שם הכותב: תאריך: 11 נובמבר 2013

ניהול ההון החוזר- ספקים

 

הון חוזר – ספקים

  • הגדלת יתרת הספקים תקטין את ההון החוזר ותגדיל את התשואה על ההשקעה ואת תזרים המזומנים. הגדלת יתרת הספקים תעשה ע"י משא ומתן עם הספקים להגדלת ימי האשראי.
  • לעיתים ניתן להגדיל את ימי האשראי באמצעות פקטורינג שייצור מצב של רווח לכלל הצדדים (ראה/י הסבר בשקופיות בהמשך).
  • בדרך כלל מול ספקים אין חשש לחוב אבוד ואין צורך בביטחונות למעט כאשר מדובר ביבוא מספקים לחו"ל.
    במקרים של יצוא, נעשה לרוב שימוש באשראי דוקומנטרי L/C (ראה/י הסבר בשקופיות בהמשך).

 

פקטורינג- ספקים

  • השאיפה של הספק היא להקטין את ימי האשראי שהוא נותן לנו (לקוח) ל-0 ו/או להקטין עלויות המימון אשר הוא משלם לצורך הענקת האשראי ללקוחות שלו.
  • תנאי אשראי כיום
  • השאיפה שלנו היא להגדיל את ימי האשראי
  • במקרים בהם קיימים פערי ריביות עקב חוזק פיננסי שונה בין הלקוח לספק, ניתן לבצע פקטורינג שיקנה מצב של Win Win Situation.

 

תהליך הפקטורינג

  • חותמים עסקה בין הלקוח, הספק והבנק.
  • הספק מספק את הסחורה ללקוח וממחה לבנק את הזכות לקבלת הכסף מהלקוח.
  • הספק מגיש ללקוח חשבונית, והלקוח (לאחר שקיבל את הסחורה) מתחייב לשלם את סכום החשבונית לבנק בהתאם לתנאי האשראי החדשים שהוארכו.
  • למעשה הספק מקבל את הכסף במזומן מהבנק ומסב את החשבונית לטובת הבנק.
  • בתום ימי האשראי, הלקוח משלם את החוב לבנק- הספק משלם לבנק ריבית נמוכה יותר ל-60 יום.

 

דוגמא לפקטורינג – ספקים

נתונים

נניח ואנחנו (הלקוח) חברה בדירוג AAA עם איתנות פיננסית גבוהה ורמת נזילות גבוהה אשר לה עלויות מימון נמוכות העומדות על ריבית ממוצעת של כ- 2%.

כמו כן, נניח כי הספק ניצל את כל מסגרות האשראי שלו והוא חורג ממסגרת האשראי שלו, לאור מצב זה עלויות האשראי שלו גבוהות יותר ועומדות על ריבית ממוצעת של כ-4%.

כיום ימי האשראי שמעניק הספק לנו כלקוח הינם 45 יום, החוב הפתוח והמתגלגל שלנו לספק עומד על כ- 1,000,000 ₪.

כיום עלות המימון לספק בגין כל מכירה של 1,000,000 ₪ הינה

1,000,000*4%*45/365= 5,000

העסקה המוצעת

נדמיין עסקה בה הספק ייקח את ההלוואה מהבנק ויאריך לנו הספק את ימי האשראי ל- 60 יום. החשבוניות שאנחנו חייבים לספק ישמשו כבטוחה לבנק ולכן הבנק ייתן לו את ההלוואה לפי תנאי הריבית שלנו.

במקרה זה, עלות החוב לספק תרד כדלקמן:
1,000,000*2%*60/360=3,333

ואילו אנו (הלקוח) נהנה מהארכה של ימי החוב לספק ל-60 יום.

פקטורינג – מציאת נקודת האיזון

בעסקת הפקטורינג, הספק מצד אחד מגדיל לנו את תנאי האשראי אך מצד שני הוא נהנה מתנאי ריבית טובים יותר בבנק ולכן נשאלת השאלה בכמה אפשר להגדיל את ימי האשראי באמצעות פקטורינג ושהספק יישאר אדיש ולא יינזק.

פקטורינג – מציאת נקודת האיזון

מונחים

OCT= ימי האשראי הניתנים כיום (Old Credit Terms)

NCT= ימי האשראי החדשים (New Credit Terms)

RS= הריבית הבנקאית שחלה על הספק

RC= הריבית הבנקאית שחלה על הלקוח

A= החוב הפתוח מול הספק

** הנחת היסוד היא שהריבית הבנקאית החלה על הלקוח היא בתנאים טובים יותר עקב רמת הנזילות הגבוהה יותר ועקב האיתנות הפיננסית הגבוהה יותר.

נקודת האיזון:



דוגמא מספרית

במצב הקיים, החברה רוכשת חומרי גלם מספק בתנאי אשראי של 60 יום. החברה מדורגת כחברת AAA ולכן הריבית הבנקאית שלה עומדת על 2.5%, לעומת זאת הריבית הבנקאית שחלה על הספק היא 3.5%.

החברה והספק מעוניינים לבצע עסקת פקטורינג עם הבנק. מה יהיו ימי האשראי החדשים שהספק יהיה מוכן לתת לחברה מבלי שיגרם לו כל נזק?


מסקנה: ניתן להעלות את ימי האשראי מהספק ל-84 יום מבלי שיגרם לו נזק כלל.

אשראי דוקומנטרי – מושגים חשובים

Letter of Credit (L/C) – אשראי דוקומנטרי

מסמך התחייבות של בנק לשלם במועד שנקבע סכום מסוים ליצואן כנגד הצגה של מסמכים שמוכיחים משלוח של סחורה והתניות נוספות בהתאם לתנאים שהוגדרו באשראי הדוקומנטרי.

באשראי מסוג זה משתמשים כאשר מתקיימות עסקות בינלאומיות.

Bill of Lading (B/L) – שטר מטען

  • שטר מטען הינו מסמך, המייצג הסכם בין בעל-טובין לבין המוביל. מספר שטר המטען מזהה את המטען במחזור החיים שלו והינו מקובל על הגורמים הקשורים בתהליך שיגור וקליטת המטען.
  • מדובר במסמך עיקרי בפעילות המסחר הבינלאומי אשר מכיל פרטים מזהים של הטובין המובלים ממקום אחד למשנהו, נתוני הכמות ופרטי המוביל. על גבי שטר המטען מפורטים פרטי השולח והנמען וכן נתונים כלליים לגבי המטען או תכונותיו.
  • שטר זה הוא מעין קבלה ומהווה הוכחה לבעלות, בעל השטר נחשב לבעל הטובין באותו זמן.
  • שטר זה ניתן להסב או למכור ממש כמו המחאה כספית.

אשראי דוקומנטרי L/C


ניהול ההון החוזר- לקוחות


סיכון אשראי לקוחות

  1. במסגרת הפעילות העסקית החברה נותנת אשראי ללקוחותיה (מתן אשראי ללקוחות הינו דבר שלילי כיוון שהוא פוגע בהון החוזר של החברה שאותו אנו שואפים להקטין). בד"כ מדובר על תנאי אשראי של שוטף 30, שוטף 60, שוטף 90 ואפילו שוטף 120.
  2. קיים סיכון של פשיטת רגל של לקוחות או חדלות פירעון, דבר שיהפוך את החוב לחוב מסופק ו/או חוב אבוד. במקרה כזה ייגרם הפסד כספי לחברה מעבר לאובדן הלקוח.
  3. ניתן לבצע הגנות על אשראי הלקוחות ובכך לנטר ולנטרל את הסיכון.
  4. ההגנה תתבצע באמצעות סל של בטחונות ובאמצעות מנגנוני בקרה שיאפשרו להיות עם יד על הדופק.

חשיבות הטיפול וההתגוננות מפני חובות מסופקים- רקע

  • מספר החשבונות המוגבלים בישראל עומד כיום על סדר גודל של כ- 150,000.
  • מידי שנה מוגשות כ- 50,000 תביעות משפטיות בגין אי תשלום חובות.
  • מספר הצ'קים החוזרים לבנק מסיבה של היעדר כיסוי גדל בקצב של כ- 7% לשנה בשנים האחרונות.
  • קיימים אינדיקאטורים שליליים (בעיות נזילות, פיגור בתשלומים, שיקים וחוזרים וכו') בכ- 35% מהעסקים בישראל.

אחריות החשב/סמנכ"ל הכספים על יתרת הלקוחות

  • הקטנת ימי אשראי הלקוחות באמצעות מו"מ עם הלקוחות, דבר שמקטין את ההון החוזר ומשפר את תזרים המזומנים ואת התשואה על ההשקעה (בשיתוף עם סמנכ"ל המכירות).
  • בניית סל בטחונות לניטור ונטרול הסיכון של אשראי לקוחות.
  • מנגנוני בקרה נוספים לניטור ונטרול הסיכון של אשראי לקוחות.
  • הקמת ועדת אשראי לקביעת מסגרות אשראי.
  • דוחות בקרה ומעקב במטרה לפקח על חריגות ממסגרת האשראי וימי הפיגור (דוח חריגה ממסגרת אשראי ודוח גיול לחריגה מתנאי אשראי)

בניית סל בטחונות לניטור ונטרול הסיכון של אשראי לקוחות

ניתן להשתמש במספר בטחונות במקביל, להלן הבטחונות:

  1. ביטוח אשראי הלקוחות באמצעות חברת ביטוח (חברה לביטוח אשראי)- יתרת הלקוחות במאזן היא נכס ולכן יש לעשות עליה ביטוח כפי שעושים לרכוש קבוע.
  2. קבלת ערבויות בנקאיות- יש לבקש מהלקוח ערבות בנקאית.
  3. שיעבוד נכסי הלקוח לטובת החברה- הלקוח ישעבד חנות/ מבנה לטובת החברה.
  4. ערבויות אישיות של בעל העסק- בעל העסק יכול לתת ערבות אישית שישלם את הכספים.
  5. מעבר לתשלום במזומן- תשלום במזומן בלבד.
  6. ביצוע עסקאות פקטורינג- עסקת פקטורינג היא בין ספק לחברה, אך במקרה זה החברה היא הלקוח של הבנק (ספק).
  7. ביטוח באמצעות חברת כרטיסי אשראי- גיהוץ באמצעות כרטיס אשראי עסקי.
  8. קבלת פיקדונות מהלקוח- הלקוח משאיר פיקדון אצל החברה שישמש כבטוחה אצל החברה. כסף זה "מושקע" אצל החברה במקום להשקיעו בבנק, לאחר החזרת החוב, הלקוח יקבל את פיקדונותיו בחזקה (יחד עם ריבית שנצברה עליה).

 

בניית סל בטחונות לניטור ונטרול הסיכון של לקוחות אשראי בחו"ל

  1. ביטוח אשראי הלקוחות באמצעות חברה המתמחה בביטוח סיכוני סחר חוץ (בישראל קיימות שתי חברות כאלה: בסס"ח וכלל ביטוח אשראי)
  2. קבלת ערבויות בנקאיות
  3. אבטחת החוב באמצעות אשראי דוקומנטרי (L/C)

 

אשראי דוקומנטרי L/C


מנגנוני בקרה נוספים לניטור ונטרול הסיכון של אשראי לקוחות

  1. שימוש באנשי המכירות בשטח להזרמה וקבלת מידע לגבי לקוחות שמתחילים להראות סימנים מעידים על חדלות פירעון (צבירת מלאים, תנועה דלה של לקוחות בעסק, מבצעי מכירה חריגים ולא רווחים).
  2. שימוש במקורות מידע חיצוניים המספקים "אורות אדומים" לגבי לקוחות בקשיים (B&D, BDI).
  3. קישור לרשימת החשבונות המוגבלים של בנק ישראל.
  4. ועדות אשראי שוטפות לקביעת מסגרות אשראי ללקוחות שלא יעלו על גובה הביטחונות.

 

תפקיד ועדת האשראי ללקוחות

  • ועדת האשראי כוללת נציגים מאגף המכירות ומאגף הכספים. בועדה יושבים בין השאר סמנכ"ל הכספים, החשב, סמנכ"ל המכירות ומנהלי המכירות האזוריים.
  • ועדת האשראי מתכנסת אחת לשבועיים וקובעת את מסגרות האשראי ללקוחות כך שלא יעלו על גובה הביטחונות, הועדה דנה בחריגים ומחליטה האם בנסיבות מסוימות לקחת סיכון מחושב.
  • כל חריגה חייבת להיות מאושרת ע"י סמנכ"ל הכספים וסמנכ"ל המכירות.
  • הועדה בוחנת ודנה בחובות בפיגור ואופן הטיפול בהם.
  • לצורך קבלת ההחלטות הועדה מנתחת לעומק את דוח החריגה ממסגרת אשראי מאושרת וכן דוח גיול של ימי פיגור.

 

דוח חריגה ממסגרת אשראי מאושרת


 

 

 

 

דוח גיול לחריגה מתנאי אשראי (ימי פיגור)


 

סיכון אשראי לקוחות

ניבוי פשיטת רגל של לקוח באמצעות מודל ההישרדות של אלטמן

 

מדד ההישרדות של אלטמן- רקע

  • מדד זה, שפותח ע"י פרופ' אדוארד אלטמן בשנת 1968 מכונה בשפה המקצועית Z Score Model ונעשה בו שימוש נרחב בכלכלות רבות. בשנת 1977 הרחיב אלטמן את המודל ופיתח מודל משופר הנקרא Zeta.
  • את המודל פיתח פרופ' אלטמן על בסיס דוחות חשבונאיים רבים של חברות אמריקאיות שנקלעו לקשיים.
  • המודל מאפשר לחזות מראש (בסדר גודל של שנה עד שנתיים) אלו חברות מצויות ברמת סיכון גבוהה ועלולות, להיקלע לקשיים ואף לפשוט את הרגל, ואלו חברות נמצאות ברמת סיכון נמוכה יחסית.
  • המדד מבוסס על חמישה יחסים פיננסים מרכזיים, לכל אחד מחמשת היחסים ניתן משקל בהתאם לתרומתו היחסית ליציבות החברה. המדד התפתח השנים וכיום ישנם מספר מדדי אלטמן המותאמים לענפים/נסיבות שונות.
  • מתוך 22 מדדים שנבחנו ע"י אלטמן, נבחרו חמישה יחסים פיננסים מרכזיים שמשפיעים על חיזוי מצב החברה. שנה לפני פשיטת הרגל של חברה כושר החיזוי עמד על מעל 85% ומעל 80% שנתיים לפני פשיטת הרגל.

     

     

יחסים פיננסים בהם נעשה שימוש במודל:

היחס מבטא נזילות בטווח קצר

היחס מבטא את יתרת הרווחים מסך מקורות החברה (יציבות)

היחס מבטא את יעילות הפעלת נכסי החברה בנטרול המס והמנוף הפיננסי.

היחס מבטא את האיתנות הפיננסית של החברה.

היחס מצביע על כושר הייצור של נכסי החברה.

 

מדד ההישרדות לחברות ציבוריות

Z = 1.2A1 + 1.4A2 + 3.3A3 + 0.6A4 + 0.99A5

בארה"ב

בישראל

סיכויי הישרדות לא טובים

Z קטן מ- 1.8

Z קטן מ-1

החברה בתחום האפור

Z בין 1.8 ל- 2.99

Z בין 1 ל- 2

החברה יציבה ובריאה

Z גדול מ- 2.99

Z גדול מ- 2

ככל שתוצאות מדד ההישרדות והיחסים הפיננסים הנבדקים במסגרתו גבוהות יותר, הדבר מצביע על איתנות פיננסית גבוהה יותר.

 

מדד ההישרדות לחברות פרטיות

Z = 0.717A1 + 0.847A2 + 3.107A3 + 0.42A4 + 0.998A5

בארה"ב

בישראל

סיכויי הישרדות לא טובים

Z קטן מ- 1.23

Z קטן מ-1

החברה בתחום האפור

Z בין 1.23 ל-0

Z בין 1 ל- 2.5

החברה יציבה ובריאה

Z גדול מ- 2.90

Z גדול מ- 2.5

ככל שתוצאות מדד ההישרדות והיחסים הפיננסים הנבדקים במסגרתו גבוהות יותר, הדבר מצביע על איתנות פיננסית גבוהה יותר.

 

דיון

  • מודל אלטמן מומלץ לצורך סקירה ראשונית בלבד. על מנת לספק מודל ניתוחי מהימן יותר יש להתחשב ולכלול את הניתוח התזרימי העתידי של החברה וזאת לאחר ניתוח השוק והענף בו היא פועלת ומיצובה התחרותי היחסי.
  • יחד עם זאת, עד היום, המודל של אלטמן הוא המודל המקובל ביותר לחיזוי קשיים פיננסים.

 

דוח הון חוזר וימי המחזור העסקי (באלפי ₪)





3 + שבע =

תואר ראשון
תואר שני
מרצים