שם הכותב: תאריך: 31 דצמבר 2013

תרגול למבחן

הגדרות

הגדרת הגנה טבעית- הגנה טבעית משמעה בניהול נכון של יתרות המזומנים, הנכסים וההתחייבויות הפיננסיות בצורה כזו שתיווצר חשיפה מינימאלית לשינויים בשערי מטבע או ריבית. שיטה זו מתייחסת לשימוש ביתרות החברה לצורך הקטנת חשיפות החברה ללא שימוש בכלים פיננסים כגון אופציות.

מאזן הצמדה- מאזן הצמדה הינו מאזן הנבנה לצורך ניתוח חשיפות החברה, בהקשר של ניתוח חשיפות למט"ח, בונים מאזן המכיל את יתרות החברה ואותו מנתחים לצורך זיהוי וניהול חשיפות החברה. על אף שלרוב נשתמש בהגנה טבעית לאחר ניתוח מאזן ההצמדה, הרי שאין זהות בין המושגים.

ניהול נכון של מאזן ההצמדה- העברה מפיקדון לפיקדון איננה הדרך היחידה לנהל בצורה נכונה את מאזן ההצמדה. הסיבה לבניית מאזן ההצמדה הינה בראש ובראשונה לצורך ניתוח חשיפות החברה, לאחר מכן ניתן גם לדוגמא להעביר את בסיס ההצמדה של ההתחייבויות כדי לצמצם את החשיפות הנותרות במאזן ההצמדה.

יתרה מכך, במאזן ההצמדה ניתן לעשות שימוש לא רק לצורך בחינת החשיפה לשינויים בשערי המטבע אלא גם על ידי בחינת החשיפה לגורמים נוספים כגון שינויים בשערי ריבית.

הגנה מאזנית/תזרימית– הסיווג של הגנה כהגנה מאזנית או תזרימית מתייחס ליתרות/תנועות עליהן נרצה להגן ובהתאם נגזור גם את אופן ניתוח היתרות. כל אחד מן הסוגים ניתן ליישום ללא קשר לשאלה האם נבחר בשימוש בהגנה טבעית או בשימוש במכשירים פיננסים.
הגנה מאזנית-
ע"פ גישה זו יש לבצע הגנה על היתרות המופיעות כרגע במאזן (לקוחות חו"ל, ספקי חו"ל, הלוואות מט"ח ופקדונות מט"ח). אם כרגע יש יתרת ספקים במאזן צריך להגן עליה מכיוון שמדובר בהתחייבות ממשית ומוחלטת (הסחורה הגיעה לחברה והספק בחו"ל כבר הגיש חשבונית).

אין להגן על עסקאות עתידיות שיהיו עם הספק שכן אם השער יעלה ננהל איתו משא ומתן ואולי נוריד מחיר או שנחפש ספק חלופי בשוק המקומי.
הגנה תזרימית- ע"פ גישה זו יש להגן על התקציב השנתי ועל התזרים השנתי. החברה קבעה לעצמה יעדי תקציב של מכירות, קניות ורווח תפעולי ואסור לתת לשינויים בשערי המטבע לשבש את יכולת העמידה ביעדי התקציב ולכן יש לבצע הגנות מטבע מדי חודש בחודשו לאורך כל תקופת התקציב החזויה על כל התחזיות החודשיות לקניות מספקי חו"ל או תחזית המכירה ללקוחות חו"ל.

הגדרת עסקת פורוורד- לא ניתן להגדיר עסקת פורוורד באמצעות דרך הקיצור לביצועה אשר הינו התקזזות על פערי הריבית. עסקת פורוורד הינה בראש ובראשונה עסקה של החלפה עתידית בה תנאי ההחלפה נקבעים מראש מקובעים מראש. לאחר שהגדרנו זאת, ניתן ורצוי לציין שפרקטית ניתן להגיע לתוצאה כלכלית דומה על ידי לקיחת הלוואה במטבע אשר משינויים בשערו אנו חוששים והפקדתו בפיקדון כך שבפועל העלות/הרווח הינו פער הריביות בין המטבעות השונים. כמו כן, ניתן ואף רצוי לציין כי הבנקים מאפשרים לחסוך פעולה זו על ידי הצגת מנגנון עסקה בו נקבע שער פורוורד אשר משקף את אותם הפרשי ריביות.

דגשים, מדד אלטמן-
מדד אלטמן הינו מדד אשר פותח בשנת 1968, על אף שלאורך השנים בוצעו לו התאמות שונות ועדכונים עדיין מדובר במדד מיושן במהותו. לאור התפתחות התקינה לאורך השנים והשינויים בה הרי שקשה לעשות שימוש במדד באופן גורף ולכן יש לבחון את הצורך בביצוע התאמות בעת השימוש בו. יחד עם זאת, ניתן להשתמש במדד כנקודת מוצא וכדוגמא ליחסים פיננסים עיקריים אשר יש לשקול בטרם מתן אשראי ללקוח, השקעה בחברה, עבודה עם ספק מהותי ו/או גורמים אחרים. חשוב לנקוב בטווח ה- Z בו עשינו שימוש לצורך קביעת המסקנה לגבי החברה.

הסבר על כלים פיננסים- בעת מתן ההסבר יש להסביר את מהות השימוש בכלי ואופן ביצוע העסקה, לרבות ההסכמות בין הצדדים.

 

תרגול כמותי בביצוע עסקת פורוורד

שאלה: חברה יבואנית אשר הוצאותיה בדולרים והכנסותיה בשקלים רכשה מלאי מספק תמורת 300,000 דולר אשר ישולמו בעוד שלושה חודשים (בדולר). הנהלת החברה חששה מהתחזקות הדולר אך לא רכשה הגנה בהקשר זה. שער הדולר ביום העסקה הינו 3.5 ואילו שער הדולר בתום 3 חודשים עמד על 3.8, כתוצאה מכך, לחברה נוצרו הפרשי הצמדה בגין התשלום. הריבית לשלושה חודשים על הדולר הינה 3% בעוד הריבית לשלושה חדשים על השקל הינה 2%.
א. חשבו מהי התוספת לחוב עקב השינוי בשער הדולר ביחס לסכום אשר היה משולם אילו השער היה נשאר על 3.5.

ב. חשבו מהו שער הפורוורד ומהו סכום ההפסד שהחברה היתה יכולה לנטרל אילו הייתה מבצעת עסקת פורוורד ביום רכישת המלאי.

פיתרון

  1. סכום החוב הישן בש"ח הינו

    סכום החוב החדש הינו

    תוספת לחוב      90,000

  2. חישוב שער הפורוורד והמצב אילו היתה מבוצעת עסקת פורוורד:

 

 

 

 

 

זה, הפסד החברה הינו רק בגובה ההפרש בין שער הדולר ביום ביצוע ההסכם לבין שער הפורוורד הנקוב בהפסד

תרגול – פקטורינג

"פקטורינג" הינה מכירת חובות לקוחות בניכיון. חשבונות הלקוחות נמכרים, כאשר לרוכש מועברים בד"כ מלוא סיכוני הגבייה ללא אפשרות חזרה לנכסי המוכר במקרה של הפסד.
בכתה הוצגה "עסקת פקטורינג מול ספקים", במסגרת עסקה זו לוקח הלקוח אשר לו סיכון אשראי נמוך יותר את האחריות על ההלוואה אל מול הבנק. כתוצאה מכך, סיכון האשראי מנקודת ראות הבנק יורד והוא יהיה מוכן להעניק את ההלוואה בתנאים משופרים.
כתוצאה מכך, הלקוח יכול להאריך את ימי האשראי אל מול ללא הספק ו/או לשלם ריבית מופחתת וזאת ללא פגיעה בספק.

שאלה: חברה רוכשת חומרי גלם מספק בתנאי אשראי של כ-90 יום ולאור מצבה הפיננסי ויחסיה עם הבנק יכולה לקחת הלוואה בריבית של 2%. מנגד, הריבית הבנקאית, הרלוונטית לספק, לאור מינופו הגבוה הינה 4%.

מנהל הכספים ציין בפניך כי במסגרת ישיבתו האחרונה בבנק, ציינו בפניו פקידי הבנק כי הם יהיו מוכנים לבצע עסקת פקטורינג אל מול הספק וזאת ללא תשלום כל עמלה לבנק בתמורה. בתור חשב החברה, חשב והצג מה יהיו ימי האשראי החדשים שהספק יהיה מוכן לתת לחברה מבלי שיגרם לו כל נזק במסגרת עסקת הפקטורינג.

תשובה: ימי האשראי החדשים:

 

הבדלים עיקריים בין רואה החשבון המבקר למנהל הכספים

רו"ח מבקר

מנהל כספים

אחריות אחריות רו"ח המבקר מוגבלת ביקרה לנאותות הדוחות הכספיים ולביקורות הנוגעות אליהם.
  • אחריות מנהל הכספים איננה מוגבלת לדוחות הכספיים.
  • על מנהל הכספים חלות חובות נושאי משרה.
  • אכיפה מנהלית- מנהל הכספים חשוף לקנסות אישיים מצד הרשות לניירות ערך.
חתימה ומתכונת הדיווח
  • דוח שנתי בדבר נאותות הדוחות הכספיים ודוח רבעוני מוגבל במתכונת סקירה.
  • דוח שנתי בדבר אפקטיביות הבקרה הפנימית.
  • חתימתו של רואה החשבון המבקר מוגבלת לדוח רואה החשבון המבקר בו נעשה צמצום של פער הציפיות.
  • הצהרה רבעונית של נושא המשרה הבכיר ביותר בתום הכספים לפי תקנה 38ג'(ג)(1) בנוגע לבחינת הדוחות הכספיים, המידע האחר וקביעת נהלים ובקרות לצורך גילוי נאות והבטחת מהימנות הדיווח.
  • דוח רבעוני של ההנהלה בדבר אפקטיביות הבקרה הפנימית על הדיווח הכספי והגילוי לפי תקנה 38ג'(א).
  • חתימתו של מנהל הכספים על הדוחות הינה ללא דוח נלווה או סייג.
סוג העבודה
  • עבודת רואה החשבון המבקר כוללת בעיקר בחינה בדיעבד של עסקאות ,אירועים והחלטות שבוצעו.
  • מטרתה העיקרית של עבודתו של רואה החשבון המבקר הינה לחוות דעה על נאותות הדוחות הכספיים.
  • העבודה מבוצעת ברובה בסמוך לתקופות חתך ולרוב מבוססת על מדגם בלבד.

.

  • עבודתו של מנהל הכספים אמנם כוללת רישום בדיעבד אך מתמקדת בעיקרה בניהול שוטף וקבלת החלטות עתידיות.
  • עבודתו של מנהל הכספים כוללת לא רק את היבטי הדוחות הכספיים ועריכתם אלא גם היבטים תפעוליים וקבלת החלטות.
  • העבודה מבוצעת לאורך כל השנה ומקיפה את כל הפעילות החשבונאית והפיננסית
אי תלות חייב להיות בלתי תלוי במבוקר קיימת תלות מעצם היותו חלק מהמבנה הארגוני של התאגיד.
מינוי בידי האסיפה הכללית. בידי החברה. (הבחירה נעשית ע"י המנכ"ל באישור הדירקטוריון ובהתאם למדיניות שקבעה האסיפה הכללית)

 

בקרות עיקריות המבוצעות על הדוחות והבקרה הפנימית ברמת מנהל הכספים

  • בדיקת/התאמת הפרשות לחובות מסופקים
  • בדיקת/התאמת הפרשות לחופשה ופיצויים בהתבסס על חוות דעת האקטואר
  • בדיקת/התאמת ההפרשות שנעשו בגין הוצאות לשלם
  • בדיקת/התאמת ההפרשה לתביעות תלויות אל מול חוות הדעת מהיועצים המשפטיים
  • בדיקת הערכות שווי והצורך בהפרשה לירידת ערך מוניטין
  • רישום ובדיקת פקודות יומן נוספות
  • הכנת ניתוח אנליטי לסעיפי הדוחות בהתבסס על דוחות מפורטים ומנותחים – שימוש בדוח הרכבה ונתוני אחוז מהמחזור/מסך הנכסים + השוואה לדוחות כספיים קודמים ולדוחות הנהלה שוטפים
  • סגירת התקופה במערכת
  • מעבר על צ'ק ליסט סוף תקופה עם מנהל חשבונות ראשי/חשב ווידוא שכל הנושאים המופיעים בצ'ק ליסט אכן בוצעו באופן שלם ונאות.

 

 

 

 

 

 

 

כלים עיקריים לגיוס הון והכדאיות שלהם


 


האם לגייס באמצעות מכשירי הון או חוב?

מתי נגייס באמצעות מכשירי הון?

  • כאשר נרצה להפחית את נטל החוב והתשלומים השוטפים
  • כאשר נרצה לשפר את אמות המידה הפיננסיות או למנוע הפרה שלהם
  • כאשר נרצה להפחית את הסיכון בפעילותה השוטפת של החברה
  • כאשר תנאי גיוס ההון טובים- לרוב בתקופות גאות בהן מניות החברות נסחרות ביתר
  • כאשר עלות גיוס החוב גבוהה ולחברה לא קיימים בטחונות מספקים להציע על מנת להפחיתה
  • לצורך עמידה בתנאי הסף של הבורסה- דרישות מינימאלית להחזקות הציבור

מתי נגייס באמצעות מכשירי חוב?

  • כאשר אנו צופים כי שיעור התשואה על ההון יהיה גבוה משיעור הריבית המגולם בגיוס החוב
  • כאשר יש לנו בטחונות מספקים להציע לצורך הפחתת עלות הגיוס
  • כשאנו מאמינים בחברה ואיננו רוצים לדלל את בעלי המניות
  • כאשר לא קיימת אפשרות לגיוס הון או שהון החברה נסחר במחיר נמוך
  • כאשר בעלי השליטה בחברה אינם רוצים לאבד את השליטה בחברה

 

יתרונות וחסרונות בהנפקת מניות לציבור באמצעות הבורסה

יתרונות

חסרונות

עלות גיוס ההון לרוב נמוכה יותר

כפיפות לפיקוח הרשות לניירות ערך ודרישות רגולציה כגון ISOX/SOX, מינוי דח"צים, מבקר פנים, ועדות דירקטוריון מסוימות וכו'

גיוון מקורות המימון ואפשרויות הגיוס- אפשרות לגיוס הון נוסף בעתיד

אי וודאות בהקשר להצלחת ההנפקה לציבור

אפשרות לשיפור תדמית החברה

אפשרות לפגיעה בתדמית החברה וחשיפת מידע למתחרים לאור פרסום מידע כחלק מהדיווח התקופתי והשוטף

אפשרות לרכישה בחזרה של מכשירי החוב וההון

עלות תהליך ההנפקה הראשוני

סחירות מוגברת והשפעה על כדאיות תשלום מבוסס מניות כתוצאה מכך

עלויות דיווח ופרסום דוחות

אפשרות גיוס בהיקפים גדולים

דרישה להיקף גיוס מינימאלי

 

אשראי דוקומנטרי – מושגים חשובים

Letter of Credit (L/C) – אשראי דוקומנטרי

מסמך התחייבות של בנק לשלם במועד שנקבע סכום מסוים ליצואן כנגד הצגה של מסמכים שמוכיחים משלוח של סחורה והתניות נוספות בהתאם לתנאים שהוגדרו באשראי הדוקומנטרי
Bill of Lading (B/L) – שטר מטען

  • שטר מטען הינו מסמך, המייצג הסכם בין בעל-טובין לבין המוביל. מספר שטר המטען מזהה את המטען במחזור החיים שלו והינו מקובל על הגורמים הקשורים בתהליך שיגור וקליטת המטען.
  • מדובר במסמך עיקרי בפעילות המסחר הבינלאומי אשר מכיל פרטים מזהים של הטובין המובלים ממקום אחד למשנהו, נתוני הכמות ופרטי המוביל. על גבי שטר המטען מפורטים פרטי השולח והנמען וכן נתונים כלליים לגבי המטען או תכונותיו.
  • שטר זה הוא מעין קבלה ומהווה הוכחה לבעלות, בעל השטר נחשב לבעל הטובין באותו זמן.
  • שטר זה ניתן להסב או למכור ממש כמו המחאה כספית.

 


 

נושאי מפתח העולים בדיונים אל מול הבנקים

  • הגדרת מסגרת האשראי של הפירמה, היקף האובליגו והתאמת האובליגו לצרכים של החברה בהתאם לכך, ניתן לקבוע את טווח ההלוואה ואת בסיסי ההצמדה.
  • רשימת נכסי החברה- האמור יכול להוות את מצבת הביטחונות של החברה כבסיס לדיון בתנאי האשראי, מסגרות האשראי והביטחונות
  • תוצאות החברה, ערך המלאי ונתוני גבייה- במקרים רבים הבנק מבקש לא רק דוחות כספיים של החברה אלא גם דוחות גיול של מלאי וחייבים
  • השקעות החברה- העברת תיק ההשקעות של החברה או שימוש בו כבטחונות יכול להוות מנוף בעת הדיונים אל מול הבנקים.
  • מבנה החוב הקיים, אפשרות שימוש באשראי On-Call וזכות פירעון מוקדם
  • בלעדיות אל מול בנקים אחרים- במקרים מסוימים, יתכן כי בנקים יציעו תנאים משופרים בתמורה לניהול כלל הפעילות דרכם

 

שיקולים בבחירת הבנק

  • האם הבנק מסוגל לעמוד בצרכיה הפיננסים של החברה- גודל האשראי
  • אילו שירותים נוספים מוצעים על ידי הבנק והאם הוא יכול להציע מכשירים פיננסים אשר יתאימו לחברה?
  • מקצוענות הבנק והדרג מולו נעבוד, סמכויותיו, מומחיותו ויכולתו להעניק מענה מקצועי
  • הכרות אישית עם גורמים בבנק
  • הכרות הבנק עם עסקי החברה ופעילותה
  • מתן שירותים על ידי הבנק למתחרים
  • תקשורת וגישה:
    – האם קיים קשר ישיר להנהלת הבנק
    – קרבה פיזית לסניף הבנק
    – אפשרויות ניהול החשבון והמעקב באמצעות האינטרנט וזמן התגובה של הבנק
    – מספר סניפים ופריסה ארצית
    – ימי ושעות הפעילות של הבנק
  • גודל הבנק:
    – בבנק קטן לקוח בינוני יקבל יחס של לקוח גדול
    – בנקים קטנים לרוב חשופים יותר בתקופות משבר והינם הראשונים לשנות את התנאים ללקוחות
    – בנק גדול ערוך טוב יותר לעסקאות מורכבות

 

האם לעבוד עם בנק אחד או יותר?

יתרונות לעבודה עם מספר בנקים:

  • מונע תלות בבנק יחיד
  • מקל על ההתמחרות אל מול הבנקים וביצוע סקר שוק
  • מאפשר כוח מיקוח גדול יותר

חסרונות לעבודה עם מספר בנקים:

  • מקשה על הפיקוח
  • מחייב השקעת משאבים במתן דיווח ועדכונים למספר גורמים
  • מונע יכולת לשפר תנאים עקב היקף פעילות גבוה

מומלץ לעבוד עם לפחות שני בנקים, אחד גדול ואחד קטן!

 

דגשים בחישובי כדאיות כלכלית

  • בעת ביצוע חישובי תזרימי המזומנים הצפויים והיוונם על ידי שימוש בשיעור ההיוון הממוצע המשוקלל, לא נתייחס להוצאות המימון ולמגן המס בגינם במסגרת התזרים- נתונים אלו כבר מגולמים על ידי שימוש בשיעור היוון המשקלל בתוכו את הוצאות המימון.
  • הוצאות מסוימות כגון הוצאות הפחת אינן מהוות הוצאה תזרימית אך כן מותרות בניכוי לצרכי מס.
    לאור זאת, בעת חישוב תזרימי המזומנים הצפויים נחשב תחילה רווח תפעולי אשר על בסיסו יחושבו הוצאות המס. לאחר ניכוי הוצאות המס נוסיף בחזרה את הוצאות הפחת ונפחית השקעות הוניות ושינויים אחרים בהון החוזר.
  • ההנחה הכלכלית הרווחת הינה כי במרבית הענפים לא ניתן לצפות בוודאות מספקת שינויים בתזרים המזומנים לתקופה של מעבר של 5 שנים. לאור זאת, לרוב עושים שימוש בשנה האחרונה לתזרים כשנה מייצגת ומניחים שיעור צמיחה קבוע. שיעור צמיחה קבוע זה משמש לצורך אמידת תזרימי המזומנים מעבר לשנה ה-5.
  • כזכור, במקרים בהם יש לחשב שווי תזרים מזומנים אינסופי ניתן לעשות שימוש בנוסחת גורדון כדלקמן:

PV= PMT/(i-g)

i- ריבית ההיוון

g- שיעור הצמיחה

* הערך הנוכחי שיחושב מייצג את הערך לתחילת השנה תחת ההנחה שהתקבולים יתקבלו בסוף שנה.

 

Weighted Average Cost of Capital- WACC

כלל הברזל: אם הארגון מרוויח יותר ממחירו הכלכלי של ההון המושקע בו, הוא מייצר ערך מוסף לבעליו.

חישוב מחיר ההון הממוצע המשוקלל: מחיר ההון יחושב כממוצע של מחיר ההון העצמי ומחיר ההון הזר כשהם משוקללים על פי יחסם במבנה ההון של החברה במונחי שוק.
חישוב מחיר ההון הממוצע המשוקלל יבוצע כדלקמן:

מחיר ההון הזר: היות והוצאות המימון בגין ההון הזר מותרות בניכוי לצרכי מס הרי שמחיר ההון הזר יחושב על ידי שימוש בשיעור הריבית שידרשו המלווים על החוב לאחר ביצוע התאמה בגין הטבת המס המיוחסת להוצאות המימון.
מחיר ההון הזר יקבע לרוב על ידי שימוש במרכיבי ההון לזמן ארוך, ללא התייחסות למרכיבי חוב המשמשים את החברה כחלק מההון החוזר (ספקים, משיכות יתר וכו').

מחיר ההון העצמי: מחיר ההון העצמי יחושב על פי שיעור הריבית שידרשו בעלי ההון, שיעור ריבית זה מייצג את העלות האלטרנטיבית לבעלי המניות בהשקעה אחרת ברמת סיכון דומה. במקרים רבים, חישוב זה מבוצע במקרים רבים על ידי שימוש במודל CAPM.

שקלול המרכיבים: לאחר חישוב המרכיבים נשקלל את מחיר ההון הזר ומחיר ההון העצמי על פי היחס שלהם בהון החברה כשהוא מוצג בערכי שוק.

הנוסחה:

 

מרכיבי ה- WACC

Debt = D – חוב בערכי שוק.

Equity = E – הון עצמי בערכי שוק.

Tax of Rate = T – שיעור מס החברות החל על החברה.

Cost of debt = Kd – מחיר ההון הזר – נקבע על ידי עלות ההלוואות (הון זר) לעסק בניכוי המס.

Cost of Equity = Ke – מחיר ההון העצמי – נקבע על ידי שימוש במודל CAPM והוספת פרמיית סיכון נוספת (ARP).

CAPM- Capital Asset Pricing Model

מודל ה- CAPM: מודל זה מהווה מרכיב חשוב בעבודתם של סמנכ"ל הכספים והחשב ומשמש לרוב לצורך חישוב שיעור התשואה הנדרש על ידי בעלי המניות ומחיר ההון

מודל CAPM
פרקטיקה

Rf – תשואה חסרת סיכון – תשואת המינימום הנדרשת על ידי משקיע בגין השקעה

חסרת סיכון. בישראל מקובל להשתמש בריבית על אג"ח ממשלתית לטווח ארוך (דוגמת "גליל" ל-10 שנים).

β – ביתא – מקדם הסיכון השיטתי – מבטא את הסיכון השיטתי שאינו ניתן לביטול על ידי פיזור של המניה הספציפית, בהקשר של השקעה בתיק השוק האופטימלי. גם ה- β, בדומה לשיעור המינוף, תקבע במקרים רבים לפי ה- β הממוצעת של החברות בענף ולאו דווקא לפי החברה המוערכת.
הביתא מייצגת עד כמה ההשקעה מסוכנת ביחס לתיק השוק, במקרים בהם ה- β גדולה, משמעות הדבר היא כי הנכס/החברה יתרום סיכון גדול יותר לתיק השוק.

(Rm-Rf)
– פרמיית הסיכון של השוק – פרמית הסיכון הנדרשת על ידי משקיעים בתיק השוק מעל לשער ריבית חסרת סיכון.

ARP – פרמיית סיכון נוספת



× 3 = עשרים שבע

תואר ראשון
תואר שני
מרצים