שם הכותב: תאריך: 03 אפריל 2014

שיעור 7 – 02.04.2014

המשך מוסדות החברה – האורגנים

המשך ועדת הביקורת

ועדה שחייבים שהיא תהיה בחב' ציבורית. לא חייבים שהיא תהיה בחב' פרטית. לוועדת הביקורת מוקדש פרק בחוק – החל מס'114. מס' חבריה הוועדה רשומים בס'115 – לא פחות משלושה, כאשר בציבורית לפחות 2 דח"צים יהיו כחלק מה3. כל הדירקטורים החיצוניים יהיו חברים בה. בוועדת הביקורת רוב חבריה צריכים להיות בלתי תלויים, כלומר אי אפשר שיהיה רוב לתלויים. יו"ר הוועדה חייב להיות דח"צ. כל מי שיו"ר הוועדה יחליט שייכנס לוועדה – ייכנס.

ס'116אהקוורום של הוועדה – מניין חוקי לדיון וקבלת החלטות יהיה רוב חברי הוועדה, ובלבד שרוב הנוכחים הם דירקטורים בלתי תלויים ואחד מהם הוא לפחות דח"צ. אי אפשר לקיים וועדת ביקורת אם שני הדח"צים לא נמצאים.

מניין חוקי לקבלת החלטה בוועדת הביקורת (תיקון מס' 16) תשע"א-2011

116א. המניין החוקי לדיון ולקבלת החלטות בוועדה הביקורת יהיה רוב חברי הוועדה, ובלבד שרוב הנוכחים הם דירקטורים בלתי תלויים ואחד מהם לפחות דירקטור חיצוני.

 

ס'117מהם התפקידים של וועדת הביקורת? כל הממורקר:

תפקידי ועדת הביקורת

117.  אלה תפקידי ועדת הביקורת:

(תיקון מס' 16) תשע"א-2011

(1)  לעמוד על ליקויים בניהול העסקי של החברה, בין השאר תוך התייעצות עם המבקר הפנימי של החברה או עם רואה החשבון המבקר, ולהציע לדירקטוריון דרכים לתיקונם; מצאה ועדת הביקורת ליקוי כאמור שהוא ליקוי מהותי, תקיים ישיבה אחת לפחות לעניין הליקוי הנדון, בנוכחות המבקר הפנימי או רואה החשבון המבקר, לפי העניין, ובלא נוכחות של נושאי משרה בחברה שאינם חברי הוועדה; על אף האמור בסעיף זה, נושא משרה רשאי להיות נוכח לשם הצגת עמדה בנושא שבתחומי אחריותו;

(תיקון מס' 16) תשע"א-2011 (תיקון מס' 17) תשע"א-2011

(1א)        להחליט על יסוד נימוקים שיפורטו, לגבי פעולות כאמור בסעיף 255 אם הן פעולות מהותיות או פעולות שאינן מהותיות, ולגבי עסקאות כאמור בסעיף 270(1), (4) ו-(4א) אם הן עסקאות חריגות או עסקאות שאינן חריגות, לצורך אישורן לפי חוק זה, ורשאית ועדת הביקורת להחליט כאמור לגבי סוג של פעולות או עסקאות, לפי אמות מידה שתקבע אחת לשנה מראש;

(תיקון מס' 22) תשע"ד-2013

(1ב)        לקבוע לגבי עסקאות כאמור בסעיף 270(4) או (4א), אף אם אינן עסקאות חריגות, חובה לקיים הליך תחרותי, בפיקוחה של הוועדה או מי שתקבע לעניין זה ולפי אמות מידה שתקבע, או לקבוע כי יקוימו הליכים אחרים שתקבע ועדת הביקורת, בטרם התקשרות בעסקאות כאמור, והכול בהתאם לסוג העסקה, ורשאית היא לקבוע לעניין זה אמות מידה אחת לשנה מראש;

(2)  להחליט אם לאשר פעולות ועסקאות הטעונות אישור ועדת ביקורת לפי סעיפים 255 ו-268 עד 275;

(תיקון מס' 22) תשע"ד-2013

(2א)        לקבוע את אופן האישור של עסקאות שאינן זניחות, ובכלל זה לקבוע סוגי עסקאות כאמור שיהיו טעונות את אישורה של ועדת הביקורת; לעניין זה, "עסקה שאינה זניחה" – עסקה כאמור בסעיף 270(4) רישה או (4א) רישה, שוועדת הביקורת החליטה לגביה לפי הוראות פסקה (1א) כי היא עסקה שאינה חריגה וכן סיווגה אותה כעסקה שאינה זניחה, ורשאית ועדת הביקורת להחליט על סיווג כאמור לגבי סוג של עסקאות, לפי אמות מידה שתקבע אחת לשנה מראש;

(תיקון מס' 16) תשע"א-2011

(3)  בחברה שבה תכנית העבודה של המבקר הפנימי מאושרת בידי הדירקטוריון לפי סעיף 149 – לבחון את תכנית העבודה לפני הגשתה לאישור הדירקטוריון ולהציע שינויים בה;

(תיקון מס' 16) תשע"א-2011

(4)  לבחון את מערך הביקורת הפנימית של החברה ואת תפקודו של המבקר הפנימי וכן אם עומדים לרשותו המשאבים והכלים הנחוצים לו לצורך מילוי  תפקידו, בשים לב, בין השאר, לצרכיה המיוחדים של החברה ולגודלה;

(תיקון מס' 16) תשע"א-2011

(5)  לבחון את היקף עבודתו של רואה החשבון המבקר ואת שכרו, ולהביא את המלצותיה לפני מי שקובע את שכרו לפי סעיפים 155 ו-165; מינתה החברה ועדה לבחינת דוחות כספיים לפי סעיף 171(ה), רשאית היא לקבוע כי הבחינה לפי פסקה זו תיעשה בידי הוועדה האמורה;

(תיקון מס' 16) תשע"א-2011

(6)  לקבוע הסדרים לגבי אופן הטיפול בתלונות של עובדי החברה בקשר לליקויים בניהול עסקיה ולגבי ההגנה שתינתן לעובדים שהתלוננו כאמור.

 

חלק ממה שנבדק ע"י ועדת הביקורת:

  • לבדוק שמי שחותם על הצ'קים יש לו הרשאות חתימה.
  • שכל מי שרוצים לפטר אותו – עשו זאת כהלכה והביאו לו אפשרות שימוע וכו'.
  • וועדת הביקורת מאשרת את תכנית העבודה של מבקר הפנים – הרעיון הוא כזה: וועדת הביקורת בודקת את התכנית ומעבירה לאישור הדירקטוריון, אך לפני כן היא עוברת על תכנית מבקר הפנים.
  • שכרו ועבודתו של רו"ח מבקר יאושר ע"י וועדת הביקורת.
  • טיפול בתלונות עובדים בחברה – לראות שיש נוהל למי פונים, על מה פונים, שיש למי לפנות כדי להתלונן וכו'. צריך לבדוק שע"פ חוק הטרדה מינית יש נוהל פניה ויכולת להתלונן מעובדים בחב' כלפי כל מיני גורמים שונים. בד"כ וועדת הביקורת כותבת נהלים בכל מיני נושאים ומעבירה את הטיפול בכל נוהל לגורם בחברה.

בד"כ לוועדת הביקורת מוזמן הרו"ח המבקר, כי ישאלו אותו דברים על הדוכ"ס. בחב' קטנות ובינוניות וועדת הביקורת היא גם וועדת המאזן – אותם החברים. כוועדת מאזן הם ידונו רק בדוחות הכספיים. כלומר בכל פעם כשיש בחב' אלו כינוס צריך לדעת מראש לשם מה התכנסנו – לוועדת ביקורת או וועדת מאזן.

 

ועדת תגמול – ס'118א

לא הייתה עד קיימת עד תיקון 20, כלומר שנת 2012. הוועדה הזו רלוונטית רק בחב' ציבוריות ולא פרטיות.

מינוי ועדת תגמול (תיקון מס' 20) תשע"ג-2012

118א. (א) דירקטוריון חברה ציבורית או חברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב ימנה מבין חבריו
ועדת תגמול (בחוק זה – ועדת תגמול).

           (ב)  מספר חבריה של ועדת תגמול לא יפחת משלושה, כל הדירקטורים החיצוניים יהיו חברים בה והם יהיו רוב חבריה, ושאר חבריה יהיו דירקטורים שתנאי כהונתם והעסקתם הם בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף 244 ובחברה ממשלתית – בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף 19 לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, לפי העניין; יושב ראש הוועדה יהיה דירקטור חיצוני.

           (ג)   הוראות סימן ח' וסעיף 115(ב) עד (ה) יחולו על ועדת תגמול, בשינויים המחויבים.

 

מס' חבריה לא יהיה פחות מ3, ו2 הדח"צים חייבים להיות חברים בה. הרוב הם דח"צים. בד"כ זו וועדת הביקורת – אותם חברים.

תפקידי ועדת התגמול (תיקון מס' 20) תשע"ג-2012

118ב. תפקידיה של ועדת התגמול הם:

(1)  להמליץ לדירקטוריון על מדיניות התגמול לנושאי משרה, כמשמעותה בסעיף 267א(א), וכן להמליץ לו, אחת לשלוש שנים, בעניין אישור המשך תוקפה של מדיניות תגמול שנקבעה לתקופה העולה על שלוש שנים, כאמור בסעיף 267א(ד);

(2)  להמליץ לדירקטוריון על עדכונה, מעת לעת, של מדיניות התגמול ולבחון את יישומה;

(3)  להחליט אם לאשר עסקאות באשר לתנאי כהונה והעסקה של נושאי משרה הטעונות אישור של ועדת התגמול לפי סעיפים 272, 273 ו-275;

(4)  לפטור עסקה מאישור האסיפה הכללית, כאמור בסעיף 272(ג1)(3).

 

ס'118ב – המטרה של ועדה זו היא לאשר לכל נושאי המשרה הבכירים בחב'; מנכ"ל, יו"ר דירקטוריון שמכהן (יו"ר פעיל) את מדיניות התגמול. לא מדובר רק בגובה המשכורת, אלא גם אם יהיו בונוסים? מתי? באילו תנאים? למי? למי מגיע כלי-רכב? באיזה שיטה (ליסינג וכו')? כל הדברים שקשורים להטבות, שכר ונלווים נקבעים בוועדה זו כמדיניות.

ועדת התגמול תתכנס לפחות כל 3 שנים ותאשר מחדש מדיניות וכיוצא בזאת. נוצרו מצבים שמונו לתפקידים בכירים מנכ"לים, סמנכ"לים, בכירים שקרובים לבע"ש, שהם לאו דווקא אנשים מוכשרים וראויים לתפקיד זה. משהו היה נראה לא תקין, ולכן אמרו כי יש לאשר דברים כאלו מראש. בלתי תלויים הם אלו שיאשרו דברים אלה. ועדה זו ממליצה לדירקטוריון ואינה מחליטה. מי שמחליט בסופו של דבר זה הדירקטוריון. בהמשך נראה שיש סוג של עסקאות שחלק מהאישור צריך לעבור ועדת תגמול.

 

נקודות נוספות בנוגע לדירקטורים

ס'265(א)הזכות של הדירקטורים לקבל מידע בכדי לממש את החובות שלהם בתור דירקטורים – אם דירקטור פונה למנכ"ל הוא חייב לקבל ממנו כל מידע שיבקש – כל מסמך, רישום, לבדוק נכסי החברה וכו'.

ס'265(ב)חריג – אם דירקטור מתנהג בחוסר תום לב ומבקש את המסמכים בשל כך – נניח מבקש מסמכים על בניינים כי יש לו חברת בנייה באותו אזור או משהו דומה – אז לא חייבים לתת.

הזכות לקבלת מידע

265. (א) לכל דירקטור הזכות לבדוק את מסמכי החברה ואת רישומיה ולקבל העתקים מהם, ולבדוק את נכסי החברה, ככל שהדבר דרוש למילוי חובותיו כדירקטור.

           (ב)  החברה רשאית למנוע מדירקטור לבדוק מסמך או נכס של החברה, אם סבר הדירקטוריון שהדירקטור פועל בחוסר תום לב או שבדיקה כאמור עלולה לפגוע בטובת החברה.

           (ג)   בית המשפט רשאי, לבקשת דירקטור חיצוני, לקבוע כי הזכות האמורה בסעיף קטן (א) תחול גם לגבי מסמכים ורישומים של כל חברה קשורה, אם השתכנע כי המידע המבוקש חשוב לביצוע תפקידו כדירקטור חיצוני.

ס'266לדירקטורים יש זכות לשכור יועצים על חשבון החב' – נניח שעלתה סוגיה בבניין שבונים, ויש בעיה הנדסית ומהנדס החב' נראה לא אמין; הדירקטוריון רשאי לבקש מהנדס חיצוני. במקרים חריגים פונים לביהמ"ש אם החב' לא תאשר זאת (חריג ממש).

זכות להעסיק יועצים

266. (א) לצורך ביצוע תפקידו זכאי דירקטור, במקרים מיוחדים, לקבל ייעוץ מקצועי על חשבון החברה, אם כיסוי ההוצאה אושר על ידי דירקטוריון החברה או על ידי בית המשפט.

           (ב)  בית המשפט, בבואו להחליט בבקשה כאמור בסעיף קטן (א) ישקול, בין היתר, האם המומחים של החברה אינם מספקים את הסיוע הנדרש לדירקטור לצורך מילוי תפקידו, ואת הסבירות של הסכום המבוקש בהתחשב בעילה לבקשת הייעוץ ובמצבה הכספי של החברה.

 

ס'267זכות תביעה– נותן לדיר' זכות לפנות לביהמ"ש בעצמו אם רואה שהולכת להיות הפרה של חובת נושא משרה (נלמד בהמשך מה זה חובת נושא משרה).

זכות תביעה

267. (א) היה לדירקטור יסוד סביר להניח שעומדת להתבצע פעולה של נושא משרה העלולה להוות הפרת חובה של נושא משרה, רשאי הוא, לאחר שפעל כאמור בסעיף 257 אם הנסיבות מאפשרות זאת, לפנות לבית המשפט בבקשה שיאכוף את החובה או ימנע את הפעולה; בית המשפט רשאי לתת צו שימנע את הפעולה או כל סעד אחר שייראה לו בנסיבות הענין.

           (ב)  אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת, תישא החברה בכל ההוצאות שהוציא דירקטור שפנה לבית המשפט לפי הוראות סעיף זה, לרבות אגרות בית משפט ושכר טרחת עורך דין, במועד כפי שיקבע בית המשפט.

 

מינוי דירקטורים

ס'220דירקטורים ראשונים

הדירקטורים הראשונים

220. הדירקטורים הראשונים של חברה הם הדירקטורים שמונו בידי המייסדים ואשר נתנו הצהרה כאמור בסעיף 8; כהונתם של הדירקטורים הראשונים תסתיים עם תום האסיפה השנתית הראשונה, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנון.

 

בעת הקמת חברה יש לתת הצהרה של דירקטורים ראשונים (למדנו כבר בשיעורים קודמים). המינוי שלהם תקף עד לאסיפה הכללית הראשונה בחב', ואז מי ממנה את הדירקטוריון? האסיפה הכללית. כלומר הדיר' הראשונים לא מונו ע"י האסיפה הכללית. הדירקטורים הראשונים יכולים להיות מקימי החב' עצמם, או כל אדם ברחוב. ניתן יהיה שהאסיפה תמנה את הדירקטורים הראשונים גם לדירקטוריון. לדירקטור רגיל (לא דח"צ) אין הגבלת זמן לכהונה.

 

ס'219מס' הדירקטורים

מספר הדירקטורים (תיקון מס' 3) תשס"ה-2005

219. (א) חברה רשאית לקבוע בתקנונה את מספר הדירקטורים ואת מספרם המרבי והמזערי.

(תיקון מס' 17) תשע"א-2011

           (ב)  בחברה פרטית שאינה חברת איגרות חוב יכהן לפחות דירקטור אחד.

(תיקון מס' 3) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 17) תשע"א-2011

           (ג)   בחברה ציבורית ובחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב יכהנו לפחות שני דירקטורים חיצוניים כאמור בסעיף 239, אשר לפחות אחד מהם הוא דירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית והיתר הם בעלי כשירות מקצועית כמשמעותה לפי סעיף 240 (בחוק זה – דירקטורים בעלי כשירות מקצועית).

(תיקון מס' 3) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 17) תשע"א-2011

           (ד) בחברה ציבורית ובחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב יכהנו, נוסף על הדירקטור החיצוני בעל המומחיות החשבונאית והפיננסית, דירקטורים בעלי מומחיות חשבונאית ופיננסית במספר שאותו קבע הדירקטוריון.

 

כמה דירקטורים יכולים להיות בחברה? בתקנון קובעים את הכמות, כאשר אם זו חב' ציבורית חייבים לכהן לפחות 2 דח"צים ויו"ר דירקטוריון שלא יכול להיות דח"צ – כלומר כבר יש 3 במינימום. בגלל וועדת הביקורת המינימום יוצא 4 דירקטורים. הדח"צ לא יכול להיות יו"ר דירקטוריון. אין חב' ציבורית שיש לה באמת כזו כמות של דירקטורים, אלא יותר.

תחילת הכהונה

221. כהונתו של דירקטור תחל במועד מינויו או במועד מאוחר יותר, אם נקבעה בתקנון הוראה המתירה מינוי שתחילתו בעתיד.

תקופת הכהונה

222. כהונתם של דירקטורים שמונו בידי אסיפה כללית תסתיים בתום האסיפה השנתית שתתקיים לראשונה לאחר מועד המינוי, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנון.

דיווח על שינויים (תיקון מס' 17) תשע"א-2011

223. חברה שאינה תאגיד מדווח תדווח לרשם החברות על מינויו של דירקטור ועל סיום כהונתו של דירקטור, בתוך ארבעה עשר ימים מהיום שמונה או מהיום שנסתיימה כהונתו.

מרשם הדירקטורים

224. חברה תנהל במשרדה הרשום מרשם של חברי הדירקטוריון ושל חליפיהם, אם נקבעו להם חליפים לפי הוראות סעיף 237, שיהיה פתוח לעיונו של כל אדם.

 

מי יכול להיות דירקטור "רגיל" (שאינו דח"צ)?

ברמה העקרונית אין בחוק הגדרות למי שיכול להיות דירקטור, רק אסור שיהיה קטין (מעל גיל 18 בלבד).

ס'224א ואילך קובעים כל מיני כשירויות לדירקטור – כלליים – להקדיש זמן ראוי וכו'…

כשירות למינוי (תיקון מס' 8)  תשס"ח-2008 (תיקון מס' 17) תשע"א-2011

224א. לא ימונה לדירקטור בחברה ציבורית או בחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב ולא יכהן בחברה כאמור כדירקטור, מי שאין לו הכישורים הדרושים והיכולת להקדיש את הזמן הראוי, לשם ביצוע תפקיד של דירקטור בחברה, בשים לב, בין השאר, לצרכיה המיוחדים של החברה ולגודלה.

 

ס'224ב דן בהצהרת מועמד כדי לכהן כדירקטור. בגלל שהתנאים לדירקטור לא ברורים, דורשים שהדירקטור יצהיר כי יש לו זמן והוא יגיע לישיבות, יבין את עסקי החב' וכו'. אחרת הוא יהיה חשוף לתביעות, עליהן נדון בהמשך.

הצהרת מועמד לכהן כדירקטור (תיקון מס' 8)  תשס"ח-2008 (תיקון מס' 16) תשע"א-2011 (תיקון מס' 17) תשע"א-2011

224ב. (א) בחברה ציבורית ובחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב לא תזומן אסיפה כללית שעל סדר יומה מינוי דירקטור, ולא ימונה דירקטור, אלא לאחר שהמועמד הצהיר כי יש לו הכישורים הדרושים והיכולת להקדיש את הזמן הראוי, לשם ביצוע תפקידו, ופירט את הכישורים כאמור, וכי לא מתקיימות לגביו ההגבלות הקבועות בסעיפים 226 ו-227, ולעניין דירקטור בלתי תלוי – מתקיים בו גם האמור בפסקאות (1) ו-(2) להגדרה "דירקטור בלתי תלוי" שבסעיף 1 (בסעיף זה – הצהרה).

           (ב)  ההצהרה תובא בפני הממנה ויחולו עליה הוראות סעיף 241(ב) ו-(ג).

 

ס'225חובת הגילוי – החוק מחייב שהדירקטור יצהיר שהוא לא הורשע בעבירות שכתובות בסעיף. עבירות אלו קשורות לחברות – דברים פליליים הקשורים לחברות – הרצת מניות וכו'. גם אסור לו להיות רוצח ואשם בעוד עבירות פליליות. בס'226 יש פירוט של כל העבירות הנ"ל.

חובת גילוי (תיקון מס' 14) תשע"א-2011

225. (א)  מי שמועמד לכהן כדירקטור יגלה לממנה:

(1)   אם הורשע בפסק דין בעבירה כאמור בסעיף 226(א), וטרם חלפה התקופה שבה אסור לו לכהן כדירקטור לפי סעיף 226;

(2)   אם הורשע בפסק דין בעבירה כאמור בסעיף 226(א1), וטרם חלפה התקופה שקבע בית המשפט לפי אותו סעיף קטן;

(תיקון מס' 17) תשע"א-2011

(3)   אם ועדת האכיפה המינהלית הטילה עליו אמצעי אכיפה האוסר עליו לכהן כדירקטור בכל חברה ציבורית או בכל חברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב, וטרם חלפה התקופה שקבעה ועדת האכיפה המינהלית בהחלטתה כאמור.

(תיקון מס' 17) תשע"א-2011

           (ב)  בסימן זה –

           "אמצעי אכיפה" – אמצעי אכיפה כאמור בסעיף 52נו לחוק ניירות ערך, שהוטל לפי פרק ח'4 לחוק ניירות ערך, לפי פרק ז'2 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995, או לפי פרק י'1 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994, לפי העניין;

           "ועדת האכיפה המינהלית" – הוועדה שמונתה לפי סעיף 52לב(א) לחוק ניירות ערך;

           "פסק דין" – פסק דין בערכאה ראשונה.

הגבלת מינוי עקב הרשעה (תיקון מס' 14) תשע"א-2011 (תיקון מס' 17) תשע"א-2011

226. (א) לא ימונה לכהונת דירקטור בחברה ציבורית או בחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב אדם שהורשע בפסק דין בעבירה מהמפורטות להלן, אלא אם כן חלפו חמש שנים מיום מתן פסק הדין שבו הורשע:

(1)   עבירות לפי סעיפים 290 עד 297, 392, 415, 418 עד 420 ו-422 עד 428 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, ולפי סעיפים 52ג, 52ד, 53(א) ו-54 לחוק ניירות ערך;

(2)   הרשעה בבית משפט מחוץ לישראל בעבירות שוחד, מרמה, עבירות מנהלים בתאגיד או עבירות של ניצול מידע פנים;

(תיקון מס' 14) תשע"א-2011

(3)   (נמחקה).

(תיקון מס' 14) תשע"א-2011 (תיקון מס' 17) תשע"א-2011

           (א1)        לא ימונה לכהונת דירקטור בחברה ציבורית או בחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב אדם שהורשע בפסק דין בעבירה שאינה מנויה בסעיף קטן (א), אם בית המשפט קבע כי מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש דירקטור בחברה ציבורית או בחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב, למשך התקופה שקבע בית המשפט אשר לא תעלה על חמש שנים מיום מתן פסק הדין.

(תיקון מס' 14) תשע"א-2011 (תיקון מס' 17) תשע"א-2011

           (ב)  בית משפט רשאי לקבוע, במועד ההרשעה או לאחריה, לבקשתו של אדם המעונין להתמנות לדירקטור, כי על אף הרשעתו בעבירות כאמור בסעיף קטן (א), ובשים לב בין היתר, לנסיבות שבהן נעברה העבירה, אין הוא מנוע מלכהן כדירקטור בחברה ציבורית או בחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב, או כי התקופה שבה הוא מנוע מלכהן כדירקטור בחברה ציבורית או בחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב תהיה קצרה מחמש שנים.

           (ג)   השר רשאי לקבוע עבירות נוספות על אלה הקבועות בסעיף קטן (א)(1).

(תיקון מס' 14) תשע"א-2011

           (ד)  בית משפט, ואם הוגש ערעור – בית משפט של ערעור, רשאי להורות על עיכוב ביצוע של מגבלות המינוי או של פקיעת הכהונה לפי סעיף זה למועד שיקבע ובתנאים שיראה לנכון.

 

ס'228 פקיעת כהונה – הגוף שממנה דירקטורים הוא גם הגוף שמפטר (האסיפה הכללית). בסעיף ממורקרים המצבים שאם מתקיימים – תפקע כהונתו של הדירקטור. לגבי סעיף 4 – אם הוא פושט רגל אז אסור לו להיות דירקטור, אלו הם חוקים של מי שפושט רגל אסור לו להיות דירקטור.

פקיעת כהונה

228. (א) בלי לפגוע בהוראות כל דין, תפקע כהונתו של דירקטור לפני תום התקופה שלה התמנה באחת מאלה:

(1)   הוא התפטר או פוטר כאמור בסעיפים 229 עד 231;

(תיקון מס' 8) תשס"ח-2008

(2)   במועד מתן הודעה על הרשעה כאמור בסעיף 232;

(תיקון מס' 14) תשע"א-2011

(2א) במועד מתן הודעה על הטלת אמצעי אכיפה כאמור בסעיף 232א;

(3)   לפי החלטת בית משפט, כאמור בסעיף 233;

(4)   הוא הוכרז פושט רגל, ואם הוא תאגיד – החליט על פירוקו מרצון או ניתן לגביו צו פירוק;

(תיקון מס' 8) תשס"ח-2008

(5)   במועד מתן הודעה לפי סעיף 227א או 245א.

           (ב)  חברה אינה רשאית להתנות בתקנונה על הוראות סעיף זה, אך היא רשאית להוסיף בו עילות אחרות לפקיעת כהונתו של דירקטור.

 

ס'235 האם חברה יכול להיות דירקטור? בחב' ציבורית אין חיה כזו שדירקטור יהיה חב'. כיום זה רלוונטי רק בחב' פרטיות, שהתקנון שלהן לא אסר זאת. הבעייתיות בדירקטור שהוא חב' זה הבעייתיות בהטלת האחריות. בחב' ציבורית האחריות היא תמיד אישית, ולכן תאגיד לא יכול להיות דירקטור בחב' ציבורית.

תאגיד כדירקטור (תיקון מס' 16) תשע"א-2011

235. תאגיד כשיר לכהן כדירקטור בחברה פרטית, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנון.

יחיד המכהן מטעם התאגיד

236. (א) תאגיד המכהן כדירקטור ימנה יחיד הכשיר להתמנות לדירקטור בחברה, לכהן מטעמו, ורשאי הוא להחליפו, והכל בכפוף לחובותיו כלפי החברה.

           (ב)  שמו של יחיד המכהן מטעם התאגיד יירשם במרשם הדירקטורים, כמי שמכהן מטעם התאגיד.

           (ג)   על יחיד המכהן מטעם תאגיד ועל התאגיד, יחולו החובות החלות על דירקטור, יחד ולחוד.

 

דח"צים

המטרה היא בעצם ליצור אנשים בלתי-תלויים בחב'.

חובת מינוי (תיקון מס' 3) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 17) תשע"א-2011

239. (א)  בחברה ציבורית ובחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב יכהנו לפחות שני דירקטורים חיצוניים.

(תיקון מס' 17) תשע"א-2011

           (ב)  הדירקטורים החיצוניים בחברה ציבורית ימונו על ידי האסיפה הכללית, ובלבד שיתקיים אחד מאלה:

(תיקון מס' 3) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 16) תשע"א-2011

(1)   במנין קולות הרוב באסיפה הכללית ייכללו רוב מכלל קולות בעלי המניות שאינם בעלי השליטה בחברה או בעלי עניין אישי באישור המינוי למעט עניין אישי שאינו כתוצאה מקשריו עם בעל השליטה, המשתתפים בהצבעה; במנין כלל הקולות של בעלי המניות האמורים לא יובאו בחשבון קולות הנמנעים; על מי שיש לו עניין אישי יחולו הוראות סעיף 276, בשינויים המחויבים;

(תיקון מס' 16) תשע"א-2011

(2)   סך קולות המתנגדים מקרב בעלי המניות האמורים בפסקה (1) לא עלה על שיעור של שני אחוזים מכלל זכויות ההצבעה בחברה.

           (ג)   השר רשאי לקבוע שיעורים שונים מן השיעור האמור בסעיף קטן (ב)(2).

(תיקון מס' 16) תשע"א-2011

           (ד)  בחברה שבמועד מינוי דירקטור חיצוני כל חברי הדירקטוריון שלה שאינם בעלי השליטה בחברה או קרוביהם הם בני מין אחד, יהיה הדירקטור החיצוני הממונה בן המין השני.

(תיקון מס' 17) תשע"א-2011

           (ה)  לא ימונה דירקטור חיצוני בחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב אלא לאחר שהמועמד הצהיר כי מתקיימים בו התנאים הנדרשים למינויו כדירקטור חיצוני וועדת הביקורת אישרה כי מתקיימים בו התנאים כאמור, ויחולו על ההצרה הוראות סעיף 241(ב) ו-(ג).

 

ס'239חובת מינוי דירקטורים חיצוניים בחברה ציבורית – מצוין כי בציבורית יהיו לפחות שני דח"צים. מעבר לשני הדח"צים, אפשר שימנו עוד דירקטורים שהם בלתי-תלויים, שלא חלות עליהם תקנות הדח"צים (נניח לא לשלם להם ע"פ הטבלאות שלמדנו בשיעור קודם). אפשר למנות עוד דח"צים מעבר לשניים, ואז יהיו כפופים גם הם לתקנות הדח"צים (כמו שכר בטבלאות) – על דירקטורים בלתי-תלויים לא חלים החוקים של הדח"צים.

ס'239(ב)מי ממנה את הדח"צים – האסיפה הכללית, אך רוצים שבעל השליטה לא ישלוט במינוי שלהם. אז מעוניינים ברוב מסוים באסיפה הכללית כדי למנות את הדח"צים. אזי צריכים שיתקיים אחד מהבאים:

  1. צריך רוב של המיעוט שיאשר את הדח"צים. (ס'239(ב)(1))
  2. כשסך קולות המתנגדים מקרב בעלי מניות המיעוט לא יעלה על 2% מכלל זכויות ההצבעה בחב'. אם הדח"צים לא קיבלו רוב מהמיעוט, בודקים האם המתנגדים למינוי לא מהווים יותר מ2% מכלל זכויות ההצבעה בחב'. (ס'239(ב)(2))

בפועל דיר' החב' הוא זה שמאתר דירקטורים ודח"צים מתאימים, והוא מפנה אותם אל האסיפה הכללית.

ס'239(ד)שוויון מגדרי בדירקטוריון של חב' ציבורית בקרב דח"ציםלא שוויון ברמה הכמותית. אם קיים דח"צ שהוא גבר, השנייה תהיה אישה. דבר זה אינו מדויק, כי אם יהיו שני דח"צים גברים, אז זה אמור שלפחות אישה אחת תהיה אישה. בשורה התחתונה דירקטוריון לא יכול להכיל רק מין אחד בלבד. מגדר לעניין הסעיף הוא מין בלבד.

ס'245תקופת הכהונה של דח"צ – דח"צ ממונה ל3 שנים והחב' רשאית להאריך לו עוד 2 תק' של 3 שנים. כלומר במקסימום 9 שנים – יאושר ע"י האסיפה כמובן.

אי אפשר לפטר דח"צ, אלא אם עשה עבירה פלילית חמורה. 3 שנים זה זמן מספיק כדי שלא יהיה "מושפע".



× 8 = שלושים שתיים

תואר ראשון
תואר שני
מרצים