שם הכותב: תאריך: 01 יולי 2014

 

שיעור 12 – 21.05.2014

תביעות שיכולים בעלי המניות לממש

 

תביעות שיכולים בעלי המניות לממש:

  1. תביעה נגזרת – זכות שקיימת לבעמ"נ.
  2. תביעה ייצוגית

נדון במה שרלוונטי לדיני חברות.

 

המקור הרלוונטי: פרק 3 בחוק החברות החל מס'194 – "התביעה הנגזרת והייצוגית"

בעבר סימן ב' לפרק זה היה שייך גם לתביעה ייצוגית, אך הוא נמחק מחוק החברות כי ב2006 נחקק חוק שנקרא "חוק התובנות הייצוגיות" שהוא מסדיר את התביעות הייצוגיות.

 

תביעה נגזרת

ס'1
הגדרה

"תביעה נגזרת" – תובענה שהגיש תובע בשם חברה בשל עילת תביעה שלה;

 

מדובר בסיטואציה שבעל מניות תובע בשמה של החברה לטובתה של החברה, כי החברה לא עושה זאת בעצמה. אם הטענה שלו מצליחה – החברה מקבלת את הכסף ולא הוא.

במצבים שבהם עניינים בחברה לא זזים ובעל מניות מרגיש שזה פוגע בו (לא יקבל דיבידנדים, מחיר מנייה יינזק וכו'…) אזי הוא ישתמש בתביעה הנגזרת.

דוגמה: אם אחד הדיר' בחברה הפר את חובת האמונים – ברמה העקרונית חברה צריכה לתבוע את נזקיה. בפועל מי שצריך להחליט אם חברה תובעת הוא הדירקטוריון. נניח שאחד מחברי הדיר' ניסה לסכל תביעה זו – זוהי סיטואציה בה בעל מניות בחברה יעשה שימוש בתביעה נגזרת.

את הבקשה לתביעה נגזרת (אגרה) משלם בעל המניות ואז זה מוחזר לו.

דוגמאות מהפסיקההסוגיה שנידונה בפסיקה היא האם בכלל ניתן להגיש תביעה נגזרת?

פס"ד מלונות נווה ים

חברה שרכשה קרקע ושילמה עליה, אך הקרקע עדיין לא עברה על שמה. בחוזה הרכישה היה כתוב שהבעלים של הקרקע מתחייב להעביר בעלות, אך בפועל מנהלי החברה לא אכפו את החוזה. אחד מבעלי המניות ביקש לתבוע את בעלי הקרקע ולאכוף את החוזה. ביהמ"ש קובע שסירוב מנהלי החברה לתבוע את בעלי הקרקע זה נותן עילה לתביעה נגזרת.

פס"ד גיל נגד בנק דיסקונט

גיל הוא אחד מבעלי-השליטה בחברה שבנק דיסקונט מבקש למנות לה כונס נכסים. גיל מתנגד למינוי כונס הנכסים. החברה עצמה לא מגישה התנגדות לבקשת הבנק. אזי גיל בתור בע"מ ביקש לעשות כן בשם החברה – להתנגד לבקשת הכינוס/פירוק של החברה. האם באמת אפשר להגיש בקשה כזו במסגרת תביעה נגזרת, כי בעצם זו לא בדיוק תביעה – אין עילה משפטית שהחברה צריכה לתבוע, אלא בקשה של הגנה. גיל ביקש הגנה נגזרת – שלא יפעילו על החב' כינוס/פירוק. ביהמ"ש קובע שהוא מאשר בקשה של הגנה נגזרת כאשר הוא מתרשם שנעשה משהו שהוא לא לטובתה של החברה, ולכן כמו שמתירים לבע"מ להגיש תביעה נגזרת בשם החברה אז ניתן לאפשר להם גם להגיש הגנה נגזרת.

פס"ד איטנג

בפס"ד זה לא התקבלה הבקשה לתביעה נגזרת בשל העובדה שמה שנטען זה דברים שקשורים לעושק המיעוט. כאשר מתקיים עושק המיעוט יש עילה לתביעה רגילה ולא לתביעה נגזרת. תובעים מתביעה נגזרת כשמדובר במשהו שהוא לטובת החברה, וכאן אין את טובת החברה.

 

תנאים להגשת תביעה נגזרת:

  1. התובע בתביעה הנגזרת הוא תובע שרשאי להגיש תביעה נגזרת

    מי יכול להגיש תביעה נגזרת?

    1. בעל מניה – לפי ס'194(א).

      נשאלת השאלה האם בע"מ שקנה את המניות לפני שבוע גם יכול לתבוע בתביעה נגזרת? כן! גם בעל מניות שנזכר לתבוע אחרי שנתיים זה בסדר. הכל בסדר עד טווח ההתיישנות – 7 שנים.

      כל בעל מניה עם כל אחוז החזקה יכול לתבוע תביעה נגזרת.

    2. דירקטור – לפי ס'194(א).

      תנאים מוקדמים להגשת תביעה

      194. (א) כל בעל מניה וכל דירקטור בחברה (בפרק זה – תובע) רשאים להגיש תביעה נגזרת אם התקיימו הוראות סימן זה.

 

  1. נושה – לפי ס'204 נושה של חברה יכול להגיש תביעה נגזרת לטובתה של החברה רק בעילת חלוקה אסורה של דיבידנד שפגעה בכרית הביטחון שלו.

חלוקה אסורה ועסקה עם בעל שליטה

204נושה של חברה רשאי להגיש תביעה נגזרת בשם החברה בשל חלוקה אסורה שבוצעה בחברה ונושה שהוא בעל איגרת חוב בחברת איגרות חוב רשאי להגיש תביעה נגזרת בשם החברה גם בשל אי-קיום הוראות סעיפים 275(ג) ו-(ד), והוראות סימן זה יחולו, בשינויים המחויבים.

  1. צריכים להפנות את הדרישה לחברה ע"י התובע

    לפני התביעה התובע צריך לפנות לחברה. מי שמעוניין להגיש תביעה נגזרת – לפי ס'194(ב) חייב להראות שהוא פנה קודם לחברה וביקש ממנה שתמצה את זכויותיה (שתתבע בעניין הזה). הדרישה של המעוניין לתבוע מוגשת ליו"ר דיר' של החברה מכוח ס'194(ג), כאשר מי שרוצה לתבוע צריך לפרט מהי העילה שצריך לטעון ומהם הנימוקים לגבי זה.

               (ב)  המעוניין להגיש תביעה נגזרת יפנה לחברה בכתב וידרוש ממנה כי תמצה את זכויותיה בדרך של הגשת תובענה (בפרק זה – דרישה).

               (ג)   דרישה תופנה ליושב ראש דירקטוריון החברה, ויפורטו בה העובדות היוצרות את עילת התביעה והנימוקים להגשתה.

     

    החברה צריכה להגיב – ס'195החברה יכולה לעשות את אחת מ3 החלופות הבאות:

    1. להחליט על הגשת תביעה.
    2. לדחות את הדרישה, אך החברה צריכה לנמק לפונה מדוע היא דחתה את טענתו.
    3. לבצע פעולה שתשמוט את עילת התביעה.

    תגובת החברה

    195חברה שקיבלה דרישה רשאית לפעול באחת הדרכים האלה:

    (1)  לבצע פעולה או לקבל החלטה אשר כתוצאה ממנה נשמטת עילת התביעה;

               (2)  לדחות את דרישת התובע בנימוקים שיפורטו בהחלטתה;

               (3)  להחליט על הגשת תביעה.

ס'196 – החברה צריכה להגיב לתובע תוך 45 יום מיום קבלת הדרישה. אם לא עונים תוך 45 יום – הפונה ילך לביהמ"ש.

תשובת החברה לתובע

196החברה תודיע לתובע על הדרך שנקטה כאמור בסעיף 195 בתוך ארבעים וחמישה ימים מיום קבלת הדרישה, תוך מתן פרטים על הפעולה שננקטה והגורם שהחליט עליה, לרבות שמות המשתתפים בקבלת ההחלטה; היה למשתתף או לנושא משרה בחברה ענין אישי בהחלטה, יצוין הדבר בהחלטה ובהודעה לתובע.

 

  1. החברה בפועל לא הגישה תביעה או לא ביצעה פעולה שמבטלת את עילת התביעה.
  2. אישור ביהמ"ש מחוזי לקיום התביעה הנגזרת.

 

תובענה ייצוגית

החוק הרלוונטי: "חוק התובענות הייצוגיות"

הרעיון של תובענה ייצוגית:

משהו תובע באיזושהי עילה, כאשר חוץ ממנו יש עוד אנשים שהעילה הזו רלוונטית אליהם, אבל הם לא עושים שום דבר כדי לתבוע. ואז מגיע תובע ייצוגי ותובע בשמה של הקבוצה ואם התביעה באמת תצליח, תוצאת הפס"ד היא מעשה בית-דין גם עבור האחרים. מעשה בית-דין דהיינו חל גם על האחרים. רק אם התנגדתי להיכנס לקבוצה הזו אזי הפס"ד לא יחול עליי. התובע מקבל הטבות מעבר לשאר הקבוצה וגם כל העלויות בגין התביעה הן עליו. ביהמ"ש קובע כמה מהכסף ילך לתובע הייצוגי – הוא תמיד מקבל משמעותית יותר מהשאר.

 

בתובענות ייצוגיות יש 2 שלבים עיקריים:

  1. ביהמ"ש צריך לאשר את התביעה כייצוגית – ביהמ"ש מאשר תביעה ייצוגית ככל שיש יותר ראיות שהוא יצליח.
  2. רק אם ביהמ"ש מאשר – בשלב ב' דנים בתביעה לגופה. כלומר שואלים את התובע מה יש לו לטעון.

 

תנאי הסף המצטברים שיש לעמוד בהם כדי שיהיה ניתן להגיש תביעה ייצוגית:

  1. ס'3 וס'5 לחוק – מי שיכול להגיש את הבקשה לתביעה ייצוגית הוא מי שיש לו עילה שקשורה לזיקה לנייר ערך. קרי כדי להגיש את התביעה צריכה להיות טענה שקשורה לניי"ע; מניות, אג"חים, אופציות, כתבי אופציות
    ועוד. צריכה להיות זיקה לנייר הערך הזה – כגון בעלות או חזקה באותו הניי"ע. לא יכול להיות משהו שאין לו קשר לניי"ע. אפילו קרן נאמנות שמחזיקה באג"ח זה תופס. סתם משהו חיצוני לא יכול להעלות תביעה ייצוגית.

    הגשת תובענה ייצוגית

    3.       (א)  לא תוגש תובענה ייצוגית אלא בתביעה כמפורט בתוספת השניה או בענין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית; על אף האמור, לא תוגש נגד רשות תובענה ייצוגית לפיצויים בגין נזק שנגרם על ידי צד שלישי, שעילתה הפעלה או אי הפעלה של סמכויות פיקוח, הסדרה או אכיפה של הרשות ביחס לאותו צד שלישי; בסעיף קטן זה ובסעיפים
    5(ב)(2), 9 ו-21 , "רשות" – כהגדרתה בסעיף 2 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים.

               (ב)  הגשת תובענה ייצוגית טעונה אישור בית המשפט, ויחולו על הגשתה וניהולה ההוראות לפי חוק זה.

הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית

5.       (א)  (1)   מי שמבקש להגיש תובענה ייצוגית יגיש לבית המשפט בקשה בכתב לאישור התובענה הייצוגית ויצרף אליה את נוסח התובענה (בחוק זה – בקשה לאישור); השר רשאי לקבוע הוראות בדבר אופן הגשת בקשה לאישור, הפרטים שיש לכלול בה והמסמכים שיש לצרף אליה.

(2)   בטרם הגשת בקשה לאישור, יבדוק המבקש בפנקס אם רשומה בו בקשה לאישור או תובענה ייצוגית, שהיא תלויה ועומדת, אשר השאלות המהותיות של עובדה או משפט המשותפות לחברי הקבוצה המתעוררות בה, כולן או חלקן, זהות או דומות בעיקרן לשאלות כאמור המתעוררות בבקשתו לאישור; מצא המבקש כי רשומה בפנקס בקשה לאישור או תובענה ייצוגית כאמור, יציין בבקשתו לאישור את פרטיה.

           (ב)  (1)   בקשה לאישור תוגש לבית המשפט אשר לו הסמכות הענינית והמקומית לדון בתובענה הייצוגית אם תאושר, ולענין הסמכות הענינית, יראו את סכום התביעה או שווי נושאה כסכום או כשווי המצטבר של תביעותיהם של כל הנמנים עם הקבוצה שבשמה מוגשת הבקשה לאישור.

(2)   בקשה לאישור נגד רשות בתביעה שעילתה החלטה של הרשות ושהסעד המבוקש בה הוא פיצויים או השבה, לרבות השבת סכומים שגבתה הרשות כמס, אגרה או תשלום חובה אחר, תוגש לבית משפט לענינים מינהליים; בסעיף קטן זה, "החלטה של רשות" – כהגדרתה בסעיף 2 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים.

  1. מי רשאי להגיש? גם אדם פרטי וגם ארגון שחלים עליהם סעיף 1 למבחנים:

    מי רשאי להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית ובשם מי

    4.       (א)  אלה רשאים להגיש לבית המשפט בקשה לאישור תובענה ייצוגית כמפורט להלן:

    (1)   אדם שיש לו עילה בתביעה או בענין כאמור בסעיף 3(א), המעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עם קבוצת בני אדם – בשם אותה קבוצה;

    (2)   רשות ציבורית בתביעה או בענין כאמור בסעיף 3(א), שבתחום אחת המטרות הציבוריות שבהן עוסקת הרשות הציבורית – בשם קבוצת בני אדם אשר אותה תביעה או אותו ענין, מעוררים שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עמה;

    (3)    ארגון בתביעה או בענין כאמור בסעיף 3(א), שבתחום אחת המטרות הציבוריות שבהן עוסק הארגון – בשם קבוצת בני אדם אשר אותה תביעה או אותו ענין מעוררים שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עמה, ובלבד שבית המשפט שוכנע כי, בנסיבות הענין, קיים קושי להגיש את הבקשה בידי אדם כאמור בפסקה (1) ואולם, המועצה הישראלית לצרכנות כהגדרתה בחוק המועצה הישראלית לצרכנות, התשס"ח-2008, תהיה רשאית להגיש בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית, אף אם אין קושי להגיש את הבקשה בידי אדם כאמור בפסקה (1).

 

ס'4 קובע שמי שיכול להגיש תובענה ייצוגית הוא אדם או ארגון שיש לו עילת תביעה שנובעת מזיקה לניי"ע כלשהו.

דוגמה: (פס"ד מחוזי- לא עליון) בקשה לתובענה ייצוגית – הבקשה הייתה של עמותה. העמותה טענה טענות שקשורות לעסקה בין חברת דלק לבין חב' "כהן פיתוח", כאשר הטענה הייתה שהעסקה הביאה לפגיעה בחלק ממניות החברה וגרמה לכך ש50 מיליון ₪ נלקחו מדלק. בנוסף נטען כי היה שינוי ברישום ההון העצמי של דלק – שפגע בבע"מ המיעוט. המיעוט דוללו עד כדי פגיעה בכספים שהם יכולים לקבל מהחברה.

אחת הבעיות המרכזיות – האם העמותה שהגישה את הבקשה בכלל רשאית להגיש בקשה לתביעה ייצוגית? הרי העמותה היא לא בעלת מניות בדלק ולא מחזיקה בקרן נאמנות שמחזיקה בדלק – אין זיקה! בד"כ כשמגישים בג"צ לעליון זה עולה הרבה כסף, ולכן הולכים לעמותה שמתעסקת בתחום שקשור לתובעים (עמותה שתורמים לה והיא מסייעת לאנשים קטנים שמתמודדים מול חב' גדולה. דוגמה נוספת היא עמותה נגד סיגריות). השופט המחוזי אישר את העמותה כיכולה להגיש תביעה ייצוגית (חדשני). זה חדשני משום שהחוק אומר שצריך זיקה לניי"ע ופה בוודאות אין זיקה – ובכל זאת חוק התובענות הייצוגיות מאפשר לביהמ"ש למנות משהו אחר להיות תובע ייצוגי (למשהו שאין לו זיקה), אם הוא מתרשם שקשה למצוא אדם שמתאים להיות תובע ייצוגי. הרשות לניי"ע יכולה אם היא רוצה לממן או לעזור במימון של תביעה ייצוגית.

  1. צריכה להיות שאלה מהותית משותפת לכל החברים בקבוצה – יש להוכיח שלכל חברי הקבוצה יש בעיה משותפת.
  2. נזק – התובע הייצוגי חייב להראות שנגרם לו נזק כלכלי (במקרה של דיני תאגידים).
  3. אישור ביהמ"ש לתובענה הייצוגיתס'8(א):

    אישור תובענה ייצוגית בידי בית המשפט

    8.       (א)  בית המשפט רשאי לאשר תובענה ייצוגית, אם מצא שהתקיימו כל אלה:

    (1)   התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה;

    (2)   תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין;

    (3)   קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת; הנתבע לא רשאי לערער או לבקש לערער על החלטה בענין זה;

    (4)   קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב.

 

ביהמ"ש מאשר את התובענה הייצוגית אם מתקיימים 4 יסודות מצטברים:

  1. התובענה מעוררת שאלות מהותיות
    משותפות לכלל הקבוצה ויש אפשרות סבירה שהם יוכרעו לטובת הקבוצה.

    כבר בשלב זה ביהמ"ש צריך לרחרח בטענות שטוענים ולבדוק האם מדובר במשהו רציני או לאו.

  2. התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת – אם ביהמ"ש מתרשם שתביעה רגילה תהא יותר טובה אזי הוא לא יאשר את התביעה הייצוגית.
  3. ביהמ"ש מתרשם בצורה סבירה שיש ייצוג הולם לכלל חברי הקבוצה – יש זהות אינטרסים בין חברי הקבוצה.
  4. ביהמ"ש מתרשם בצורה סבירה שעניינם של כלל חברי הקבוצה ינוהל בתום לב. שלא יהיו אינטרסים חבויים מאחורה; פרסום, נזק למתחרה וכו'.

 

ס'10הגדרת קבוצה

אין הגדרה מספרית לקבוצה, אך היא לא יכולה להיות מס' מצומצם של אנשים. אם יהיו מס' מצומצם של אנשים – זה ייפול במבחן של הדרך היעילה וההוגנת לנהל (פסקה קודמת). בד"כ מדובר בקבוצה של עשרות ומאות אנשים.

הגדרת הקבוצה

10.     (א)  אישר בית המשפט תובענה ייצוגית, יגדיר בהחלטתו את הקבוצה שבשמה תנוהל התובענה; לא ייכלל בקבוצה אדם שעילת תביעתו נוצרה לאחר המועד שבו אושרה התובענה הייצוגית כאמור.

           (ב)  על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט להתיר צירוף של אדם לקבוצה שאותה הגדיר לפי אותו סעיף קטן, אף שלא נכלל בה במסגרת החלטת בית המשפט כאמור באותו סעיף קטן, וזאת עד למועד שיקבע; התיר בית המשפט כאמור, יורה על האופן שבו תימסר הודעה על כך למי שצורף לקבוצה, ורשאי הוא להורות על פרסום הודעה על כך גם לחברי הקבוצה או לגורם אחר אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות הענין; הודעה לפי סעיף קטן זה תימסר גם למנהל בתי המשפט לשם רישומה בפנקס.

           (ג)   בית המשפט רשאי להגדיר תת-קבוצה, אם מצא שלגבי חלק מחברי הקבוצה מתעוררות שאלות של עובדה או משפט, אשר אינן משותפות לכלל חברי הקבוצה; הגדיר בית המשפט תת-קבוצה כאמור, רשאי הוא להורות על מינוי תובע מייצג או בא כוח מייצג לתת-הקבוצה, אם מצא שהדבר דרוש כדי להבטיח שענינם של חברי תת-הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת.

 

 

ס'22הגמול לתובע הייצוגי

ככל שיהיו יותר נימוקים ß כך התובע הייצוגי יקבל יותר כסף.

גמול לתובע מייצג

22.     (א)  הכריע בית המשפט בתובענה הייצוגית, כולה או חלקה, לטובת הקבוצה, כולה או חלקה, לרבות בדרך של אישור הסדר פשרה, יורה על תשלום גמול לתובע המייצג, בהתחשב בשיקולים כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן מצא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שהדבר אינו מוצדק בנסיבות הענין.

           (ב)  בקביעת שיעור הגמול יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה:

(1)   הטרחה שטרח התובע המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, בפרט אם הסעד המבוקש בתובענה הוא סעד הצהרתי;

(2)   התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה;

(3)   מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית.

           (ג)   בית המשפט רשאי, במקרים מיוחדים ומטעמים מיוחדים שיירשמו –

(1)   לפסוק גמול למבקש או לתובע המייצג אף אם לא אושרה התובענה הייצוגית או שלא ניתנה הכרעה בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה, לפי הענין, בהתחשב בשיקולים כאמור בסעיף קטן (ב);

(2)   לפסוק גמול לארגון שהשתתף בדיונים בתובענה הייצוגית לפי הוראות סעיף 15, אם מצא שהדבר מוצדק לאור הטרחה שטרח והתרומה שתרם בהשתתפותו בדיונים כאמור.

 

ס'23שכר טרחה של בא כוח מייצג

לגבי שכ"ט של עו"ד שמייצגים תביעה ייצוגית – גם את שכר הטרחה שלהם ביהמ"ש קובע.

לגבי מימון התביעה ייצוגית ע"י הרשות לניי"ע – ס'209 לחוק החברות

הרשות לניי"ע יכולה לשאת בהוצאות התובע רק אם מתקיימים התנאים המצטברים הבאים:

  1. יש בתובענה עניין לציבור – דהיינו התנהגות שפוגעת בציבור והרשות מעוניינת לגדוע התנהגות זו.
  2. יש סיכוי סביר שהתביעה תאושר כייצוגית – דורשים ברשות לפשפש בעצמה בעובדות ולבדוק אם הן רציניות.

 

שכר טרחה של בא כוח מייצג

23.     (א)  בית המשפט יקבע את שכר הטרחה של בא הכוח המייצג בעד הטיפול בתובענה הייצוגית, לרבות בבקשה לאישור; בא הכוח המייצג לא יקבל שכר טרחה בסכום העולה על הסכום שקבע בית המשפט כאמור.

           (ב)  בקביעת שיעור שכר הטרחה של בא כוח מייצג לפי סעיף קטן (א), יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה:

(1)   התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה;

(2)   מורכבות ההליך, הטרחה שטרח בא הכוח המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, וכן ההוצאות שהוציא לשם כך;

(3)   מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית;

(4)   האופן שבו ניהל בא הכוח המייצג את ההליך;

(5)   הפער שבין הסעדים הנתבעים בבקשה לאישור לבין הסעדים שפסק בית המשפט בתובענה הייצוגית.

           (ג)   בית המשפט רשאי לקבוע לבא כוח מייצג שכר טרחה חלקי על חשבון שכר הטרחה הכולל, אף בטרם הסתיים הליך הבירור של התובענה הייצוגית, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות הענין, וככל הניתן, בהתחשב בשיקולים כאמור בסעיף קטן (ב).



4 + = שתיים עשרה

תואר ראשון
תואר שני
מרצים