שם הכותב: תאריך: 11 נובמבר 2013

סוגיות בתכנון פיננסי- הבראה והתייעלות

2013- בצילו של משבר כלכלי עולמי

  • מדינות ה-PIGS ובעיקר יוון אינן מסוגלות להתאושש, יוון עדיין לא מסוגלת להחזיר את ההלוואות שקיבלה מגרמניה ומצרפת (נדרשה מחיקת חוב של למעלה מ-100 מיליארד אירו הלוואות תמיכה נוספות של עוד למעלה מ-100 מיליארד אירו).
  • האבטלה במדינות ה-PIGS מגיעה לכדי 25%, בעיקר בספרד והאבטלה בקרב הצעירים קרובה ל-50%.
  • כעת בכותרות קפריסין שנמצאת במשבר כלכלי עמוק.
  • החברות המדרגות הורידו את דירוג האשראי של חלק מהמדינות המרכזיות באירופה ובהן צרפת, ספרד, איטליה, אירלנד, יוון, פורטוגל, בלגיה, קפריסין וסלובניה.

כדור השלג מתגלגל לישראל

  1. גרעון של כ-40 מיליארד ₪ בתקציב המדינה.
  2. צפי לעליה בשיעורי המס.
  3. צפי לעליה בשיעור המע"מ.
  4. קיצוץ בתקציב הביטחון, קצבאות ילדים וסעיפים נוספים.

המשמעות- ירידה בהכנסה הפנויה ובכוח הקניה שתוביל להאטה במשק.

השלכות המשבר על הכלכלה בישראל (סקר ציפיות בקרב החברות התעשייתיות)

  1. צפויה נסיגה בתפוקה התעשייתית.
  2. צפי לפיטורי עובדים וקיפאון בגיוס עובדים חדשים.
  3. צפויה נסיגה במכירות לשוק המקומי.
  4. צפוי קיפאון ביצוא עקב שחיקה חדה בשערי החליפין.
  5. האטה ניכרת בהשקעות בקווי ייצור ובמפעלים חדשים.

עומק המשבר ואופק הסיום

בהתבסס על מחקר של קרן המטבע הבינלאומית (IMF) שחקרה למעלה מ-100 מצבי מיתון שאירעו בעבר בכל רחבי העולם עולה שסוגי מיתון שהם תולדה של משברים כלכליים גלובליים הם עמוקים יותר ונוטים להמשך תקופה ארוכה יותר. ההערכה היא שהמשבר יימשך 2-3 שנים ואנו רק

בתחילתו. יחד עם זאת ההערכה היא שהשפעת המשבר בישראל תהיה בעוצמה נמוכה יותר בהשוואה לשאר העולם (בעיקר בגלל הגז).

כיצד החברות צריכות להתמודד עם המשבר הכלכלי ולהתייעל

  1. ביצוע הגנת מטבע- תקופת משבר מלווה בתנודתיות חריפה בשערי החליפין הן בדולר והן באירו. יש להעמיק את המודעות לסיכוני מטבע ולבצע עסקאות הגנה מסוג פורוורד או אופציות כדי לצמצם את החשיפות לשינויים בשערי מט"ח בחברות שחלק מפעילותן כולל יצוא ו/או יבוא.
  2. ניתוחי רווחיות ופיתוח כלים תמחירים- יש לבצע בחינה מחודשת לרבות ניתוחים תמחירים לגבי הרווחיות והכדאיות הכלכלית ביצוא לחו"ל. יש לבחון מחדש את סל המוצרים ולהתמקד יותר במוצרים העממיים השווים לכל נפש ופחות במוצרי היוקרה מכיוון שגם ההתנהגות הצרכנית תשתנה בעת המיתון.
  3. תהליכי התייעלות וצמצום בהוצאות- יש לנקוט בתהליכי התייעלות והבאת חסכונות לארגון. יש להקפיא תקני כוח אדם ו/או גיוס כוח אדם חדש לארגון עקב הצמצום בביקושים, יש להקפיא הוצאות כמו יעוץ, כנסים ושירותים אחרים אשר בשעת מיתון ניתן לדחות אותם. יש להתייעל במערך היצור ולשפר תהליכי עבודה.
  4. מעקב צמוד על אשראי לקוחות- לקוחות ינסו להסתמך יותר על מימון אשראי אולם הסיכונים יהיו גבוהים מדי והחשש לחובות אבודים יגדל. יש למדר ולסווג את הלקוחות בהתאם לרמת הסיכון. יש להקפיד על בטחונות נאותים מול הלקוחות באמצעות החברה לביטוח אשראי או ערבות בנקאית, ערבות אישית, שעבוד נכסים וע"י כך ליצור סל של בטחונות מול הלקוח. יש לקבוע מסגרות אשראי בהתאם לרמת הסיכון ולרמת הביטחונות שיש מול כל לקוח ולקוח.

    מנגנוני הגנה לצמצום החשיפה לסיכוני אשראי לקוחות באמצעות סל בטחונות:

    1. ביטוח יתרת הלקוחות במסגרת החברה לביטוח אשראי.
    2. הקמת מערך מודיעין עסקי (פנים ארגוני וחוץ ארגוני).
    3. קבלת בטחונות מהלקוחות (ערבות בנקאית, ערבות בעלים, קבלת פיקדון, שעבוד נכסים).
    4. מעבר לעסקאות על בסיס מזומן.
    5. התקשרות למאגר החשבונות המוגבלים של בנק ישראל.
  5. בחינה מחודשת של תקציב ההשקעות- תקציבי ההשקעות ברכוש קבוע ובקווי יצור מבוססים על הצדקות כלכליות המביאות בין השאר תחזיות לגידול במכירות ותחשיבי ערך נוכחי ושיעורי תשואה פנימיים של הפרויקטים. יש לבצע מחדש את ההצדקות הכלכליות לרבות בחינה מחודשת של תחזיות הגידול במכירות לאור הירידה בביקושים ועודפי כושר היצור שייווצרו עקב המיתון. יש לתעדף מחדש פרויקטים ולהיכנס רק להשקעות בעלי שיעור תשואה פנימי (IRR) גבוה.
  6. הקפדה על מדיניות האשראי ותזרים המזומנים- בתקופת מיתון הבנקים הופכים להיות זהירים יותר במתן האשראי, יגדילו את המרווחים שלהם ובכך גם את ריבית האשראי וידרשו רמת בטחונות גבוהה יותר, היכולת לגייס אשראי תהיה מוגבלת יותר. לאור זאת יש להפעיל בקרה הדוקה על ניהול המזומנים, להפיק דוחות שבועיים על התפתחות תזרים המזומנים, לצמצם השקעות ברכוש קבוע, לבחון מחדש מדיניות דיבידנדים ואפשרות לדחייתם והקפדה על קבלת התקבולים מהלקוחות בזמן.
  7. ביצוע ניתוחי רגישות- יש לבצע ניתוחי רגישות לתרחישים שונים שעלולים לקרות בתקופת המיתון. יש לבצע ניתוחיwhat-if למצב שיש ירידה של 10%-20% במכירות ולבדוק את ההשלכות על הרווחיות ועל תזרים המזומנים ולבנות תכנית מגירה למצב שבו תרחיש כזה עלול להתרחש.
  8. התייעלות בתהליכי שרשרת אספקה- לאחר השלמת תהליכי התייעלות באגפים השונים (תפעול, מכירות, כספים וכו') יש לבצע תהליכי התייעלות בממשקים שבין היחידות העסקיות השונות בכדי לצמצם כפילויות ו/או נושאים שנופלים בין הכיסאות ולאתר חוסר תאום בין היחידות העסקיות שבשרשרת.

    התייעלות הנובעת משיפור תהליכים בשרשרת האספקה


  9. התייעלות וחסכון בעלויות הרכש ובפעילות מול הספקים- בתקופת האטה החשש הגדול של הספקים אינו דווקא הפגיעה ברווחיות אלא הפגיעה בתזרים המזומנים. ספקים יהיו מוכנים להוריד מחיר תמורת עבודה מול גוף אמין שהתשלום שלו מובטח. בתקופת מיתון ניתן לאתר ספקים חליפיים בעלויות זולות יותר. יש לבחון גם יבוא ח"ג מספקים בחו"ל במיוחד לאור הירידה בשערי החליפין.
  10. ביטול מוצרים מפסידים ולקוחות מפסידים- יש לבטל את המוצרים המפסידים ולצמצם את כמות המוצרים עם רווחיות נמוכה ומחזור נמוך מכיוון שהם יוצרים מורכבות מיותרת ועלויות שלא תמיד מתומחרות (cost of complexity). במקביל יש להפסיק לעבוד עם לקוחות שהפעילות מולם מפסידה או שהרווחיות נמוכה והמחזור זניח.

    התייעלות הנובעת מקיצוץ כמות מוצרים


התייעלות הנובעת מצמצום לקוחות




שש − = 0

תואר ראשון
תואר שני
מרצים