שם הכותב: תאריך: 01 יולי 2014

נושא אחד-עשר

פירוקים

המקור הרלוונטי: "פקודת החברות"

ס'244 – איך חברה יכולה להגיע לפירוק?

סוף הליך הפירוק הוא מחיקתה של החברה מרשם החברות. הפירוק יכול להיות או פירוק בידי ביהמ"ש או פירוק מרצון. כלומר יתכן כי החברה עצמה תבקש להתפרק מרצונה, אך במרבית המקרים גורמים אחרים מבקשים לפרק את החברה.

כשהחב' תרצה להתפרק מרצונה זה בעיקר קורה במצבים בהם פתחו חברה, לא הכניסו אליה פעילות ואז רוצים לסגור אותה.

הליך הפירוק הוא ע"י ביהמ"ש.

דרכי הפירוק

244. (א)  פירוקה של חברה ייתכן באחת הדרכים האלה:

(1)   בידי בית המשפט;

(2)   מרצון;

(3)   בפיקוח בית המשפט.

           (ב)  הוראות פקודה זו יחולו על כל אחת מדרכי הפירוק, אם אין הוראה אחרת משתמעת.

 

 

ס'256איזה ביהמ"ש מוסמך לדון בנושא פירוק?

מחוזי בלבד. בד"כ בביהמ"ש מחוזי השופטים מומחים בנושא הפירוקים.

 

בית המשפט המוסמך

256. בית המשפט המוסמך לפרק חברה יהיה בית המשפט המחוזי.

 

ס'257העילות לפירוק

באיזה תנאים ביהמ"ש יורה לפרק חברה?

  1. כאשר החברה קיבלה החלטה – פירוק מרצון.
  2. החב' לא התחילה בעסקיה תוך שנה מיום התאגדותה.
  3. החב' הייתה חדלת פירעון (ס'258)
  4. סעיף סל – אם ביהמ"ש חושב על עילה אחרת שמתקבלת אזי יש סמכות להתחיל בפירוק.

 

העילות לפירוק

257בית המשפט רשאי לפרק חברה בהתקיים אחת מאלה:

(1)   החברה קיבלה החלטה מיוחדת שהיא תפורק בידי בית המשפט;

(2)   החברה לא התחילה בעסקיה תוך שנה לאחר שהואגדה, או שהפסיקה את עסקיה למשך שנה;

(3)   (נמחקה);

(4)   החברה היתה לחדלת-פרעון;

(5)   בית המשפט סבור שמן הצדק והיושר הוא שהחברה תפורק.


ס'258חדלות פירעון

מתי חב' היא חדלת פרעון?

  1. נושה שמגיע לו מהחברה מעל 5 ₪. כלומר עבור כל חוב שיש יכולים הנושים לפרק את החברה.
  2. אם יש פסקי דין או צווים של הוצאה לפועל כנגד החברה והצווים לא קוימו (כלומר לא משלמת).
  3. סעיף סל – שיקול דעת של ביהמ"ש באם להתחיל בתהליך הפירוק או לאו.

חודל פרעון   מהו

258. רואים חברה כחדלת-פרעון בהתקיים אחת מאלה:

(1)   נושה שמגיע לו מן החברה, על פי המחאה או באופן אחר, סכום העולה על חמישה שקלים שהגיע זמן פרעונו, מסר לחברה במשרדה הרשום דרישה חתומה בידו לשלם לו את חובו, ובמשך שלושה שבועות לאחר הדרישה לא שילמה החברה את החוב ולא נתנה ערובה ולא הגיעה לידי סידור להנחת דעתו הסבירה של הנושה;

(2)   צו הוצאה לפועל או כתב בי-דין אחר שניתן על פי פסק דין או צו של בית משפט לטובת נושה של החברה לא קויים כולו או מקצתו;

(3)   הוכח להנחת דעתו של בית המשפט, לאחר שהביא בחשבון את חבויותיה המותנות והעתידות, שאין ביכלתה של החברה לשלם את חובותיה.

 

 

ס'259
מי רשאי לבקש בקשת פירוק?

  1. החברה בעצמה
  2. נושה שלה לרבות נושה עתידי (חוזה עם משהו שצריך לשלם לו בעתיד, גם אם לא הגיע מועד קבלת התשלום)
  3. משתתף – כל בעל מניה

בד"כ נראה את התביעות מצד הנושים – בעלי אג"ח, בנקים כלפי לקוחותיהם שהם חברות.

 

הרשאים לבקש פירוק

259. הפניה לבית המשפט בדבר פירוקה של חברה תהיה בבקשה שהגישו אלה, מקצתם או כולם, ביחד או לחוד:

(1)   החברה;

(2)   נושה, לרבות נושה מותנה או עתידי;

(3)   משתתף.

 

ס'260
מגדיר סייגים למי שיכול להגיש בקשת פירוק:

באשר למשתתף או נושה – לא כל אחד מהם יכול להגיש את הבקשה.

כדי שמשתתף יוכל להגיש בקשת פירוק:

  • בחב' פרטית – יש עד 2 בע"מ בחברה כאשר כל אחד מהם יוכל להגיש בקשת פירוק, אך אם יש 3 בע"מ אז יש צורך באישור החברה (אסיפה כללית).
  • בחב' ציבורית – יש עד 7 בע"מ בחברה, אם יש מעל אזי יש צורך באישור החברה.
  • בע"מ צריך להיות בע"מ לפחות 6 חודשים לפני הבקשה.

כדי שנושה יגיש בקשת פירוק:

  • לגבי נושה קיים אין בעיה.
  • לגבי נושה עתידי- הוא הבעייתי כאן: כי הוא טרם הפך לנושה אך ראה שהחב' בקשיים. הנושה העתידי צריך להפקיד כספי ערבות בביהמ"ש כדי להראות רצינות. זאת כדי למנוע מניפולציות – למה הוא קופץ בראש ועוד לפני שהגיע מועד החוב הוא מבקש פירוק? צריך להתרשם שהנושה העתידי הוא רציני ותם לב, ולכן מבקשים קבלת ערבות.

סייגים לבקשת פירוק מאת משתתף או נושה

260. (א)  משתתף אינו רשאי להגיש בקשת פירוק אלא אם

(1)   מספר חברי החברה פחת, בחברה ציבוריתמשבעה, ובחברה פרטיתמשניים;

(2)   המניות שמכוחן הוא משתתף, כולן או מקצתן, הוקצו לו מלכתחילה או היו בידו ורשומות על שמו לפחות ששה חדשים מתוך שמונה עשר החדשים שלפני תחילת הפירוק או שנסבו אליו עקב מותו של בעלן הקודם;

(3)   בחברה שאין לה הון מניות – הוא היה חבר בה מיום שהואגדה או לפחות ששה חדשים מתוך שמונה עשר החדשים שלפני תחילת הפירוק, או מכוח היותו מנהל עזבון של חבר שנפטר או יורשו.

           (ב)  בקשת פירוק מאת נושה מותנה או נושה עתידי לא ידון בה בית המשפט אלא אם ניתנה ערובה סבירה בעיניו להוצאות ולאחר שהוכח להנחת דעתו כי לכאורה יש לפרק את החברה.

 

חריג: יש עוד גורם שיכול להגיש בקשת פירוק – ס'261 מאפשר ליועמ"ש להגיש בקשת פירוק. יועץ משפטי של הממשלה הוא עו"ד של המדינה.

סמכות היועץ המשפטי לממשלה

261. בקשה לפירוק חברה על יסוד אחת העילות שבפסקאות (2) ו-(3) לסעיף 257, או משום שמן הצדק והיושר הוא שתפורק, יכול שתוגש מאת היועץ המשפטי לממשלה.

 

 

בכל תהליך הפירוק מעבר לביהמ"ש יש לנו תמיד בתמונה את הגורם המשםטי שנקרא כונס הנכסים הרשמי, כאשר הוא מלווה את הליך הפירוק. הוא אינו המפרק, אלא אחראי לראות שכל בקשה שהחב' מגישה הכונס מגיב עליה וביהמ"ש נעזר בו.

ברגע שביהמ"ש משתכנע שצריך פירוק ויש דברים בגו (בעיה כספית) ß הוא ממנה מפרק. כאן מתחיל התהליך. לעיתים לא ממנים מפרק, אלא רק מפרק זמני. יכול להיות שהוא גם יסיים את הפירוק, או שימנו מפרק אחר שמבין יותר בענייני החברה (מומחה). לעיתים המפרק הזמני ימצא כי יש נכסים בחברה – ואז לא יצטרכו למנות מפרק.

 

ס'304 – מפרק רשאי להתפטר, אך צריך אישור ביהמ"ש לפיטורים. היו מקרים שלא פטרו מפרק וחייבו אותו להמשיך לעבוד. ביהמ"ש יכול לפטר מפרק אם הוא רואה שהוא לא עושה את עבודתו כראוי.

פינוי משרתו של מפרק

304. מפרק שמינהו בית המשפט רשאי להתפטר, ורשאי בית המשפט לפטרו משניתן טעם לכך; נתפנתה משרתו של מפרק שמינה בית המשפט ימנה בית המשפט אחר במקומו ועד שיתמנה אחר ימלא מקומו הכונס הרשמי.

 

ס'305כינוס נכסי החברה

ביהמ"ש מוציא צו כינוס ואז המפרק יכול למכור נכסים; כלי רכב, ציוד.

כינוס נכסי החברה

305. ניתן צו פירוק או נתמנה מפרק או מפרק זמני, יקבל המפרק או המפרק הזמני לידו או לפיקוחו את הנכסים שהחברה זכאית להם או שנראה שהיא זכאית להם.


ס'307סמכויות המפרק

מטרתו לעשות כל תביעה שהחברה יכולה לתבוע, לנהל את כל העסקים של החב', לקחת עו"ד או שלוחים שיעזרו לו בביצוע תפקידיו. כל אלו הם תחת חסותו של המפרק. כל נושה מקבל את הכסף מהמפרק.

ס'307(ב) – יש אפשרות שועדת הביקורת בחברה תאשר את המכירה בלי אישור ביהמ"ש. אבל אם ועדת הביקורת לא קיימת בחברה או מסרבת לאשר – אז פונים לביהמ"ש.

סמכויותיו של מפרק

307. (א)  המפרק מוסמך, באישור של בית המשפט או של ועדת הביקורת –

(1)   לתבוע או להתגונן בכל תובענה והליך משפטי, בשם החברה;

(2)   לנהל את עסקי החברה במידה הדרושה לפירוקה המועיל;

(3)   להעסיק עורך דין או שלוח אחר כדי לעזור לו בביצוע תפקידיו;

(4)   לפרוע לסוג נושים פלוני את מלוא חובם;

(5)   לבוא לידי פשרה או הסדר עם כל טוען שהוא נושה של החברה או שיש לו תביעה, קיימת או עתידה, ודאית או מותנית קצובה או שאינה קצובה, כנגד החברה או שהחברה עשויה לחוב בה;

(6)   להתפשר, על יסוד תנאים מוסכמים, בענין של דרישות תשלום או חבות לדרישות תשלום, של חוב או חבות שסופה חוב, של תביעה קיימת או עתידה, ודאית או מותנית, קצובה או שאינה קצובה, ממשית או משוערת, שבין החברה לבין משתתף או טוען שהוא משתתף, או בינה לבין מי שסובר שהוא עלול לחוב כלפיה, ובכל שאלה הנוגעת או פוגעת בנכסי החברה או בפירוקה, וכן לקבל ערובות לסילוקם של כל דרישת תשלום, חוב או חבות וליתן הפטר גמור מכל אלה.

           (ב)  המפרק מוסמך, בכפוף להוראות סעיף זה, לעשות כל דבר הדרוש לשם כינוס נכסי החברה וחלוקתם ולשם פירוקה, ובלבד שלא יתקן את פנקס החברים אלא ברשות מיוחדת של בית המשפט ולא יוציא דרישת תשלום אלא ברשות כאמור או באישור ועדת הביקורת אם ישנה; סירבה ועדת הביקורת לאשר דרישת תשלום, רשאי המפרק לבקש מבית המשפט רשות מיוחדת לכך.

           (ג)   כל שימוש בסמכות לפי סעיף זה נתון לפיקוח בית המשפט, וכל נושה או משתתף רשאי לפנות לבית המשפט בשל הפעלת סמכות כאמור בידי המפרק או בשל כוונת המפרק להפעיל סמכות כזאת.

 

ס'315 – בסופו של דבר אם הפירוק הסתיים, הכל שולם וכו' ß ביהמ"ש מורה על צו חיסול החברה והיא נמחקת מרישום; ח.פ (לפרטית) או ח.צ (לציבורית) לא יהיה קיים יותר.

חיסול החברה

315. (א)  לאחר שפורקו עסקי החברה כליל יורה בית המשפט בצו, שהחברה תחוסל מיום מתן הצו, ולפי זה תהיה מאותו יום מחוסלת.

           (ב)  המפרק יודיע לרשם על מתן צו החיסול תוך ארבעה עשר ימים מתאריך הצו, והרשם ירשום את החיסול בפנקסיו.

           (ג)   מפרק שהפר הוראת סעיף זה, דינו – קנס נמשך.

 

 

ס'354 – סעיף מאוד חשוב!!! נשאל בבחינות!!! – חובות בדין קדימה. החוק אומר למפרק ולביהמ"ש שיש חובות שהם לפני האחרים. קודם קופת הפירוק תשלם את החובות האלה, ואח"כ מה שיישאר יחולק איך שביהמ"ש רוצה. שכ"ט לא מופיע פה, אלא בסעיף נפרד.

חובות בני קדימה [220א]

354. (א)  לחובות המפורטים להלן יהיה בפירוק דין קדימה לכל שאר חובות, לפי סדר עדיפות זה:

                 (1)   (א)   שכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, שמגיע לעובד וגמול תעסוקה כמשמעותו בחוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה), התשס"ז-2007, שמגיע למשתקם כהגדרתו בחוק האמור בעד התקופה שלפני התאריך הקובע, ובלבד שסך כל השכר או גמול התעסוקה, לפי העניין, שיש לו דין קדימה לא יעלה על 21,000 שקלים חדשים;

(ב)   אם לאחר תחילתה של שנת מס חל פיצוי, יוגדל הסכום הנקוב בפסקת משנה (א), בשיעור הפיצוי מיום תחילת הפיצוי; ההגדלה האמורה תעמוד בתקפה עד 31 בדצמבר שלאחריה; לענין זה, "שנת מס", "פיצוי" ו"שיעור הפיצוי" – כמשמעותם בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968 (להלן – חוק הביטוח);

 (ג)   הסכום הנקוב בפסקת משנה (א) ישתנה כל שנה ב-1 בינואר לפי שיעור התנודות של השכר הממוצע כמשמעותו בחוק הביטוח;

 (ד)   שר העבודה והרווחה יפרסם ברשומות הודעה בדבר השינויים בסכום הנקוב בפסקת משנה (א) שיחולו מכוח פסקאות משנה (ב) ו-(ג), בעיגול לעשרת השקלים הקרובים;

(2)   סכום שהחברה ניכתה במקור משכר העבודה, על פי פקודת מס הכנסה, ולא שילמה לפקיד השומה;

(3)   החובות המפורטים להלן, והם יהיו שווים זה לזה במעלה וישולמו במלואם, ואם אין בנכסים כדי תשלום מלא של כולם יופחתו התשלומים בשיעור שווה:

(א)   תשלומי חובה שהגיעו מאת החברה בתאריך הקובע והיא נתחייבה בהם, או שזמן פרעונם הגיע תוך שנים עשר החדשים שקדמו לאותו תאריך; "תשלומי חובה", לענין זה – מסים עירוניים, מסים של מועצות מקומיות, תרומות שהן בבחינת מסים על פי פקודת העדות הדתיות (ארגונן) ואגרות המשתלמות לרשם על פי פקודה זו;

(ב)   מסים המשתלמים לאוצר המדינה שנשומו והוטלו על החברה עד 31 בדצמבר האחרון שלפני התאריך הקובע וסך כולם אינו עולה על השומה של שנה אחת, ומסים אחרים המשתלמים לאוצר המדינה שהחברה נתחייבה בהם, או שזמן פרעונם הגיע, במשך שנים עשר החדשים שקדמו לאותו תאריך;

 (ג)   דמי שכירות של שנה אחת, לכל היותר, שלפני התאריך הקובע, המגיעים למשכיר בעד בתים וקרקעות ששכרה החברה;

(4)   בית המשפט רשאי, אם – מטעמים מיוחדים שיירשמו – מצא זאת לצודק בנסיבות הענין, להורות שלא לתת עדיפות לחובות האמורים בפסקאות (1) ו-(3), כולם או מקצתם.

           (ב)  הלווה אדם לחברה כספים לשם תשלום משכורת או שכר לעובד החברה, יהיה לו בפירוק דין קדימה לגבי הכספים שהולוו ושולמו כאמור, כדי הסכום שבו הופחת הסכום שלגביו היה לעובד דין קדימה בפירוק.

           (ג)   מקום שנכסי החברה שמתוכם ניתן לשלם לנושים כלליים אינם מספיקים לפרעון החובות לפי סעיף זה, יהיה לחובות אלה דין קדימה לפני תביעותיהם של בעלי איגרות חוב מכוח שעבוד צף שיצרה החברה, והם ישולמו לפי זה מתוך הנכסים הכלולים בשעבוד או הכפופים לו.

           (ד)  החובות לפי סעיף זה ישולמו מיד, ככל שיש בנכסים כדי פרעונם, ובלבד שיעוכבו הסכומים הדרושים לכיסוי הוצאות הפירוק.

           (ה)  לענין סעיף זה, "התאריך הקובע" הוא, לגבי חברה שהיא בפירוק בידי בית המשפט ולא התחילה קודם לכן בפירוק מרצון – תאריך צו הפירוק, ובכל מקרה אחר – תאריך תחילת הפירוק.

 

 

סדר נשייה: הסדר הוא חשוב מאוד, כי יכול להיות שאחרי הראשון בתור כבר לא יישאר כסף.

  1. שכר עבודה לעובדים. אין מדובר בכל החוב שחייבים לעובדים. אסור שזה יעלה על 21000 ₪ לעובד לרבות פיצויים ושאר הסוציאליות.
  2. השני בתור הוא סכום שהחברה ניכתה במקור משכר עבודה ולא העבירה לפקיד שומה. מגיע למדינה.
  3. גם מגיע למדינה – תשלומי חובה; מיסים עירוניים, מיסי מועצות מקומיות, ארנונה.
  4. מיסים משתלמים לאוצר המדינה שנה אחת אחורה; מע"מ, מס חברות, מיסי נדל"ן וכו'. מה שלא בטווח של השנה – ייכנס בסדר מאוחר יותר בקופת הפירוק.
  5. דמי שכירות של שנה אחורה. אם המפעל/חברה היו לה משרדים בשכירות ולא בבעלות – השכירות של שנה אחת אחורה בלבד היא בדין קדימה.

    ס'354(א)(4) ביהמ"ש יכול מטעמים מיוחדים לשנות את דין הקדימה!!!

  6. אם משהו הלוואה לחברה כספים לצורך תשלום משכורות אז על הסכום הזה שלוו יש דין קדימה – אבל מנכים ממנו את ה21000 ₪ שהוא כבר בדין קדימה.
  7. כל מי שיש לו שעבוד קבוע יקבל את הכסף בגין מה שמגיע לו. מי בד"כ שם שעבודים קבועים? הבנקים.
  8. כל מי שיש לו שעבוד צף.
  9. נושים רגילים. בד"כ מחלקים ביניהם את הכסף שנשאר לפי אחוז, פרופורציונאלי.

 

החל מס'373 יש את כל הסעיפים שדנים האם החברה הגיע למצב שהגיעה אליו בכלל תרמית – לא במבחן.



5 × שש =

תואר ראשון
תואר שני
מרצים