שם הכותב: תאריך: 19 נובמבר 2013

זיהוי, מיפוי ונטרול של סיכונים בתעשייה וכלים לגידור סיכונים פיננסיים

תקנה 10 (ב)(7) לתקנות ניירות ערך

תקנה זו מחייבת חברה שנסחרת בבורסה לתת פרטים בכל הקשור לחשיפה של החברה לסיכוני שוק ודרכי ניהולם.

פרטים בדבר חשיפה לסיכוני שוק ודרכי ניהולם שיש לכלול בדוח הדירקטוריון סעיף 2 בתוספת השנייה :

  1. האחראי על ניהול סיכוני השוק בתאגיד- בדרך כלל מדובר בסמנכ"ל הכספים.
  2. תיאור סיכוני השוק
  3. מדיניות התאגיד בניהול סיכוני שוק- יש לתאר איך החברה מתמודדת עם הסיכונים
  4. הפיקוח על מדיניות ניהול סיכוני שוק ואופן מימושה
  5. דוח בסיסי הצמדה
  6. מבחני רגישות- מה יקרה אם הסיכון יתממש
  7. שווי הוגן בסיכון

האחראי על ניהול סיכוני השוק בתאגיד

שם האחראי: לא היה האחראי נושא משרה בכירה בתאגיד, יפורטו גם השלכתו, כישוריו, ניסיונו העסקי בחמש השנים האחרונות ותפקידיו האחרים בתאגיד; היה האחראי נושא משרה בכירה בתאגיד, יצוין תפקידו כאחראי במסגרת הפרטים המיובאים ביחס אליו בדוח התקופתי, על פי תקנה 26(א), ותינתן הפניה למקום בדוח התקופתי שבו מובאים הפריטים לגביו; היו כמה אחראים, יובא המידע האמור ביחס לכל אחד מהם בנפרד, ובנוסף על כך יפורטו חלוקת האחריות בניהם ואופן קבלת ההחלטות; לא מונה אחראי, תצוין עובדה זו ותובא סיבה לה.

שלבים במניעת סיכון:

  1. תהליך זיהוי הסיכונים- כל הנהלת החברה מתכנסת (סמנכ"ל כספים, סמנכ"ל תפעול, מנכ"ל, חברי דירקטוריון), עורכים סיור מוחות ודיונים בנוגע לכל הסיכונים שהחברה מתמודדת איתם.
  2. מיפוי הסיכונים- לאחר העלאת הסיכונים האפשריים יש למפות את הסיכונים בהתאם להערכת ההנהלה לפי היקף הסיכון (בכסף) וההסתברות להתממשותו. לאחר מכן יש לבנות ממוצע משוכללת בהתאם לכלל ההסתברויות של כל המנהלים וליצור טבלה בהתאם לדוגמא בעמוד הבא.
  3. העלאת הסיכונים על מטריצה- יש להעלות את כל הסיכונים על מטריצה שציר ה- Y מציין את ההסתברות שהסיכון יתממש וציר ה- X מציין את ההיקף הכספי. בהתאם למטריצה, ההנהלה תעדיף להתמודד ראשית עם סיכונים בעלי הסתברות גבוה.
  4. צמצום סיכון- צמצום הסיכון עשוי להתבצע בשני דרכים:
    1. לצמצם את הסיכוי שהסיכון יתממש
    2. לצמצם את ההיקף הכספי של הסיכון.





** קומודיטי= שוק חומרי גלם

סיכון רכוש קבוע- כיצד מתמודדים וכיצד נערכים עם סיכון של שריפה במפעל

כיצד מנטרלים ומצמצמים את הסיכון של שריפה במפעל

  1. מניעה – נוקטים במהלכים שמטרתם למנוע שריפה וזאת באמצעות התקנת ציוד מתאים במפעל (גלאי עשן, ציוד כיבוי אש וכו'), תאום עם מכבי האש שיבואו לביקורת ויעירו הערות בונות, הדרכה של העובדים במפעל.
  2. ביטוח הציוד והמבנים במפעל- תורם בהקטנת היקף הנזק הכספי.
  3. ביטוח אובדן רווחים- כאשר מתקיימת שריפה, לוקח לפחות שנה להשיב את המצב לקדמותו, שנה שבגינה קיים אובדן של רווחים ולכן יש לבטח רווחים אלה.
  4. בניה מבעוד מועד של תוכניות BCP
  5. בניה מבעוד מועד של תוכניות DRP.

DRP- Disaster Recovery Plan

בניית תוכנית מבעוד מועד שמטרתה שיקום מהיר של ההריסות והנזק שעלול להיגרם כתוצאה מהתממשות הסיכון.

דוגמא ל-DRP במקרה של שריפה במפעל:

תוכנית מובנית ומסודרת מראש שמאיצה את שיקום ההריסות, בניה מחודשת של המבנה בצורה מהירה ככל האפשר.

דוגמא ל-DRP במקרה של נפילת המחשב:

תוכנית מובנית ומסודרת שהוכנה מראש שמזניקה את כל המתכנתים ומנתחי המערכות שהיו כוננים כדי שיטפלו בבעיה באופן מיידי ויחזירו את המחשב לתפקוד תוך מספר שעות.

BCP- Business Continuity Plan

בניית תוכנית מבעוד מועד שמטרתה שמירת המשכיות העסק למרות הנזק שנגרם, שמירה על הרציפות העסקית ועל עקרון העסק החי (Going Concern).

דוגמאות ל-BCP במקרה של שריפה במפעל:

  • הסכם עם גורם אחר בענף לפיו הוא ייצר עבורנו בקבלנות משנה במקרה של שריפה ולהיפך (כפוף לאישור הממונה על הגבלים עסקיים).
  • הסכם עם גורם בחו"ל שמייצר מוצרים דומים לפיו במקרה של שריפה יתבצע יבוא מחו"ל של המוצרים עם המותג של החברה שלנו.
  • בחברה שיש לה יותר ממפעל אחד אזי כל מפעל יכול לשמש גיבוי למפעל השני.
  • במקרה של שריפה במחשוב (חומרה ותוכנה) ניתן לעשות הסכמי פרישה לאתרי IBM או קבלה מיידית של ציוד חלופי מ-HP בהתבסס על הסכם לפיו הם שומרים לנו ציוד ב-stand by.

חשיפה לסיכוני מטבע חוץ

דוגמא לחשיפה מטבעית ביצוא (סיכון לתיסוף במטבע)

יצואן מייצא מוצרים לחו"ל במחיר של 100,000$ (שע"ח 3.8). עלות היצור של המוצרים בישראל 350,000 ₪. חל תיסוף של 10% בשער המטבע והשער ירד ל-3.42.

רווח והפסד במצב ההתחלתי רווח והפסד לאחר התיסוף
מכירות ללקוח בחו"ל 100,000$ 100,000$
שער חליפים 3.8 3.43
המכירות בש"ח 380,000 342,000
עלות הייצור בישראל בש"ח 350,000 350,000
רווח/(הפסד) 30,000 (8,000)

 

דוגמא לחשיפה מטבעית ביבוא (סיכון לפיחות במטבע)

יבואן מייבא מוצרים לישראל במחיר של 100,000$ (שע"ח 3.8) ומוכר אותם בישראל ב-400,000 ₪. חל פיחות של 10% ושער המטבע טיפס ל-4.18.

רווח והפסד במצב ההתחלתי רווח והפסד לאחר התיסוף
מכירות ללקוח בחו"ל 100,000$ 100,000$
שער חליפים 3.8 4.18
המכירות בש"ח 380,000 418,000
עלות הייצור בישראל בש"ח 400,000 400,000
רווח/(הפסד) 20,000 (8,0001)

 

קביעת מדיניות ההגנה המטבעית

גישת ההגנה המאזנית

ע"פ גישה זו יש לבצע הגנה על היתרות המופיעות כרגע במאזן (לקוחות חו"ל, ספקי חו"ל, הלוואות מט"ח ופקדונות מט"ח). אם כרגע יש יתרת ספקים במאזן צריך להגן עליה מכיוון שמדובר בהתחייבות ממשית ומוחלטת (הסחורה הגיעה לחברה והספק בחו"ל כבר הגיש חשבונית).

אין להגן על עסקאות עתידיות שיהיו עם הספק שכן אם השער יעלה ננהל איתו משא ומתן ואולי נוריד מחיר או שנחפש ספק חלופי בשוק המקומי.

גישת ההגנה התזרימית

ע"פ גישה זו יש להגן על התקציב השנתי ועל התזרים השנתי. החברה קבעה לעצמה יעדי תקציב של מכירות, קניות ורווח תפעולי ואסור לתת לשינויים בשערי המטבע לשבש את יכולת העמידה ביעדי התקציב ולכן יש לבצע הגנות מטבע מדי חודש בחודשו לאורך כל תקופת התקציב החזויה על כל התחזיות החודשיות לקניות מספקי חו"ל או תחזית המכירה ללקוחות חו"ל.

כלי ההגנה לניטור ונטרול החשיפה המטבעית

  1. הגנה פנימית באמצעות מאזן הצמדה
  1. עסקאות פורוורד

 

  1. אופציות CALL
  2. אופציות PUT

 

הגנה פנימית באמצעות מאזן ההצמדה (הסכומים נקובים באלפי ₪)

מאזן הצמדה הינו מאזן פרוס בהתאם למטבעות שונים המוצג בש"ח. המאזן הצמדה הינו כלי שמאפשר לראות את החשיפות נטו בכל מטבע.


הפתרון לנטרול החשיפה המטבעית

העברת 10,000 מפיקדון שקלי לפיקדון דולרי

העברת 15,000 מפיקדון שקלי לפיקדון באירו

בנוסף, ניתן להגדיל את הלקוחות ולאפס את החשיפה.

 

יתרונות

  • הזולה ביותר (עלות אפס)
  • פשטות
  • מתבצעת "In House" (בתוך החברה), ללא מעורבות של בנקים וחדרי עסקאות.

חסרונות

  • לא תמיד היא אפשרית (מותנית במבנה המאזן של החברה, למשל קיימות חברות שאין להם עודפי מזומנים).

 

עסקת פורוורד

הסיכון

לחברה חוב לספק בחו"ל ע"ס מליון דולר המהווים 3.8 מליון ₪ לפי שע"ח היציג ביום ביצוע העסקה. תנאי האשראי הם 90 יום והחברה חוששת שבמהלך תקופה זו עלול להתבצע פיחות בשע"ח (שבעקבותיו החוב יגדל ויתהוו הוצאות של הפרשי שער).

הפתרון

החברה תפנה לבנק,תיקח ממנו הלוואה בש"ח ע"ס 3.8 מליון ₪ לתקופה של 90 יום ותשלם ריבית שקלית על הלוואה זו. את כספי ההלוואה תמיר החברה לדולרים ותקבל מליון דולר. את הסכום הדולרי תציב החברה בפיקדון דולרי לתקופה של 90 יום ותקבל הכנסות מריבית דולרית בנוסף להכנסות מהפרשי שער.

במידה ויהיה פיחות הרי שההכנסות מהפרשי שער בפיקדון יתקזזו מול ההוצאות מהפרשי שער שייגרמו כתוצאה מהחוב לספק בחו"ל.

 

הגדרת מונחים

A סכום העסקה שעליה רוצים להגן (נקוב בש"ח)
ריבית על פיקדון דולרי
ריבית על הלוואה בש"ח
שער הדולר כיום
שער הדולק העתידי בתום התקופה


 


במקום לקחת הלוואה שקלית ולשלם עליה ריבית ולהמיר אותה לדולרים שיהיו בפיקדון דולרי נושא ריבית ובתום התקופה להמיר את הפיקדון הדולרי לש"ח ולפרוע את ההלוואה השקלית הרי ניתן לפשט את התהליך ופשוט להתחשבן על פערי הריביות.

שער הפורוורד הינו פונקציה של שער הדולר הנוכחי והפרשי הריביות שבין הריבית על הלוואה שקלית מול ריבית על פיקדון דולרי.

 

יתרונות וחסרונות

  1. עלויות נמוכות שמשקפות פערי ריבית בלבד.
  2. מדובר בהגנה של Back to Back כלומר אין רווח ואין הפסד. במקרה של פיחות, ההכנסות מהפרשי השער בעסקת פורוורד מתקזזות מול ההוצאות מהפרשי שער שנגרמו כתוצאה מהחוב לספק בחו"ל. במקרה של תיסוף, ההוצאות מהפרשי השער בעסקת הפורוורד מתקזזות מול ההכנסות מהפרשי שער שנגרמו כתוצאה מהחוב לספק.
  3. לחברה עם עודפי מזומנים עדיף להשתמש בהגנה פנימית באמצעות מאזן ולא בעסקת פורוורד שמגלמת בתוכה ריבית על הלוואות.

 

אופציות

אופציה

הזכות לבצע בעתיד פעולת קניה או מכירה של מטבע חוץ בשער קבוע מראש (strike)

כלומר, מקבעים את השער. תמורת הזכות הזו צריך לשלם פרמיה (Premium).

אופציה CALL

הזכות לקנות מטבע חוץ בשער קבוע תמורת תשלום פרמיה.

אופציה PUT

הזכות למכור מטבע חוץ בשער קבוע תמורת תשלום פרמיה.

האופציה היא זכות ולא חובה ולכן אפשר שלא לממש את האופציה.

 

אופציה CALL

לחברה יתרת ספקים בחו"ל והיא חוששת מפיחות. השער היציג הוא 3.8 ₪ והחברה רוצה לקבע את השער הזה (כלומר לקנות את המטבע ב-3.8) ותמורת הביטוח הזה היא משלמת פרמיה של 0.2.


 

 

אופציה PUT

לחברה יש יתרת לקוחות בחו"ל והיא חוששת מתיסוף. השער היציג הוא 3.8 ₪ והחברה רוצה לקבע את השער הזה (כלומר להמיר את תמורות המט"ח ב-3.8) ותמורת הביטוח הזה היא משלמת פרמיה של 0.2.


יתרונות

בניגוד להגנה פנימית ובניגוד לעסקת פורוורד שבהם מבצעים הגנה Back to Back (אין רווח ואין הפסד) הרי שבאופציות ניתן גם להרוויח.

חסרונות

עלויות האופציה (תשלומי הפרמיה) הם יקרים יותר בהשוואה להגנה פנימית ולעסקאות פורוורד.

 

ניטור ונטרול מטבע בגין הלוואות מט"ח ו/או פיקדונות מט"ח

  1. כלי ההגנה המשמשים לניטור ונטרול סיכוני המטבע בעסקאות היצוא והיבוא כגון הגנה פנימית של מאזן הצמדה, עסקאות פורוורד, אופציות CALL ואופציות PUT הם אותם כלי ההגנה שנעשה בהם שימוש בכדי להגן על חשיפת מטבע של הלוואות שנלקחו במט"ח או פיקדונות שנלקחו במט"ח.
  2. הלוואות מטבע חוץ דינם כדין יתרת ספקים במטבע חוץ ופקדונות במטבע חוץ דינם כדין יתרת לקוחות במטבע חוץ.

 

כלי ההגנה לניטור ונטרול סיכוני שער חליפין

הגנה פנימית באמצעות

מאזן הצמדה

עסקאות פורוורד

אופציות

עלות ההגנה 0 נמוכה

(הפרשי ריביות) גבוהה

(פרמיה) הגנההגנה מלאה

(אין הפסד אין רווח) הגנה מלאה

(אין הפסד אין רווח) הגנה מלאה עם אפשרות לרווח מהפרשי שער מגבלותמותנה במבנה המאזן של החברה
אין מגבלה אין מגבלה

 

 

חשיפה לסיכוני ריבית

דוגמא לחשיפה לריבית

חברה לקחה הלוואה בריבית משתנה (פריים+) שעומדת היום על 4% והיא חוששת מפני עליית הריבית. החברה יכולה לבצע החלפה בין ריבית הפריים המשתנה לריבית הקבועה (למשל לקבע את הריבית על 4%). אם בפועל הריבית תעלה מעל 4% אזי החברה תקבל מהבנק את הפרשי הריבית העולים על 4%, אם הריבית תרד מתחת ל-4% החברה תשלם את ההפרשים לבנק.

** עסקה מסוג זה נקראת עסקת IRS

 

עסקת IRS

ניתן לבצע עסקת החלפת ריביות (IRS) במספר אפשרויות:

  1. החלפת ריבית בין ריבית משתנה לריבית קבועה

 

  1. החלפה בין ריביות משתנות שונות, למשל החלפה בין ריבית הפריים לריבית ה-LIBOR
  2. החלפה בין ריביות של מטבעות שונים

 

דוגמא נוספת לחשיפת ריבית

חברה צריכה הלוואה בעוד חצי שנה למשך שנה. הסיכון הוא שבמשך ההמתנה הריבית תעלה. במקרה כזה החברה מבצעת עסקת הגנה מול הבנק ומקבעת את הריבית השוררת כיום (למשל 4%). אם כעבור חצי שנה הריבית תעלה ותהיה גבוהה מ-4% הבנק יפצה את החברה בהפרשי הריבית לאורך כל תקופת ההלוואה. אם הריבית תרד מתחת ל-4% החברה תשלם לבנק הפרשים אלו.

** עסקה זו נקראת עסקת FRA

 

דוגמא לניטור ונטרול סיכוני ריבית באמצעות עסקת FRA

חברה צריכה לקחת הלוואה על סך 5 מליון ₪ בעוד חצי שנה בריבית של 4.5% למשך תשעה חודשים. החברה חוששת שבחצי השנה הקרובה הריבית תעלה ולכן מתבצעת עסקת FRA. כעבור חצי שנה הריבית אכן עלתה ל-5%.

הפיצוי שתקבל החברה יחושב כדלקמן:


חשיפה לשינויים במחירי חומרי הגלם הנסחרים בשוק הקומודיטי

השנים האחרונות התאפיינו בעליית שיעור מחירי התשומות בעשרות אחוזים ובתנודתיות רבה. הדבר בא לידי ביטוי במסחר בבורסת הסחורות (קומודיטיס).

ניטור ונטרול סיכונים להתייקרות במחירי חומרי הגלם

  1. חומרי הגלם העיקריים והבסיסיים נסחרים בבורסות הקומודיטיס בעולם.
  2. ניתן לבצע עסקאות הגנה כנגד החשש להתייקרות מחירי חומרי הגלם. עסקאות ההגנה הללו דומות במהותן לעסקאות פורוורד (Future) ולאופציות.

 

סיכון אשראי לקוחות

סיכון אשראי לקוחות

  1. במסגרת הפעילות העסקית החברה נותנת אשראי ללקוחותיה. בד"כ מדובר על תנאי אשראי של שוטף 30, שוטף 60, שוטף 90 ואפילו שוטף 120.
  2. קיים סיכון של פשיטת רגל של לקוחות או חדלות פירעון, דבר שיהפוך את החוב לחוב מסופק ו/או חוב אבוד. במקרה כזה ייגרם הפסד כספי לחברה מעבר לאובדן הלקוח.
  3. ניתן לבצע הגנות על אשראי הלקוחות ובכך לנטר ולנטרל את הסיכון.
  4. ההגנה תתבצע באמצעות סל של בטחונות ובאמצעות מנגנוני בקרה שיאפשרו להיות עם יד על הדופק.

 

בניית סל בטחונות לניטור ונטרול הסיכון של אשראי לקוחות

  1. ביטוח אשראי הלקוחות באמצעות חברת ביטוח (החברה לביטוח אשראי).
  2. קבלת ערבויות בנקאיות
  3. שיעבוד נכסי הלקוח לטובת החברה
  4. ערבויות אישיות של בעל העסק
  5. מעבר לתשלום במזומן
  6. ביצוע עסקאות פקטורינג
  7. ביטוח באמצעות חברת כרטיסי אשראי

 

מנגנוני בקרה נוספים לניטור ונטרול הסיכון של אשראי לקוחות

  1. ועדות אשראי שוטפות לקביעת מסגרות אשראי ללקוחות שלא יעלו על גובה הביטחונות.
  2. שימוש באנשי המכירות בשטח להזרמה וקבלת מידע לגבי לקוחות שמתחילים להראות סימנים מעידים על חדלות פירעון (צבירת מלאים, תנועה דלה של לקוחות בעסק, מבצעי מכירה חריגים ולא רווחים).
  3. שימוש במקורות מידע חיצוניים המספקים "אורות אדומים" לגבי לקוחות בקשיים (B&D, BDI).
  4. קישור לרשימת החשבונות המוגבלים של בנק ישראל.

 

 

 

 

סיכום הפעילות לניהול וניטור סיכונים

סיכום

הסיכון כלי ההגנה לניטור ונטרול הסיכון
סיכון שערי חליפין הגנה פנימית באמצעות מאזן הצמדה, עסקאות פורוורד,

אופציות CALL, אופציות PUT סיכוני ריביתעסקאות IRS ועסקאות FRA סיכוני התייקרות מחירי חומרי גלם עסקאות פורוורד/FUTURE ועסקאות אופציות על מחירי חומרי גלם הנסחרים בשוק הקומודיטיס סיכון אשראי לקוחות קבלת סל בטחונות – באמצעות ביטוח אשראי, ערבויות בנקאיות, ערבויות אישיות, שעבודים, תשלום מזומן, פקטורינג, ביטוח באמצעות חברת כרטיסי אשראי.

מנגנוני בקרה ופיקוח – ועדות אשראי, מידע מאנשי מכירות בשטח, מקורות מידע חיצוניים (BDI, B&D), קישור לרשימת החשבונות המוגבלים של בנק ישראל. סיכון רכוש קבוע (שריפה, רעידת אדמה, שיטפונות ופגעי טבע)
תוכנית מנע והדרכות, ביטוח ציוד ומבנים, ביטוח אובדן רווחים, הכנת תוכניות של BCP ושל DRP.

 

 

לצילום השיעור




8 + = ארבע עשרה

תואר ראשון
תואר שני
מרצים