שם הכותב: תאריך: 04 מרץ 2014

שיעור 1 – 19.02.2014

חוק החברות

עד שנת 2000 הייתה את "פקודת החברות", והחל משנת 2000 נכנס לתוקף "חוק החברות". החוק הנ"ל תוקן כבר 20 פעמים (יחסית הרבה). תיקון מס' 20 (האחרון) עשה שינוי גדול בחוק החברות. על תיקון זה נרחיב בהמשך. דיני תאגידים לא פונים רק אל חברות, אלא ישנן ישויות משפטיות נוספות פרט לחברה: עמותות, מלכ"ר, שותפויות, אגודות שיתופיות. נתמקד בקורס הנ"ל בחברות.

 

ההבחנה בין חב' פרטית לחב' ציבורית

יש לבצע הבחנה בין 2 סוגי חברות: חברה פרטית וחברה ציבורית. כל חברה שמוקמת תחילה היא קודם כל חברה פרטית. החברה מקבלת מספר ח.פ. (כמו מס' זהות). כדי שחברה תהפוך לציבורית היא צריכה תחילה להיות פרטית, וכן-

בכדי להפוך לחברה ציבורית: (לא מצטברים, אך יכולים להתקיים יחדיו)

  1. הנפקת מניות בבורסה – יש להכין תשקיף, והרשות לניי"ע צריכה לאשר את ההנפקה (צריכים לעמוד בתנאים מסוימים). שלב זה לוקח זמן רב, ולכן ברור כי קודם כל החברה תהא פרטית ורק אז תהפוך לציבורית. חב' לא יכולה להנפיק 100% ממניותיה לבורסה, אלא רק חלק מהן. דהיינו, אחוז מסוים ממניות החב' מוחזק ע"י הציבור (נסחרות) והיתר מוחזק ע"י אחר. חברה מונפקת היא חב' שרק חלק ממניותיה נסחרות בבורסה ושאר מניותיה מוחזקות ע"י אחר. בישראל כ-70%-80% ממניות החברות הנסחרות מוחזקות ע"י אחר ורק 20%-30% נסחרות בבורסה.
  2. הנפקת אג"ח (אפשרי גם אם לא הונפקו מניות בבורסה) – פונים לציבור ומבקשים הלוואה. האג"חים נסחרים, ולכן תיחשב (ולא תקרא!) חברה ציבורית, גם אם לא הנפיקה מניות. קרי חלים על החברה כל הכללים והחבויות כחברה ציבורית, על-אף שלא נקראת חברה ציבורית. החברה נקראת חברה פרטית מדווחת.

 

מדוע מעוניינים לבצע עסקים דרך חברה? מדוע יש צורך בדיני חברות? למה לי להקים חברה?

יתרונות בהתאגדות כחברה:

  1. הטבות מס, מפני שבהיקפי פעילות מסוימים מיסוי החב' נמוך יותר.
  2. כיסויים (להתכסות בחב' כדי להגן על עצמי).
  3. קיזוזי הפסדים.
  4. יש לבחון את היקפי הפעילות של החברה בכדי לבדוק כדאיות למעבר לחברה.
  5. חברה יוצרת ניגודי אינטרסים בין קבוצות בתוך החברה, וצריך שהחוק ייתן מענה לניגודי אינטרסים.

    ניגודי אינטרסים בתוך חברה:

    1. ניגודי אינטרסים בין בעלי המניות בחברה לבין הנושים בחברה– נושים הם לדוגמא ספקי החב', או בנקים. בעל-מניות, אשר השקיע כספו בחב', יכול לקבל ממנה רק דיבידנד (אלא אם כן הוא גם עובד בחב'). אך כדי שימשוך דיבידנד יש לו אינטרס שיהיה רווח נקי בחברה, משום שהדיבידנד נגזר כאחוז מרווח זה. כמו כן על החב' לעמוד ב-2 קריטריונים על מנת שתוכל לחלק דיבידנד (מבחן הרווח ומבחן יכולת הפירעון של החברה). אם לנושים ישולם כסף אזי הרווח הנקי יקטן, כלומר גובה הדיבידנד יקטן. אם החב' עובדת עם תנאי אשראי גדולים מול ספקיה אזי הרווח גדול יותר – דיבידנד גדול יותר. מנגד, הספקים רוצים לקבל את חבות הלקוח כמה שיותר מוקדם. לפיכך נוצר ניגוד אינטרסים בין השניים.
    2. ניגוד אינטרסים בין בעלי המניות לבין הנהלת החברה
      1. בהנחה שהנהלת החברה אינה בעמ"נ בחב': ניגוד אינטרסים זה נקרא בשם "בעיית הנציג/ בעיית הסוכן"- הכוונה היא שההנהלה (הדירקטוריון ומי שכפוף לו) מייצגים את האינטרסים של בעלי המניות ועובדים בשבילם. בעמ"נ מעוניינים לקבל דיבידנד כתשואה לכסף שהשקיעו (אין מדובר במשקיע ספקולנט, אשר מעוניין לקנות מניה בזול ולמכור ביקר ולא מעניין אותו מצב החברה). מאידך, בהנהלה מעוניינים להגדיל את ההוצאות (לתת תנאים טובים יותר למנהלים – שכר גבוה למנכ"ל, מכונית מפוארת, טיסות לחו"ל), ובכך הרווח הנקי של החברה מוקטן (נשאר פחות דיבידנד לחלק).
      2. בהנחה שהנהלת החברה כן בעמ"נ בחב': כאשר ממנים בעמ"נ כמנהל, בעיית הנציג מחריפה. בעמ"נ שהוא מנכ"ל ירצה להגדיל את משכורתו כמה שיותר, מה שמנהל שאינו בעמ"נ לא היה עושה. במצב זה הניגוד מחריף, הרווח הנקי קטן עוד יותר מאשר במצב א' והפגיעה בחלוקת הדיבידנד גדלה.

        דרכים להקטנת בעיית הנציג: להבטיח את שכר המנכ"ל בהכנסות/רווח החברה, לתלות את המשכורת של המנכ"ל בהצלחה של החברה. כך יהיה לו אינטרס גם להגדיל הכנסות, ולא רק את הוצאות השכר. הבעיה עדיין לא נפתרת כך לחלוטין, אלא רק מצטמצמת.

    3. ניגוד אינטרסים בין קבוצות בעלי המניות (בעמ"נ לבין בעלי מניות במיעוט בחב')– אם אני מחזיקה מעט מניות בחב', ההשפעה שלי יותר נמוכה. למי שיש לו יותר מניות, יש לו זכות השפעה באסיפה הכללית. לפיכך במצבים מסוימים נותנים למיעוט להעביר החלטה לבד בגלל היותם מיעוט. במצב זה לבעמ"נ בעל ההשפעה הגדולה אין זכות הצבעה. כמו למשל שכר של בתו של תשובה – לתשובה לא הייתה אפשרות לתת דעה בעניין ומי שהחליט הם אותם בעלי מניות מיעוט, אשר קבעו כי שכרה הגבוה אינו מקובל. לרוב, כאשר אנו נשקיע במניות בחב' בישראל – אנו נהיה במיעוט. גם אם נתאגד כולנו יחד – עדיין נהיה המיעוט, ולכן נותנים למיעוט סמכות החלטה (נקבע בתיקון 20).

 

האורגנים של החברה

מאיזה גורמים החברה מורכבת?

  1. בראש הפירמידה עומדים בעלי המניות – (האסיפה הכללית של בעמ"נ). הגוף שמייצג את בעמ"נ הוא "האסיפה הכללית של בעמ"נ". בעמ"נ הם בראש, הם בעלי החברה!
  2. לאחר מכן עומד הדירקטוריון –יש לו חובות וזכויות. קריטריונים לדירקטורים: תואר ראשון. נרחיב בהמשך. הדירקטוריון מהווה את ההנהלה הבכירה. בעמ"נ ממנים את הדירקטוריון.
  3. תחתיו עומד המנכ"ל– הנהלת חברה. המנכ"ל ממונה ע"י הדירקטוריון, והוא מהווה את הזרוע הביצועית.
  4. תחתיו עומדים העובדים- הנהלת החב' ממנה את העובדים (סמנכ"לים, ראשי מחלקות וכו') כדי שיבצעו משימות לפי הגדרת הדירקטוריון.



שני עקרונות יסוד בדיני חברות

  1. עקרון האישיות המשפטית הנפרדת
  2. עקרון האחריות המוגבלת

 

  1. עקרון האישיות המשפטית הנפרדת:
    ס'4 לחוק החברות-

האישיות המשפטית של החברה

4.    חברה היא אישיות משפטית כשרה לכל זכות, חובה ופעולה המתיישבת עם אופיה וטבעה כגוף מואגד.

אישיות משפטית= גוף שיכול הן לתבוע והן להיתבע. למעט חריגים, אין אפשרות לתבוע את בעמ"נ של החב', אלא רק את החב' עצמה. חב' היא אישיות משפטית בפני עצמה, ובעמ"נ הם אישיות משפטית בפני עצמם.

פס"ד עיירת בני ברק נגד רוטברד – רוטברד היה בעלים של חברה שהתאגדה כדי להקים פרויקט בנייה בבני ברק. במהלך ביצוע הפרויקט נפתח הליך משפטי בעניין היתרי הבנייה של הפרויקט שהחברה עושה. הפרויקט נמצא בשטחה של עיריית בני ברק. גורמים שנפגעו בעקבות היתרי הבנייה תבעו גם את חברת הבנייה וגם את רוטברד באופן אישי. בית המשפט קבע שיש לבדוק מי קיבל את אישורי היתרי הבנייה. החברה היא זו שקיבלה את היתרי הבנייה, ולפיכך ניתן לתבוע את החברה ולא את רוטברד (לא מתקיימים פה החריגים, עליהם נדון בהמשך).

פסד רוזנצוויג נגד חברת רוזנצוויגרוזנצוויג הוא בעל מניות מהותי בחברה והוא גם האופה של החב'. אדון רוזנצוויג נפצע במהלך העבודה בצורה קשה מאחד ממערבלי המזון של החב'. רוזנצוויג תבע את החברה שלו בגין פיצויים, אשר לה יש כיסוי ביטוח בגין פציעות עובדים. רוזנצוויג תובע בכובע של העובד, וזוהי דרכו היחידה לקבל כספי פיצויים (אין לו ביטוח תאונות אישיות). אם החב' היא ישות משפטית נפרדת- אין בעיה לתבוע את חב' הביטוח. הוכח כי רוזנצוויג היה אשם תורם, ולכן לא קיבל את תשלום הפיצויים. אשם תורם- כלומר הפגיעה נגרמה לו בעקבות כך שנהג ברשלנות ולא הקפיד על כללי זהירות. עקרון האישיות המשפטית הנפרדת חל פה – ולכן הוא יכל לתבוע את החב' שלו. אין כל בעיה משפטית שבעמ"נ יתבע את החברה שלו.

  1. עקרון האחריות המוגבלת– בעלי המניות של החברה לא חבים את חובותיה של החברה. זה נגזר מכך שהחב' היא ישות משפטית נפרדת, ואם יש לה חובות – בד"כ לא ניתן לגבותם מבעמ"נ. ס'35 לחוק החברות:

    הגבלת אחריות

    35.  (א) אחריות בעלי המניות לחובות החברה יכול שתהיה לא מוגבלת, והדבר יצוין בתקנון; היתה אחריות בעלי המניות מוגבלת, יפורט אופן ההגבלה בתקנון.

    (ב)  היו מניות החברה בעלות ערך נקוב, אחראים בעלי המניות לפרעון הערך הנקוב לפחות, אלא אם כן נתקיים האמור בסעיף 304.

 

כאשר החברה כן בע"מ- בעמ"נ הצהירו כי שיש להם אחריות
מוגבלת, ולכן ישנה בעיה עם הנושים. חוק רו"ח לא מאפשר למשרד רו"ח להיות בע"מ, וזאת כי הרו"ח נותן שירות ויש לו אחריות
אישית. כנ"ל לגבי משרדי עו"ד ורופאים. אחריות מוגבלת= בעמ"נ לא חייבים בחובות החברה. אם החב' היא חב' בע"מ, יש לציין זאת בשם החב' – כך כל מי שעושה עסקים עם החב' ידע שלא יכול להגיע לבעמ"נ (למעט חריגים).

חריגים לעקרון האחריות המוגבלת (מתי האחריות לא תהיה מוגבלת?)

  1. כאשר החב' לא יכולה להיות בע"מ – אם משרד רו"ח עשה נזק, תובעים בנפרד את הרו"ח.
  2. כאשר החב' היא כן בע"מ, וכן ניתן לתבוע את בעמ"נ באופן אישי – כדי להגיע לבעלי-המניות של חברה, צריך להתקיים תהליך (תביעה משפטית) שנקרא "הרמת מסך"- ס'6 לחוק החברות:

    הרמת מסך (תיקון מס' 3) תשס"ה-2005

    6.    (א) (1)   בית משפט רשאי לייחס חוב של חברה לבעל מניה בה, אם מצא כי בנסיבות הענין צודק ונכון לעשות כן, במקרים החריגים שבהם השימוש באישיות המשפטית הנפרדת נעשה באחד מאלה:

    (א)   באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה;

    (ב)   באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה,

    ובלבד שבעל המניה היה מודע לשימוש כאמור, ובשים לב לאחזקותיו ולמילוי חובותיו כלפי החברה לפי סעיפים 192 ו-193 ובשים לב ליכולת החברה לפרוע את חובותיה.

    (2)   לענין סעיף קטן זה, יראו אדם כמודע לשימוש כאמור בפסקה (1)(א) או (ב) גם אם חשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות, שגרמו לשימוש כאמור, אך נמנע מלבררן, למעט אם נהג ברשלנות בלבד.

    (ב)  בית משפט רשאי לייחס תכונה, זכות או חובה של בעל מניה לחברה או זכות של החברה לבעל מניה בה, אם מצא כי בנסיבות הענין, צודק ונכון לעשות כן בהתחשב בכוונת הדין או ההסכם החלים על הענין הנדון לפניו.

    (ג)   בית משפט רשאי להשעות זכותו של בעל מניה לפירעון חובו מאת החברה עד לאחר שהחברה פרעה במלואן את כל התחייבויותיה כלפי נושים אחרים של החברה, אם מצא כי התקיימו התנאים לייחוס חוב של החברה לבעל המניה כאמור בסעיף קטן (א).

    (תיקון מס' 13) תש"ע-2010

    (ד)  בסעיף זה ובסעיף 7, "בית המשפט" – בית המשפט שלו הסמכות לדון בתובענה.

     

 

הכלל אומר שקיים מסך בין בעמ"נ לבין החברה, אך אם נרים את המסך – אישיות החב' תתערבב עם בעמ"נ, ואז ניתן לתבוע באופן אישי את בעמ"נ.

אם מסיבה כלשהי בעמ"נ נותן אחריות על עסקה מסוימת (לעיתים בעסקאות גדולות הספק מבקש ערבות אישית של בעמ"נ) – במקרה זה אין צורך בהרמת מסך.

יתרונות האחריות המוגבלת

  1. זהו תמריץ עידוד השקעות מאחר ולא ניתן לגבות נכסים אישיים של בעלי מניות, אזי הם משקיעים את כספם.
  2. מעודד גיוס הון ע"י הנפקת מניות, ומקל על התהליך. הכסף לא חייב להגיע אך ורק מכספי בעלי המניות.
  3. העיקרון מאפשר עבירות– כלומר אין בעיה לסחור ולהעביר את המניות לאחר. בגלל האחריות המוגבלת ניתן להעביר בקלות את המניות לאנשים אחרים, אפילו סתם למכור לאנשים ברחוב.

 

דיני הרמת מסך

על מי מגנה הרמת המסך?

  1. מטרת דיני הרמת מסך הינה הגנת סקטור הנושים:

    בית המשפט מתחשב בסוגי הנושים, וירים יותר את המסך במצבים שבהם הנושים "לא רצוניים":

    נושים רצוניים– נכנס בהסכמה להיות נושה החברה – כמו ספק. ביהמ"ש פחות יתחשב בנושים רצוניים משום שהם נכנסו מרצון לעסקה, הם יכלו לבקש בטחונות וערבויות.

    נושים לא רצוניים– אלו שהוכרחו להיות נושים (למשל עובד של החברה נוהג ברכב החברה וגורם לנזק של חנות מסוימת. בעל החנות הפך להיות נושה לא רצוני ותבע פיצויים בגין הנזק שנגרם לחנות). בסוג נושים אלו יתחשבו יותר, מפני שנקלעו למצב זה באופן שאינו רצוני.

  2. החברה עצמה- אם קיימים בעלי מניות ("מושכי החוטים") שגורמים לחברה נזקים – אין סיבה שהחברה תספוג את הנזקים, ולכן בנסיבות מסוימת נרים את המסך בכדי לשלם את הנזקים כדי שהחברה לא תינזק.
  3. בעלי המניות בעצמם- אם רק חלק מבעמ"נ עשו יותר נזקים/ פעולות אסורות ולא כולם – ביהמ"ש לוקח זאת בחשבון, ולא ירים מסך נגד כל בעמ"נ, אלא יכול להיות שיתחשב וירים מסך נגד בעלי מניות הבעייתיים בלבד.

הרמת מסך סטטוטורית (מכוח חוק)

ישנם מצבים שבהם קיימים חוקים אשר מאפשרים הרמת מסך- בעיקר במיסים, מיסוי מקרקעין ובכלל בפקודת מס הכנסה.

לדוגמא- מס שבח: קיימת חברה שהיא בעלים של נכס מקרקעין. בטאבו כתוב שהחברה היא הבעלים ולא בעמ"נ – יש להתייחס לחברה כאילו היא בעמ"נ. בשביל לחסוך את מס השבח, אם החב' רוצה למכור את המקרקעין, היא תמכור את מניות החב'. לפיכך תוקן חוק מס שבח מקרקעין, ובמצב זה תהיה הרמת מסך – בעמ"נ יצטרכו לשלם מס שבח. תהיה כאן הרמת מסך והחברה תמוסה במס שבח גם אם המכירה התבצעה ע"י מכירת מניות כדי לחמוק ממיסוי מס שבח.

דוגמא – מיסים: כשיש הרבה רווחים כלואים ולא חולק דיבידנד, והכסף לא הושקע פנימה בחברה ß יעשו הרמת מסך וימסו את בעמ"נ כאילו חולק דיבידנד.

 

הרמת מסך (רגילה) מכוח חוק חברות (לא סטטוטורית) – ס'6 לחוק החברות (ראו מעלה נוסח)

רק ביהמ"ש מחליט אם תהיה הרמת מסך!

כדי שתתבצע הרמת מסך מלאה צריכים להתקיים 6 יסודות מצטברים שרק אם בית המשפט מתרשם ש-6 היסודות מתקיימים הוא מרים את המסך ובעלי המניות ישלמו:

  1. תנאי שליטה– בית המשפט בודק האם הייתה לבעלי המניות שליטה על מה שנעשה בחברה על מה שנעשה בחברה או לא? למשל אם מנכ"ל החב' גנב הרבה מאוד כסף – אזי יש לבדוק האם לבעמ"נ הייתה שליטה על כך? לבעמ"נ לא תמיד יש תפקיד שבו הם יכולים לדעת לגבי כל דבר שמתרחש בחב'. כמו כן ייתכן שתהיה הרמת מסך סלקטיבית.
  2. צריכה להתקיים עילה של הרמת מסך- שסעיף 6 תומך בה-
    הטענה המרכזית! לא כל טענה מהווה עילה להרמת מסך.

    העילות להרמת מסך:

    1. שימוש לרעה במסך ההתאגדות. (ס'6(א)(1)(א)) – נרחיב בהמשך
    2. מימון דק (ס'6(א)(1)(ב)) – נרחיב בהמשך
  3. מבחן המודעות של בעלי
    המניות
    לגבי העילה הקיימת – כלומר לא ניתן להגיד לבעמ"נ שהשתמש לרעה במסך ההתאגדות אילו הוא לא ידע על כך שהוא משתמש לרעה. כלומר יש להוכיח שדבר זה נעשה במכוון.
  4. מבחן חדלות הפירעון- אם החברה לא יכולה לפרוע את חובותיה, אזי רק אז ידונו בהרמת מסך. לא ידונו בהרמת מסך אם החברה מסוגלת לשלם.
  5. בדיקה של בית המשפט האם בעלי המניות עמדו במילוי חובותיהם כלפי החברה- החובות מוגדרים בס'192-ס'193 לחוק החברות. אם מילאתי את חובותי כבעמ"נ ß לא תבוצע הרמת מסך. אם מדובר בבעל שליטה בחב', אזי הוא צריך לפעול בהגינות כלפי החב', כי יש לו יכולת "להזיז" יותר דברים. אם בעמ"נ לא עמדו בחובותיהם ß רק אז ביהמ"ש ידון בהרמת מסך.

חובות בעלי מניות

192. (א) בעל מניה ינהג בהפעלת זכויותיו ובמילוי חובותיו כלפי החברה וכלפי בעלי המניות האחרים בתום לב ובדרך מקובלת, ויימנע מניצול לרעה של כוחו בחברה, בין השאר, בהצבעתו באסיפה הכללית ובאסיפות סוג, בענינים האלה:

(1)   שינוי התקנון;

(2)   הגדלת הון המניות הרשום;

(3)   מיזוג;

(4)   אישור פעולות ועסקאות הטעונות אישור האסיפה הכללית לפי הוראות סעיפים 255 ו-268 עד 275;

(ב)  בעל מניה יימנע מלקפח בעלי מניות אחרים.

(ג)   על הפרת הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו הדינים החלים על הפרת חוזה, בשינויים המחויבים, ועל הפרת הוראת סעיף קטן (ב), יחולו גם הוראות סעיף 191, בשינויים המחויבים.

חובת בעל שליטה וכוח הכרעה לפעול בהגינות

193. (א) על המפורטים להלן מוטלת החובה לפעול בהגינות כלפי החברה:

(1)   בעל השליטה בחברה;

(2)   בעל מניה היודע שאופן הצבעתו יכריע בענין החלטת אסיפה כללית או אסיפת סוג של החברה;

(3)   בעל מניה שלפי הוראות התקנון יש לו כוח למנות או למנוע מינוי של נושא משרה בחברה או כוח אחר כלפי החברה.

(תיקון מס' 3) תשס"ה-2005

(ב)  על הפרת חובת הגינות יחולו הדינים החלים על הפרת חוזה, בשינויים המחויבים, בשים לב למעמדם בחברה של המנויים בסעיף קטן (א).

  1. מבחן המידתיות– הרמת מסך צריכה להיות מידתית. אם אין פתרון אחר שניתן לתת- חייבים להרים מסך (לעיתים בית המשפט מנסה למצוא פתרונות אחרים כמו פירוק/הסדר/פשרה, וזאת בכדי לעשות הכל על מנת לגבות את הכספים).


+ שש = 12

תואר ראשון
תואר שני
מרצים