שם הכותב: תאריך: 20 מרץ 2014

 

שיעור 5 – 19.03.2014

המשך מוסדות החברה – האורגנים

האסיפה הכללית

בס'57 למדנו על סמכויות האסיפה. סעיף זה הוא קוגנטי, כלומר לא ניתן להעביר את אחת הסמכויות הללו לדירקטוריון/מנכ"ל וכו'.

ס'59 לחוק דן במינוי דירקטורים בחברה. דירקטור הוא גם אורגן בחברה. הכוונה היא לדירקטור רגיל, ולא דח"צ (חיצוניים).

מינוי דירקטורים

59.  האסיפה הכללית השנתית
תמנה את הדירקטורים, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנון.

 

האסיפה היא זו שמשנה את התקנון ותחליט מי ימנה את הדירקטורים.

 

האסיפות של בעלי-המניות

אנו מפרידים בין 2 אסיפות:

  1. אסיפה שנתית

    ס'60 – החוק מחייב לבצע כל שנה לפחות אסיפה שנתית אחת של בעמ"נ, כאשר בין האסיפה הקודמת לאסיפה של השנה תעבור יותר מ15 חודשים.

    ס'61 – חברה פרטית יכולה שלא לקיים אסיפה שנתית, וזה יהיה כתוב בתקנון.

    כינוס אסיפה שנתית

    60.  (א) חברה תקיים אסיפה שנתית בכל שנה ולא יאוחר מתום חמישה עשר חודשים לאחר האסיפה השנתית האחרונה.

    (תיקון מס' 3) תשס"ה-2005

              (ב)  סדר היום באסיפה השנתית יכלול דיון בדוחות הכספיים ובדיווח הדירקטוריון; סדר היום יכול שיכלול מינוי דירקטורים, מינוי רואה חשבון מבקר וכן נושא שנקבע בתקנון שיידון באסיפה שנתית, או כל נושא אחר שנקבע על סדר היום כאמור בסעיף 66.

    אי קיום אסיפה שנתית

    61.  (א) חברה פרטית רשאית לקבוע בתקנונה הוראה, לפיה אינה חייבת לקיים אסיפה שנתית כאמור בסעיף 60, אלא ככל שהדבר נחוץ למינוי רואה חשבון מבקר; נקבעה הוראה כאמור, רשאית החברה שלא לקיים אסיפה שנתית אלא אם כן אחד מבעלי המניות או הדירקטורים דרש מהחברה לקיימה.

              (ב)  לא התקיימה אסיפה שנתית, תשלח החברה לבעלי המניות הרשומים במרשם בעלי המניות, פעם בשנה, דוחות כספיים כאמור בסעיף 172 לא יאוחר מן המועד האחרון שבו היה עליה לקיים אסיפה שנתית אלמלא קבעה בתקנונה הוראה כאמור בסעיף קטן (א).

 

  1. אסיפה מיוחדת – כל אסיפה אחרת תקרא "אסיפה מיוחדת". כלומר כלמה שהוא לא אסיפה שנתית הוא אסיפה מיוחדת.

 

ס'62מה קורה אם חברה ציבורית לא מכנסת אסיפה שנתית?

הסעיף קובע כי בעל-מניה או דירקטור יכול לפנות לביהמ"ש בטענה שלא מכנסים אסיפה ולמעשה לכפות את כינוס האסיפה.

כינוס אסיפה שנתית על ידי בית המשפט

62.  (א) לא התקיימה אסיפה שנתית כאמור בסעיף 60, או לאחר שנדרש קיומה כאמור בסעיף 61, רשאי בית המשפט, לבקשת בעל מניה או דירקטור בחברה, להורות על כינוסה.

          (ב)  הורה בית המשפט כאמור תישא החברה בהוצאות סבירות שהוציא המבקש בהליך בבית המשפט, כפי שקבע בית המשפט, והדירקטורים האחראים לאי כינוסה יהיו חייבים להשיבן לחברה.

 

ס'69 – בחברה ציבורית חייבים להודיע בצורה פומבית שמתקיימת אסיפה כללית; איפה, באיזה תאריך. מי שקובע את הכללים הוא שר המשפטים. השר צריך לקבוע תקנות, שאומרות שבחב' ציבוריות צריכים לפרסם בשני עיתונים יומיים את קיום האסיפה. בנוסף יש לפרסם זאת גם בבורסה במערכת ה"מאיה".

הודעה על אסיפה כללית בחברה ציבורית ותוכנה (תיקון מס' 3) תשס"ה-2005

69.  (א) הודעה על אסיפה כללית בחברה ציבורית תפורסם או תימסר כפי שקבע השר.

(תיקון מס' 3) תשס"ה-2005

          (ב)  (בוטל).

          (ג)   ההודעה תכלול את סדר היום, ההחלטות המוצעות וכן הסדרים לענין הצבעה בכתב לפי הוראות סימן ז'.

          (ד)  השר רשאי לקבוע, לאחר התייעצות עם רשות ניירות ערך, הוראות לענין סעיף זה לרבות בדבר אופן הפירוט של הנושאים, אלא אם כן קבועות הוראות לענין זה בדין אחר.

 

 

ס'75אסיפות סוג – אם יש יותר מסוג אחד של מניות בחברה, וההחלטות שמתקבלות יתכנו ויפגעו באיזשהו סוג של בעמ"נ, אזי חייבים לקיים אסיפות סוג. כלומר אסיפת סוג לבעלי-מניות רגילות, אסיפת סוג של מניות בכורה ß ורק בסוף מתכנסים באסיפה הכללית ומאשרים סופית את ההחלטה (כמובן לאחר שאושרה בכל אחד מסוגי אסיפות הסוג). לא תמיד יהיה אסיפות סוג, אלא רק מתי שאולי יתכן ואחד מסוגי בעמ"נ יפגעו.

אסיפת סוג

75.  הוראות סימן זה וכן סימנים ד', ה' ו-ו' יחולו, בשינויים המחויבים, על אסיפות סוג, ככל שעל החברה לקיימן.

 

ס'76-77 – מתייחסים רק לחברה פרטית – ואסורים בחברות ציבוריות!

החלטה ללא התכנסות

76.  בחברה פרטית ניתן לקבל החלטה באסיפה כללית ללא הזמנה וללא התכנסות ובלבד שההחלטה תתקבל פה אחד על ידי כל בעלי המניות הזכאים להצביע באסיפה הכללית.

קיום אסיפה באמצעי תקשורת

77.  חברה פרטית רשאית, אלא אם כן נקבעה הוראה בתקנון השוללת זאת, לקיים אסיפה כללית באמצעות שימוש בכל אמצעי תקשורת, כך שכל בעלי המניות המשתתפים יכולים לשמוע זה את זה בו בזמן.

 

ס'76 – מבצעים אסיפה כללית מבלי שפיזית הגענו אליה. לדוגמא – מעוניינים למנות רו"ח. בעלי המניות יכתבו זאת בכתב שהם ממנים את יוסי כהן – וזה יחשב לאסיפה. אבל, אם אין פה אחד – צריך להתכנס פיזית.

ס'77 – מתיר לקיים אסיפה כללית באמצעי תקשורת. נניח בסקייפ, שיחות ועידה וכו'. בחב' ציבורית אין חיה כזו. הוראה זו מותרת, אלא אם נקבעה הוראה בתקנון ששוללת את זה.

 

ס'78המניין החוקי באסיפה הכללית – "קוורום"

מנין חוקי באסיפה כללית

78.  (א) המנין החוקי לקיום אסיפה כללית הוא נוכחות של לפחות שני בעלי מניות שלהם עשרים וחמישה אחוזים לפחות מזכויות ההצבעה, תוך מחצית השעה מן המועד שנקבע לפתיחת האסיפה.

          (ב)  לא נכח באסיפה כללית בתום מחצית השעה מהמועד שנקבע לתחילת האסיפה מנין חוקי, תידחה האסיפה לשבוע ימים, לאותו יום, לאותה שעה ולאותו מקום, או למועד מאוחר יותר אם צוין בהזמנה לאסיפה או בהודעה על האסיפה.

          (ג)   הוראות סימן זה לא יחולו על חברה שלה בעל מניה אחד.

 

אם אין קוורום ß האסיפה היא לא חוקית.

המניין החוקי לקיום אסיפה כללית הוא לפחות 2 בעמ"נ שיש להם יחד 25% לפחות מזכויות ההצבעה – תוך חצי שעה מהרגע שנקבעה שעת האסיפה. כלומר אם האסיפה נקבעה לשעה 9:00, ניתן לחכות עד השעה 9:30 לשני הבעמ"נ האלו (מקדם בטחון של פקקים וכו') מבלי שהאסיפה תבוטל. אם ב9:05 לא היו נוכחים לפחות 2 בעמ"נ – עדיין לא תבוטל האסיפה, אלא רק לאחר 9:30.

ההתחמקות מהאסיפה הוא עניין רגעי, משום שע"פ ס'78(ב) – גם אם מנסים להתחמק מהחלטה, האסיפה אוטומטית תדחה לעוד שבוע בדיוק באותו יום, שעה ומקום (או למועד אחר אם צוין בהודעה). זה יתקיים גם אם אין קוורום!

כל זה לא רלוונטי אם מדובר בחברה פרטית שיש לה בעל מניות אחד!

בהמשך החוק כתוב שחב' פרטית יכולה לקבוע גם קוורום אחר, וזה צריך להיות כתוב בתקנון שלה. חב' ציבורית לא יכולה לקבוע קוורום אחר – כי היא כפופה לחוק.

 

ס'85הרוב באסיפה

ההחלטות יתקבלו לפי רוב רגיל של הנוכחים (ולא של בעלי המניות). החריג – אלא אם כתוב בחוק (כיום לא קיים חוק כזה) או בתקנון אחרת. ניתן בתקנון החברה להקשיח את הרוב.

רוב באסיפה כללית

85.  החלטות האסיפה הכללית יתקבלו ברוב רגיל, אלא אם כן נקבע רוב אחר בחוק או בתקנון.

 

איך מצביעים באסיפה הכללית?

יש כמה דרכים להצבעה (לא מדובר בהצבעה ישירה, אלא עקיפה):

ס'87 ואילך.

  1. למנות שליח שיצביע במקומי – שליח צריך להצביע בדיוק כמו שאמרתי לו להצביע. ניתן למנות בעל-מניות אחר שיצביע במקומי.
  2. הצבעה באמצעות פרוקסי – פרוקסי היא שליחות מיוחדת, שבו לשליח יש שיקול דעת עצמאי לקבל החלטה באותו הרגע מה להצביע. פה צריך לפעול בזהירות רבה ולסמוך מאוד על השליח. ניתן למנות בעל-מניות אחר שיצביע במקומי בפרוקסי – כלומר לשיקול דעתו.
  3. הצבעה בכתבס'87 – נניח שיש לי מניות של פייסבוק שנסחרות בנאסד"ק. נמסרת לי ההודעה כי מתקיימת אסיפה הכללית בניו-יורק. כאן נוצר הצורך בהצבעה בכתב. כיצד זה מתבצע? שולחים לי במייל כתב הצבעה עם כלל אפשרויות הבחירה. הצבעה בכתב הצבעה מוגבלת לנושאים מסוימים; ישנם נושאים שלא ניתן להצביע עליהם בכתב. החוק כותב מפורשות על מה כן ניתן להצביע בכתב; מינוי ופיטור דירקטורים, אישור פעולות שהאסיפה צריכה לאשר (נניח עסקאות שלבע"ש יש עניין בהם), אישור מיזוג, מינוי מנכ"ל ויו"ר דירקטוריון בחברה ציבורית וכל נושא אחר יהיה צריך להיות כתוב בתקנות.

     

    הצבעה באסיפה כללית באמצעות כתב הצבעה

    87.  (א) בחברה ציבורית רשאים בעלי מניות להצביע באסיפה כללית ובאסיפת סוג באמצעות כתב הצבעה, שבו יציין בעל מניה את אופן הצבעתו, בהחלטות בנושאים אלה:

    (1)   מינויים ופיטורים של דירקטורים;

    (2)   אישור פעולות או עסקאות הטעונות אישור האסיפה הכללית לפי הוראות סעיפים 255 ו-268 עד 275;

    (3)   אישור מיזוג לפי סעיף 320;

    (תיקון מס' 16) תשע"א-2011

    (3א) הסמכת יושב ראש הדירקטוריון או קרובו למלא את תפקיד המנהל הכללי או להפעיל את סמכויותיו והסמכת המנהל הכללי או קרובו למלא את תפקיד יושב ראש הדירקטוריון או להפעיל את סמכויותיו, לפי סעיף 121(ג);

    (4)   כל נושא אחר שנקבע לגביו בתקנון או לפיו, כי החלטות האסיפה הכללית יתקבלו גם בדרך של כתב הצבעה;

    (5)   נושאים נוספים שהשר קבע לפי סעיף 89.

              (ב)  כתב הצבעה יישלח על ידי החברה לכל בעלי מניותיה; בעל מניה רשאי לציין את אופן הצבעתו בכתב ההצבעה ולשולחו לחברה.

              (ג)   כתב הצבעה שבו ציין בעל מניה את אופן הצבעתו, אשר הגיע לחברה עד למועד האחרון שנקבע לכך, ייחשב כנוכחות באסיפה לענין קיום המנין החוקי כאמור בסעיף 78.

              (ד)  כתב הצבעה שהתקבל בחברה כאמור בסעיף קטן (ג) לגבי ענין מסוים אשר לא התקיימה לגביו הצבעה באסיפה הכללית, ייחשב כנמנע בהצבעה באותה אסיפה לענין החלטה על קיום אסיפה נדחית לפי הוראת סעיף 74, והוא יימנה באסיפה הנדחית שתתקיים לפי הוראות סעיפים 74 או 79.

     

 

ס'82חופש גיוון מניות – הסעיף קובע שבתקנון החברה אפשר להגדיר זכויות הצבעה שונות בין מניה למניה. כלומר החוק אומר שמותר שיהיו כמה סוגים של מניות בחברה, רק צריך לכתוב זאת בתקנון. בחוק ניירות-ערך בס'46(ב) נכתב שעל-אף ס'82, אם מדובר בחברה שמונפקת בבורסה – אי אפשר שיהיו כמה סוגים. הרעיון הוא לשמור על שוויון בחברה ציבורית – שלא יהיה משהו שמקבל דיבידנד לפני האחר. בעבר ס'46 לא היה קיים, ונוצר בלבול אצל המשקיעים, כי הם לא ידעו שיש כמה סוגי מניות בחברה ולא הבינו מדוע לא קיבלו דיבידנד בעת חלוקה. כלומר כיום ס'82 רלוונטי לחב' פרטית בלבד.

חופש הגיוון

82.  (א) חברה רשאית לקבוע בתקנונה זכויות הצבעה שונות לסוגים שונים של מניות.

          (ב)  אין בהוראת סעיף קטן (א) כדי לגרוע מהוראת חיקוק אחרת.

          (ג)   לא קבעה החברה בתקנונה זכויות הצבעה שונות, יהיה לכל מניה קול אחד.

 

הדירקטוריון והממשל התאגידי בחברה

הדירקטוריון קשור לנושא גדול שנקרא "ממשל תאגידי".

ממשל תאגידי= המונח הזה עלה בפעם הראשונה בשנת 2000 עם נפילתה של אנרון. הממשל האמריקני הבין כי כעת ישנם מיליונים של מפוטרים עקב תרמית הענק הזו, ואז תבעו את המונח "ממשל תאגידים" – כי לכל חברה צריכה להיות ממשל תאגידי תקין – חברה צריכה להתנהג באחריות כמו שממשלה מתנהגת באחריות. הרעיון הוא שחברה תפעל בצורה טובה והוגנת כלפי כל בעלי המניות. בשנת 2002 בעקבות ועדות החקירה למיניהן, חוקק הממשל האמריקאי חוק SOX, שחולל שינויים מהותיים בתחום דיני החברות ובעיקר בתחום טיפול רו"ח בחברות ציבוריות. בחוק ישנן הוראות שונות- איך פועלים בחב' ציבוריות, והוראות ספציפיות לרו"ח – מה מותר להם לעשות ומה אסור להם לעשות? החוק קובע מנגנוני בקרה על מערכות המחשב של החברה. בנוסף הכניסו כללי חשבונאות נוקשים יותר לגבי הכרה בהכנסה, הרחיבו את אחריות המנהלים (מנכ"ל ודירקטוריון).

איך זה מתקשר לישראל?

בשנת 2006 מינה ראש רשות לניי"ע, טרי, את פרופסור גושן לעמוד בראש הועדה לבחינת הSOX הישראלי. לימים גושן הפך לראש הרשות לניי"ע. גושן גיבש את הSOX הישראלי, והוציא דוח עבה ומסודר על מה לדעתו צריך להשתנות בכללים בישראל. הוא התייחס בדוח שלו להרכבי הדירקטוריונים, תפקידי ועדת הביקורת בחברה והרחיב מאוד את סמכויותיה, אישור עסקאות עם בע"ש, מנגנוני בקרה חדשים שלא היו עד עכשיו. בנוסף הוסיף פרק גדול עם דרישות לגופים המוסדיים – יותר אחריות ומעורבות וכו'. בנוסף הוא ממליץ להקים ביהמ"ש כלכלי שידון בסוגיות כלכליות (עד אז הכל הגיע למחוזי, ושופט מחוזי לא מבין בהכרח בכלכלה). כל זה היווה דוח המלצה בלבד.

בעקבות ההמלצה הזו של ועדת גושן, תוקן חוק החברות – המחוקק הבין כי המלצות אלו צריכות להתקבל. מדובר בתיקונים מס' 16 עד 20 לחוק החברות. כל אלו מתייחסים להגברת אחריות הדיר', הקמת מנגנוני בקרה חדשים וכו'. כמובן שלא 100% מההמלצות התקבלו.

מקרים של בעיות ממשל תאגידי בחברות ישראליות שגרמו לכך שועדת גושן תוקם:

  1. דוח מזרחי-טפחות – זה אמנם לא היה הליך משפטי, אך הוקמה ועדה שתבדוק זאת. מה קרה שם? היה מאבקי כוחות בין בע"ש בבנק מזרחי. מנכ"ל מזרחי דאז אלי יונס קרא בפומבי מעל לתקשורת שהוא חושב שביידה שוחט צריך להתפטר. ביידה שוחט היה דאז דירקטור בבנק מזרחי וגם דירקטור בקבוצת קרסו (יבואנית של רנו) ויונס אמר שיש ניגוד עניינים בין פעילות קבוצת הבנק לבין פעילות קבוצת קרסו. מה בעצם קרה כאן? מנכ"ל של בנק בישראל קורא מעל דפי העיתון לדירקטור שאמור לפקח עליו להתפטר. הרשות לניי"ע הריחה שמשהו אינו תקין. כיצד זה הגיוני שמנכ"ל בגוף מפוקח, מורה למפקח שמעליו להתפטר? זה גרם לזה שהרשות לניי"ע חקרה לעומק יותר את הפעולות בבנק מזרחי. תוך כדי חקירה עולה כי יש ברדק בבנק, עסקאות שהיו צריכות להיות מאושרות באסיפה ולא אושרו ועוד הרבה דברים שנעשו בצורה לא תקינה. יצא דוח חמור על פעילותו של הבנק כולל הנחיות לבנק – מה לתקן. הדוגמא הביאה לשינויים משמעותיים בתוך תיקון 20 לחוק.
  2. פרשת בנק צפון אמריקה – מדובר בבנק קטן שהיה בישראל. היה שם כשל בתפקיד הדיר'; מינו בחור בשם גולדין להיות יו"ר דיר'. גולדין היה איש עסקים שהיה בראש המגבית בארה"ב – גובה תרומות בארה"ב ליהודים בארץ. הוא לא הבין דבר בבנקאות, והתגלה שמלא מנהלים בתוך הבנק גנבו כספים. בסופו של דבר הבנק קרס והדיר' היו צריכים לשלם מכיסם הפרטי.
  3. פרשת פלד גבעוני – פלד היה מפכ"ל בעבר והפך להיות בעמ"נ בחב' גדולה שקשורה לאלקטרוכימיה. בשורה התחתונה התגלו כספים שיצאו שם שלא כדין – הועברו כספים לחב' בת ואז הכספים נמשכו ע"י אחרים. הדיר' לא היו כשירים ולא הבינו באלקטרוכימיה. עלו על זה כשרו"ח החב' ביקשו לצורך ביקורת מסמכים, ראו העברת כספים לא ברורה – ביקשו הסברים על זה, ואז כשלא קיבלו תשובות – הציפו את זה מעלה ועלו על התרמית. כל הדיר' נתבעו.


שבע + = 10

תואר ראשון
תואר שני
מרצים