שם הכותב: תאריך: 24 אפריל 2014

 

שיעור 8 – 22.04.2014

המשך מוסדות החברה – האורגנים

 

כשירות דח"צ

כשירות של דירקטור רגיל שאינו דח"צ – אין הרבה קריטריונים. מספיק שאינו קטין ויש גם חובת גילוי שלא עשה עבירה בעיקר בניירות ערך.

מבחינת דח"צ – יש להם תנאי כהונה:

ס'240כשירות דח"צ

 

כשירות למינוי (תיקון מס' 3) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 17) תשע"א-2011

240. (א) כדירקטור חיצוני ימונה יחיד תושב ישראל הכשיר להתמנות לדירקטור; ואולם חברה ציבורית או חברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב, שמניותיה או שאיגרות החוב שלה, לפי העניין, או חלק מהן הוצעו לציבור מחוץ לישראל או שהן רשומות בבורסה מחוץ לישראל, רשאית למנות דירקטור חיצוני שאינו תושב ישראל.

(תיקון מס' 3) תשס"ה-2005

           (א1)        (1)    כדירקטור חיצוני ימונה מי שהוא בעל כשירות מקצועית או מי שהוא בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית, ובלבד שלפחות אחד הדירקטורים החיצוניים יהיה בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית.

(2)   השר, בהתייעצות עם רשות ניירות ערך, יקבע תנאים ומבחנים לדירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית ולדירקטור בעל כשירות מקצועית.

(תיקון מס' 8) תשס"ח-2008 (תיקון מס' 16) תשע"א-2011

           (ב)  לא ימונה לדירקטור חיצוני יחיד, שהוא קרוב של בעל השליטה, וכן מי שיש לו, לקרובו, לשותפו, למעבידו, למי שהוא כפוף לו במישרין או בעקיפין או לתאגיד שהוא בעל השליטה בו, במועד המינוי או בשנתיים שקדמו למועד המינוי, זיקה לחברה, לבעל השליטה בחברה או לקרוב של בעל השליטה, במועד המינוי, או לתאגיד אחר, ובחברה שאין בה בעל שליטה או מי שמחזיק בדבוקת שליטה – גם זיקה למי שהוא, במועד המינוי, יושב ראש הדירקטוריון, המנהל הכללי, בעל מניות מהותי או נושא המשרה הבכיר ביותר בתחום הכספים; לענין סעיף קטן זה –

(תיקון מס' 3) תשס"ה-2005

           "זיקה" – קיום יחסי עבודה, קיום קשרים עסקיים או מקצועיים דרך כלל או שליטה, וכן כהונה כנושא משרה, למעט כהונה של דירקטור שמונה כדי לכהן כדירקטור חיצוני בחברה שעומדת להציע לראשונה מניות לציבור; השר, בהתייעצות עם רשות ניירות ערך, רשאי לקבוע כי ענינים מסוימים, בתנאים שקבע, לא יהוו זיקה;

           "תאגיד אחר" – תאגיד שבעל השליטה בו, במועד המינוי או בשנתיים שקדמו למועד המינוי, הוא החברה או בעל השליטה בה.

           (ג)   לא ימונה יחיד כדירקטור חיצוני אם תפקידיו או עיסוקיו האחרים יוצרים או עלולים ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו כדירקטור, או אם יש בהם כדי לפגוע ביכולתו לכהן כדירקטור.

           (ד)  לא ימונה דירקטור בחברה פלונית כדירקטור חיצוני בחברה אחרת אם אותה שעה מכהן דירקטור בחברה האחרת כדירקטור חיצוני בחברה הפלונית.

(תיקון מס' 3) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 17) תשע"א-2011

           (ה)  לא ימונה יחיד כדירקטור חיצוני בחברה ציבורית או בחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב, אם הוא עובד של רשות ניירות ערך או עובד של בורסה בישראל.

(תיקון מס' 16) תשע"א-2011

           (ו)   בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב) לא יכהן כדירקטור חיצוני יחיד שיש לו, לקרובו, לשותפו, למעבידו, למי שהוא כפוף לו במישרין או בעקיפין או לתאגיד שהוא בעל השליטה בו, קשרים עסקיים או מקצועיים למי שאסורה זיקה אליו לפי הוראות סעיף קטן (ב), גם אם הקשרים כאמור אינם דרך כלל, למעט קשרים זניחים, וכן יחיד שקיבל תמורה בניגוד להוראות סעיף 244(ב); קוימו קשרים או התקבלה תמורה כאמור בעת כהונת הדירקטור החיצוני, יראו בכך, לעניין סעיפים 245א, 246 ו-247 הפרת תנאי מן התנאים הדרושים למינויו או לכהונתו כדירקטור חיצוני.

 

כדי להיות דח"צ צריך להתקיים אחד משני הבאים:

  1. בעל כשירות מקצועית.
  2. או בעל מומחיות חשבונאית פיננסית.

כאשר אחד הדח"צים לפחות חייב להיות בעל מומחיות חשבונאית פיננסית (כלומר אפשר שניים שיהיו בעל מומחיות חשבונאית פיננסית, אך לא ניתן שיהיו שניים שיהיו בעל כשירות מקצועית).

נשאלת השאלה – מהן הכשירויות הללו?

הכשירויות נקבעות ב"תקנות חברות":

כשממנים דח"צ בודקים אם הוא עונה על ס'1/ס'2 לתקנות:

 

1.    דירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית הוא מי שבשל השכלתו, ניסיונו וכישוריו הוא בעל מיומנות גבוהה והבנה בנושאים עסקיים – חשבונאיים ודוחות כספיים באופן המאפשר לו להבין לעומקם את הדוחות הכספיים של החברה ולעורר דיון בקשר לאופן הצגתם של הנתונים הכספיים; הערכת מיומנותו החשבונאית והפיננסית של דירקטור תיעשה בידי הדירקטוריון, ויובאו במכלול השיקולים, בין השאר, השכלתו, ניסיונו, וידיעותיו בנושאים אלה:

(1)    סוגיות חשבונאיות וסוגיות בקרה חשבונאית האופייניות לענף שבו פועלת החברה ולחברות בסדר הגודל והמורכבות של החברה;

(2)    תפקידיו של רואה החשבון המבקר והחובות המוטלות עליו;

(3)    הכנת דוחות כספיים ואישורם לפי החוק ולפי חוק ניירות ערך.

 

מומחיות חשבונאית ופיננסית

מי שבשל השכלתו, ניסיונו וכישוריו הוא בעל מיומנות גבוהה ומבין בנושאים עסקיים (לקרוא את כל הסעיף).

 

2.    (א)    דירקטור בעל כשירות מקצועית הוא מי שמתקיים בו אחד מהתנאים האלה:

(1)    בעל תואר אקדמאי באחד מן המקצועות האלה: כלכלה, מינהל עסקים, ראיית חשבון, משפטים, מינהל ציבורי;

(2)    בעל תואר אקדמאי אחר או שהוא השלים לימודי השכלה גבוהה אחרת, הכל בתחום עיסוקה העיקרי של החברה או בתחום הרלוונטי לתפקיד;

(3)    הוא בעל ניסיון של חמש שנים לפחות באחד מאלה, או שהוא בעל ניסיון מצטבר של חמש שנים לפחות בשניים או יותר מאלה:

(א)    בתפקיד בכיר בתחום הניהול העסקי של תאגיד בעל היקף עסקים משמעותי;

(ב)    בכהונה ציבורית בכירה או בתפקיד בכיר בשירות הציבורי;

(ג)    בתפקיד בכיר בתחום עיסוקיה העיקריים של החברה.

    (ב)    הערכת הכשירות המקצועית של מועמד לכהן כדירקטור כאמור בתקנה משנה (א), תיעשה בידי הדירקטוריון.

 

כשירות מקצועית

מי שמתקיים בו אחד מאלה (לא מצטבר):

  1. בעל תואר במנהל עסקים, כלכלה, חשבונאות, משפטים, מנהל ציבורי.
  2. בעל תואר שקשור לתחום עיסוקה של החברה.
  3. אין אף תואר, אך יש נסיון של לפחות 5 שנים בתפקיד בכיר בתחום ניהולי, כהונה ציבורית בכירה וכו' (פירוט בסעיף).

 

הפסקת כהונה של דח"צ

לכאורה אין דבר כזה הפסקת כהונה של דח"צ, הכהונה שלו היא 3 שנים.

אולם יש 2 סוגי הפסקות שהן מוקדמות יותר מה3 שנים, שהן לא בגלל סיום כהונה בזמן:

  1. ס'233הפסקת כהונה ע"י ביהמ"ש. הסיבה נקראת: "נבצרות". נבצרות עקב עבירות פליליות וכו'. לא מפטרים אותו, אלא הוא "נבצר".

    פסלות לפי החלטת בית משפט

    233. בית המשפט רשאי לבקשת החברה, דירקטור, בעל מניה או נושה, להורות על פקיעת כהונתו של דירקטור אם מצא כי התקיים אחד מאלה:

               (1)  נבצר מהדירקטור למלא את תפקידו דרך קבע;

    (תיקון מס' 17) תשע"א-2011

    (2)  לגבי דירקטור המכהן בחברה ציבורית או בחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב – במהלך כהונתו הורשע בבית משפט מחוץ לישראל בעבירות כמפורט בסעיף 226(א)(2).

     

  2. ס'246האסיפה הכללית יכולה להפסיק כהונה, אם חדל להתקיים תנאי במינוי שבוצע (מינו אותי ע"ב כך שיש לי תואר במנהל עסקים, ואז התברר כי הצגתי תעודות מזויפות), או כאשר יש חשש להפרת חובת האמונים (נדון בהמשך).

     

    הפסקת כהונה בידי האסיפה הכללית

    246. (א) נודע לדירקטוריון כי קיים חשש שדירקטור חיצוני חדל לקיים תנאי מן התנאים הדרושים לפי חוק זה למינויו כדירקטור חיצוני, או כי קיים חשש כי הדירקטור הפר את חובת האמונים לחברה, ידון בכך הדירקטוריון בישיבה שתכונס לראשונה לאחר שנודע לו על כך.

    (תיקון מס' 17) תשע"א-2011

               (ב)  קבע הדירקטוריון בחברה ציבורית כי הדירקטור החיצוני חדל לקיים תנאי מן התנאים הדרושים לפי חוק זה למינויו או כי הוא הפר את חובת האמונים, יזמן הדירקטוריון אסיפה מיוחדת שעל סדר יומה הפסקת כהונתו של הדירקטור החיצוני.

    (תיקון מס' 17) תשע"א-2011

               (ג)   נימוקי דירקטוריון החברה הציבורית יובאו לפני האסיפה המיוחדת ותינתן לדירקטור החיצוני הזדמנות סבירה להביא את עמדתו; החלטת האסיפה המיוחדת בדבר הפסקת כהונתו של הדירקטור החיצוני תתקבל ברוב הדרוש למינויו.

    (תיקון מס' 17) תשע"א-2011

               (ד)  קבע הדירקטוריון בחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב, לאחר שנתן לדירקטור חיצוני הזדמנות סבירה להביא את עמדתו, כי הדירקטור החיצוני חדל לקיים תנאי מן התנאים הדרושים לפי חוק זה למינויו או כי הפר את חובת האמונים לחברה, יודיע על החלטתו ונימוקיה לגורם המוסמך למנות את הדירקטורים החיצוניים בחברה.

     

 

סיימנו עם הדח"צים.

 

ס'249ב דירקטור בלתי-תלוי – הסעיף מאפשר למנות (מעבר ל2 הדח"צים) דיר' בלתי-תלויים – עניין אי התלות שלהם חייב להתקיים (לא עובדים אצל בע"ש ולא מכירים את בעלי המניות באופן אישי). אסור לדירקטור זה תהיה זיקה לחברה. אין זה חובה למנות דירקטור בלתי תלוי.

 

סיווג דירקטור כדירקטור בלתי תלוי (תיקון מס' 8) תשס"ח-2008 (תיקון מס' 16) תשע"א-2011 (תיקון מס' 17) תשע"א-2011

249ב. חברה ציבורית או חברה שהיא חברת איגרות חוב רשאית לסווג דירקטור כדירקטור בלתי תלוי אם הוא כשיר להתמנות ככזה לפי פסקאות (1) ו-(2) להגדרה "דירקטור בלתי תלוי" שבסעיף 1, לאחר שהצהיר כאמור בסעיף 224ב; לעניין זה, לא יראו בכהונה כדירקטור בחברה טרם הסיווג כדירקטור בלתי תלוי, כזיקה לחברה.

 

סיימנו עם הדירקטוריון.

 

האורגן השלישי – מנכ"ל החברה

ס'119-ס'122

ס'120אחריות המנכ"ל

אחריות המנהל הכללי

120המנהל הכללי אחראי לניהול השוטף של עניני החברה במסגרת המדיניות שקבע הדירקטוריון וכפוף להנחיותיו.

 

המנכ"ל הוא הזרוע הביצועית (כמו הממשלה).

 

ס'119 – אפשר למנות יותר ממנכ"ל אחד:

מינוי המנהל הכללי (תיקון מס' 17) תשע"א-2011

119. (א) חברה ציבורית או חברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב תמנה מנהל כללי, ורשאית היא למנות יותר ממנהל כללי אחד.

(תיקון מס' 17) תשע"א-2011

           (ב)  חברה פרטית שאינה חברת איגרות חוב רשאית למנות מנהל כללי אחד או יותר; לא מונה מנהל כללי, תנוהל החברה בידי הדירקטוריון.

 

ס'121(ג) – למדנו כבר בשיעורים קודמים. בחב' ציבורית לא יכול להיות אותו אדם שהוא מנכ"ל ויו"ר דיר', אלא אם חל החריג של סעיף זה (הצבעה באסיפה הכללית תוך התחשבות בקולות המיעוט).

 

ס'250מינוי ופיטור של מנכ"ל – המנכ"ל ימונה ויפוטר ע"י הדירקטוריון, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנון.

 

הרעיון במינוי מנכ"ל הוא לבצע הפרדה בין הדרג המפקח לבין הדרג הביצועי. הסוגיה הנ"ל עלתה בפס"ד איגוד קופות הגמל נגד שר האוצר:

לפני כמה שנים עלתה סוגיה שלא כתובה בחוק, שנקראת: "ועדת השקעות". זה עלה בעיקר בחב' שהן קופות גמל (אפיק חסכון). הממונה על שוק ההון קבע כי צריכה להיות כזו ועדה. במצב זה המציאו אורגן נוסף שלא כתוב בחוק (ועדת השקעות). אם זה לא כתוב בחוק – למה שקופות הגמל ימנו אורגן חדש? זה יצר בלאגן בשוק ההון. הרעיון של ועדת ההשקעות הוא ועדה בלתי-תלויה בקופת הגמל, שתפקידה הוא לקבל החלטות השקעה – לאן הולכים הכספים המושקעים ע"י העמיתים בקרן הזו? כלכלנים, רו"ח ועו"ד יחליטו היכן להשקיע את הכספים ואת מדיניות ההשקעה. כלומר מייצרים אורגן שהוא כביכול מעל ועדת דירקטוריון. בשורה התחתונה היום שונו כמה תקנות בנושא קופ"ג – יש ועדת השקעות, אך זה לא מצוין בחוק החברות.

איך זה קשור למנכ"ל? כי זה פוגע במנכ"ל, כי כביכול ניסו להמציא אורגן חדש ולוקח את סמכות המנכ"ל והדיר'.

 

 

אחריות נושאי משרה בתאגיד

 

לנושאי משרה יש 2 חובות עיקריות:

  1. חובת האמונים
  2. חובת הזהירות

כל מי שיוגדר כנושא משרה בחברה כפוף ל2 חובות אלו.

 

"נושא משרה" ע"פ ס'1 – סעיף ההגדרות:

   "נושא משרה" – מנהל כללי, מנהל עסקים ראשי, משנה למנהל כללי, סגן מנהל כללי, כל ממלא תפקיד כאמור בחברה אף אם תוארו שונה, וכן דירקטור, או מנהל הכפוף במישרין למנהל הכללי;

 

כל הדירקטורים בחב' הם נושאי משרה (גם רגיל וגם דח"צ), גם המנכ"ל וכל מי שכפוף ישירות למנכ"ל (סמנכ"ל) – כלומר כל מי שיש לו תפקיד בכיר בחברה הוא נושא משרה (הנהלה בכירה).

 

ס'254 חובת האמונים

חובת אמונים

254. (א) נושא משרה חב חובת אמונים לחברה, ינהג בתום לב ויפעל לטובתה, ובכלל זה –

(1)   יימנע מכל פעולה שיש בה ניגוד ענינים בין מילוי תפקידו בחברה לבין מילוי תפקיד אחר שלו או לבין עניניו האישיים;

(2)   יימנע מכל פעולה שיש בה תחרות עם עסקי החברה;

(3)   יימנע מניצול הזדמנות עסקית של החברה במטרה להשיג טובת הנאה לעצמו או לאחר;

(4)   יגלה לחברה כל ידיעה וימסור לה כל מסמך הנוגעים לעניניה, שבאו לידיו בתוקף מעמדו בחברה.

           (ב)  אין בהוראת סעיף קטן (א) כדי למנוע קיומה של חובת אמונים של נושא משרה כלפי אדם אחר.

משמעות החובה היא לפעול לטובתה של החברה; להימנע מניגוד עניינים, להימנע מכל פעולה שיש בה תחרות עם עסקי החב', להימנע מניצול הזדמנות עסקית ולהימנע מגילוי ידיעות שמקבלים במסגרת התפקיד.

הסעיף מחיל את חובת תום הלב מחוק החוזים על נושאי משרה. בחוק החוזים ס'61(ב) קובע כי ניתן להחיל את כל העקרונות של דיני חוזים על חוקים אחרים.

דוגמאות להפרת חובת האמונים

פס"ד קוסוי

קוסוי היה דירקטור ובעל מניות בבנק פרויכטנגר (לא קיים כיום). כחבר דיר' הוא נושא משרה. היה לבנק בעל מניות קטן שנקרא אפשטיין, ולבעל מניות הזה היה חוב גדול בבנק בעקבות הלוואות גדולות שקיבל. מה שקרה זה שקוסוי והדיר' אישרו למכור לאפשטיין מניות נוספות, ולהפוך אותו לבעל שליטה – כאשר יודעים כי יש לו חוב בבנק. כדי לקנות חלק מהמניות, הבנק אישר לו עוד חוב (קיבל עוד הלוואה). בסופו של דבר הבנק קרס והפך לחדל פירעון, בעיקר בגלל החוב הנ"ל.

ביהמ"ש קבע כי ההחלטה להגדיל את האשראי של אפשטיין היא הפרת חובת האמונים של הדירקטוריון.

פס"ד טוקטלי נגד שמשון

שמשון הייתה חב' ביטוח בעבר. טוקטלי היה דיר' בחב' הביטוח, ובלי שום קשר הייתה לו סוכנות ביטוח פרטית. הוא מונה כי הוא מבין בביטוח. טוקטלי קיבל הבטחה מחב' הביטוח שהוא יהיה המבטח הראשי הבלעדי בחב'. מדובר בניגוד עניינים! עצם המינוי שלו זה בסדר כי הוא מבין בביטוח, אך יש לדאוג על שמירת תחרות עם החב' ולוודא אם ההסכם פגע בטובתה של החב'– וכאן הייתה הפרה.

משמעות הפרת חובת האמונים

  1. ס'255אשרור הפעולה – הסעיף דן במצב שבו יש לכאורה חשש להפרת חובת האמונים, אך החב' אישרה זאת; החב' מאשרת ניגוד עניינים, ניצול הזדמנות, תחרות וכו' – וכל זאת רק בהתקיים שני התנאים המצטברים (ממורקרים):

    אישור פעולות

    255. (א) חברה רשאית לאשר פעולה מהפעולות המנויות בסעיף 254(א) ובלבד שנתקיימו כל התנאים האלה:

    (1)   נושא המשרה פועל בתום לב והפעולה או אישורה אינן פוגעות בטובת החברה;

    (2)   נושא המשרה גילה לחברה, זמן סביר לפני המועד לדיון באישור, את מהות ענינו האישי בפעולה, לרבות כל עובדה או מסמך מהותיים.

               (ב)  אישור החברה לפעולות שאינן פעולות מהותיות יינתן לפי הוראות הפרק החמישי לענין אישור עסקאות, ואישור החברה לפעולות מהותיות יינתן לפי הוראות הפרק החמישי לענין אישור עסקאות חריגות; הוראות הפרק החמישי לגבי תוקפן של עסקאות, יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי תוקפן של פעולות.

    התנאי ה1 – על נושא המשרה לפעול בתום לב, ואסור שהפעולה תפגע בטובת החברה.

    התנאי ה2 – על נושא המשרה לתת גילוי בדבר ניגוד העניינים בטרם קבלת האשרור.

  2. ס'256תרופות בגין הפרת חובת האמונים – אותן התרופות שמקבלים בהפרת חוזה רלוונטיות גם בהפרת חובת האמונים – בעיקר פיצויים (יש גם אכיפה וביטול, אך פחות רלוונטי פה).

    החב' דורשת פיצויים מנושא המשרה על הפרת חובת האמונים שלו כלפי החברה.

    תרופות

    256. (א) על הפרת חובת אמונים של נושא משרה כלפי החברה יחולו הדינים החלים על הפרת חוזה, בשינויים המחויבים.

               (ב)  בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א), רואים נושא משרה שהפר חובת אמונים כלפי החברה כמי שהפר את התקשרותו עם החברה.

               (ג)   חברה רשאית לבטל פעולה שעשה נושא משרה בשם החברה כלפי אדם אחר או לתבוע מאותו אדם את הפיצויים המגיעים לה מנושא המשרה, אף בלא ביטול הפעולה, אם אותו אדם ידע על הפרת חובת האמונים של נושא המשרה, וידע או היה עליו לדעת על העדר אישור לפעולה.

               (ד)  חזקה על אדם שלא היה עליו לדעת על העדר אישור לפעולה כנדרש לפי פרק זה אם קיבל את אישור הדירקטוריון לכך שנתקבלו כל האישורים הנדרשים לפעולה.

ס'258 – לא ניתן לבטח את הפרת חובת האמונים! היא לעולם תהיה אישית לזו שהפר. בחובת הזהירות ניתן.

סמכות החברה למתן פטור, שיפוי וביטוח

258. (א) חברה אינה רשאית לפטור נושא משרה מאחריותו בשל הפרת חובת האמונים כלפיה.

           (ב)  חברה רשאית לפטור נושא משרה מאחריותו בשל הפרת חובת הזהירות כלפיה, בהתאם לקבוע בפרק זה בלבד.

           (ג)   חברה רשאית לבטח את אחריותו של נושא משרה בה או לשפותו, בהתאם לקבוע בפרק זה בלבד.

ס'252, ס'253, ס'253אחובת הזהירות

חובת זהירות

252. (א) נושא משרה חב כלפי החברה חובת זהירות כאמור בסעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].

           (ב)  אין בהוראת סעיף קטן (א) כדי למנוע קיומה של חובת זהירות של נושא משרה כלפי אדם אחר.

אמצעי זהירות ורמת מיומנות

253נושא משרה יפעל ברמת מיומנות שבה היה פועל נושא משרה סביר, באותה עמדה ובאותן נסיבות, ובכלל זה ינקוט, בשים לב לנסיבות הענין, אמצעים סבירים לקבלת מידע הנוגע לכדאיות העסקית של פעולה המובאת לאישורו או של פעולה הנעשית על ידיו בתוקף תפקידו, ולקבלת כל מידע אחר שיש לו חשיבות לענין פעולות כאמור.


הפרת חובת הזהירות זה לפעול ברשלנות.

יש 4 מבחנים מצטברים לרשלנות (לא נכנס לזה) – בגדול רשלנות נקבעת כאשר לא נקטו באמצעים סבירים כדי למנוע את הנזק. באשר לרו"ח – לא עשו ביקורת מספיק טובה כדי למנוע את קריסתה של החברה.

הפרת חובת הזהירות זו רשלנות, ורשלנות גורר פיצוי. פקודת הנזיקין קובעת שיינתן פיצוי בגין הנזק שנגרם. זהו הסעד היחיד עבור הפרת חובת הזהירות.

 

ס'258שיפוי – ניתן לבטח את חובת הזהירות. חוץ מביטוח ניתן גם לשפות – רק בחובת הזהירות ולא אמונים. החב' מצהירה שאם הדיר' ייתבע בגין רשלנות וזה יימצא נכון – החב' תשלם זאת במקום הדיר'.

 

ס'253א

חובת זהירות של דירקטור בעל מומחיות או כשירות (תיקון מס' 3) תשס"ה-2005

253א. מינוי דירקטור שהוא בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית או שהוא בעל כשירות מקצועית לפי סעיפים 219(ד) או 240(א1), אין בו כדי לשנות מן האחריות המוטלת עליו ועל שאר הדירקטורים בחברה, על פי כל דין.

 

החוק קובע שעצם העובדה שיש לדיר' מומחיות חשבו' פיננסית זה לא אומר שיש לו יותר אחריות, אין לו חובה מוגברת ביחס לאחרים.

 

בעידן כללי החשבונאות של הIFRS הדיר' משתמשים בהרבה מומחים כמו מעריכי שווי, וזה גורם לכך שלדיר' יש פחות תביעות. לעומת זאת המומחים חשופים ליותר תביעות מצד החברה במידה ויקרה משהו. עצם זה שמשתמשים במומחים זה מקטין את הפרת חובת הזהירות כי הם משתמשים בעל-כורחם.



− 2 = שלוש

תואר ראשון
תואר שני
מרצים