. מישור החברה- פטור ממס עד 25% לתקופה של 7-15 שנים.
    2. מישור בעלי מניות (דיבידנד)- פטור של 15%.
  2. מסלול הטבות מס- סעיף 51: כלל 3 הטבות משנה:

מסלול ההטבה

חברה

בעל מניות (דיבידנד)

חלופי

0%-25%

תקופה של 7-15 שנים

15%

אירלנד

12.5%

תקופה של 10 שנים

תושב ישראל- 15%

תושב חוץ- 4%

אסטרטגי

0%

תקופה של 10-15 שנים

0%

כניסה לכל מסלול מחייבת עמידה בתנאים מסוימים.

תנאים לקבלת ההטבות

כדי שחברה תוכל להיכנס לחוק עידוד השקעות הון, היא נדרשת לעמוד בתנאים הבאים:

מדובר במפעל תעשייתי- מדובר במפעל שנמצא בישראל ועיקר פעילותו היא ייצורית לרבות ייצור ופיתוח של מוצרי תוכנה ולרבות מחקר ופיתוח עבור תושב חוץ.

מפעל בר תחרות- מפעל שייחשב למפעל בר תחרות בהתאם לסעיף 18א לחוק. מדובר במפעל שמייצא לפחות 25% מהמחזור מחוץ לישראל.

סעיף 18א(ג)- תנאים למפעל בר תחרות:

סעיף 18א(ג)(1)- תנאים חלופיים:

  1. סעיף "עשן"- עיקר פעילותו בתחום ביו טכנולוגיה/ננוטכנולוגיה + אישור מדען ראשי.
  2. הכנסתו בשנת המס ומכירות המפעל בשוק מסוים אינה עולה על 75% מכלל הכנסתו ממכירות המפעל באותה שנת מס, דהיינו ישנו ייצוא של 25%.
  3. 25% או יותר מכלל הכנסתו בשנת המס ממכירות המפעל הן מכירות בשוק מסוים המונה 12 מיליון תושבים לפחות.

סעיף 18א(ג)(2)- קבלני משנה-

כאשר בודקים את תנאי הייצוא לגבי מפעלים ישראלים שהינם קבלני משנה של מפעלים ישראלים אחרים, והמוצר שהם מייצרים מהווה רכיב במסגרת המוצר הסופי שמוכרת אותה חברה ישראלית, הם יוכלו להיחשב כמפעל בר תחרות אם יוכח שלפחות 25% או 50% (בהתאם לתקנות) מתוצרתם מיוצא מחוץ לישראל.

סעיף 18א(ג)(3)- מתקן תיירות ללינה-

מתקן תיירותי ללינה יחשב למפעל בר תחרות אם 25% מכלל הלינות בו בכל שנת מס או ממוצע הלינות של שנת המס והשנתיים לפי שקדמו לה, הם לינות של תושבי חוץ.

סעיף 18א(ד)(1)- הכנסות ממכירות המפעל

הכנסות ממכירות המפעל ייחשבו כל אחד מהבאים:

  1. הכנסה ממכירת מוצרים שיוצרו במפעל, לרבות רכיביהם שיוצרו במפעל אחר
  2. הכנסה ממכירת מוצרים שהם מוליכים למחצה שיוצרו במפעל אחר על פי ידע שפותח במפעל
  3. הכנסות ממתן זכות שימוש בידע או תוכנה שפותחו במפעל וכן הכנסה מתמלוגים שהתקבלו בשל שימוש כאמור.
  4. הכנסות משירות נלווה למכירות האמורות בסעיף א' ו-ב' וכן מזכות השימוש בידע ובתכונה כמפורט בסעיף ג'.
  5. הכנסה ממחקר ופיתוח תעשייתי בעבור תושב חוץ ובלבד שניתן על כך חישוב מהמדען הראשי.

סעיף 40ב- זכות למענק השקעה

על מנת להיות זכאי למענק, נדרש להיכלל ברשימה המפורטת בסעיף. מנהלת המענקים אינה מאפשרת ליחידים ולשותפויות להיכלל במסגרת מענק זו. המענק ניתן כאחוז מהשקעה בציוד יצרני, לרבות מבנים.

סעיף 40ג- שיעור מענק ההשקעה

המענק נקבע בתוספת ראשונה לחוק, וככלל שיעור המענק הינו:

  • מפעל תעשייתי באזור פיתוח א'- 24% (20% מכוח סעיף זה ועוד 4% מכוח סעיף אחר)
  • מפעל תעשייתי באזור פיתוח ב'- 10%.

החל מתיקון 68, אזור ב' לא קיים. יש להדגיש כי המענקים הינם מענקים תלויי תקציב, ושלא ניתן מענק בגין רכישת קרקע.

פרק 7- הטבות במס

סעיף 41- תחולה והגדרות

סעיף 41(א)- עד תיקון 68, הפרק חל גם על מפעלים תיירותיים והחל מתיקון 68, פרק זה ייחול על מפעלי תיירות בלבד.

סעיף 41(ב)(1)- בהעדר הגדרה מפורשת בחוק העידוד, יש למצוא את ההגדרה בפקודת מס הכנסה.

סעיף 41(ב)(2)- מס- מס הכנסה, מס חברות וכל מס אחר המוטל על הכנסה, למעט מס רווחי הון. חוק העידוד נותן הטבות מס על הכנסה פירותית אך על כאשר ישנם הכנסות הוניות שלא מפעילות המפעל, לא נכנסים לחוק עידוד השקעות.

סעיף 42- פחת מואץ

במסגרת החוק, מעבר למענקים ושיעורי המס המופחתים, ניתן גם פחת מוגדל לציוד יצרני ולמבנים שמשמשים את המפעל שמזכה בהטבות. הפחת ניתן על ציוד, ב-5 שנות הפעלתו הראשונות (ללא קשר אם למפעל יש הכנסות או לאו באותם שנים).

מכונות וציוד- שיעור פחת של 200% מהשיעור הקבוע בתקנות הפחת 1941.

בניינים- שיעור פחת של 400% מהשיעור הקבוע בתקנות הפחת 1941 ובלבד שלא יעלה על 20% לשנה. (אילו השימוש במכונה היא חצי שנה, ה- 20% יהיה יחסי דהיינו 10%).

  • נשאלת השאלה האם הפחת המואץ נחשב להטבה, הקדמת הוצאה נחשבת להטבה היות שתשלום המס בשנה הנוכחית יהיה נמוך יותר, ולכן אילו יש כנגד מה לקזז את הפחת, הוא יחשב להטבה. אך אילו הנכס פטור ממס, הפחת לא יהווה הטבה. דהיינו הפחת הוא הטבה שניתנת על פי חוק, אך לא קיימת חובה להשתמש בו.

סעיף 43- ניכוי פחת במקרה של בלאי בלתי רגיל

אילו הכוח לפקיד השומה שבמפעל היה בלאי בלתי רגיל של מכונות או ציוד, רשאי פקיד השומה להגדיל את שיעורי הפחת עד ל- 250%.

סעיף 43א- פחת ופטור בשל מענק לפיתוח קרקע

מענק שניתן בגין פיתוח קרקע יופחת מעלות המבנה/ המפעל שהוקם על אותה קרקע, הן לצרכי פחת והן לצרכי רווח הון העתיד ויהיה פטור ממס.

מענק בגין ציוד ומבנה- יופחת מעלות הנכס בהתאם לסעיף 21ב לפקודה

מענק בגין פיתוח קרקע- יופחת מעלות המבנה שיוקם על אותה קרקע ויהיה פטור ממס כך שלא יחול עליו סעיף 3ב(3)(א) לפקודה.

לצילום השיעור



+ 6 = אחת עשרה

תואר ראשון
תואר שני
מרצים