שם הכותב: תאריך: 02 מרץ 2014

זיהוי ומיפוי סיכונים-חומרתם וסבירותם



חשיפה לסיכוני מטבע חוץ

דוגמא לחשיפה מטבעית ביצוא (סיכון לתיסוף במטבע)

יצואן מייצא מוצרים לחו"ל במחיר של 100,000$ (שע"ח 3.8). עלות היצור של המוצרים בישראל 350,000 ₪. חל תיסוף של 10% בשער המטבע והשער ירד ל-3.42.

רווח והפסד במצב ההתחלתי

רווח והפסד לאחר התיסוף

מכירות ללקוח בחו"ל

100,000$

100,000$

שער חליפים

3.8

3.43

המכירות בש"ח

380,000

342,000

עלות הייצור בישראל בש"ח

350,000

350,000

רווח/(הפסד)

30,000

(8,000)

דוגמא לחשיפה מטבעית ביבוא (סיכון לפיחות במטבע)

יבואן מייבא מוצרים לישראל במחיר של 100,000$ (שע"ח 3.8) ומוכר אותם בישראל ב-400,000 ₪. חל פיחות של 10% ושער המטבע טיפס ל-4.18.

רווח והפסד במצב ההתחלתי

רווח והפסד לאחר התיסוף

מכירות ללקוח בחו"ל

100,000$

100,000$

שער חליפים

3.8

4.18

המכירות בש"ח

380,000

418,000

עלות הייצור בישראל בש"ח

400,000

400,000

רווח/(הפסד)

20,000

(8,0001)

ההחלטות הניהוליות והאסטרטגיות

  1. קביעת האסטרטגיה של ההגנות
  • האם לבצע הגנה או לקחת סיכון?

 

  • האם להגן על הכל ובכל מחיר?
  1. קביעת מדיניות ההגנה המטבעית
  • גישת ההגנה המאזנית
  • גישת ההגנה התזרימית

קביעת מדיניות ההגנה המטבעית

גישת ההגנה המאזנית

ע"פ גישה זו יש לבצע הגנה על היתרות המופיעות כרגע במאזן (לקוחות חו"ל, ספקי חו"ל, הלוואות מט"ח ופקדונות מט"ח). אם כרגע יש יתרת ספקים במאזן צריך להגן עליה מכיוון שמדובר בהתחייבות ממשית ומוחלטת (הסחורה הגיעה לחברה והספק בחו"ל כבר הגיש חשבונית).

אין להגן על עסקאות עתידיות שיהיו עם הספק שכן אם השער יעלה ננהל איתו משא ומתן ואולי נוריד מחיר או שנחפש ספק חלופי בשוק המקומי.

גישת ההגנה התזרימית

ע"פ גישה זו יש להגן על התקציב השנתי ועל התזרים השנתי. החברה קבעה לעצמה יעדי תקציב של מכירות, קניות ורווח תפעולי ואסור לתת לשינויים בשערי המטבע לשבש את יכולת העמידה ביעדי התקציב ולכן יש לבצע הגנות מטבע מדי חודש בחודשו לאורך כל תקופת התקציב החזויה על כל התחזיות החודשיות לקניות מספקי חו"ל או תחזית המכירה ללקוחות חו"ל.


הגנה פנימית באמצעות מאזן ההצמדה (הסכומים נקובים באלפי ₪)

מאזן הצמדה הינו מאזן פרוס בהתאם למטבעות שונים המוצג בש"ח. המאזן הצמדה הינו כלי שמאפשר לראות את החשיפות נטו בכל מטבע.


הפתרון לנטרול החשיפה המטבעית

העברת 10,000 מפיקדון שקלי לפיקדון דולרי

העברת 15,000 מפיקדון שקלי לפיקדון באירו

בנוסף, ניתן להגדיל את הלקוחות ולאפס את החשיפה.

יתרונות

  • הזולה ביותר (עלות אפס)
  • פשטות
  • מתבצעת "In House" (בתוך החברה), ללא מעורבות של בנקים וחדרי עסקאות.

חסרונות

  • לא תמיד היא אפשרית (מותנית במבנה המאזן של החברה, למשל קיימות חברות שאין להם עודפי מזומנים).

הגנה באמצעות SWAP

עסקת החלפה בין מטבעות (SWAP)- החלפת מזומנים בין שתי חברות, כשכל זרם מבוסס על מטבע אחר. בתחילת התקופה קובעים את היחסים בין שני המטבעות, בדר"כ ע"פ שער החליפין, ויחסים אלה נותרים קבועים לכל אורך החוזה.

דוגמא:

חברה א' מייצאת לחו"ל ויש לה לקוח דולרי שחייב לה 1 מליון $ אותו תקבל מהלקוח בעוד 90 יום. שער הדולר היציג הוא 3.8 והחברה רוצה לקבע את השער היציג מכיוון שהיא חוששת מתיסוף.

חברה ב' מייבאת מחו"ל ויש לה חוב לספק בחו"ל ע"ס 1 מליון $ אותו תשלם לספק בעוד 90 יום. החברה רוצה לקבע את השער היציג (3.8) מכיוון שהיא חוששת מפיחות.

שתי החברות סוגרות ביניהן עסקת החלפה (SWAP) בין הדולר לש"ח שתתבצע בעוד 90 יום לפי השער היציג הידוע כיום ובכך מקבעים את השער ומבצעים הגנה מפני חשש לפיחות/תיסוף.

כעבור 90 יום חברה א' תקבל מהלקוח את תמורת היצוא ע"ס 1 מליון $ ותעביר אותם לחברה ב' תמורת 3.8 מליון ₪ ובכך היא קיבעה את השער של 3.8 והגנה על עצמה מפני תיסוף.

כעבור 90 יום חברה ב' תשלם כאמור לעיל לחברה א' 3.8 מליון ₪ ותקבל מחברה א' 1 מליון $ אותו היא תשלם לספק בחו"ל ובכך קיבעה את השער של 3.8 והגנה על עצמה מפני פיחות.



עסקת פורוורד

הסיכון

לחברה חוב לספק בחו"ל ע"ס מליון דולר המהווים 3.8 מליון ₪ לפי שע"ח היציג ביום ביצוע העסקה. תנאי האשראי הם 90 יום והחברה חוששת שבמהלך תקופה זו עלול להתבצע פיחות בשע"ח (שבעקבותיו החוב יגדל ויתהוו הוצאות של הפרשי שער).

הפתרון

החברה תפנה לבנק,תיקח ממנו הלוואה בש"ח ע"ס 3.8 מליון ₪ לתקופה של 90 יום ותשלם ריבית שקלית על הלוואה זו. את כספי ההלוואה תמיר החברה לדולרים ותקבל מליון דולר. את הסכום הדולרי תציב החברה בפיקדון דולרי לתקופה של 90 יום ותקבל הכנסות מריבית דולרית בנוסף להכנסות מהפרשי שער.

במידה ויהיה פיחות הרי שההכנסות מהפרשי שער בפיקדון יתקזזו מול ההוצאות מהפרשי שער שייגרמו כתוצאה מהחוב לספק בחו"ל.

אופציות

אופציה

הזכות לבצע בעתיד פעולת קניה או מכירה של מטבע חוץ בשער קבוע מראש (strike)

כלומר, מקבעים את השער. תמורת הזכות הזו צריך לשלם פרמיה (Premium).

אופציה CALL

הזכות לקנות מטבע חוץ בשער קבוע תמורת תשלום פרמיה.

אופציה PUT

הזכות למכור מטבע חוץ בשער קבוע תמורת תשלום פרמיה.

האופציה היא זכות ולא חובה ולכן אפשר שלא לממש את האופציה.

אופציה CALL

לחברה יתרת ספקים בחו"ל והיא חוששת מפיחות. השער היציג הוא 3.8 ₪ והחברה רוצה לקבע את השער הזה (כלומר לקנות את המטבע ב-3.8) ותמורת הביטוח הזה היא משלמת פרמיה של 0.2.


אופציה PUT

לחברה יש יתרת לקוחות בחו"ל והיא חוששת מתיסוף. השער היציג הוא 3.8 ₪ והחברה רוצה לקבע את השער הזה (כלומר להמיר את תמורות המט"ח ב-3.8) ותמורת הביטוח הזה היא משלמת פרמיה של 0.2.


יתרונות

בניגוד להגנה פנימית ובניגוד לעסקת פורוורד שבהם מבצעים הגנה Back to Back (אין רווח ואין הפסד) הרי שבאופציות ניתן גם להרוויח.

חסרונות

עלויות האופציה (תשלומי הפרמיה) הם יקרים יותר בהשוואה להגנה פנימית ולעסקאות פורוורד.

ניטור ונטרול מטבע בגין הלוואות מט"ח ו/או פיקדונות מט"ח

  1. כלי ההגנה המשמשים לניטור ונטרול סיכוני המטבע בעסקאות היצוא והיבוא כגון הגנה פנימית של מאזן הצמדה, עסקאות פורוורד, אופציות CALL ואופציות PUT הם אותם כלי ההגנה שנעשה בהם שימוש בכדי להגן על חשיפת מטבע של הלוואות שנלקחו במט"ח או פיקדונות שנלקחו במט"ח.
  2. הלוואות מטבע חוץ דינם כדין יתרת ספקים במטבע חוץ ופקדונות במטבע חוץ דינם כדין יתרת לקוחות במטבע חוץ.

כלי ההגנה לניטור ונטרול סיכוני שער חליפין

הגנה פנימית באמצעות

מאזן הצמדה

עסקאות פורוורד

אופציות

עלות ההגנה

0

נמוכה

(הפרשי ריביות)

גבוהה

(פרמיה)

הגנה

הגנה מלאה

(אין הפסד אין רווח)

הגנה מלאה

(אין הפסד אין רווח)

הגנה מלאה עם אפשרות לרווח מהפרשי שער

מגבלות

מותנה במבנה המאזן של החברה

אין מגבלה

אין מגבלה

חשיפה לסיכוני ריבית

דוגמא לחשיפה לריבית

חברה לקחה הלוואה בריבית משתנה (פריים+) שעומדת היום על 4% והיא חוששת מפני עליית הריבית. החברה יכולה לבצע החלפה בין ריבית הפריים המשתנה לריבית הקבועה (למשל לקבע את הריבית על 4%). אם בפועל הריבית תעלה מעל 4% אזי החברה תקבל מהבנק את הפרשי הריבית העולים על 4%, אם הריבית תרד מתחת ל-4% החברה תשלם את ההפרשים לבנק.

** עסקה מסוג זה נקראת עסקת IRS

עסקת IRS

ניתן לבצע עסקת החלפת ריביות (IRS) במספר אפשרויות:

  1. החלפת ריבית בין ריבית משתנה לריבית קבועה

 

  1. החלפה בין ריביות משתנות שונות, למשל החלפה בין ריבית הפריים לריבית ה-LIBOR
  2. החלפה בין ריביות של מטבעות שונים

דוגמא נוספת לחשיפת ריבית

חברה צריכה הלוואה בעוד חצי שנה למשך שנה. הסיכון הוא שבמשך ההמתנה הריבית תעלה. במקרה כזה החברה מבצעת עסקת הגנה מול הבנק ומקבעת את הריבית השוררת כיום (למשל 4%). אם כעבור חצי שנה הריבית תעלה ותהיה גבוהה מ-4% הבנק יפצה את החברה בהפרשי הריבית לאורך כל תקופת ההלוואה. אם הריבית תרד מתחת ל-4% החברה תשלם לבנק הפרשים אלו.

** עסקה זו נקראת עסקת FRA

דוגמא לניטור ונטרול סיכוני ריבית באמצעות עסקת FRA

חברה צריכה לקחת הלוואה על סך 5 מליון ₪ בעוד חצי שנה בריבית של 4.5% למשך תשעה חודשים. החברה חוששת שבחצי השנה הקרובה הריבית תעלה ולכן מתבצעת עסקת FRA. כעבור חצי שנה הריבית אכן עלתה ל-5%.

הפיצוי שתקבל החברה יחושב כדלקמן:


חשיפה לשינויים במחירי חומרי הגלם הנסחרים בשוק הקומודיטי

השנים האחרונות התאפיינו בעליית שיעור מחירי התשומות בעשרות אחוזים ובתנודתיות רבה. הדבר בא לידי ביטוי במסחר בבורסת הסחורות (קומודיטיס).

סיבות לעליית מחירי חומרי גלם:

  1. שינויי מזג אויר קיצוניים שהשפיעו על הגידולים החקלאיים.
  • צונאמי ביפן.
  • שיטפונות בניו-זילנד, אוסטרלי ותאילנד.
  • סופות הוריקן בארה"ב.
  • בצורת באפריקה.
  • התחממות כדור הארץ.
  1. צמיחה כלכלית מואצת בסין המובילה לעלייה ברמת החיים בסין ß עלייה ברמת החיים בסין המובילה לעלייה בצריכת הבשר ß עלייה בצריכת הבשר המובילה לעלייה במחירי התשומות (על מנת לייצר 1 ק"ג בשר צריך 7 ק"ג תשומות כמו חיטה, שעורה ותערובות).
  2. המעבר לדלק אורגני (Bio Fuel) גורם לעלייה בהקצאת מוצרי קומודיטי כחומר גלם לדלק אורגני במקום כחומר גלם לתעשיית המזון.

ניטור ונטרול סיכונים להתייקרות במחירי חומרי הגלם

  1. חומרי הגלם העיקריים והבסיסיים נסחרים בבורסות הקומודיטיס בעולם.
  2. ניתן לבצע עסקאות הגנה כנגד החשש להתייקרות מחירי חומרי הגלם. עסקאות ההגנה הללו דומות במהותן לעסקאות פורוורד (Future) ולאופציות.

סיכום הפעילות לניהול וניטור סיכונים




8 × = שישים ארבע

תואר ראשון
תואר שני
מרצים