שם הכותב: תאריך: 11 דצמבר 2014


דיני חיובים ומשפט ציבורי – 11.12.14 משפט עסקי

 

חיוב משפטי = אלימות
זכאי = נושה
הסכמה = עסקה
חלוקה של סיכון וסיכוי.

1 לפני הכריתה חובה להתנהג בתום לב = לא להציג מצגי שווא לא לשקר, אי גילוי פרט מהותי.
2 כריתה מחלקים סיכונים וסיכויים.
3 קיום החוזה.

טיפ עסקים – לעולם לא להראות שאהבת את הסחורה.
טיפ נוסף – כשחייבים לך כסף אתה רוצה לקבל מהר אז תשחק אותה מסכן שאין לך אוכל ולא יכול להמשיך לחיות בלי הכסף תעשה עצמך מסכן תגיד אתה חייב תכסף עניין של חיים ומוות חובות לעולם תחתון שוק אפור ומה לא…
הסבר: >>> בעולם העסקים אין השפלה לא השפלה בתפיסה של מי שחייב כסף הוא שוכח כבר מה היה העיקר שהוא שילם את החוב שלו ונפטר מהחוב המציק.

1בעת כריתת החוזה 2 הצדדים חייבים 2 תנאים מצטברים:
גמירות דעת להתקשר בחוזה – להתחייב משפטית.
2 מספיק מסוימות – פירוט פרטים.

 

מבחינת החוק חוזה ניתן לעשות ב 3 דרכים: כתב, בעל פה, התנהגות – עבודה ושכר עבודה.

מבחינת סוג חוזה: חוזי דירות עושים אך ורק בעל פה.
שאר החוזים מותר לעשות בעל פה כולל רכב.

יחד עם זאת ומבלי לגרוע מן האמור אם החוזה סוכם בכתב זה מוכיח = רעיה לבית משפט.
>חתימה זה הוכחה לגמירות דעת אבל אם היה רמייה והאדם הולך שולל אז ניטן לבטל את ההחלטה.
לדוגמה: אם המחתים אמר בוא תחתום על זה כי "הכל בסדק הרכב תקין" ובעצם שום דבר לא בסדר רכב אחרי תאונה ועם בעיות אז השופט יבוא ויבטל את ההסכם.

נקודה חשובה – לא חשוב בדיוק המוסר חשוב רק מה שהיה עובדתית.
נטל ההוכחה הוא על התובע!

  1. גמירות הדעת – 2 צדדים כוונה להתחייב בחוזה.
  2. מסויימות פרטים כל מה שרלוונטי לעסקה.
    1 נכס? מה הוא איזה נכס?
    2 מחיר כמה?
    3 תנאים?
    4 אחוז המס? וכו'

     

במידה וחסר פרט בעסקה במסויימות"
אם הצדדים שכחו לסכם משהו אז אין מסויימות>> המשפט אומר אם סיכמתם את רוב הדברים המהותיים ושכחתם משהו טכני קטן
הבית משפט משלים אותו.

 



Memorandum of understanding-

הזכרון אם הוא מפורט כראוי (פרטים מהותיים) וחתום (גמירות דעת) אז זה מחייב.
הזכרון דברים לא יהיה מחייב רק אם רשום בוא שהוא לא מחייב והוא נועד רק בכדי לזכור.
תחת גיל 18 אדם לא כשיר לבצע הסכמים טכנית גם בחנות הוא לא כשיר לקנות והכל תחת האחריות האופוטרופוס.




× 5 = ארבעים

תואר ראשון
תואר שני
מרצים