שם הכותב: תאריך: 11 נובמבר 2013

השפעת המעבר ל- IFRS על עבודתו של סמנכ"ל הכספים

המעבר ל- IFRS

עד שנת 2007 הייתה נהוגה בישראל התקינה החשבונאית הישראלית. בשנת 2008 התקבלה החלטה על כך שחברות ציבוריות הנסחרות בבורסה יעברו לתקינה החשבונאית הבינלאומית (IFRS). המעבר בוצע מתוך מטרה ליצור אחידות חשבונאית בינלאומית בכל הקשר לתקינה החשבונאית וזאת על רקע התהליך הגלובלילמעבר ל- IFRS היו השלכות על עבודתו של סמנכ"ל הכספים בחברה ציבורית.

השינוי הקונספטואלי בחשבונאות ה-IFRS

  • מעבר מחשבונאות אובייקטיבית לחשבונאות סובייקטיבית.
  • מעבר מגישת העלות ההיסטורית (עקרון השמרנות) לגישת השווי ההוגן.

אפשרויות להצגת הרכוש הקבוע על-פי ה-IFRS

  • המשך הצגת הרכוש הקבוע בערכי עלות.
  • שיערוך הרכוש הקבוע לערכים ריאליים בהתבסס על הערכת שמאי.
  • הצגת חלק מהנכסים על-פי ערכי עלות וחלק אחר באמצעות שיערוך.
  • הפחתת רכוש קבוע לפי אורך החיים השימושי ולפי שיטת המרכיבים.

התחייבות לפיצויים לעובדים

התקינה הישראלית– מוצגות ההתחייבויות לפיצויים לפי העיקרון של הShut Down- ועל-פי השכר האחרון כפול שנות הוותק.

IFRS– כדי לחשב את ההתחייבות לפיצויים, יש לבצע הערכות אקטואריות לגבי סיכויי הפרישה, תאריכי פרישה חזויים, הערכות לגבי תוספות שכר צפויות והיוון הסכומים.

הטיפול ברכישת חברות בנות

  • ברכישת חברות בנות נוצר עודף עלות. על-פי ה-IFRS יש לבצע הערכת שווי ולייחס את עודף העלות למרכיבים השונים (מותג, אי תחרות, נאמנות לקוחות) אשר חלקם מופחתים וחלקם לא.
  • מה שלא מצליחים לייחס נשאר כמוניטין.
  • יש לבצע תהליך של PPA בהתבסס על הערכות שווי של מעריכי שווי.

ירידת ערך מוניטין

  • ע"פ התקינה הישראלית, מוניטין שנוצר ברכישת חברות מופחת על פני 10 שנים.
  • ע"פ ה-IFRS בוטלה ההפחתה השיטתית של המוניטין בשיטת הקו הישר.
  • יחד עם זאת אחת לשנה יש לבצע הערכת שווי לצורך בחינה האם יש צורך בירידת ערך המוניטין.
  • אם הערכת השווי של חברת הבת גבוהה משווי הרכישה של חברת הבת אזי אין צורך בהפרשה לירידת ערך מוניטין.
  • אם הערכת השווי של חברת הבת נמוכה משווי הרכישה של חברת הבת אזי יש צורך בהפרשה לירידת ערך מוניטין.

הערכת שווי של IDB פיתוח – NAV – Net Assets Values

שם מעריך השווי

פאהן קנה

בייקר טילי

TASC

סכום הערכת השווי במיליארדי ש"ח 1.9-3.3 0.7-1.0 (2.6-) – (1.55-)

השפעת השינויים של ה-IFRS על אופן ניהול העסק

  • השפעת ה-IFRS על הניהול השוטף של העסק בחיי היום יום.
  • השפעת ה-IFRS על התרבות הניהולית ועל שיטות הניהול.

השפעת ה-IFRS על הניהול השוטף של העסק בחיי היום יום

שינוי בהסכמי שכר

מגמת מעבר להסכמי שכר המבוססים על סעיף 14, הסכמים אלו מונעים את התנודתיות בדוחות רווח והפסד וחוסכים את המורכבות והעלויות הכרוכות באקטואריה.

שינוי בתנאי אשראי מול ספקים ולקוחות

  • חברות מנסות לצמצם ולהקטין את תנאי האשראי ומשתמשות ב-IFRS כמנוף לביצוע מהלכים אלו בשל מורכבות הטיפול.
  • על-פי ה-IFRS יש להוון ולהציג אשראי ארוך טווח לפי שווי הוגן תוך שימוש בשיעור ריבית אפקטיבי.

השפעה על מדיניות גידור סיכונים

  • חברות נמנעות מלבצע עסקאות גידור של תזרימי מזומנים אלא רק עסקאות של גידור שווי הוגן של נכס או התחייבות.
  • על-פי ה-IFRS על-מנת ליישם חשבונאות גידור יש לעמוד בתנאים מחמירים מאוד של יעוד ספציפי, תיעוד מראש, יעילות ואפקטיביות. כמעט בלתי אפשרי לעמוד בתנאים אלו.
  • בנסיבות אלו גידור של תזרימי מזומנים עלול ליצור עיוותים ותנודתיות ברווח והפסד ולפיכך חברות נמנעות מגידור של תזרימי מזומנים.

שימוש ב-IFRS כמנוף לגיוס אשראי מהבנקים ושיפור בטחונות

  • חברות המציגות את הרכוש הקבוע בערכי עלות יכולות על-פי ה-IFRS לעבור כעת או בעתיד לשיטת הערכה מחדש של הנכסים בהתבסס על הערכות שווי.
  • מהלך כזה אפשרי על כלל הנכסים או באופן חלקי לפי קבוצות נכסים.
  • הערכה מחדש של הנכסים תאפשר הגדלת הרכוש הקבוע כנגד הגדלת ההון העצמי (קרן שיערוך).
  • הגדלת הרכוש הקבוע תשמש ככלי להגדלת הביטחונות מול הבנקים לצורך גיוס אשראי.
  • הגדלת ההון העצמי תאפשר לחברה לעמוד בדרישות שנקבעו עם הבנקים בנוגע לאמות מידה פיננסיות בעיקר ביחס של ההון העצמי לסה"כ המאזן.

שימוש ב-IFRS כמנוף לעמידה בתנאי השימור של הבורסה

  • חברות המציגות את הרכוש הקבוע בערכי עלות יכולות על-פי ה-IFRS לעבור כעת או בעתיד לשיטת הערכה מחדש של הנכסים בהתבסס על הערכת שמאי.
  • הערכה מחדש של נכסים תאפשר הגדלת הרכוש הקבוע כנגד הגדלת ההון העצמי (קרן שיערוך).
  • הגדלת ההון העצמי תאפשר לשפר את מצבן של חברות שהן בסכנת מחיקה מהבורסה מכיוון שאינן עומדות בדרישה להיקף ההון העצמי המינימלי.

ניצול ה-IFRS ככלי לשיפור התגמול והגדלת הבונוסים לבכירים

  • המעבר ל-IFRS מבוסס על העיקרון של מעבר מחשבונאות אובייקטיבית לחשבונאות סובייקטיבית.
  • הרווח נגזר מעבודת מעריכי שווי, עבודת אקטוארים ועבודת שמאים שיש בהם מרחב תמרון רחב מכיוון שהם אינם מדע מדויק. למנהלים יש השפעה על ההצגה החשבונאית של הרווח.
  • מאחר ובמרבית המקרים הבונוסים ותגמול הבכירים הם פונקציה של הרווח הנקי, קיים חשש להטיה של הרווח.
  • בנסיבות אלו ישנה חשיבות עליונה לתרבות הניהולית המבוססת על ערכים ויושרה.

ניצול ה-IFRS ככלי להגדלת משיכות דיבידנדים

  • המעבר ל-IFRS מבוסס על העיקרון של מעבר מחשבונאות אובייקטיבית לחשבונאות סובייקטיבית.
  • הרווח נגזר מעבודת מעריכי שווי, עבודת אקטוארים ועבודת שמאים שיש בהם מרחב תמרון רחב מכיוון שהם אינם מדע מדויק. למנהלים יש השפעה על ההצגה החשבונאית של הרווח.
  • מאחר וחלוקת דיבידנדים מבוססת על רווחים צבורים בחברה, קיים חשש להטיה של הרווח.
  • בנסיבות אלו ישנה חשיבות עליונה לתרבות הניהולית המבוססת על ערכים ויושרה.

תפקיד מנהל הכספים במעבר ל-IFRS

מנהל הכספים הינו אחד משומרי הסף העיקריים ותפקידו לוודא שהמעבר מחשבונאות אובייקטיבית לחשבונאות סובייקטיבית לא ילווה במניפולציות של מנהלים.

אחריות מנהלי הכספים עולה והמעבר לחשבונאות סובייקטיבית חושפת אותם לתביעות משפטיות יותר מבעבר.

השפעת ה-IFRS על תרבות הניהול ושיטות הניהול

  • הצלחת היישום של ה-IFRS בישראל מותנית בשינוי בתרבות הניהול.
  • תרבות הניהול צריכה להשתנות לתרבות ניהול המבוססת על ערכים ויושרה. מנהל הכספים הינו אחד הקטליזטורים לשינוי תרבותי זה.
  • שינוי שכזה יחול בגלל מספר גורמים:

        – העלייה באחריות של דירקטורים ונושאי משרות בכירה

        – רגולציה

        – דינאמיקה והתפתחות של שיטות ניהול מתקדמות

עלייה באחריות

  • במעבר מחשבונאות אובייקטיבית לחשבונאות סובייקטיבית המבוססת על הערכות של שמאים ואקטוארים יש חשש להטיה/השפעה על הרווח.
  • יחד עם זאת, צריך לזכור שבמעבר ל- IFRS האחריות של הדירקטורים ושל נושאי משרה בכירה לא רק שאינה נשארת בעינה אלא אף הולכת ומתרחבת.
  • האחריות מורכבת יותר בעידן של אי ודאות וכללים פחות ברורים.
  • נסיבות אלו יובילו להעמקת הבקרה של הדירקטורים.
  • העלייה באחריות תוביל לשינוי בתרבות הניהול.

 

רגולציה

  • שינויי חקיקה שנעשו באחרונה ושינויים נוספים שעומדים על הפרק מחייבים את החברות לתרבות ניהול אחרת של שקיפות, קודים אתיים, ערכים ויושרה.
  • במסגרת שינויי הרגולציה יש לתת פירוט רחב על פעילות הדירקטוריון, הגדרת דירקטורים בעלי מיומנות חשבונאית ופיננסית ודירקטורים בלתי תלויים.
  • קידום קוד ממשל תאגידי (ועדת גושן) שמחזקת את מעמדם של הדירקטורים החיצוניים והדירקטורים הבלתי תלויים.

  • שקיפות בדיווח קודים אתיים ערכים ויושרה
  • חשיפה לסיכוני שוקו דרכי ניהולם(ועדת גלאי 2)
  • אכיפה מנהלית
  • תגמול בכירים (תיקון 20)
  • ה- SOX הישראלי
  • תקנות הרשות לניי"ע בנושא תרומה לקבילה ותרומות- גילוי בדבר המבקר הפנימי בתאגיד- אומדנים קרטיים.
  • תקנות הדירקטוריון למבחני החלוקה של דיבידנד
  • שאלון ממשל תאגידי

אכיפה מנהלית

הליך האכיפה מבוצע על ידי ועדה מנהלית שמוסמכת להטיל אחת או יותר מהסנקציות הבאות (בשים לב למהות ההפרה):

  • הטלת קנסות של עד 5 מיליון ש"ח על תאגידים ומיליון ש"ח על יחיד.
  • הוצאת דרישת תשלום פיצויים לנפגעי ההפרה.
  • הוצאת דרישה לנקיטה של פעולות לתיקון ההפרה ולמניעת הישנותה.
  • איסור על כהונה בגופים מסוימים (במשך תקופה שלא תעלה על שנה אחת, ובאישור בית המשפט – עד חמש שנים).
  • ביטול או התליית רישיון.
  • הטלת ענישה על תנאי.

אמות מידה להכרה בתכנית יעילה

אילו אמות המידה שיבחנו על ידי הרשמות בבואה לדון ולהחליט אם קיימת בתאגיד תכנית אכיפה יעילה:

  1. אחריות הדירקטוריון וההנהלה לגיבוש, אימוץ ויישום של תכנית האכיפה.
  2. התאמת התכנית לתאגיד ולנסיבותיו הייחודיות, לאחר בדיקת הפעילות העסקית וביצוע סקר ציות בתחום דיני ניירות ערך.
  3. קביעת נהלים וסדרי טיפול.
  4. החלת התכנית על ידי על דרגי התאגיד
  5. מינוי ממונה על האכיפה
  6. הטמעה נאותה של התכנית בכל הדרגים
  7. פיקוח ועדכון
  8. טיפול הולם בכשלים והפרות והפקת לקחים.

מינוי ממונה על האכיפה

הממונה על האכיפה אחראי על יישום תכנית אכיפה. על התאגיד למנות לתפקיד אדם בעל כישורים, ידע וניסיון ההולמים את תפקידו ותחומי אחריותו. בנוסף, יש להבטיח כי לממונה על האכיפה הוקנו הסמכויות, הועמדו לרשותו משאבים מתאימים ובוטלו עליו מטלות באופן שיאפשר לו למלא תפקידו כהלכה.

להלן מפורטות אינדיקציות לעמידה בתנאי זה:

  • מינוי הממונה על האכיפה מכוח תכנית האכיפה יאושר דירקטוריון התאגיד (או לפי שיקול דעת התאגיד- הגורם האחראי, כאמור בסעיף 6 לעיל) לפי המלצת ההנהלה.
  • הממונה על האכיפה הינו בעל תפקיד ניהולי בתאגיד במעמד של חבר הנהלה או עונה על הגדרת נושא משרה על פי חוק החברות.
  • הממונה על האכיפה יכיר את התאגיד ואת סביבתו העסקית.
  • לממונה יהיו הכשרה, ניסיון ורקע מתאימים למילוי תפקידו. אילו נסיבות התאגיד מחייבות זאת, ניתן למנות לתפקיד בין היתר את היועץ המשפטי הפנימי, ה- CFO או כל בכיר אחר בתאגיד.

שינוי בתרבות הניהולית שמקורו בשיטות ניהול מתקדמות ומעבר לניהול על-פי ערכים

1920- ניהול מסורתי המבוסס על הוראות והנחיות של מנהלים (MBI)

1960 – ניהול המבוסס על הגדרת יעדים ועמידה ביעדים (MBO)

2000 – ניהול המבוסס על ערכים וזאת עקב רמת המורכבות שהולכת וגדלה (MBV).

ניהול לפי ערכים

לניהול על-פי הוראות ולניהול על-פי יעדים מתווסף נדבך נוסף של ניהול לפי ערכים. הערכים נקבעים כחלק מחזון החברה וכוללים בין השאר:

  • יושרה
  • קוד אתי
  • תרומה לקהילה
  • איכות הסביבה

קווים מנחים לפעילותו של סמנכ"ל הכספים בעת יישום ה-IFRS

  • לוודא שדירקטוריון החברה ומחלקת הכספים עברו הדרכה נאותה על ההשלכות ועל המשמעויות של ה-IFRS.
  • לוודא שכללי המדיניות החשבונאית נדונו ואושרו ע"י הדירקטוריון (למשל רכוש קבוע – עלות או שערוך), שיטת הערכת המלאי, חובות מסופקים – הפרשה כללית או ספציפית).
  • לוודא שאין מניפולציות במעבר מהחשבונאות האובייטקיבית לחשבונאות הסובייקטיבית.
  • לוודא שבחירת היועצים נעשית באישור הדירקטוריון (שמאים, אקטוארים, מעריכי שווי וכו').
  • להוביל מהלך של שינוי תרבותי בארגון שיתבסס על יושרה וקודים אתיים.

קביעת מנגנוני בקרה ופיקוח, בין השאר, באמצעות חשיבה מחוץ לקופסא.



+ שש = 12

תואר ראשון
תואר שני
מרצים