שם הכותב: תאריך: 11 נובמבר 2013

סעיף 64א(א)(3)- מענק פרישה או מענק עקב מוות/ תשלומים לקופת גמל

"מענק פרישה או מענק עקב מוות ששילמה חברה לחבריה בשל שנים שבהן הייתה חברה משפחתית לא יותרו לה כהוצאה ולא ייחשבו כהכנסה בידי חבריה; תשלומים לקופת גמל ששילמה חברה בשל שנים כאמור לא יוכרו כהוצאה ולעניין סעיף 47 לא תיחשב משכורתם של חבריה כהכנסת עבודה ".

תשלומים של חברה משפחתית בגין מענק פרישה/מוות- תשלומים בגין מענק פרישה/מוות שמשלמת חברה משפחתית לחבריה, לא ייחשבו כהוצאה מוכרת בידי החברה המשפחתית. במקביל, אותו מענק לא יחשב כהכנסה בידי החבר.

פיצויים- בחברה רגילה המשלמת פיצויים, בהתאם לחוק פיצויי פיטורין לבעלי מניות, הוצאות הפיצויים מותרת לה כהוצאה בייצור הכנסה ואילו אצל מקבל הפיצוי, ההכנסה תהיה פטורה מכוח סעיף 9(7) עד תקרה או לפי חישוב. לעומת זאת, בחברה משפחתית המשלמת פיצויים, ההוצאה לא תיחשב להוצאה מוכרת בידי החברה המשפחתית, ולא תיחשב להכנסה בידי החבר שמקבלה.

דוגמא- אדם עבד 10 שנים, משכורתו האחרונה הייתה 20,000 ₪ (משכורת המהווה בסיס לפיצויי פרישה). ותקרת הפטור לפי סעיף 9(7)(א) הינה 9,700 ₪. החברה הוגדרה מחצית מהתקופה חברה משפחתית ומחצית מהתקופה כחברה רגילה. החברה שילמה פיצויים לפי החוק בסך 200,000 ₪. נדרש– חשב את ההוצאה המותרת לחברה ואת ההכנסה החייבת בידי החבר בגין תשלום הפיצויים כאמור.

פתרון- נאמר כי החברה הייתה משפחתית 5 שנים ואילו 5 שנים הייתה חברה רגילה.

במישור החברה-

סה"כ שולם

200,000

הוצאה שלא תותר (חברה משפחתית)

הוצאה שתותר בניכוי (חברה רגילה)

במישור החבר

חברה רגילה

חברה משפחתית

הכנסה חייבת
הכנסה פטורה
סה"כ תשלום פיצויים

200,000

סעיף 64א(א1)- החלפת הנישום המייצג

"אם בתוך שנת מס חדל להתקיים בנישום תנאי כאמור בסעיף קטן (א), יהא הנישום חבר אחר שתנאי כאמור מתקיים בו ושעליו הודיעה החברה יחד עם הגשת הדו"ח על פי סעיף 131 לאותה שנה; לא הודיעה החברה כאמור, תחדל החברה להיות חברה משפחתית הזכאית…"

הסעיף קובע שאם בשנת המס חדל להתקיים אחד מהתנאים המזכים את החברה להיחשב כחברה משפחתית, היא תחדל להיות חברה משפחתית החל מתחילת אותה שנת מס.

אילו הנישום המייצג לא מקיים את התנאים המאפשרים לו להיות נישום מייצג, אזי החברה צריכה להודיע לפקיד השומה על נישום מייצג חדש עד תאריך הגשת הדוח לאותה שנת מס. במידה שהחברה לא הודיעה על כך לפקיד השומה, החברה תחדל להיות משפחתית מתחילת שנת המס.

סעיף 64א(ב) חברה מפסיקה להיות משפחתית

סעיף (1)-
"חברה משפחתית זכאית רשאית להודיע לפקיד השומה, עד למועד להגשת הדו"ח על פי סעיף 131, שהיא חוזרת בה מבקשת להיחשב כחברה משפחתית זכאית לשנת המס שאליה מתייחס הדו"ח…"

במקרה בו חברה משפחתית לא רוצה להיחשב לכזו, עליה להודיע לפקיד השומה עד למועד הגשת הדוח לפי סעיף 131 לאותה שנה.

סעיף (2)-
"חברה שחדלה להיות חברה משפחתית זכאית, לא תוכל לשוב ולבקש להיות חברה זכאית לפני תום שלוש שנות מס מהשנה שבה חדלה להיות זכאית"

הסעיף קובע כי חברה שחדלה להיות חברה משפחתית לא תוכל לבקש להיות חברה משפחתית לפני תום 3 שנות מס מהשנה בה הפסיקה להיות משפחתית. יש לשים לב כי לא קיימת חשיבות לסיבה שבגינה הפסיקה החברה להיות משפחתית (מרצון או מחוסר קיום התנאים).

פס"ד דגן- בפס"ד נידונה השאלה מהוא המועד להגשת הדו"ח, דהיינו מהו המועד שבו החברה יכול להודיע שהיא חדלה להיות חברה משפחתית. החברה טענה כי עליה להודיע על רצונה להפסיק להיות משפחתית עד למועד הגשת הדוח ואילו מס הכנסה טען כי יש להודיע עד למועד הנקוב בסעיף 131. בית המשפט פסק כעמדת מס הכנסה וטען כי יש להודיע עד למועד שנקוב בסעיף 131.

סעיף 64א(א)(7)- מכירת מניות

"במכירת מניה של חברה משפחתית יופחת מהתמורה, לעניין סעיף 88 הן לגבי המוכר והן לגבי הקונה, סכום השווה לחלק מסכום הרווחים שהצטברו בחברה בתקופת ההטבה והיא לא חילקה אותם, כחלקה של המניה בזכויות רווחי החברה; סכומים שהופחתו כאמור, לא יראו אותם כרווחים הראויים לחלוקה לעניין 94ב'".

כאשר קיימת מכירת מניות של חברה משפחתית, ניתן לפני המכירה למשוך את הרווחים הפטורים בהתאם לסעיף 64א(א)(1) כדיבידנד ובכך להקטין את נטל המס. לעומת זאת, אילו מוכרים את המניות מבלי לחלק ראשית דיבידנד, התמורה ממכירת המניות תהיה גבוהה יותר ולכן גם רווח ההון יהיה גבוה יותרו וחבות המס תגדל. לכן, מומלץ למשוך את יתרת העודפים כדיבידנד פטור לפני מכירת המניות, ובכך להקטין את רווח ההון ואת החבות במס.

דוגמא

בחברה משפחתית הנישום מייצג המחזיק 100% ממניות החברה. בחברה הצטברו רווחים בניכוי מס בסך 1,000,000 ₪. בעל המניות מעוניין למכור את מניותיו לצד ג'. עומדות לפניו 2 אפשריות:

  1. מכירת המניות תמורת 1,000,000 ₪ בהנחה שהמחיר המקורי הינו 0, במקרה זה רווח ההון יהיה 1,000,000 ₪ אשר יחויב במס של 30%, כלומר המזומן נטו בידי בעל המניות יהיה 700,000 ₪.
  1. בעל המניות רשאי למשוך רגע לפני מכירת המניות 1,000,000 ₪ כדיבידנד פטור ממס ע"פ סעיף 64א(א)(1). כתוצאה מכך התמורה שיקבל בגין מכירת המניות הינה 0 ₪ ובידי הנישום יהיו 1,000,000 פטורים.

שתי האפשרויות הללו מובילות לאותה תוצאה כלכלית שהינה מכירת 100% מהמניות מצד א' לצד ג' תמורת 1,000,000 ₪, אולם תוצאת המס בהם תהיה שונה.

בהתאם לסעיף, יש להקטין מהתמורה את חלקו של מוכר המניות בזכות לרווחים בהתאם לזכות שמקנות לו המניות שאותן הוא מוכר. לדוגמא: אילו המוכר החזיק 60% והוא מוכר מחלקו 20%, לאחר המכירה הוא יישאר עם 40%, ומכאן שיש להקטין את התמורה ב- 20% מהרווחים אותם ניתן למשוך סמוך למכירה בפטור ממס.

בנוסף, מוסיף המחוקק כי סכום שהופחת מהתמורה למוכר, יופחת גם מהמחיר המקורי של הרוכש לכשימכור את המניות בעתיד וזאת כיוון שבפועל אותו סכום שוכב בחברה וניתן למשיכה בכל רגע בפטור ממס, כך שלמעשה המניות לא עלו לו כסף.

על מנת למנוע הטבה כפולה מוסיף המחוקק כי אותם סכומים שהופחתו מהתמורה, לא ייחשבו לרווחים ראויים לחלוקה לפי סעיף 94ב'.

דוגמא

חברה הוקמה ב- 1.1.2002 ע"י שני אחים שכל אחד מהם השקיע 10,000 ₪ בחברה תמורה 50% מהזכויות בחברה. החברה ביקשה להפוך לחברה משפחתית החל משנת המס 2003.

ב- 1.1.2007 מכר אחד האחים את חלקו לצד ג' (שאינו קרוב) תמורת 600,000 ₪.

ב- 30.12.20007 מכר צד ג' את מניותיו לצד ד' תמורת 700,000 ₪.

בשנת 2007 נצברו בחברה עודפים בסך 200,000 ₪. בנוסף, באותה שנה חולק דיבידנד בסך 200,000 ₪ אשר חציו מרווחי שנת 2007 וחציו מרווחי השנים 2003-2006.

בשנת 2002 נצברו בחברה רווחים בסך 100,000 ₪.

בשנים 2003-2006 נצברו בחברה רווחים בסך 900,000 ₪.

מדדים:

11/01- 100

11/06- 500

11/07- 600

נדרש- חשב את רווח ההון והמס שחל בגין 2 המכירות.

חברה רגילהחברה משפחתיתמכירה 1מכירה 2שנת 2002שנת 2003-20061.1.200731.12.2007עודפים100700700דיבידנד(100)(100)
מכירה ראשונה- 1.1.07
תמורה600,000משיכת רווחים לפי 64א(א)(7)250,000מחיר מקורי(10,000)רווח הון240,000רווח הון אינפלציונירר"לרווח הון ריאלי150,000

מכירה שנייה- 31.1.07-
תמורה900,000משיכת רווחים לפי 64א(א)(7)600,000מחיר מקורי(250,000)רווח הון350,000רווח הון אינפלציונירר"ל- כיוון שנמכר לאחר שנת 20030רווח הון ריאלי300,000

יתרונות וחסרונות של חברה משפחתית
חסרונות
חברה משפחתית ממוסה במס שולי, היות שהיא שההכנסה עוברת לנישום המייצג וחבות המס היא בהתאם לשיעורי המס על יחיד (שגבוהים משיעורי המס על חברה).

  1. קיימות הוצאות שלא יותרו בניכוי, קרי הפרשות לקופות גמל ומענקי פרישה/מוות.

יתרונות

  1. יכולת קיזוז הפסדים בין ישויות משפטיות נפרדות- הפסדים של חברה משפחתית עוברים לנישום המייצג וניתנים לקיזוז כנגד הכנסותיו.
  2. ניצול הטבות וזיכויים של יחיד כנגד המס.
  3. משיכת דיבידנד של בעלי המניות בחברה משפחתית אינה נחשבת לאירוע מס.

תכנוני מס

  1. קיזוז הפסדים בין שתי חברות – ניתן למנות נישום מייצג לשתי חברות ובכך לקזז בין תוצאותיהן.

תיקון 197 לפקודה

ב- 1.8.2013 במסגרת חוק ההסדרים, חוקק תיקון 197 לפקודה שמתייחס בין השאר לחברה משפחתית וקובע שינויים מהותיים כדלקמן:

  1. חברה רשאית להחליט להיות חברה משפחתית, והיא נדרשת להודיע על כך תוך 3 חודשים ממועד התאגדותה, דהיינו חברה שביום התאגדותה לא החליטה להיות חברה משפחתית, לא יכולה להפוך לכזו. כמו כן, אילו חדלו להתקיים בחברה התנאים של חברה משפחתית או שהיא ביקשה לחדול להיות חברה משפחתית, היא לא תוכל להיחשב כחברה משפחתית בשנית.
  2. הכנסה חייבת כוללת בתוכה שבח מקרקעין.
  3. בסעיף 64א(א) הוגדר מהם אותם הרווחים של החברה המשפחתית שניתן להעביר לבעלי המניות בפטור ממס. בהתאם להגדרה מדובר ברווחים שחולקו מהכנסתה החייבת של החברה בתוספת הכנסה פטורה ממס ובהפחתת המס החל על הנישום בשל הכנסה זו, במידה שהוא שולם ע"י החברה והיא לא חייבה את הנישום.
  4. הוספת סעיף 64א(א)(8)- במידה והנישום המייצג זכאי להטבות לפי סעיפים 9(5), 14(א), 14(ג) או 97(ב), או להקלות ממס או לפטורים הניתנים ל"תושב חוץ", בשל היותו תושב חוץ, אזי ההטבות יינתנו לפי חלקו היחסי של הנישום ברווחי החברה.
  5. דיבידנד שמתקבל בשנת המס בה חדלה החברה להיות משפחתית- אילו החברה חדלה להיות משפחתית כיוון שהיא לא הודיע על החלפת הנישום המייצג או שחדל להתקיים אחד מהתאים המזכים אותה להיחשב כחברה משפחתית, יהיה חייב במס כחברה משפחתית ולא יהיה זכאי לפטור לפי סעיף 126ב. אך אילו חדלה החברה להיות משפחתית בשל פטירת חבר או בשל רכישת 25% מהזכויות בה ע"י צד ג' שאינו קרוב, הדיבידנד יחויב בהתאם לסעיף 126ב, דהיינו יהיה פטור ממס.
  6. חברה יכולה להודיע על רצונה לחדול להיות חברה משפחתית עד חודש לפני שנת המס. במקרה זה החברה תחדל להיות משפחתית משנת המס שלאחר שנת המס בה הודיע.

הוראות תחולה והוראות מעבר

ככלל תיקון זה חל החל מה- 1.1.2014. המחוקק מחלק את התיקון בין סוגי החברות כדלקמן:

  • חברה שהקומה לפני ה- 1.8.2013- אילו החברה עמדה בהוראות החוק לפני התיקון (דהיינו הייתה רשאית להיחשב כמשפחתית) ומתקיימים בה התנאים לאחר התיקון, רשאית להגיש בקשה תוך 4 חודשים מה- 1.8.2013 להיחשב כחברה משפחתית. במקרה זה קובע החוק כי החברה תיחשב למשפחתית רק משנת המס שלאחר הגשת הבקשה ולכן תיחשב ככזו רק משנת 2014 ואילך.
    • נקבע כי יראו את כל העודפים שנצברו בחברה עד ליום 31.12.13 (יום הסיום) ושאילו היו מחולקים כדיבידנד כמחויבים במס, כאילו חולקו לבעלי המניות בה. בהתאם לכך, בעלי המניות מחויבים במס על דיבידנד בהתאם לסעיף 125ב. את תשלום המס ניתן לשלם עד ליום 31.12.2017, דהיינו הנישום מקבל תקופת דחייה של 4 שנים.
    • בעת מכירת נכס ע"י החברה משפחתית יחושב חישוב לנארי של רווח ההון על פני שתי תקופות (בהתאם ליחס הזמן שהחברה נחשבה כחברה רגילה וכחברת משפחתית). רווח ההון בגין התקופה בה החברה לא הייתה משפחתית, יחויב במס בהתאם לשיעורים המצוינים בסעיף 121 לפקודה ואילו רווח הון בגין התקופה שבה נחשבה למשפחתית, יחויב במס בהתאם לסעיף 91ב(1)/(2).
  • חברה שהוקמה החל מה- 1.8.2013- חל עליה החוק החדש והיא נדרשת להודיע תוך 3 חודשים על רצונה להיות חברה משפחתית ולכן תיחשב לכזו כבר באותה שנה.
    • רווחים שיחולקו מהכנסות החברה המשפחתית, יחול עליה החוק החדש החל מה 1.1.2014.
  • חברה שהייתה משפחתית לפני ה- 1.8.2013- בהתאם להוראות החברה תמשיך להיות משפחתית. ההוראות לגבי תושב חוץ, עולה חדש או תושב חוזר ותיק שהפך לנישום המיצג, יחולו על החברה החל מה- 1.1.2014.

** יש לשים לב כי בשאלות יישומיות, אין ליישם את התיקון היות שהוא טרם נכנס לתוקף, אך בשאלות תיאורטיות יש ליישם תיקון זה*

 

 

לצילום השיעור – שנת 2014

 

לצילום השיעור – שנת 2015

 

לסיכום השיעור – שנת 2015

 

 

 

 



+ 8 = תשע

תואר ראשון
תואר שני
מרצים