שם הכותב: תאריך: 28 נובמבר 2013

ביקורת הון, קרנות, עודפים ודיבידנדים

 

בסעיפים הללו אין הרבה שינויים למעשה. זה נכון שניתן להנפיק הון מניות וכדומה, אך עדיין בהשוואה לסעיפים אחרים (מלאי נניח) התנועות הן דלילות. לכן, מלאכת הביקורת על נושאים אלו תהא קלה יותר. באשר לקרנות, מקורן בכללי החשבונאות, ולכן נבדוק את הקרנות על-פיהם. הון מניות ודיבידנדים הם נושאים שהם בעיקרם משפטיים, אך עדיין יש חובת דיווח וכללים חשבונאיים שחלים עליהם, ועל שום כך הם חלק אינטגרלי מהביקורת.

 

לפני שנסקור את דגשי הביקורת בעבור כל סעיף, נעבור על כמה מושגי יסוד:

  1. הון מניות רשום– ההון שעד אליו ניתן להנפיק. כל חב' קובעת תקרת הון שעד אליו ניתן להנפיק מניות. מי קובע את התקרה? ע"פ ס'286 לחוק החברות האסיפה הכללית רשאית להגדיל את הון המניות הרשום של החברה.
  2. הון מניות מונפק– החלק מתוך ההון הרשום שכבר הונפק והוקצה למייסדי החברה או לציבור. מדובר בהון הממשי של החברה, אין בחובתה להנפיק את כל ההון הרשום שלה. ע"פ ס'288 לחוק החברות מי שרשאי להנפיק מניות בחב' הוא הדירקטוריון.
  3. הון מניות לא מונפק– ההפרש בין הון מניות רשום לבין הון מניות מונפק. ע"פ ס'287 לחוק החברות האסיפה הכללית רשאית לבטל הון מניות שטרם הונפק, ובלבד שאין התחייבות של החב' להקצות מניות.
  4. הון מניות נפרע– החלק מתוך הון המניות המונפק שנפרע, כלומר ששולם בעדן. יתכן מצב שהנפיקו לבעלי המניות, מניות אשר טרם שולמו.

 

דגשים לביקורת סעיף ההון:

ראשי תיבות בא-גע-עש

  1. בדיקת מהות המניות- בבואנו לבדוק את סעיף ההון, עלינו להכיר את מבנה ההון של החב' ולבחון את סוגי המניות שלה.
  2. אימות תקבולים ע"ח מניות- אם ישנה הנפקת מניות במשך השנה אזי יש לבדוק את ההנפקה עצמה והתמורה בעדה. אם פירעון ההנפקה נדחה ע"י דירקטוריון – יש לבדוק החלטה זו.
  3. גילוי נאות
  4. עיון בפרוטוקולים- בגלל שמדובר בעניין משפטי אזי יש לבדוק שהקצאת המניות נעשתה בצורה חוקית בהתאם לאורגנים של החב'. אם יש הקצאת (=הנפקת) מניות, חובה לשלוח דוח לרשם החברות על ההקצאה. ובאופן כללי בכל שנה כל חב' צריכה להגיש דוח שנתי לרשם החברות. מדובר בדוח המשקף מצב עדכני בנוגע לבעלי המניות, דירקטורים וכו'.
  5. עיון במרשם בעלי המניות- על כל חב' לנהל מרשם פנימי בדבר בעלי מניותיה וסוג המניות שהוקצו להם.
  6. שינויים בהון- יש לבדוק האם החב' פעלה בהתאם להוראות החוק בכל הנוגע לשינויים בהון שלה; יש לבדוק ע"פ התקנון שלה, אישורים מהרשות לניי"ע (אם נסחרת) וכו'.

 

דגשים לביקורת סעיף קרנות:

מדובר בביקורת חשבונאית, הרי שהתנועה בקרנות היא עקב כללים חשבונאיים.

ראשי תיבות עם-חש

  1. עיון במסמכים- עיון בתקנון החב', פרוטוקולים של ישיבות דירקטוריון, חוזים עם גורמי חוץ וכו'. כל זאת על מנת להתחקות אחר המקור ליצירת הקרן ולוודא שסכומה נאות. לכל קרן צריכה להיות אסמכתא, ועל המבקר לוודא שבביאורים לדוחכ"ס יש גילוי נאות של מהות הקרן, כיצד נוצרה ומה הוא יעודה.
  2. מיון הקרנות- על מנת שהמבקר יוכל לתת את דעתו בנוגע להצגה הנאותה של הקרנות, וכן לגבי הביאורים, עליו למיין ולסווג את הקרנות לפי הקבוצות הבאות:
    1. מקור הקרן – האם היא נוצרה מרווחים? משערוכים?
    2. אפשרות לחלוקת דיבידנד מהקרנות.
  3. חלוקת רווחים- על המבקר לבדוק האם חולקו/לא חולקו רווחים מקרנות שאין אפשרות לחלק רווחים מהן.
  4. שינויים בקרנות- על המבקר לבדוק האם קיימות מגבלות על שינויים בקרנות, ואם שינויים שכבר נעשו הם בהתאם להרשאות.

דגשים לביקורת סעיף העודפים:

ראשי תיבות ירדי

  1. יתרת פתיחה- בדיקת נכונות יתרת הפתיחה כפי שהועברה ממאזן תקופה קודמת .
  2. רווח/הפסד שנתי-בדיקת נכונות הרווח השנתי או ההפסד שמתווסף או נגרע , ליתרת הפתיחה .
  3. דיבידנדים- בדיקת נכונות הפחתת הדיבידנדים שחולקו והוכרזו בשנת הדוח מיתרת הפתיחה בתוספת או גריעה מהרווח או הפסד השנתי .
  4. יתרה במאזן- בדיקת נכונות היתרה במאזן .

 

ביקורת חוזרת על ההון, קרנות ועודפים:

הביקורת הראשונית הינה מקיפה ביותר ותוצאותיה מתויקות הן בתיק קבע והן בתיק השוטף . בביקורות חוזרות מתמקדת הבדיקה בשינויים שחלו בסעיפים הללו וכן בקבלת מידע מבסס מרשם החברות ומידע מתשקיפי הנפקה (בחברה שניירות הערך שלה נסחרים בבורסה לניירות ערך).

ביקורת דיבידנדים:

תחילה נציג מושגים מתוך ס'1 לחוק החברות– סעיף ההגדרות:

  • חלוקה

    "מתן דיבידנד או התחייבות לתיתו, במישרין או בעקיפין, וכן רכישה"

    לפי החוק פעולה של חלוקה היא רחבה יותר מרק חלוקת דיבידנד עצמו, אלא גם כוללת רכישה. ניתן לתת לבעל מניות נכס במקום מזומן כדיבידנד; נניח לחלק לבעלי המניות של חב'-האם את המניות של חב'-הבת כדיבידנד ß ואז הן יהפכו לחב' אחיות ß מהלך שנקרא "ספין-אוף".

  • רכישה

    "רכישה או מתן מימון לרכישה, במישרין או בעקיפין, בידי חברה או בידי חברה בת שלה או בידי תאגיד אחר בשליטתה, של מניות החברה או של ניירות ערך שניתן להמירם למניות החברה או שניתן לממשם במניות החברה, או פדיון של ניירות ערך בני פדיון שהם חלק מהונה העצמי של החברה בהתאם לסעיף 312(ד), ולרבות התחייבות לעשיית כל אחד מאלה, והכל, ובלבד שהמוכר אינו החברה עצמה או תאגיד אחר בבעלותה המלאה של החברה"

    לפי חוק זה מצב של רכישה הוא מצב בו חב' רוכשת את המניות של עצמה. הפעולה של רכישה עצמית – כמוה כדיבידנד (לעניין התשלום). מבחינה כלכלית התוצאה של דיב' ושל רכישה עצמית היא זהה, ולכן החוק מסתכל על 2 פעולות אלה כאל אותו הדבר בדיוק.

  • דיבידנד

    "כל נכס הניתן על ידי החברה לבעל מניה מכוח זכותו כבעל מניה, בין במזומן ובין בכל דרך אחרת, לרבות העברה ללא תמורה שוות ערך ולמעט מניות הטבה"

 

כעת נדון בסעיפים מתקדמים יותר בחוק החברות-

ס'301- חלוקה מותרת

(א)    חברה רשאית לבצע חלוקה לפי הוראות פרק זה בלבד; ואולם חברה רשאית להתחייב בתקנונה או בחוזה שלא לבצע חלוקה במגבלות נוספות על הוראות פרק זה.

(ב)    חלוקה בניגוד להוראות פרק זה היא חלוקה אסורה.

 

סעיף זה דן בחלוקה מותרת של דיבידנד ומתיר לחברה להקשות בתנאיה על החלוקה דרך תקנון וכו'. הסעיף אומר שכל חלוקה אחרת שלא נקבעה ע"י חוזה/תקנון החב' תהא אסורה.

 

ס'302- חלוקה מותרת

(א)    חברה רשאית לבצע חלוקה מתוך רווחיה (להלן – מבחן הרווח), ובלבד שלא קיים חשש סביר שהחלוקה תמנע מן החברה את היכולת לעמוד בחבויותיה הקיימות והצפויות, בהגיע מועד קיומן (להלן – מבחן יכולת הפרעון).

(ב) בסעיף זה –

"רווחים", לענין מבחן הרווח – יתרת עודפים או עודפים שנצברו בשנתיים האחרונות, לפי הגבוה מבין השניים, והכל על פי הדוחות הכספיים המותאמים האחרונים, המבוקרים או הסקורים, שערכה החברה, תוך הפחתת חלוקות קודמות אם לא הופחתו כבר מן העודפים, ובלבד שהמועד שלגביו נערכו הדוחות אינו מוקדם ביותר משישה חודשים ממועד החלוקה;

מיום 17.3.2005

תיקון מס' 3

ס"ח תשס"ה מס' 1989 מיום 17.3.2005 עמ' 249 (ה"ח 3132, ה"ח 54)

"דוחות כספיים מותאמים" – דוחות כספיים מותאמים למדד או דוחות כספיים הבאים או שיבואו במקומם, והכל לפי כללי חשבונאות מקובלים;

"עודפים" – סכומים הכלולים בהון העצמי של חברה ושמקורם ברווח הנקי שלה כפי שנקבע לפי כללי חשבונאות מקובלים, וכן סכומים אחרים הכלולים בהון העצמי לפי כללי חשבונאות מקובלים ושאינם הון מניות או פרמיה, שהשר קבע שיראו אותם כעודפים.

מיום 17.3.2005

תיקון מס' 3

ס"ח תשס"ה מס' 1989 מיום 17.3.2005 עמ' 249 (ה"ח 3132, ה"ח 54)

(ג)    השר רשאי לקבוע הוראות לענין חזקות בדבר עמידתה של חברה בתנאי מבחן יכולת הפרעון וכן פטורים או הקלות לענין התאמת הדוחות הכספיים.

 

יש לקרוא היטב את הסעיף, משום שמוגדרים בו מס' מושגים חשובים!

גם סעיף זה דן בחלוקה המותרת. הסעיף קובע 2 תנאים מצטברים לחלוקה מותרת (בשני מבחנים אלו אנו למעשה מגנים על האינטרסים של הנושים):

  1. מבחן הרווחרווח שניתן לחלוקה– כגבוה מבין יתרת העודפים הנוכחיים או הרווחים של השנתיים האחרונות במצטבר. דהיינו, אם הגבוה מבין השניים הוא רווחי השנתיים האחרונות במצטבר ויש יתרת עודפים שלילית בחברה – נחלק את הדיבידנד מהון המניות.
  2. מבחן יכולת הפירעון– המבחן המהותי והחשוב יותר. מהי יכולת הפירעון של החברה להתחייבויותיה?

    דוגמא ליכולת הפירעון-

    הון מניות וקרנות הון

    100,000

    רכוש שוטף 50,000
    יתרת עודפים

    100,000

    רכוש קבוע 1,650,000

    200,000

    סה"כ נכסים 1,700,000
    התחייבויות לז"א

    700,000

    התחייבויות לז"ק

    800,000

    1,500,000

    האם החברה עומדת ביכולת הפירעון? לא! הסיבה היא שההתחייבויות שלה עומדות על סך 1500000 ₪, ויש לה עודפים של 100000 ₪ ועוד רכוש נזיל (שוטף) בסך 50000 ₪. 150000>1500000 ולכן אין לה מספיק כסף נזיל. כמובן שניתן להיכנס ל"פינות" ולמכור את הר"ק וכו' – אך זוהי לא השאיפה של החב'.

     

 

בס'302 יש התייחסות גם לעודפים.

2 מבחנים בנוגע לבדיקת העודפים לעניין החלוקה:

  1. על אילו סוגי דוחות כספיים יהיו מבוססים העודפים על-פיהם ניקח את ההחלטה בנוגע לחלוקה?
    1. דוחכ"ס מבוקרים – עברו ביקורת ע"י רו"ח מבקר לרבות חוות דעת.
    2. דוחכ"ס סקורים – מצב סקירת דוחכ"ס הוא הליך שמבצע רו"ח מבקר שהוא שונה מהביקורת. הסקירה לא מהווה ביקורת, אלא נהלים מצומצמים ביותר. בסוף הסקירה הרו"ח נותן חוו"ד שבה אומר שהוא עשה סקירה ולא בא לידיעתו דבר שמצביע על טעות מהותית בדוחכ"ס. חוו"ד מנוסח שונה מחוו"ד הביקורת.
  2. ובלבד שטרם חלפו 6 חודשים מתום התק' של הדוחות הכספיים – כלומר אסור שמועד החלוקה יהיה מעל ל6 חודשים אחרי מועד הדוחות הכספיים. אם חב' רוצה לחלק ב30.9.13, אסור שהדוחות הכספיים שלה יהיו מאוחרים מ31.3.13.

 

ס'303- חלוקה מותרת כשלא מתקיים מבחן הרווח באישור ביהמ"ש

(א)    בית המשפט רשאי, לבקשת חברה, לאשר לה לבצע חלוקה שלא מקיימת את מבחן הרווח, ובלבד ששוכנע שמתקיים מבחן יכולת הפירעון.

(ב)    חברה תודיע לנושיה על הגשת בקשה לבית המשפט כאמור בסעיף קטן (א) באופן שיקבע השר.

(ג)    נושה רשאי לפנות לבית המשפט ולהתנגד לבקשת החברה להתיר לה ביצוע חלוקה.

(ד)    בית המשפט רשאי, לאחר שנתן לנושים שהתנגדו הזדמנות להשמיע את טענותיהם, לאשר את בקשת החברה, כולה או חלקה, לדחותה או להתנות את אישורו בתנאים.

 

גם כשלא מתקיים מבחן הרווח, אך מבחן יכולת הפירעון
כן מתקיים
ß החב' יכולה להגיש לביהמ"ש בקשה לחלוקה. ביהמ"ש צריך להשתכנע שלא קיים חשש סביר שהחלוקה תמנע מהחב' לפרוע את התחייבויותיה הקיימות והצפויות בהגיע מועד קיומן.

 

ס'310- חלוקה אסורה

(א)    ביצעה חברה חלוקה אסורה, יהיה על בעל מניה להשיב לחברה את שקיבל, זולת אם לא ידע ולא היה עליו לדעת כי החלוקה שבוצעה אסורה.

(ב)    חזקה על בעל מניה בחברה ציבורית, שלא היה דירקטור, מנהל כללי או בעל השליטה בחברה במועד החלוקה, שלא ידע ולא היה עליו לדעת, כי חלוקה שבוצעה היא חלוקה אסורה.

 

אם בוצעה חלוקה אסורה על בעלי המניות להשיב את הכסף, אלא אם לא ידעו.

בחלוקה אסורה ייחשב כל דירקטור כמי שהפר את חובת האמונים, אלא אם הוכיח אחד מאלה:

  1. שהתנגד לחלוקה האסורה ונקט בכל האמצעים הסבירים כדי למנעה.
  2. שהסתמך בתום לב ובאופן סביר על מידע, שאילולא היה מטעה, הייתה החלוקה מותרת.
  3. שבנסיבות העניין לא ידע, ולא היה עליו לדעת על החלוקה.

 

תביעה להשבה של חלוקה אסורה

תביעה להשבה לחברה, או לחברת בת, יכולה להיעשות ע"י בעל מניה/ דירקטור/מפרק/כונס נכסים וכן ע"י נושה, במסגרת של תביעה נגזרת, ובכל מקרה אחר שבית המשפט יקבע כן.

 

השלבים בחלוקת דיבידנדים

  1. ההחלטה על חלוקת דיבידנד מתבצעת בדירקטוריון. או,
  2. חברה רשאית לקבוע בתקנונה כי ההחלטה תתקבל באחת מהדרכים הבאות:
    1. באסיפה הכללית – לאחר שתובא בפניה המלצת הדירקטוריון . האסיפה רשאית לקבל את המלצת הדירקטוריון או להקטין את הסכום אך לא להגדילו.
    2. בדירקטוריון – לאחר שהאסיפה קבעה את סכום החלוקה המרבי.
    3. בדרך אחרת – שנקבע בתקנון, ובלבד שניתנה הזדמנות נאותה לדירקטוריון לקבוע, בטרם תבוצע החלוקה, כי החלוקה אינה חלוקה אסורה.

 

דגשים לביקורת חלוקת הדיבידנדים:

יש לבדוק-

  1. שסכומים ששולמו כדיבידנד שולמו לאנשים הנכונים, במועד הנכון ובסכומים הנכונים – איך נדע שמשלמים לאנשים הנכונים? כפי שלמדנו, בחב' ציבוריות המחזיקים של המניות אלו הם חב' לרישומים שמרכזות את כל ההחזקה בנייר מסוים בחשבונות בבנקים (פועלים, לאומי..). הבנקים המחזיקים מקבלים את הדיבידנד לפי אחוז ההחזקה שלהם (נניח בבנק הפועלים יש 25% ממניות טבע, בלאומי מחזיקים 50% ממניות טבע וכו'…) ומשם כל בנק מחלק את הכסף לבעלי המניות הבודדים בבנק. אזי בודקים את ההעברה לבנק ולא את ההעברה של הבנק לבעלי המניות הבודדים.
  2. שהרישומים החשבונאיים לגבי כל השלבים נרשמו נכון ועל פי כללי חשבונאות מקובלים.
  3. שהחברה אכן דיווחה על דיבידנדים כנדרש לרשם החברות, לבורסה, לרשות לניירות ערך, ולמס הכנסה – ניכוי במקור. כשיש חלוקת דיבידנד ליחידים יש לנכות מס במקור.
  4. בוטל.

לצילום השיעור

 




ארבע + = 11

תואר ראשון
תואר שני
מרצים