שם הכותב: תאריך: 09 מרץ 2014

שלב 4- החייב במס (פרק ה')

משלם כלכלי (קונה/מקבל שירות)- הצד בעסקה שמשלם וממן את המס ואת העסקה מכיסו.

משלם משפטי (מוכר/נותן שירות)- אדם שחוק מע"מ מחייב אותו להעביר את המס.

סעיף 16- החייב בתשלום המס

החייבים בתשלום המס הינם:

  1. במכר- המוכר
  2. בשירות- נותן השירות
  3. בייבוא- בעל הטובין, דהיינו האדם שמייבא טובין. המייבא יכול להיות כל אחד- אדם ספציפי, חברה, עמותה מלכ"ר וכו'. כל ייבוא חייב במס, ללא חשיבות למהותה.
  4. בפעילות מלכ"ר או מוסד כספי- המלכ"ר או המוסד הכספי. סעיף 4 ממסה מלכ"ר במנגנון מיוחד, שלפיו בניגוד לעוסק משלמים מע"מ פעם בשנה בלבד.

סעיף 18- אחריות ממונה לתשלום מס

  1. "ממונה- אדם שמונה לפי דין לתפקיד של מוציא לפועל, מפרק, כונס נכסים, אפוטרופוס, מנהל עיזבון או נאמן בעל תפקיד אחר שמינה בית משפט לפעול בנכסיו של העוסק".
  2. "ממונה אשר בתקוף תפקידו מוכר נכס או נותן שירות- בשמו של העוסק, יחולו לגביו, לעניין חבות המס, הוראות אלה:
    1. הוא חייב בתשלום המס כפי שחייב בו העוסק- במקומו של העוסק.
    2. יראו אותו כנותן שירות לעסק"

    בעסקת מכר, החייב במס יהיה העוסק ולא הממונה. תפקידו של הממונה הוא לתת שירות, ולכן יש מאין עסקה שנייה שבה הממונה קיבל תשלום עבור עבודתו (שכ"ט), ולכן הוא ישלם מס עבור הכנסותיו.

  3. "קיבל הממונה תמורה בשל עסקה כאמור בסעיף קטן (2), ישולם המס בשל העסקה, מתוך התמורה שהתקבלה בעדה, לפני העברתה לכל מטרה אחרת, ולא יראו במס חלק מהתמורה".

    במידה שנדרש לשלם כסף מכספי החברה, לכל מטרה, ראשית יש לשלם את המס הנדרש, ורק ביתרה יש להשתמש לכל מטרה אחרת.

סעיף 19- מוכר

  1. "עוסק שעסקו מכירת בולי דואר, אסימוני טלפון, בולי הכנסה, טפסים מבוילים של שטרי חוב וכו' במחיר הנקוב בהם, יראו בו כנותן שירות למי שסיפק לו אותם למכירה".

    בכל שטר שיש בו מחיר נקוב, נותן השירות יהיה זה שחייב במס. במקרה בו קיים גורם מקשר, שמתווך בין נותן השירות לבין מקבל השירות, יתקיימו שתי עסקאות מע"מ:

    1. חיוב במע"מ על מכירת הכרטיס
    2. עסקה בין מקבל השירות לבין המתווך.
  2. "עוסק שעסקו מכירת ניירות ערך או מסמכים סחירים, לרבות רכישתם של ניירות ערך ומסמכים כאמור לשם קבלת דמי פירעונם או פדיונם או שעסקו במכירת מטבע חוץ, יראו את המכירה או קבלת הפירעון או הפדיון כשירות תיווך …"

    עוסק שעסקו מכירת ניירות ערך, ימוסה על שירותי התיווך ולא על המכר עצמו, דהיינו ישנו מיסוי על ניתנת שירות.

סעיף 20- רשות לשלם מס במקום החייב בו

"מי שאינו חייב בתשלום המס רשאי, בהסכמת המנהל ובתנאים שקבע, לקבל על עצמו את התשלום, ומיום ההסכמה דינו כדין החייב בתשלומו" .

בהתאם לסעיף, אדם שאינו חייב בתשלום המס, יכול לקחת על עצמו את התשלום וזאת בהסכמת המנהל. יש לשים לב, כי מיום קבלת ההחלטה, דינו כדין החייב בתשלומו.

לדוגמא: לאדם מבוגר יש חנות שאינה פעילה, בשל מצבו הבריאותי. אדם צעיר מבקש להשכיר את החנות. בהתאם לסעיף 16, החייב במע"מ יהיה בעל החנות המבוגר היות שהחנות על שמו, ובהתאם לסעיף הוא המוכר. בהתאם לסעיף 20, האדם הצעיר יכול לקחת על עצמו את חבות המס, בהסכמת המנהל. יש לציין כי האדם הצעיר אדיש לקבלת המס היות שהוא נדרש לשלם את המע"מ ולאחר מכן מקבל אותו כהחזר תשומות.

תקנה ג'- החיוב במס ותשלום המס

סעיף 6א- חיוב מקבל שירות בתשלום מס

  1. "עוסק, מלכ"ר או מוסד כספי שקיבלו שירות מן המפורטים להלן ממי שעיקר הכנסתו ממשכורת, גמלה או קצבה יהיו חייבים בתשלום המס בשל השירות, זולת אם קיבלו חשבונית מס מנותן השירות. ואלה השירותים:
    1. מופע אמנותי, לרבות הנחיה במופע; בניית תפאורה או הכנתה; הכנת מבחנים, בדיקתם וכן ניהול מבחנים או פיקוח עליהם; הרצאה, הוראה, הדרכה, תרגול או השתתפות במופע שאינו מופע אמנותי; כתבנות או קצרנות; תרגום בכתב או בעל פה; כתיבה או עריכה, פישור
    2. שירותים של בעלי מקצועות אלה: אגרונום, אדריכל, הנדסאי, חוקר פרטי, טוען רבני, טכנאי, טכנאי שיניים, יועץ לארגון, יועץ לניהול, יועץ מדעי, יועץ מס, כלכלן, מהנדס, מודד, מנהל חשבונות, מתורגמן, סוכן ביטוח, עורך דין, רואה חשבון, שמאי, בעל מעבדה כימית או רפואית, רופא, פסיכולוג, פיזיותרפיסט, רופא וטרינר, רופא שיניים או מרפא שיניים".

    במקרה של מן שירות, על מנת לקבוע מהו החייב במס, יש לבחון האם נותן השירות מנפיק חשבונית מס או לאו.

  • נותן השירות מנפיק חשבונית מס- ניתן להסיק כי מודבר בעוסק, ולכן נותן השירות יהיה זה שחייב במס.
  • נותן השירות אינו מנפיק חשבונית מס- ניתן להסיק כי מדובר בשכיר, שהינו אדם שעיקר הכנסתו הן ממשכורת, גמלה או קצבה. במקרה זה החייב במס יהיה מקבל השירות.

**יש לשים לב כי נותן השירות חייב להעניק שירותים המנויים בתקנה.

  1. "לא הוציא נותן השירות חשבונית מס כאמור, ייתן למקבל השירות הצהרה כי עיקר הכנסתו הוא ממשכורת, גמלה או קצבה; לא נתן הצהרה כאמור, לא יהיה בכך כדי לפטור את מקבל השירות מחובת תשלום המס לפי תקנת משנה (א(".

    אילו נותן השירות לא הוציא חשבונית מס, הוא נדרש לתת למקבל השירות הצהרה שהוא שכיר/ מקבל קצבה או גמלה וזאת כדי מקבל השירות ידע שהוא נדרש לשלם את המע"מ.

  2. "נותן שירות, שבמס בשל שירותו חייב מקבל השירות לפי תקנת משנה (א), לא יהא זכאי לנכות את המס בשל התשומות ששימשו במתן השירות".

    אילו נותן השירות הוא שכיר, אזי מקבל השירות הוא זה שנדרש לשלם את המס ולכן נותן השירות אינו זכאי לנכות את המס בשל ההוצאות ששילם על עבודתו.

  3. "עוסק החייב בתשלום מס לפי תקנת משנה (א), ידווח על מתן השירות בדו"ח שעליו להגיש לפי תקנה 23 בשל עסקאותיו ויוציא במועד שנקבע לכך, במקום נותן השירות, חשבונית ערוכה על שמו הוא".
  4. "מלכ"ר או מוסד כספי החייב בתשלום המס לפי תקנת משנה (א) ידווח על השירות וישלם את המס כדרך שהוא חייב לדווח ולשלם לעניין ניכוי במקור לפי סעיפים 164 ו-166 לפקודת מס הכנסה, זולת אם נציב מס הכנסה, או מי שהוא הסמיך לעניין זה, הורה אחרת."

    כאשר מקבל השירות הוא מלכ"ר או מוסד כספי ואין לו חשבוניות מס, תשלום המע"מ בהתאם לצורת התשלום למס הכנסה.

סעיף 6ב- תשלום המס במכירת מקרקעין שהיא עסקת אקראי

  1. "במכירת מקרקעין שהיא עסקת אקראי בידי מי שאינו עוסק, מלכ"ר או מוסד כספי, יהיה הקונה חייב בתשלום המס".

    במכירת מקרקעין שהיא עסקת אקראי, שבה המוכר הוא אדם פרטי בלבד, הקונה יהיה חייב במס. יש לשים לב כי כדי שיהיה מדובר בעסקת אקראי, הקונה חייב להיות עוסק/מלכ"ר/מוסד כספי ולא אדם פרטי.

  2. "החייב בתשלום המס לפי תקנת משנה (א) – (1) אם הוא עוסק, יוציא במקום המוכר חשבונית ערוכה על שמו הוא, וידווח על המכירה בדו"ח שעליו להגיש לפי תקנה 23 בשל עסקאותיו; (2) אם הוא מלכ"ר או מוסד כספי, ידווח על המכירה באופן שיש לדווח על עסקה אקראית כאמור בתקנה 15א(א) ו-(ב) לתקנות מס ערך מוסף (רישום), וישלם את המס המגיע עם הגשת הדו"ח".

    הסעיף קובע כי אופן הדיווח יהיה בהתאם לקונה:

    הקונה הוא עוסק- דיווח באמצעות חשבונית מס עצמית.

    הקונה הוא מלכ"ר או מוסד כספי- דיווח באמצעות טופס עסקת אקראי בה הקונה ממלא את פרטי העסקה במע"מ ומשלם את תשלום המע"מ.

סעיף 6ד- חיוב הקונה בתשלום המס בשל שירותים מיובאים

"נעשתה עסקה בישראל, והמוכר או נותן השירות הוא תושב חוץ, תחול חובת תשלום המס על הקונה, זולת אם ברשותו של הקונה חשבונית בשל העסקה; לעניין זה יחולו הוראות תקנה 6ג(ד) בשינויים המחויבים".

במקרה בו נעשתה עסקה בישראל (בהתאם לסעיפים 14+15 העסקה לא חייבת להיות בישראל באופן פיזי), והמוכר/נותן השירות הם תושבי חוץ, חבות המס תהיה על מקבל השירות/ הקונה שהוא תושב ישראל.

שלב 5- מחיר העסקה (פרק ג')

סעיף 7- מחיר בעסקה

"מחירה של עסקה הוא התמורה שהוסכם עליה, לרבות":

  1. "כל מס, היטל, אגרה או תשלום חובה אחר המוטלים על העסקה שלא על פי חוק זה, זולת אם הוטלו בדין על הקונה אך למעט מס על רווחי הון ומס על מיסוי מקרקעין"

    מחיר העסקה הוא המחיר שהוסכם בין קונה מרצון למוכר מרצון. המילה לרבות מוסיפה סכומים נוספים המתווספים למחיר העסקה שלא נמצאים בתוך חוק מע"מ, קרי אגרות, מכס, מס קניה.

    להלן 3 סוגי מס שאין להוסיף למחיר העסקה:

    1. מס שמוטל על הקונה.
    2. רווח הון
    3. מס שבח (מקרקעין)
  2. "כל הוצאה אחרת בביצוע העסקה שעל פי ההסכם על הקונה להחזירה לרבות עמלה או ריבית בשל תשלום לשיעורין ריבית או כל תשלום אחר בשל פיגור בתשלום ופיצויים בשל הפרת ההסכם כשאין עמה ביטול העסקה, ולרבות מחירן של אריזות".

    יש להוסיף למחיר העסקה כל הוצאה אחרת בביצוע העסקה. להלן פירוט ההוצאות:

    1. ריבית/כל תשלום בפיגור- הוצאה בשל תשלום לאחר המועד שנקבע
    2. הפרשי הצמדה- בהתאם לפס"ד א.ר.מ משחקים הפרשי הצמדה
      יתווספו בהתאם לבסיס הדיווח של העסק.
      אילו מדובר בבסיס דיווח מזומן, הפרשי ההצמדה יתווספו למחיר העסקה, אך אילו מדובר בבסיס דיווח מצטבר, הפרשי ההצמדה לא יכללו במחיר העסקה.

    3. פיצוי בשל הפרת הסכם- אילו תתבצע הפרת חוזה שיתקבל פיצוי בגינה, יהיה נדרש להוסיף את בכום הפיצוי למחיר העסקה. יש לשים לב שסכום זה יתווסף רק בהנחה שהעסקה בוצעה כשורה. במידה והעסקה לא בוצעה, כלומר לא התקבלה התמורה בגין העסקה, לא יהיה צורך להוסיף את מחיר הפיצוי (הגיונית, ניתן להבין שלא בוצעה עסקה ולכן אין לאן להוסיף את מחיר הפיצוי). יש לשים לב כי אין חשיבות לכיוון הפיצוי, כלומר מדבור בפיצוי שהקונה מעניק למוכר בשל הפרת הסכם (מגדיל את תמורה של המוכר) ופיצוי שהמוכר העניק לקונה (מקטין את התמורה של המוכר).
  3. מחירן של אריזות- השווי של האריזה מהווה חלק ממחיר המוצר שנמכר.

סעיף 8- מחיר במכר ושירות יחד

"בעסקה הכוללת נכס ושירות, יהיה מחיר כולם יחד מחיר העסקה"

בעסקה הכוללת מכר ושירות, לעניין הסכום יש לאחד את תמורת השירות ותמורת המכר ומחירם המאוחד יהווה את מחיר העסקה. כמו כן, יש לשים לב כי לצורך קביעת מהות העסקה, יש לבחון מהי העסקה הדומיננטית יותר.

לדוגמא: חנות המוכרת מזגנים בסך 3000 ₪ מעניקה שירותי הובלה בסך 200 ₪. במקרה הנ"ל החברה מבצעת מכר (מכירת המזגנים) ושירותים (הובלת המזגנים). מחיר העסקה צריך לכלול הן את מחיר המכר והן את מחיר השירות. כאשר קובעים את מהות העסקה, יש לקבוע מהי העסקה הדומיננטית, דהיינו ללא מכירת המזגנים לא היה נדרש לבצע הובלה, ולכן המכר דומיננטי יותר.

סעיף 10- מחיר במקרים מיוחדים

"עסקה שמחירה מושפע מיחסים מיוחדים בין הצדדים, או שלא נקבע לה מחיר, או שתמורתה כולה או מקצתה איננה בכסף, יהא מחירה מחיר שהיה משתלם בעדה בתנאים רגילים; לא ניתן לקבוע את המחיר בדרך זו, יהא מחירה עלות הנכס או השירות בתוספת הריווח המקובל באותו ענף"

הסעיף מונה שלושה מקרים מיוחדים שבהתקיים אחד מהשלושה יהיה מחירה של העסקה כמחיר השוק. להלן המקרים:

  1. מחיר העסקה מושפע מיחסים מיוחדים- יחסים מיוחדים מוגדים בהתאם לסוג הועסק:
  • חברה- יחסים מיוחדים הינם התקשרויות עם בעל מניות, מנכ"ל, דירקטור, מנהלים, עובדים וכו'.
  • עוסק פרטי- כל קרוב לפי הגדרת סעיף 76 לפקודת מס הכנסה.

יש לשים לי, כי כדי שהמחיר העסקה יהיה מחיר השוק, נדרש שהיחס המיוחד ישפיע על המחיר, כלומר כאשר המחיר יהיה שונה בין הקרוב ביחסים מיוחדים לבין כל לקוח רגיל, אזי נסיק כי מחיר העסקה מושפע מהיחסים המיוחדים. במידה ואדם שאינו מוגדר כבעל יחסים מיוחדים, מקבל מחיר שונה מכל לקוח רגיל, לא יהיה צורך לחייב בשווי שוק, אלא בשווי רגיל.

  1. עסקה שלא נקבע מחיר- בעסקה שלא נקבע לה מחיר, לדוגמא סוכם בין שני הצדדים כי מחיר יקבע בהמשך, המחיר יהיה שווי השוק.
  2. כולה או מקצה לא בכסף- אילו חלק מהעסקה או עולה נעשו בשווי כסף, יש לחייב בהתאם לשווי השוק.

דגשים:

  1. מטרת הסעיף היא לסגור פרצה של הפחתת שווי העסקה, ולכן קובע כי במקרים מיוחדים מחיר העסקה יהיה שווי השוק.
  2. הסעיף דן במקרים מיוחדים ולא ביחסים מיוחדים, יחסים מיוחדים נמנים בסעיף (1) בלבד והם מקרה אחד מתוך השלושה המצוינים הסעיף.
  3. סעיף 7 לפוקדה קובע סעיף את הכלל שלפיו מחירה של העסקה היא התמורה שהוסכם עליה. סעיף 10 הוא החריג לכלל זה, ומונה מקרים שבהם המחיר יהיה שווי השוק ולא המחיר שסוכם עליו.

סעיף 12- דין תמורה, תמיכה וכדומה

"תרומה, תמיכה או סיוע אחר שקיבל עוסק ייחשבו כחלק ממחיר עסקאותיו; הוראה זו לא תחול על סוגי תקבולים או סוגי עוסקים שקבע שר האוצר".

להגדרת עסקה קיימות 3 חלופות. הסעיף זה מונה חלופה נוספת. כלומר, גם אילו 3 החלופות לעסקה לא התקיימו אך סעיף 12 התקיים, ניתן להסיק כי התקיימה עסקה.

הסעיף קובע כי אילו אדם קיבל תרומה, תמיכה, או סיוע אחר, יש לשלם מע"מ בגין מס זה. מטרת הסעיף הינה למנוע הפחתות מחיר. פס"ד צבי פפר

פס"ד צבי פפר- צבי הינו אדם מובטל, שהחליט לפתוח עסק ולכן חמתו הביאה לו במתנה מחשב. בהתאם לסעיף 12ל המתנה, אילו המחשב התקבל בכובע של עוסק, יש לחייבו במע"מ אך אילו המחשב התקבל בכובע פרטי, הוא לא חייב במע"מ. במקרה הנ"ל, בעת קבלת המחשב צבי לא היה עוסק, לכן הוא לא חייב במע"מ, וזאת למרות שהמחשב ניתן למטרות העסק.

תקנה 3- דינם של תקבולים ע"פ סעיף 12

" תרומה, תמיכה או סיוע אחר (להלן – תקבולים), שניתנו במישרין לעוסק מתקציב המדינה למטרות המפורטות להלן, לא ייחשב כחלק מן המחיר…"

התקנה מציבה רשימה של תמיכות, שבמידה והתמיכה התקבלה אצל עוסק ישירות מתקציב המדינה והם נועדו לאחד מהמקרים המפורטים, לא יהיה צורך להחשיבה כחלק ממחיר העסקה לפי סעיף 12, ובהתאם לכך, העוסק יהיה פטור ממע"מ.

בסעיף 2 מצוינים 6 מקרים נוספים, שלא ייחשבו כחלק מהעסקה, היות שהתקבלו באופן עקיף מקופת המדינה, ולכן לא יהיו חייבם במע"מ.

תקנה 4- כללים לעניין אריזות

"נמכרו טובין באריזה ונקבע תשלום בעת האריזה, יחולו הוראות אלה:

  1. אם האריזה אינה ניתנת להחזר – יהא מחירה חלק ממחיר הטובין;
  2. אם האריזה ניתנת להחזר ובעת החזרתה יוחזר גם התשלום שבו חייבה בעת המכירה, כולו או מקצתו, יראו את האריזה כנמכרת לקונה, ובעת החזרתה יהא דינה כדין טובין המוחזרים מהקונה למוכר לאחר הוצאת חשבונית, במחיר התשלום המוחזר"

יש לבחון האם האריזה ניתנת להחזר או לא, ובהתאם לכך לקבוע את מחירה:

  • אריזה לא ניתנת להחזר- מחיר האריזה מכלל במחיר העסקה.
  • אריזה ניתנת להחזר והוחזרה- יתקבל זיכוי בגין העסקה המקורית.

תקנה 5- כללים לעניין פיקדון או ערובה

  1. ניתן סכום כפיקדון או כערובה להחזרת טובין שהושאלו או להבטחת ביצוע עסקה או זכויות אדם הקשור לעסקה, יראו את הפיקדון או הערובה כחלק ממחיר העסקה בתום ששה חדשים מעת שניתנו, אלא אם הוחזרו או הפכו לחלק ממחיר העסקה קודם לכן, ואולם –
    1. אם הוסכם בכתב בין הצדדים כי הפיקדון או הערובה יישמרו בידי המוכר או בידי אדם מטעמו תקופה הארוכה מששה חדשים, יראו אותם כחלק ממחיר העסקה בתום חודש לאחר תום התקופה המוסכמת;
    2. אם הוכח להנחת דעתו של המנהל כי בענף פלוני נהוגה תקופת פיקדון או ערובה אחרת מזו שנקבעה בתקנה זו, או כי החזרת הפיקדון או הערובה עוכבה מסיבה מיוחדת, יראו אותם כחלק מהמחיר בתום חודש לאחר תום התקופה האמורה או בחלוף אותה סיבה.

יש לראות את הפיקדון או הערובה כחלק ממחיר העסקה, בהתקיים אחד משלושת המצבים המנויים בסעיף:

  • הפיקדון לא הוחזר תוך חצי שנה- אילו בוצעה עסקה שבה ניתן פיקדון והפיקדון לא הוחזר לאחר חצי שנה, יש להוסיף את מחיר הפיקדון למחיר העסקה. במקרה זה ניתנת הזדמנות להחזיר את הפיקדון עד חצי שנה, ורק במקרה בו הוא לא מוחזר, המחיר יתווסף למחיר העסקה.
  • הסכם לתקופה ארוכה מחצי שנה- במידה שנחתם הסכם בכתב בין הצדדים שהפיקדון יהיה מעל 6 חודשים, הפיקדון יתווסף למחיר העסקה, כחודש לאחר התקופה שהוסכמה בכתב בין הצדדים.
  • לא בוצע הסכם לקביעת התקופה, ולא מדובר בחצי שנה- במקרה זה יש לקבוע תקופה סבירה להחזרת הפיקדון.
  1. "על אף האמור בתקנת משנה (א), סכום פיקדון, סכום ערובה או כל סכום אחר כיוצא בזה ששולם בשל הפריטים שבפסקאות (1) או (2) להלן, יראו אותו עם תשלומו, כחלק ממחיר העסקה:
  • סכום פיקדון בעד:
  • מיכל גז;
  • שעון חשמל;
  • שעון מים;
  • מוצרים אחרי

תקנה 6- הוצאות לטובת צד שלישי

  1. "סכום ששילם עוסק כהוצאות בשביל לקוחו, והוצאה חשבונית או מסמך אחר שאישר המנהל לעניין זה לשמו של אותו לקוח, לא יהיה חלק מהמחיר"

    אילו עוסק הוציא הוצאות לטובת לקוחו, הוצאה זו לא תתווסף למחיר העסקה.

    לדוגמא: עו"ד גובה שכ"ט בסך 8,000 ₪ + 500 ₪ דמי פתיחת תיק ללקוח בבית משפט. עבור 500 ש"ח יצאה חשבונית על שם הלקוח, ולכן לא יראו בהם כחלק ממחזור העסקאות של אותו עוסק (עו"ד), היות שאלו הוצאות לטובת צד ג'.

  2. "נתקבל סכום לתשלום כהוצאות כאמור בתקנת משנה (א) בשביל הלקוח, ולפני שהעסק שילם אותו כאמור, יראו בו כפיקדון ולא כחלק ממחיר העסקה – ויחולו הוראות תקנה 5, באם נתמלאו תנאים אלה, וכל עוד מתקיימים התנאים:
    1. הוצאה חשבונית ללקוח שבה צוין במפורש כי הסכום נתקבל לתשלום הוצאות בשביל הלקוח, תוך פירוט שיב ההוצאות;
    2. הסכום שנתקבל יופקד בחשבון בנק נפרד, לעניין הוצאות כאמור ופיקדונות כאמור בתקנה 5, שהוא מסוג חשבון עובר ושב ולא יהיה בכספי החשבון כל שימוש אלא לתשלום הוצאות כאמור, או שימוש בפיקדונות כאמור

במידה שהלקוח העביר כסף למייצג (העוסק), אך תשלום הכסף עבור הלקוח לא שולם באותו היום שבו התקבל (הלקוח הביא כסף, והכסף שולם ע"י העוסק לאחר תקופה), יש לנהוג בכסף זה בהתאם לתקנה 5, דהיינו כפי שנוהגים בפיקדון.

  1. "כל חלק מהפיקדון שלא שימש לתשלום הוצאות כאמור ולא הוחזר ללקוח יראוהו, כחלק מהמחיר ביום שבו התברר שהפיקדון לא ישמש לתשלום הוצאות כאמור".
    אילו חלק מהפיקדון לא שימש לתשלום ההוצאות ולא הוחזר ללקוח, יש להוסיפם למחיר.


7 × תשע =

תואר ראשון
תואר שני
מרצים