שם הכותב: תאריך: 12 מרץ 2014

שיעור 4 – 12.03.2014

המשך יזמות

יזמות היא סיטואציה שהחב' טרם הוקמה, ואנו מעוניינים לעשות פעולות בשמה.

מהן המשמעויות המשפטיות של פעולות אלה?

ס'12

 

אישור פעולה

12.  (א) חברה רשאית לאשר פעולה של יזם שנעשתה בשמה או במקומה לפני התאגדותה.

(ב)  אישור בדיעבד כמוהו כהרשאה מלכתחילה, ובלבד שלא תיפגע זכות שרכש אדם אחר (בסימן זה – צד שלישי) בתום-לב ובתמורה, לפני האישור.

 

 

ס'12(א) – הכלל אומר שכן מכירים בחברות שנקראת יזמות, ובדיעבד החב' יכולה לאשר את הפעולה שננקטה.

נניח שהחב' טרם הוקמה, והיזם חתם בשמה של החב' העתידית בחוזה שכירות ל5 שנים. לאחר חתימת החוזה, חלפה חצי שנה והחב' הוקמה. לאחר הקמתה, החוזה הובא לאישור החב'. סיטואציה זו היא תקינה לחלוטין, קרי ניתן לבצע פעולות לפני שנתאגדה החב', ולאשר פעולות אלו לאחר הקמת החב' בשם החב'.

ישנו חריג – ס'12(ב) – חב' יכולה בדיעבד לתת אישור, ובלבד שאף צד ג' לא יפגע. כלומר התקיימה עסקה בין א' לב' ובין א' לג'. ג' לא ידע על העסקה הראשונה, והוא שילם על העסקה. אם הוא עומד בקריטריונים של תום לב (לא ידע על העסקה הראשונה) ותמורה – הוא לא יפגע. ג' הוא שני בזמן.

מתי הסעיפים הללו חלים? נבדוק ע"פ הפסיקה:

פס"ד מנהל מס שבח נגד לנדשפט

לנדשפט (הרוכש) עשה עסקה לרכישת קרקע מאיזשהו אדם. בחוזה היה סעיף שאומר שלנדשפט חייב עד תאריך מסוים להודיע האם הוא עצמו רוכש את הקרקע, או שמא חב' שבבעלותו (שיקים אותה אוטוטו). החוזה הגיע לרשויות מס שבח (כמו כל חוזי המקרקעין), והרשויות טענו כי יש כאן 2 עסקאות מקרקעין. הן טענו לכך, משום שבאופן זה הן מקבלות מכל עסקה הכנסת מס; עסקה מס' 1 היא רכישת הקרקע של לנדשפט והעסקה מס' 2 שלנדשפט מעביר את הקרקע לחב' בבעלותו. לנדשפט טוען שהוא היה יזם בחב' הראשונה, כלומר רכש בשם החב' את הקרקע, ואז החב' אישרה בדיעבד את עסקה זו. ביהמ"ש לא קיבל את טענת לנדשפט וטען כי הוא אינו יזם, בשל העובדה שבחוזה הייתה אופציה ללנדשפט לקנות בעצמו את הקרקע. יזם במצב ה"פיור" שלו לא מעוניין לרכוש לעצמו.

 

ס'13 מול ס'14

ס'13 דן בכך שצד ג' מודע ליזמות.

צד א'=יזם

צד ב'=חב' שתוקם

צד ג'=ה שעושים מולו את העסקה

צד ג' מודע לכך שישנה עסקת יזמות.

ס'14 דן במצב שלא יודעים על היזמות.

 

ס'13צד ג' יודע שיש יזמות:

מעמדו של צד שלישי ליזמות

13.  (א) ידע צד שלישי בעת פעולה כאמור בסעיף 12 על קיומה של היזמות, הברירה בידיו לראות את היזם כבעל דברו או לחזור בו מן הפעולה ולתבוע מהיזם
את נזקו, אם נתקיים אחד מאלה:

(1)   החברה לא אישרה את הפעולה בתוך שנה מיום עשייתה;

(2)   עולה מן הנסיבות שהחברה אינה עתידה להתאגד, ובלבד שהצד השלישי הודיע על כך ליזם שלושים ימים מראש;

(3)   החברה לא אישרה את הפעולה בתוך שלושים ימים מיום שדרש זאת ממנה הצד השלישי.

          (ב)  אישרה החברה את הפעולה – אין היזם חייב או זכאי עוד בשלה.

          (ג)   היזם והצד השלישי רשאים להתנות על הוראות סעיף זה.

 

הסעיף קובע מתי יכול צד ג' לתבוע את היזם באופן אישי. ניתן לתבוע אם מתקיים אחד מהתנאים המצוינים לעיל. מספיק שמתקיים אחד, ואז יכול צד ג' לתבוע את היזם באופן אישי:

  1. החב' לא אישרה את הפעולה תוך שנה מיום עשייתה (יום סגירת העסקה).
  2. עולה מן הנסיבות שהחב' אינה עתידה להתאגד, וצד ג' מודיע זאת ליזם 30 ימים מראש.
  3. החב' לא אישרה את הפעולה תוך 30 ימים מהיום שדרש זאת ממנה הצד השלישי.

ס'13(ב) קובע שאם החב' כן אישרה את הפעולה אזי היזם פטור מתביעה, ואז החב' נכנסת לנעלי היזם וכל טענה הינה אפשרית.

ס'13(ג) קובע שהצדדים יכולים להחליט על הסדר חוזי אחר מס'13. כלומר ס'13 הוא דיספוזיטיבי. לדוגמא ג' מתחייב שלא לתבוע את א' אם לא יהיה אישור. ההסדר החדש חייב להיות בצורה ברורה, ללא מקום לפרשנות.

 

ס'14צד ג' לא יודע שיש יזמות:

אי ידיעה על היזמות

14.  לא ידע הצד השלישי בעת הפעולה על קיומה של היזמות, יחולו הוראות אלה:

          (1)  פעולת היזם תחייב או תזכה את היזם לפי הענין;

(2)  משנתאגדה החברה רשאית היא לאשר את הפעולה, ובלבד שהאישור אינו נוגד את הפעולה לפי מהותה, תנאיה או נסיבות הענין; אישרה החברה את הפעולה – תחייב פעולת היזם את החברה וגם את היזם, יחד ולחוד, ותזכה רק את החברה.

 

במצב שבו ג' לא ידע על קיום היזמות יחולו הבאים (סעיף קוגנטי):

  1. ג' יתבע את א'.
  2. אם החב' כן התאגדה, החב' רשאית לאשר הפעולה ובלבד שהאישור לא פוגע במהות העסקה. היזם עדיין לא מחוץ לתמונה במצב זה, הוא עדיין חשוף לתביעה. כלומר אם יקרה משהו בעסקה, ג' יחליט את מי לתבוע: את א', את ב' או שניהם.

לא כדאי ליזם להסתיר את היזמות!

 

הקמתה של החברה והתאגדותה – איך בעצם מקימים חברה?

כדי להקים חברה יש להגיע פיזית לרשם החברות בירושלים ולהגיש טפסים. החב' שמוקמת תהא קודם כל חב' פרטית (רק בעתיד תוכל לצאת להנפקה ולהפוך לציבורית באם תרצה).

בקשה לרישום

8.    המבקש לרשום חברה יגיש לרשם בקשה לפי טופס שקבע השר ולה יצורפו:

          (1)  עותק של התקנון;

(2)  הצהרה של הדירקטורים הראשונים על נכונותם לכהן כדירקטורים, כפי שקבע השר.

אגרות

9.    (א) המבקש לרשום חברה ישלם בעת הגשת הבקשה אגרה (להלן – אגרת רישום).

          (ב)  חברה תשלם בכל שנה אגרה שנתית.

(תיקון מס' 3) תשס"ה-2005

          (ג)   בסעיף זה, "חברה" – לרבות חברת חוץ.

 

על מנת להירשם יש להגיש ולבצע את הבאים:

  1. יש לצרף עותק של תקנון החברה (ס'8).
  2. יש לצרף טופס "הצהרת דירקטורים ראשונים על נכונותם לכהן כדירקטורים". צריכים 2 דירקטורים שיצהירו שהם מוכנים לכהן ככאלו (ס'8).
  3. יש לצרף תשלום אגרה – כ2400 ₪ על אגרת רישום חברה (ס'9).
  4. בכל שנה יש לשלם אגרה שנתית (ס'9).

 

אם הכל הולך כשורה, הרשם יוציא "תעודת התאגדות" עם שם החברה, ומרגע זה הוקמה החב' ויש ישות משפטית. גם אם אין לה פעילות עסקית – עדיין קמה חברה בישראל (ס'10).

תעודת התאגדות

10.  (א) הרשם ירשום חברה אם מצא כי קוימו כל הדרישות לפי חוק זה בקשר לרישום ולכל ענין שהוא תנאי לכך.

          (ב)  הרשם ייתן לכל חברה מספר רישום, כאמור בסעיף 38(ג), ויציין אותו בתעודת ההתאגדות.

          (ג)   משנרשמה חברה, ימסור לה הרשם תעודת התאגדות.

          (ד)  תעודת התאגדות שנמסרה לחברה תשמש ראיה חלוטה לכך כי נתמלאו כל הדרישות לפי חוק זה לענין הרישום ולכל ענין שהוא תנאי לכך.

          (ה)  אין בהוראת סעיף קטן (ד) כדי לרפא פגם בתקנון, או למנוע את הצורך בתיקונו.

 

שם החברה

כדי להוציא תעודת התאגדות רשם החב' צריך לדעת את שמה של החב'. השם של החב' מופיע בתקנון, והשם המצוין בתקנון הוא השם שהרשם צריך לאשר. לפי התקנון הרשם יוציא את תעודת ההתאגדות.

לא כל שם יאושר:

אסור לרשום שם שמטעהס'27 – למשל אם רוצים לפתוח חב' בשם "אדידוס" – לא יתקבל! זה מריח כמו "אדידס". באם ישנו שם מותג (ולא שם חב'!) בשם "עלית" נניח; עדיין במצב כזה לא יתקבל שם חב' ברשם החב' בשם "עלית", על מנת למנוע הטעיה (למרות שאין שם חב' כזו).

שם מטעה

27.  (א) לא תירשם חברה בשם שהוא –

(1)   שמו של תאגיד הרשום כדין בישראל או הדומה לו עד כדי להטעות;

(2)   סימן מסחר רשום לגבי טובין או שירותים שעוסקים בהם למטרות הדומות למטרות החברה המבקשת להירשם, או שם הדומה לו עד כדי להטעות, אלא אם כן הוכח לרשם כי בעל סימן המסחר הסכים לכך בכתב; לענין זה, "סימן מסחר רשום" – כמשמעותו בפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972.

(ב)  בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), לא תירשם חברה בשם שהרשם סבור כי יש בו משום תרמית או הטעיה.

 

איך בודקים את נושא הטעיית השם?

ישנה הרבה פסיקה בנושא זה. ביטול של החלטה של רשם החברות לעניין השם היא רק בידי ביהמ"ש.

ביהמ"ש קובע 3 מבחנים מצטברים, שאם מתקיימים – מדובר בשם מטעה. אם הרשם אישר את השם – נמחק את השם, ואם טרם אישר את השם – ידונו בשאלה האם זה שם מטעה – המבחן המשולש:

  1. מבחן המראה והצליל של השם – האם הצליל/המלל מזכיר משהו אחר? נייק מול הייק וכו'. לגבי המראה – האם הלוגו נראה אותו הדבר?
  2. סוג הסחורה וחוג הלקוחות – יבדקו האם החברה הולכת לעסוק בתחום שדומה לתחום של אותו אדם שממנו מעתיקים את השם. ככל שסוג הלקוחות והסחורה דומה ß יטו לומר שזה יותר הטעייה. אם יש חנות חיות בשם "אדידוס" – יתכן כי השם כן יאושר, כי היא לא מוכרת נעליים כמו אדידס (חוג לקוחות וסחורה אחרת).
  3. שאר נסיבות העניין – כלומר כל מקרה לגופו יבחן באופן ספציפי על בסיס עובדות המקרה הספציפי.

 

פס"ד בנק איגוד נגד בנק אגודת ישראל

בנק איגוד הוקדם בשנות ה50. לאחר 15 שנה אחרים מבקשים להקים חב' בשם "בנק אגודת ישראל", ובנק איגוד מתנגד – טוען לשם מטעה.

נבחן ע"פ מבחנים:

  1. מבחן המראה והצליל – דומים.
  2. מבחן סוג הסחורה והלקוחות – בנק אגודת ישראל הוקם לצורך הציבור החרדי בלבד. ביהמ"ש שואל – היכן נמצאת כאן ההטעיה? הרי שהציבור החרדי הולך לבנק אגודת ישראל ספציפית, הפלח הזה לא נכנס לבנקים מסחריים, אלא רק לבנק ספציפי שיושב בתוך שכונות חרדיות.

ביהמ"ש קבע כי המבחן השני לא מתקיים, ועל כן לא נמחק השם.

פס"ד פרו-פרו ביסקוויט נגד פרומין

היו מעוניינים להתאגד בתור חב' בשם פרו-פרו ביסקוויט, לאחר שכבר הייתה קיימת חב' בשם פרומין. הצליל דומה וסוג הלקוחות זהה (שתי יצרניות של ביסקוויטים). ביהמ"ש לא מאשר לחב' פרו-פרו ביסקוויט להירשם בשם זה.

 

אם בשם החב' ישנה תרמית והטעיה – לא יתנו לה להירשם!

לדוגמא: אם יהיה כתוב על שם חב': "חב' פרו-פרו עירוני" (או: ממשלתי/ממלכתי) – לא יאושר מכיוון שהם לא עירוניים. אסור ששם ירמז על חסות מנשיא המדינה וכו'. אסור שיהיה קשר ממלכתי לשם; לא להזכיר את השמות הללו.

 

תקנון החברה

ס'15 ואילך.

בעבר, עד 1999, כשחב' הוקמה היה צריך להגיש 2 סוגי טפסים (מסמכי יסוד): תזכיר ותקנון.

כיום אין צורך יותר בהגשת התזכיר. לא נדון בזה, כי כמעט לא קיימות חב' כאלו כבר (הרוב תיקנו את התזכיר). חב' ציבוריות חויבו לתקן את התזכיר, ולכן כיום אין חב' ציבוריות עם תזכיר.

ס'15 קובע שאין דבר כזה שלחב' אין תקנון – הוא הרי מוגש בטרם הקמתה. התקנון אף ניתן לשינוי- נדון בהמשך.

תקנון החברה

15.  לכל חברה יהיה תקנון כמפורט בסימן זה.

תוקף התקנון

16.  תקנונה של חברה, כפי שנרשם עם התאגדותה, תקף מעת התאגדותה.

תקנון כחוזה

17.  (א) דין התקנון כדין חוזה בין החברה ובין בעלי מניותיה ובינם לבין עצמם.

          (ב)  שינוי התקנון ייעשה בדרכים הקבועות בחוק זה.

ס'17 קובע שתקנון הוא חוזה בין בעמ"נ לבין עצמם, ובין בעמ"נ לבין החברה.

פרטים שחובה לכלול בתקנון

18.  תקנון החברה יכלול את הפרטים האלה:

          (1)  שם החברה;

          (2)  מטרות החברה;

          (3)  פרטים בדבר הון המניות הרשום כאמור בסעיפים 33 ו-34;

          (4)  פרטים בדבר הגבלת האחריות, כאמור בסעיף 35.

חייבים להיכתב בתקנון הפריטים הבאים:

  1. שם החברה
  2. מטרות החברה – במה הולכת לעסוק. מטרה שמוגדרת "כל עיסוק חוקי" – מותרת. אפשרי שהמטרה תהא כללית ולא ספציפית.
  3. פרטים בגין ההון הרשום. הון רשום זה לא הון מונפק, וזה לא אומר דבר על ההון הנפרע. הון רשום הוא ה"בנק" שממנו אני מנפיקה מניות. ההון הרשום יכול להשתנות מעת לעת. במסגרת טופס הקמת החב' ישנה דרישה מהרשם שיוצג לו ההון המונפק. כל שינוי בהון המונפק יוגש בטופס לרשם החברות.
  4. פרטים בדבר הגבלת אחריות – האם היא בע"מ או לאו?

     

פרטים שניתן לכלול בתקנון

19.  חברה רשאית לכלול בתקנון נושאים הנוגעים לחברה או לבעלי מניותיה, ובכלל זה:

(1)  הזכויות והחובות של בעלי המניות ושל החברה;

(תיקון מס' 3) תשס"ה-2005

(2)  הוראות לענין דרכי ניהול החברה ומספר הדירקטורים;

(תיקון מס' 16) תשע"א-2011 (תיקון מס' 17) תשע"א-2011

(2א) הוראות ממשל תאגידי מההוראות המומלצות המפורטות בתוספת הראשונה, כולן או חלקן; השר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת הראשונה, ובלבד ששינוי הנוגע לחברות ציבוריות או לחברות איגרות חוב, ייקבע בהתייעצות עם יושב ראש רשות ניירות ערך;

(3)  כל נושא אחר שבעלי המניות ראו לנכון להסדירו בתקנון.


ס'19 מפרט את הפריטים שרשאים שיכללו בתקנון, והם אינם חובה. בעזרת הסעיף נסדיר את היחסים בין בעמ"נ; דוגמאות –

  • יש סעיף שנקרא "זכות סירוב ראשון", דהיינו אם משהו מבעמ"נ רוצה למכור את חלקו, הוא חייב להציע זאת קודם לבעמ"נ הקיימים.
  • מינוי דירקטורים – אם אני השקעתי סכום כסף גבוה יותר בחב', ועדיין יש לי זכויות שוות עם שאר בעמ"נ- יתכן שיקבע בתקנון שאני אוכל למנות דירקטורים.
  • ניתן לקבוע כל סידור שהוא חוקי בתוך התקנון.

כל בעמ"נ כפוף לתקנון החברה, גם אם הוא לא מסכים עם התוכן שלהן. אין בעיה להשיג תקנון חברה.

 

שינוי תקנון

20.  (א) חברה רשאית לשנות את תקנונה בהחלטה שהתקבלה ברוב רגיל באסיפה הכללית של החברה, אלא אם כן נקבע בתקנון כי דרוש רוב אחר או אם נתקבלה החלטה כאמור בסעיף 22.

          (ב)  נקבעה בחוק זה הוראה שניתן להתנות עליה, או נקבעה הוראה בתקנון לפיה דרוש רוב מסוים לשינוי הוראות התקנון, כולן או מקצתן, לא תהא החברה רשאית לשנות את ההוראה האמורה אלא בהחלטה שתתקבל באסיפה הכללית באותו רוב מסוים או ברוב המוצע, לפי הגבוה מבין השניים.

          (ג)   היו מניות החברה מחולקות לסוגים, לא ייעשה שינוי בתקנון שיפגע בזכויותיו של סוג מניות ללא אישור אסיפת אותו סוג, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנון; לענין קבלת החלטות באסיפת סוג יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), בשינויים המחויבים.

          (ד)  על אף הוראות סעיף זה, שינוי בתקנון המחייב בעל מניה לרכוש מניות נוספות או להגדיל את היקף אחריותו, לא יחייב את בעל המניה ללא הסכמתו.

הסמכות לשינוי תקנון נתונה בידי האסיפה הכללית.

באיזה רוב ניתן לשנות? ס'20(א) קובע שרוב רגיל (מעל 50% מהנוכחים באסיפה ולא מעל 50% מסך בעמ"נ), אלא אם נקבע בתקנון רוב אחר.

ס'20(ג) – מצב שבו עושים שינוי תקנון, אך יש בחב' יותר מסוג אחד של בעמ"נ. כלומר לא כל המניות הן רגילות, יש גם מניות-בכורה, מניות-הנהלה וכו'. במצב זה לא עושים שינוי בתקנון שפוגע בסוג מסוים של בעמ"נ, ללא אישור אסיפת הסוג. יש גם אסיפת בעמ"נ מסוג מסוים. נניח שבחב' יש הון מ"ר והון מב"כ משתתפות. כעת החב' רוצה לצאת להנפקה בבורסה (מי מאשר זאת? אסיפה כלית של בעמ"נ). הבורסה בישראל לא מאפשרת להנפיק חב' שיש בה יותר מסוג מניות אחד. אם כיום נתקל בחב' שיש לה כמה סוגי מניות – זה משום שהיא הונפקה בעבר, לפני שהיה תיקון חוק. אזי כעת יש לתקן את תקנון החב' ולוותר על הזכויות של בעלי המניות של מב"כ. אם לא יגיעו להסכמה – תטורפד ההנפקה. אם מגיעים להסכמה וכן מוחקים מב"כ – ניתן יהיה לצאת להנפקה.

ס'20(ד) – שינוי של תקנון שמחייב בעל-מניה קיים לרכוש מניות נוספות, או שאחוז אחריותו גדל. לכאורה אם יש רוב באסיפה הכללית – אני מחויבת לעשות כן. אך הסעיף קובע שאם התקנון חייב את המצב הזה, יש לשאול את בעל-המניה באופן אישי ולבקש הסכמתו. אם אין הסכמה – התקנון החדש לא יחול עליו, אלא רק הישן. אי אפשר לתבוע את בעמ"נ שהוא לא קנה עוד מניות.

תוקף השינוי ודיווח

21.  (א) שינוי התקנון, למעט שינויים כאמור בסעיף 40, תקף מיום קבלת ההחלטה על כך בחברה או במועד מאוחר יותר שקבעה החברה בהחלטתה.

          (ב)  חברה שקיבלה החלטה על שינוי תקנונה, תמסור לרשם את נוסח ההחלטה בתוך ארבעה עשר ימים ממועד ההחלטה.

הגבלת אפשרות שינוי התקנון (תיקון מס' 3) תשס"ה-2005

22.  (א) חברה רשאית להגביל בתקנון או בחוזה אחר את סמכותה לשנות את התקנון או הוראה מהוראותיו, אם נתקבלה על כך החלטה באסיפה כללית, ברוב הדרוש לשינוי הוראות התקנון.

          (ב)  דין החלטה שנתקבלה כאמור בסעיף קטן (א), כדין החלטה לשינוי התקנון ויחולו עליה הוראות סימן זה.

חתימה על התקנון

23.  (א) התקנון ייחתם בידי בעלי המניות הראשונים ויצוינו בו המניות המוקצות להם וכן שמו, מענו ומספר הזהות של כל בעל מניה.

          (ב)  עורך דין יאמת בחתימתו על גבי התקנון את זהות החותמים על התקנון.

מכיוון שתקנון הוא חוזה – חל עליו כל החקיקה בדיני חוזים. אם הייתה הפרה ß תובעים בגין הפרה. יתר על כן, התקנון הוא חוזה אחיד (סטנדרטי) וחלים עליו חוק החוזים האחידים, כלומר אחת הטענות שניתן לטעון הוא תנאי מקפח.

 

תכלית החברה – ס'11

תכלית החברה

11.  (א) תכלית חברה היא לפעול על פי שיקולים עסקיים להשאת רווחיה, וניתן להביא בחשבון במסגרת שיקולים אלה, בין השאר, את עניניהם של נושיה, עובדיה ואת ענינו של הציבור; כמו כן רשאית חברה לתרום סכום סביר למטרה ראויה, אף אם התרומה אינה במסגרת שיקולים עסקיים כאמור, אם נקבעה לכך הוראה בתקנון.

(תיקון מס' 6) תשס"ז-2007

(ב)  הוראת סעיף קטן (א) לא תחול על חברה לתועלת הציבור.

 

נושא שקשור למטרות החב'. הרי בתקנון יש לפרט את מטרות (תכלית) החב'. מהי המטרה העיקרית של חברה? להשיא את רווחיה לבעלי-מניותיה. כשחב' משיאה את רווחיה, היא צריכה לקחת בשיקול גם את הנושים שלה, גם את העובדים שלה (גם סוג של נושה) ובכלל את הציבור בכללותו (גם אם אני חב' פרטית). למשל אם אני אפגע באיכותה של הסביבה כחב' פרטית – אני פוגעת בציבור.

ס'11 מאפשר במסגרת תכליתה של החב' לתרום כסף. היא יכולה לתרום "סכום סביר" (בעייתיות במינוח זה) אם נקבעה לכך הוראה בתקנון. כלומר היא יכולה לתרום רק אם בעמ"נ התירו זאת בתקנון באופן אקטיבי. אם הסכום הוא לא סביר – ביהמ"ש יתערב רק אם בעל-מניה יתבע, וזה מריח כי ניצלו את החב' עבור משהו. אין דוגמא לפס"ד כזה, זה לא קורה בפועל. בד"כ בתקנון חב' יהיה כתוב הסכום שייתרם בכל שנה (אם התרומה מותרת כמובן).

 

מוסדות החברה

הכוונה היא לאורגנים של החברה: אסיפה כללית, דירקטורים והמנכ"ל.

נדון בסמכויות שיש למוסדות האלה. אורגן זוהי מילה נרדפת למוסד.

סמכויות האסיפה הכללית הן לא סמכויות של בעל-מניה בפני עצמו, אלא כאסיפה. גם דירקטוריון הוא גוף בפני עצמו, ולא דירקטור כאדם יחיד.

ס'49 קובע שכל דבר שלא ברור מי צריך לקבל החלטה בגינו, אזי ברירת המחדל היא שהדירקטוריון יקבל את ההחלטה.

סמכות שיורית

49.  סמכות של החברה שלא הוקנתה בחוק או בתקנון לאורגן אחר, רשאי הדירקטוריון להפעילה.

 

החל מס'57 – סעיפים הדנים באסיפה הכללית:

הסמכויות המוקנות לאסיפה הכללית

57.  החלטות החברה בענינים האלה יתקבלו באסיפה הכללית:

          (1)  שינויים בתקנון כאמור בסעיף 20;

          (2)  הפעלת סמכויות הדירקטוריון בהתאם להוראות סעיף 52(א);

(3)  מינוי רואה החשבון המבקר של החברה, תנאי העסקתו והפסקת העסקתו בהתאם להוראות סעיפים 154 עד 167;

          (4)  מינוי דירקטורים חיצוניים בהתאם להוראות סעיף 239;

(5)  אישור פעולות ועסקאות הטעונות אישור האסיפה הכללית לפי הוראות סעיפים 255 ו-268 עד 275;

(6)  הגדלת הון המניות הרשום והפחתתו בהתאם להוראות סעיפים 286 ו-287;

          (7)  מיזוג כאמור בסעיף 320(א).

 

הסמכויות המוקנות לאסיפה הכללית מצוינות בסעיף זה:

  1. שינויים בתקנון
  2. הפעלת סמכויות דירקטוריון אם ס'52(א) חל. הסעיף אומר שמהדירקטוריון נבצר למלא סמכויותיו. דוגמא: הדירקטוריון עולה על מטוס, המטוס מתרסק וכעת לא ניתן לקבל את האישור שלהם.

    אורגן שנבצר ממנו למלא תפקידו

    52.  (א) נבצר מן הדירקטוריון להפעיל את סמכויותיו והפעלת סמכות מסמכויותיו חיונית לניהולה התקין של החברה, רשאית האסיפה הכללית להפעילה במקומו, אף אם לא נקבעה לכך הוראה בתקנון, כל עוד נבצר ממנו הדבר, ובלבד שהאסיפה הכללית קבעה, כי אכן נבצר מן הדירקטוריון לעשות כן וכי הפעלת הסמכות חיונית כאמור; האמור בסעיף 50(ב) יחול על הפעלת סמכויות הדירקטוריון בידי האסיפה הכללית.

    (ב)  נבצר מן המנהל הכללי להפעיל את סמכויותיו, רשאי הדירקטוריון להפעילן במקומו, אף אם לא נקבעה לכך הוראה בתקנון.

     

  3. האסיפה הכללית תאשר בכל שנה מחדש את רו"ח מבקר.
  4. מינוי דח"צים – ישנה הבחנה בין דירקטור רגיל לבין דירקטור חיצוני.
  5. ישנן עסקאות שלא המנכ"ל ולא הדירקטוריון יכולים לאשר – אלא רק האסיפה הכללית. נניח עסקאות קשורות.
  6. הגדלת הון מניות רשום והפחתתו. כל שינוי בהון רשום, לרבות יציאה להנפקה שגוררת שינוי בהון הרשום – באישור האסיפה בלבד.
  7. מיזוג

 

ס'58

איסור התניה

58.  (א) חברה אינה רשאית להתנות על הוראות סעיף 57.

          (ב)  חברה רשאית להוסיף בתקנון נושאים שהחלטות בהם יתקבלו באסיפה הכללית; ואולם, העברת סמכויות בתקנון לאסיפה הכללית, בנושאים שבהם הוקנתה הסמכות בחוק זה לאורגן אחר בלא אפשרות להתנאה על כך בתקנון, תיעשה לפי הוראות סעיף 50.

 

ס'58 קובע שס'57 הוא קוגנטי.



+ 4 = אחת עשרה

תואר ראשון
תואר שני
מרצים