שם הכותב: תאריך: 28 מרץ 2014

שיעור 6 – 26.03.2014

המשך מוסדות החברה – האורגנים

דירקטוריון החברה

מי ממנה את הדירקטוריון? האסיפה הכללית, הבעלים של החב'.

ס'92(א) סמכויות הדירקטוריון – הדיר' הוא גוף מפקח ולא גוף מבצע. בעקבות עקרון הממשל התאגידי אחריות הדיר' גדלה.

סמכויות הדירקטוריון ותפקידיו

92.    (א) הדירקטוריון יתווה את מדיניות החברה ויפקח על ביצוע תפקידי המנהל הכללי ופעולותיו, ובכלל זה –

(1)   יקבע את תכניות הפעולה של החברה, עקרונות למימונן וסדרי עדיפויות ביניהן;

(2)   יבדוק את מצבה הכספי של החברה, ויקבע את מסגרת האשראי שהחברה רשאית ליטול;

(תיקון מס' 20) תשע"ג-2012

(3)   יקבע את המבנה הארגוני ואת מדיניות השכר והתגמול;

(4)   רשאי להחליט על הנפקה של סדרת איגרות חוב;

(5)   אחראי לעריכת הדוחות הכספיים ולאישורם, כאמור בסעיף 171;

(6)   ידווח לאסיפה השנתית על מצב עניני החברה ועל התוצאות העסקיות כאמור בסעיף 173;

(7)   ימנה ויפטר את המנהל הכללי כאמור בסעיף 250;

(8)   יחליט בפעולות ובעיסקאות הטעונות אישורו לפי התקנון או לפי הוראות סעיפים 255 ו-268 עד 275;

(9)   רשאי להקצות מניות וניירות ערך המירים למניות עד גבול הון המניות הרשום של החברה, לפי הוראות סעיף 288;

(10)  רשאי להחליט על חלוקה כאמור בסעיפים 307 ו-308;

(11)  יחווה דעתו על הצעת רכש מיוחדת כאמור בסעיף 329;

(תיקון מס' 3) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 17) תשע"א-2011

(12)  בחברה ציבורית ובחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב – יקבע את המספר המזערי הנדרש של דירקטורים בדירקטוריון, שעליהם להיות בעלי מומחיות חשבונאית ופיננסית, כמשמעותה לפי סעיף 240 (בחוק זה – דירקטורים בעלי מומחיות חשבונאית ופיננסית); הדירקטוריון יקבע את המספר המזערי כאמור בהתחשב, בין השאר, בסוג החברה, גודלה, היקף פעילות החברה ומורכבות פעילותה, ובכפוף למספר הדירקטורים שנקבע בתקנון לפי סעיף 219.

(תיקון מס' 3) תשס"ה-2005

          (ב)  סמכויות הדירקטוריון לפי סעיף זה אינן ניתנות לאצילה למנהל הכללי למעט כמפורט בסעיף 288(ב)(2).

 

הסמכויות הן:

  • לקבוע תכניות פעולה ולקבוע אסטרטגיה של החב'.
  • לבדוק את מצבה הכספי של החב' ולקבוע את מסגרת האשראי.
  • קביעת המבנה הארגוני ואחריות השכל והתגמול – בונוסים יינתנו רק ברמת מנהל אגף ומעלה, מתן אופציות וכו'…
  • החלטה על הנפקת אג"חים – מתקשר גם לסעיף השני, משום שמדובר במתן אשראי.
  • אחראי על עריכת דוחות כספיים ואישורם. בעצם החב' עצמה מכינה את הדוח, והדירקטוריון מאשר וחותם על הדוחות. רו"ח מבקר לא עורך דוחכ"ס, אלא רק מבקר אותם.
  • ידווח לאסיפה השנתית על מצבה של החב' והתוצאות העסקיות.
  • מינוי ופיטור מנכ"ל.
  • אישור עסקאות הטעונות אישור דיר'.
  • ניי"ע המירים – אג"ח להמרה – כלומר בשלב מסוים שבו צריך לשלם את הקרן, אפשר במקום לשלם קרן להמיר למניות. לא מדובר בדיוק בהנפקת מניות. מותר להקצות ניי"ע המירים עד לגובה ההון הרשום.
  • החלטה על חלוקת דיבידנד לבעמ"נ. הדיר' יכול להחליט גם שלא לחלק גם דיבידנד. אם החליט שכן לחלק – חייב לעמוד במבחני חוק החברות (מבחן הרווח ומבחן יכולת הפירעון), ולא משנה מה קובע התקנון של החברה.
  • מתן חוות דעת/המלצה על הצעת רכש מיוחדת. לא מדובר באישור, אלא בהמלצה בלבד. האישור הוא ע"י האסיפה הכללית. נרחיב בהמשך.
  • בחב' ציבורית ובחב' פרטית אשר לה יש אג"ח (כלומר חב' מדווחת) – יקבע הדיר' את הכמות המינימלית של הדירקטורים שמוגדרים כבעלי מומחיות חשבונאית ופיננסית בכפוף למס' הדיר' שנקבע בתקנון של החב'. זה תלוי בסוג החב'. לא יכול להיות שדיר' יאשר דוכ"ס ויהיה אחראי על מדיניות שכר ותגמול בחב' – ולא יבין מאומה בחשבונאות ומימון. למומחיות חשבונאית ופיננסית יש קריטריונים אותם נלמד בהמשך. סעיף זה תוקן עקב עקרון הממשל התאגידי (הכשרה/ידע מסוים על מנת לכהן כדירקטור).

ס'92(ב) קובע שכל מה שכתוב בס'92 הוא קוגנטי – הדיר' לא יכול להאציל את הסמכויות הללו לאחרים. כמובן שניתן להתייעץ, אך ההחלטה היא רק בידי הדיר'.

לסיכום, ניתן לחלק את תפקידי לקבוצות הבאות:

  1. להתמצא בהחלטות המרכזיות של החברה.
  2. לפקח על כל מה שנעשה בחב' לרבות פיקוח חשבונאי.
  3. מינוי ופיטור ההנהלה המעשית של החברה.

 

ס'93דירקטוריון שיש בו אדם אחד בלבד – מצב שיתקיים אך ורק בחברה פרטית. לעולם לא יקרה בחב' ציבורית. בחב' מדווחת גם לא יכול להתקיים.

*תזכורת* חברה פרטית שהיא כן חברת אג"ח = חברה מדווחת, יותר מתקרבת בחוקים שחלים עליה לחב' ציבורית ופחות לחב' פרטית.

דירקטוריון המונה אדם אחד (תיקון מס' 17) תשע"א-2011

93.  (א) בחברה פרטית שאינה חברת איגרות חוב יכול שיהיה דירקטוריון המונה אדם אחד.

          (ב)  על דירקטוריון המונה אדם אחד יחולו הוראות סימן זה; על החלטות דירקטוריון כאמור יחולו הוראות סימן ו', בשינויים המחויבים; יתר הוראות פרק זה לא יחולו על דירקטוריון המונה אדם אחד.

 

יו"ר הדירקטוריון

ס'94בחירת יו"ר הדיר' – יו"ר הדיר' נבחר מתוך הדיר' עצמו (הוא אחד הדירקטורים) ע"י הדירקטוריון. הדירקטוריון יבחר אחד מחבריו לכהן כיו"ר דיר', אלא אם כן נקבע מינוי אחר בדיר'.

בחירת יושב ראש דירקטוריון (תיקון מס' 17) תשע"א-2011

94.  (א) דירקטוריון חברה ציבורית או חברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב יבחר אחד מחבריו לכהן כיושב ראש הדירקטוריון, אלא אם כן נקבע אופן מינוי אחר בתקנון.

(תיקון מס' 17) תשע"א-2011

          (ב)  בחברה פרטית שאינה חברת איגרות חוב אין חובה למנות יושב ראש דירקטוריון; לא מונה יושב ראש דירקטוריון בחברה פרטית שאינה חברת איגרות חוב, יהיה כל אחד מהדירקטורים, זכאי לכנס את הדירקטוריון ולקבוע את סדר היום שלו, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנון.

 

ס'95סייג לבחירת יו"ר דיר' בחב' ציבוריות – יו"ר דיר' בחב' ציבורית לא יכול להיות גם מנכ"ל החב'. פעם זה לא היה כך, התיקון נוצר ב2011. גם אם משהו הוא קרוב משפחה של יו"ר הדיר', הוא לא יכול להיות מנכ"ל החב' (קרוב=קרבה ראשונה. בן זוג, ילדים). כל הרעיון הוא בעצם להפריד בין הזרוע המפקחת (דיר') לבין הזרוע המבצעת (מנכ"ל). אסור שזה יקרה – אלא לפי הוראות ס'121(ג) – מתי כן מותר שיו"ר הדיר' והמנכ"ל יהיו אותו האדם – החריג.

סייג לבחירת יושב ראש דירקטוריון (תיקון מס' 16) תשע"א-2011

95.  (א) בחברה ציבורית לא יכהן כיושב ראש הדירקטוריון מנהלה הכללי של החברה או קרובו, אלא לפי הוראות סעיף 121(ג); לא יכהן כיושב ראש הדירקטוריון בחברה ציבורית מי שכפוף למנהל הכללי, במישרין או בעקיפין; דירקטור בתאגיד בשליטת חברה ציבורית רשאי לכהן כיושב ראש הדירקטוריון בחברה הציבורית.

(תיקון מס' 16) תשע"א-2011

          (ב)  בחברה ציבורית לא יוקנו ליושב ראש הדירקטוריון או לקרובו סמכויות המנהל הכללי, אלא לפי הוראות סעיף 121(ג); לא יוקנו ליושב ראש הדירקטוריון בחברה ציבורית סמכויות הנתונות למי שכפוף למנהל הכללי, במישרין או בעקיפין; יושב ראש הדירקטוריון בחברה ציבורית לא יכהן כבעל תפקיד אחר באותה חברה או בתאגיד בשליטתה, אך רשאי הוא לכהן כיושב ראש דירקטוריון או כדירקטור בתאגיד בשליטת החברה.

          (ג)   הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו שלושה חודשים מהמועד שבו הפכה חברה לחברה ציבורית.

(תיקון מס' 17) תשע"א-2011

          (ד)  הוראות סעיף זה יחולו על חברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בכל מקום, במקום "סעיף 121(ג)" יקראו "סעיף 121(ד)".

 

ס'121(ג) קובע שניתן שיו"ר דיר' יכול להיות גם המנכ"ל לתק' שלא עולה על 3 שנים (בכל 3 שנים יאושר מחדש ע"י האסיפה הכללית), ובהתקיים אחד מתוך שני התנאים שבסעיף:

  1. כשמצביעים באסיפה הכללית על הנושא, יכללו לפחות שני שליש מקולות בעלי-המניות שהם לא בעלי שליטה, מבלי לקחת בחשבון את קולם של הנמנעים.
  2. אם אין לנו שני שליש, יש לבדוק כמותית אם המתנגדים הם לא יותר מ2% מזכויות ההצבעה בחב' (ולא 2% מהנוכחים בישיבה). כלומר סך קולות המתנגדים בקרב בעמ"נ המצביעים שהם אינם בעלי-שליטה לא יעלה על 2% מכלל זכויות ההצבעה בחברה.

    סמכויות המנהל הכללי

    121. (א) למנהל הכללי יהיו כל סמכויות הניהול והביצוע שלא הוקנו בחוק זה או בתקנון לאורגן אחר של החברה, והוא יהיה נתון לפיקוחו של הדירקטוריון.

              (ב)  המנהל הכללי רשאי, באישור הדירקטוריון, לאצול לאחר, הכפוף לו, מסמכויותיו.

    (תיקון מס' 3) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 16) תשע"א-2011

              (ג)   על אף הוראות סעיף 95, רשאית האסיפה הכללית של חברה ציבורית להחליט, כי לתקופות שכל אחת מהן לא תעלה על שלוש שנים ממועד קבלת ההחלטה ניתן להסמיך את יושב ראש הדירקטוריון למלא את תפקיד המנהל הכללי או להפעיל את סמכויותיו וכן להסמיך את המנהל הכללי או קרובו למלא את תפקיד יושב ראש הדירקטוריון או להפעיל את סמכויותיו, ובלבד שיתקיים אחד מאלה:

    (תיקון מס' 3) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 16) תשע"א-2011

    (1)   במניין קולות הרוב באסיפה הכללית ייכללו לפחות שני שלישים מקולות בעלי המניות שאינם בעלי השליטה בחברה וכן מי שאינם בעלי עניין אישי באישור ההחלטה המשתתפים בהצבעה; במנין הקולות של בעלי המניות האמורים לא יובאו בחשבון קולות הנמנעים; על מי שיש לו עניין אישי, יחולו הוראות סעיף 276, בשינויים המחויבים;

    (תיקון מס' 3) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 16) תשע"א-2011

    (2)   סך קולות המתנגדים מקרב בעלי המניות האמורים בפסקה (1) לא עלה על שני אחוזים מכלל זכויות ההצבעה בחברה.

    (תיקון מס' 17) תשע"א-2011

              (ד)  על אף הוראות סעיף 95, רשאי דירקטוריון חברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב להחליט כי לתקופות שכל אחת מהן לא תעלה על שלוש שנים ממועד קבלת ההחלטה, ניתן להסמיך את יושב ראש הדירקטוריון או קרובו למלא את תפקיד המנהל הכללי או להפעיל את סמכויותיו וכן להסמיך את המנהל הכללי או את קרובו למלא את תפקיד יושב ראש הדירקטוריון או להפעיל את סמכויותיו, ובלבד שניתן לכך אישור מאת ועדת הביקורת.

 

ס'97תדירות ישיבות הדיר' – לפי צרכי החב', אך לפחות אחת לשנה בחב' פרטית. בציבורית ובמדווחת – בכל רבעון, אחת לשלושה חודשים (כלומר במינימום 4 ישיבות דיר').

ישיבות הדירקטוריון (תיקון מס' 17) תשע"א-2011

97.  הדירקטוריון יתכנס לישיבות לפי צורכי החברה, ולפחות אחת לשנה, ובחברה ציבורית וכן בחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב, לפחות אחת לשלושה חודשים.

 

ס'98כינוס הישיבות – האחריות היא על יו"ר הדיר', והוא זה ששולח את הזימונים ומכניס את הישיבה ללו"ז.

כינוס הדירקטוריון

98.  (א) יושב ראש הדירקטוריון רשאי לכנס את הדירקטוריון בכל עת.

          (ב)  הדירקטוריון יקיים ישיבה, בנושא שיפורט, לדרישת כל אחד מאלה:

(1)   שני דירקטורים, ובחברה שבה מונה הדירקטוריון עד חמישה דירקטורים – דירקטור אחד;

(2)   דירקטור אחד, אם נקבעה הוראה כאמור בתקנון החברה או נתקיים האמור בסעיף 257.

          (ג)   יושב ראש הדירקטוריון יכנס את הדירקטוריון לפי דרישה כאמור בסעיף קטן (ב) או אם התקיים האמור בסעיף 122(ד) בשל הודעה או דיווח של המנהל הכללי או בשל הודעת רואה החשבון המבקר של החברה לפי סעיף 169.

          (ד)  לא כונסה ישיבת דירקטוריון בתוך ארבעה עשר ימים ממועד הדרישה כאמור בסעיף קטן (ב), או ממועד ההודעה או הדיווח של המנהל הכללי שהתקיים בהם האמור בסעיף 122(ד), או ממועד הודעת רואה החשבון המבקר לפי סעיף 169, יהיו רשאים כל אחד מהמנויים בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), לכנס ישיבת דירקטוריון שתדון בנושא שפורט בדרישה בהודעה או בדיווח, לפי הענין, אלא אם כן נקבעה בתקנון הוראה אחרת לענין מועד הכינוס.

 

ס'100הודעה על ישיבת הדיר'– הרעיון בסעיף הוא לתת מספיק זמן הודעה מראש על ישיבה (זמן סביר), אלא אם כן נקבע בתקנון אחרת. הפרשנות לזמן סביר היא שבוע.

הודעה על ישיבת דירקטוריון

100. (א) הודעה על ישיבת דירקטוריון תימסר לכל חבריו זמן סביר לפני מועד הישיבה, זולת אם נקבעה בתקנון הוראה אחרת הקובעת את מועד המסירה.

          (ב)  הודעה לפי סעיף קטן (א) תימסר למענו של הדירקטור שנמסר מראש לחברה, ויצוין בה מועד הישיבה והמקום שבו תתכנס, וכן פירוט סביר של כל הנושאים שעל סדר היום, והכל אם לא נקבע אחרת בתקנון.

(תיקון מס' 16) תשע"א-2011 (תיקון מס' 17) תשע"א-2011

          (ג)   בחברה ציבורית ובחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב לא ניתן להתנות בתקנון על החובה למתן פירוט סביר של כל הנושאים שעל סדר היום במסגרת ההודעה על כינוס ישיבת הדירקטוריון וכן על החובה לפי סעיף קטן (א).

 

ס'101קיום ישיבת דיר' באמצעי התקשורת – האם זה אפשרי? כן, אלא אם נקבע בתקנון שאסור. כלומר ניתן לקיים ישיבת דיר' בטלפון. זאת יתקיים בתנאי שכל הדיר' המשתתפים יוכלו לשמוע זה את זה בו-זמנית.

קיום ישיבה באמצעי תקשורת

101. הדירקטוריון רשאי לקיים ישיבות באמצעות שימוש בכל אמצעי תקשורת, ובלבד שכל הדירקטורים המשתתפים יכולים לשמוע זה את זה בו בזמן, אלא אם כן נשללה רשות זו בתקנון.

 

ס'102כינוס ללא הודעה מראש – אפשרי רק בחב' פרטית, רק בהסכמת כל הדירקטורים.

כינוס דירקטוריון ללא הודעה (תיקון מס' 16) תשע"א-2011 (תיקון מס' 17) תשע"א-2011

102. על אף הוראת סעיף 100, בחברה פרטית שאינה חברת איגרות חוב רשאי הדירקטוריון, בהסכמת כל הדירקטורים, להתכנס לישיבה ללא הודעה, אלא אם כן נשללה רשות זו בתקנון, וכן רשאי דירקטוריון בחברה פרטית שאינה חברת איגרות חוב או ציבורית, במקרים דחופים ובהסכמת רוב הדירקטורים, להתכנס לישיבה בלא הודעה.

 

ס'103קבלת החלטות ללא התכנסות – קבלת החלטות בכתב. הרעיון הוא שמקבלים החלטות גם מבלי להתכנס בפועל (אפילו לא שיחת טלפון, כי אז זה נחשב ישיבת דיר'). זה אפשרי לעשות כן, וחייבים שכל הדיר' יסכימו לזה. בכתב כלומר במייל/קובץ וורד.

קבלת החלטות ללא התכנסות (תיקון מס' 3) תשס"ה-2005

103. (א) הדירקטוריון רשאי לקבל החלטות אף ללא התכנסות בפועל, ובלבד שכל הדירקטורים הזכאים להשתתף בדיון ולהצביע בענין שהובא להחלטה הסכימו שלא להתכנס לדיון באותו ענין, אלא אם כן נשללה רשות זו בתקנון.

(תיקון מס' 3) תשס"ה-2005

          (ב)  התקבלו החלטות כאמור בסעיף קטן (א), ייערך פרוטוקול ההחלטות, לרבות ההחלטה שלא להתכנס, וייחתם בידי יושב ראש הדירקטוריון.

          (ג)   על החלטה כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף 108, בשינויים המחויבים.

(תיקון מס' 3) תשס"ה-2005

          (ד)  יושב ראש הדירקטוריון אחראי לביצוע הוראות סעיף זה.

 

ס'104מניין חוקי – קוורום – המניין החוקי להתחלת ישיבת הדירקטוריון הוא רוב חברי הדירקטוריון. אם יש 10 חברי דיר', צריכים להגיע 6 לפחות. כל זאת אלא אם קבעו בתקנון קוורום אחר, אשר מחמיר.

מנין חוקי בישיבות דירקטוריון

104. המנין החוקי לפתיחת ישיבת דירקטוריון יהיה רוב חברי הדירקטוריון, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנון.

ס'105הצבעה – לכל דיר' יש קול אחד (בשונה מבעמ"נ, אשר להם זה ע"פ אחוזי החזקה), אלא אם בעמ"נ החליטו אחרת.

הצבעה בדירקטוריון

105. בהצבעה בדירקטוריון יהיה קול אחד לכל דירקטור, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנון.

 

ס'106שיקול דעת עצמאי והסכמי הצבעה – בשונה מבעלי-המניות, בדירקטוריון החב' הסכם הצבעה הוא דבר מנוגד לחוק בתכלית האיסור. הרעיון שעומד מאחורי הסעיף הוא שיקול דעת עצמאי לכל דירקטור בפני עצמו. אסור לעשות "חבורה"/תיאום. אם יעשה הסכם הצבעה, תופר חובת האמונים של דירקטור. זוהי אחת העבירות הכי חמורות בחוק החברות (הפרת חובת האמונים). אין זה אומר שאסור להתייעץ, אלא אסור לתאם הצבעות.

שיקול דעת עצמאי והסכמי הצבעה (תיקון מס' 16) תשע"א-2011

106. (א)  דירקטור, בכשירותו ככזה, יפעיל שיקול דעת עצמאי בהצבעה בדירקטוריון, לא יהיה צד להסכם הצבעה ויראו באי-הפעלת שיקול דעת עצמאי כאמור או בהסכם הצבעה הפרת חובת אמונים.

(תיקון מס' 16) תשע"א-2011

          (ב)  לא ימלא אדם תפקיד מתפקידיו של דירקטור אלא אם כן מונה כדין לתפקיד דירקטור ולא יפגע אדם בשיקול הדעת העצמאי של דירקטור.

(תיקון מס' 16) תשע"א-2011

          (ג)   בלי לגרוע מהוראות כל דין, על מי שהפר את הוראת סעיף קטן (ב) יחולו החובות והאחריות החלות על דירקטורים לפי כל דין.

שכר דירקטורים

נבחין בין דירקטורים לבין דירקטורים חיצוניים. כל חב' ציבורית חייבת שיהיו לה שני דח"צים, שעומדים בקריטריונים שנלמד בהמשך; הם לא מכירים את בעמ"נ והם לא המשפחה שלהם. דירקטורים שהם לא דח"צים, כן יכולים להיות קרובים וכו'. הדח"צים הם בלתי תלויים.

לעניין השכר של דירקטורים רגילים לרבות יו"ר הדירקטוריון – האסיפה הכללית ממנה אותם ומחליטה כמה כסף לשלם להם, אם בכלל.

כשמדובר בחב' גדולה, כמו בחב' סלולר, שהיו"ר הוא בתפקיד פעיל (כמו מנכ"ל) – יקבל שכר גבוה, לעיתים כשל המנכ"ל. כדי ליצור אי-תלות של דח"צ, הם מקבלים שכר ע"פ חוק, כדי שלא יהיו "לחיצים". שכרם נקבע ע"פ "תקנות החברות – כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני – שנת 2000". הדיר' צריך לקבוע האם הדח"צים שלו נופלים לסכום מזערי, מירבי או קבוע – כל אלו ע"פ הטבלה שבתקנה. רוב החב' הציבוריות מאשרות סכום מירבי. הסכום מורכב משני סכומים:

  1. סכום קבוע לשנה
  2. סכום פר ישיבה

בטבלת "תוספת שנייה" בתקנה – הצגת סכום הגמול השנתי ע"פ דרגת החברה.

דרגת החברה בנויה מטבלת "תוספת ראשונה" – כמה הון עצמי יש לחברה.

בטבלת "תוספת שלישית" נראה כמה משולם לדח"צ פר ישיבה ע"פ דרגת החברה.

בטבלת "תוספת רביעית" נקבע סכום גמול לדח"צ מומחה ע"פ דרגת החברה.

הדירקטוריון מחליט על מדיניות הדח"צים – האם ישלמו להם סכום מזערי/מירבי/קבוע – וכך זה יהיה תקף לגבי כל הדח"צים.

 

ס'107קבלת החלטות – החלטות בדיר' מתקבלות ברוב רגיל. אם יש תיקו (קולות שקולים), יו"ר הדיר' הוא המכריע, כאילו שמקבל קול נוסף. בתקנון יכול להיקבע אחרת.

קבלת החלטות

107. החלטות בדירקטוריון יתקבלו ברוב רגיל; היו הקולות שקולים יהיה ליושב ראש הדירקטוריון קול נוסף, והכל אם לא נקבע אחרת בתקנון.

פרוטוקולים בישיבות דירקטוריון (תיקון מס' 3) תשס"ה-2005

108. (א) חברה תערוך פרוטוקולים של ההליכים בישיבות הדירקטוריון, ותשמור אותם במשרדה הרשום או במען אחר בישראל, שעליו הודיעה החברה לרשם, לתקופה של שבע שנים ממועד הישיבה.

(תיקון מס' 3) תשס"ה-2005

          (ב)  פרוטוקול שאושר ונחתם בידי הדירקטור שניהל את הישיבה, ישמש ראיה לכאורה לאמור בו.

 

ועדות הדירקטוריון

ס'110 – אמנם אסור לדיר' להאציל סמכויות לפי ס'92(ב), אך מותר לו לנהל בוועדות משנה דיונים בנושאים שונים. ניתן לקבוע בתקנון שלא יהיו ועדות משנה, אך בפועל זה לא קורה, כי כמעט ולא ניתן להתנהל בלעדיהן. בוועדת דיר' שהמטרה שלה לקבל החלטות במקום הדיר', אזי מי שחבר בה חייב להיות דירקטור. כלומר יכולה להיות ועדה שמייעצת לדירקטוריון – 3 פרופסורים לכימיה שנותנים ייעוץß בגלל שהם לא דירקטורים – הם מתפקדים על תקן המייעצים בלבד.

הקמת ועדות (תיקון מס' 3) תשס"ה-2005

110. (א) הדירקטוריון רשאי להקים ועדות דירקטוריון, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנון.

          (ב)  בועדת דירקטוריון שהדירקטוריון אצל לה מסמכויותיו, לא יכהן מי שאינו חבר דירקטוריון.

          (ג)   בועדת דירקטוריון שתפקידה לייעץ לדירקטוריון או להמליץ בלבד, יכול שיכהנו גם מי שאינם חברי דירקטוריון אלא אם כן נקבע אחרת בתקנון.

 

ס'111 – מבחינת אחריות – כל הדירקטוריון אחראי, ולא משנה מי החליט בפועל – אלא אם נקבע אחרת בתקנון.

פעולת ועדה (תיקון מס' 3) תשס"ה-2005

111. (א) החלטה שהתקבלה או פעולה שנעשתה בועדת דירקטוריון על פי סמכות שהואצלה לה מסמכויות הדירקטוריון, כמוה כהחלטה שהתקבלה או פעולה שנעשתה בדירקטוריון, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנון.

(תיקון מס' 16) תשע"א-2011

          (ב)  ועדת דירקטוריון תדווח לדירקטוריון באורח שוטף על החלטותיה או המלצותיה; החלטות או המלצות של ועדת דירקטוריון הטעונות את אישור הדירקטוריון, יובאו לידיעת הדירקטורים זמן סביר לפני הדיון בדירקטוריון.

          (ג)   סימנים ב' עד ז' יחולו, בשינויים המחויבים, גם על כינוס ישיבות הועדות ואופן ניהולן.

          (ד)  פרוטוקולים של ועדות הדירקטוריון ייערכו ויישמרו כאמור בסעיף 108.

 

 

ס'112סייג להאצלת סמכויות – דן במצבים שבהם לא ניתן להאציל סמכות לועדה, אך מותר להקים ועדות דירקטוריון שימליצו לדירקטוריון. לשים לב לממורקר בסעיף – כל הנושאים שאסור לדירקטוריון להאציל סמכויות בהם.

סייג לאצילת סמכויות (תיקון מס' 3) תשס"ה-2005

112. (א) דירקטוריון לא רשאי להאציל מסמכויותיו לועדת דירקטוריון בנושאים שלהלן:

(1)   קביעת מדיניות כללית לחברה;

(2)   חלוקה, אלא אם כן מדובר ברכישה של מניות החברה בהתאם למסגרת שהותוותה מראש בידי הדירקטוריון;

(3)   קביעת עמדת הדירקטוריון בענין הטעון אישור האסיפה הכללית או מתן חוות דעת כאמור בסעיף 329;

(4)   מינוי דירקטורים, אם הדירקטוריון רשאי למנותם;

(תיקון מס' 3) תשס"ה-2005

(5)   הנפקה או הקצאה של מניות או של ניירות ערך המירים למניות או הניתנים למימוש למניות, או של סדרת איגרות חוב, למעט כמפורט בסעיף 288(ב);

(6)   אישור דוחות כספיים;

(7)   אישור דירקטוריון לעסקאות ופעולות הטעונות אישור הדירקטוריון לפי הוראות סעיפים 255 ו-268 עד 275.

          (ב)  חברה אינה רשאית להתנות בתקנונה על הוראות סעיף קטן (א), ואולם רשאית היא לקבוע בתקנונה נושאים נוספים שבהם יתקבלו החלטות בידי הדירקטוריון בלבד.

(תיקון מס' 3) תשס"ה-2005

          (ג)   הדירקטוריון רשאי להקים ועדות בנושאים המנויים בסעיף קטן (א) לשם המלצה בלבד.

 

 

יש שתי ועדות ספציפיות שהן ועדות דירקטוריון והן חשובות מאוד:

  1. ועדת מאזן, הועדה לבחינת הדוחות הכספיים – מוקמת מכוח תקנות של חוק החברות, ולא רשומות בחוק החברות עצמו. הועדה הזו בוחנת דוכ"ס של חב' ציבורית ומגבשת את החלטותיה להמלצה בלבד (בגלל ס'112). התקנות דנות בכך שוועדת המאזן וישיבת הדיר', שצריכה לדון בדוכ"ס ולאשר אותם – צריך להיות ביניהן מרחק של זמן סביר, כשבוע. בחב' גדולות הזמן הסביר המקובל הוא שבוע, ובחב' קטנות מינימום יומיים או יותר.

    מטרת ועדת המאזן

    1. הערכות ואומדנים בקשר לדוכ"ס – בדיקת יחסים פיננסיים, בדיקה מול שנה קודמת, ניתוח המספרים, העלאת שאלות וכדומה.
    2. לוודא שכל הבקרות הפנימיות בקשר לדוכ"ס אכן בוצעו – העברת מסמכים בזמן, דיווח של מבקר פנים וכו'.
    3. בדיקה האם המדיניות החשבונאית שאומצה היא אכן המדיניות החשבונאית שבדוח; שיטת השווי ההוגן או שיטת העלות וכו'.
    4. בדיקה לגבי כל הערכות השווי שביצעה החברה – האם ההערכה היא סבירה?

    הרעיון הוא ליצור מנגנון פיקוח לדוכ"ס.

    בוועדת המאזן חברים ע"פ התקנות רק דירקטורים (אך רו"ח יכול לבוא להתארח ולענות על שאלות) והיא חייבת להכיל את הדח"צים של החב'. מכיוון שבחב' קטנות ובינוניות המבנה של ועדת המאזן מאוד דומה לוועדת הביקורת, אז הרבה פעמים ועדת הביקורת בחברה הינה גם ועדת המאזן (אותם האנשים). בחב' הגדולות ההרכב לא תמיד זהה – עושים את ההפרדה. ועדת מאזן מחויבת רק לחב' ציבוריות, עבור פרטיות זוהי לא חובה.

  2. ועדת ביקורת – מכוח החוק ולא מכוח התקנות. החל מס'114 לחוק. חובה שתהיה ועדת ביקורת בחב' ציבוריות (בפרטיות אין חובה).

    ס'115 קובע שבוועדת ביקורת לא יהיו פחות מ3 דיר', כאשר הדח"צים חייבים להיות חברים בה. כלומר מינ' 2 דח"צים+ 1 דיר' רגיל. רוב חבריה צריכים להיות בלתי-תלויים. זה אומר שאם יש 2 דח"צים בחב', וועדת הביקורת מונה 5 (3 רגילים ו2 חיצוניים) – זה לא תקין, כי לא הרוב הוא בלתי-תלוי!!! זוהי הסיבה שחב' גדולות ממנות דיר' נוספים מעבר ל2 הדח"צים שנקראים בלתי תלויים – כלומר ממנה מעל ל2 דח"צים. ב2011 תיקנו את הסעיף והבהירו מי לא יכול להיות חבר בוועדת הביקורת – יו"ר הדירקטוריון. גם דיר' שמועסק בידי החב' או בידי בעל שליטה בה לא יכול לשבת בוועדת הביקורת. ועדת הביקורת היא אי-תלות מעל כולם.

    מינוי הועדה (תיקון מס' 17) תשע"א-2011

    114. דירקטוריון חברה ציבורית או חברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב ימנה מבין חבריו ועדת ביקורת, והוראות סימן ח' יחולו עליה, בשינויים המחויבים.

    חברי הועדה (תיקון מס' 16) תשע"א-2011

    115.  (א)  מספר חבריה של ועדת ביקורת לא יפחת משלושה, כל הדירקטורים החיצוניים יהיו חברים בה ורוב חבריה יהיו דירקטורים בלתי תלויים.

    (תיקון מס' 16) תשע"א-2011

              (ב)  (1)   אלה לא יהיו חברים בוועדת ביקורת: יושב ראש הדירקטוריון וכל דירקטור המועסק בידי החברה או המועסק בידי בעל שליטה בה או בידי תאגיד בשליטת בעל שליטה כאמור, דירקטור הנותן שירותים, דרך קבע, לחברה, לבעל שליטה בה או לתאגיד בשליטת בעל שליטה כאמור, וכן דירקטור שעיקר פרנסתו על בעל השליטה;

    (2)   הוראות פסקה (1) לא יחולו על עובד המדינה לעניין חברות בוועדת ביקורת בחברה ממשלתית או בחברת בת ממשלתית, ובלבד שהשר האחראי לענייני החברה אינו השר האחראי על המשרד שבו מועסק עובד המדינה האמור.

              (ג)   בעל השליטה או קרובו לא יהיו חברים בועדת הביקורת.

    (תיקון מס' 16) תשע"א-2011

              (ד)  יושב ראש ועדת הביקורת יהיה דירקטור חיצוני, או עובד המדינה כאמור בסעיף קטן (ב)(2) שאינו מכהן כיושב ראש הוועדה מעל תשע שנים.

    (תיקון מס' 16) תשע"א-2011

              (ה)  מי שאינו רשאי להיות חבר בוועדת ביקורת לא יהיה נוכח בישיבות הוועדה בעת הדיון ובעת קבלת ההחלטות, אלא אם כן קבע יושב ראש הוועדה כי הוא נדרש לשם הצגת נושא מסוים; ואולם –

    (1)   עובד החברה שאינו בעל שליטה או קרובו, רשאי להיות נוכח בישיבות הוועדה בעת הדיון, ובלבד שההחלטה תתקבל בלא נוכחותו;

    (2)   בלי לגרוע מפסקה (1), היועץ המשפטי ומזכיר החברה שאינם בעל שליטה או קרובו רשאים להיות נוכחים בעת הדיון ובעת קבלת ההחלטות, אם ביקשה זאת הוועדה.

    (תיקון מס' 16) תשע"א-2011

              (ו)   על אף הוראות סעיף קטן (ה), על ועדת ביקורת המשמשת כוועדה לבחינת הדוחות הכספיים לפי סעיף 171(ה), יחולו ההוראות לפי אותו סעיף בעת הדיון בדוחות הכספיים.




7 + שבע =

תואר ראשון
תואר שני
מרצים