שם הכותב: תאריך: 21 ינואר 2013

מהו ביטחון העצמי? איך ניתן להעלותו גם בגיל מבוגר? איך ניתן להקנותו לילדינו? וכיצד הוא משפיע על בניית קריירה?

רובנו רוצים ביטחון עצמי לפחות במצבים שונים בחיים: בלימודים ובעבודה, מול קהל, עם חברים, מול הבוס וכדומה. יותר מכל נרצה לעזור לילדינו לרכש ביטחון עצמי. ביטחון עצמי מוגדרת במילון כ"אמונה של אדם ביכולתו להצליח במעשיו או בצדקת דרכו או בנכונות החלטותיו", הגדרה זו הינה רחבה יותר.

האדם הממוצע לא מגיע לפוטנציאל האינסופי שלו הוא מאמין במה שהוריו, מוריו, דתו, הבוס שלו וסביבתו סיפרו לו. הוא מקבל זאת כעובדה מבלי שגילה זאת בעצמו. המוח מתעצב על סמך תפיסות וערכים אלה שלעיתים אינם נכונים. אמונות אלה מגבילות אותנו. לכן, עלינו להטיל ספק ולהסיק את המסקנות לאחר ששקלנו את האפשרויות. על מנת להשיג ביטחון עצמי על האדם להכיר ולהאמין בערכו, בחשיבותו לאהוב את עצמו ולא לאפשר לסביבה הקרובה והרחוקה להשפיע על חייו. הפסיכולוגית ליאת אומינגר מוסיפה כי הביטחון העצמי אינה תכונה מולדת אלא מתפתחת באינטראקציה עם הסביבה. בשל כך אנשים מרגישים כי אינם שולטים בחייהם והנטייה היא להאשים את הנסיבות התנאים, החברה והאנשים בכישלונות. הם מאמינים כי עליהם להתאים את עצמם לרצון אחרים ומתקשים להרגיש אושר בחייהם.

אנתוני (2008) מציג בספרו "הסודות של הביטחון העצמי המושלם" מספר דרכים לעלות את הביטחון העצמי. אפשר לבנות את הביטחון העצמי לפי ציפייה חיובית וכוח מחשבה חיובית. מחקרים פסיכולוגים מראים שאדם הצליח, כי הוא ציפה להצליח. הוא דיבר במונחים של "כאשר אצליח…" ולא "אם אצליח…" רוב האוכלוסייה הינם בעלי ציפיות שליליות. ביטחון עצמי לפי גישה מחשבתית חיובית מאפשרת לבנות את הדברים שאתה חזק בהם, להבין שאתה משמעותי ולהתגבר על חולשות. למילים שאנו אומרים יש השפעה חזקה על הרגשות, מצב הרוח וביטחון העצמי. בעזרת הרבה עבודה על תת הכרה אתה יכול ליצור חיים שאתה רוצה בהם.

דרך נוספת הינה על ידי ניהול נכון של הזמן, את רובנו הזמן מנהל. מי מאיתנו לא משתמש במשפטים כגון: " הייתי רוצה…אבל אין לי זמן או אני אעשה זאת אחר כך, ולא עושים. חשוב לעשות דברים שאנחנו באמת רוצים ולא רק לייחל לעשותם. אנחנו מבזבזים זמן ומייחלים לעוד זמן ובכך לא מנסים ואחר כך מרגישים החמצה. מספר המלצות: לקום בבוקר שעה מוקדם יותר ממה שאתה רגיל ותקדיש זמן זה לעשיית דברים שאתה באמת אוהב. אם רצית ללמוד משהו ולא היה לך זמן, תלמד כל יום חצי שעה, בטווח הארוך תעשה מומחה בתחום. הזמן לא מטיל עלינו את מגבלותיו אלא אנחנו על עצמינו. בכך תחוש ביטחון עצמי והנאה מהזמן.

רובינו הורים או יהיו הורים יום אחד, חשוב שנבין כי מרגע הלידה עד גיל חמש מוחו של הילד מתפתח במהירות. הוא מתחיל לעצב תבניות להתנהגות. הערכה עצמית נמוכה מתחילה כשהילד עושה טעות הראשונה והוריו אומרים לו "אתה ילד רע". הילד מפרש זאת כי הוא רע ולא שהמעשה רע וכך מאמין כי הוא רע מיסודו. הערכה נמוכה ממשיכה כשהוריו משווים אותו לאחיו ולקבוצת גילו והילד חש רגשי נחיתות. הורים רבים מגשימים את עצמם דרך ילדיהם ולעיתים דוחפים אותם מעבר ליכולותיהם. הם מאמינים כי הם תמיד צודקים ורואים בדעות ילדיהם המנוגדות אליהם כחוסר כבוד. לא נותנים לילד להתבטא משתמשים באשמה כדי לשלוט בילדיהם ובמשפטים כגון: "אימא ואבא יודעים הכי טוב", "מה יחשבו השכנים?"

הילדים מקבלים הערות פוגעות גם מהסביבה על הופעתם החיצונית "שמן" "גבוהה מידיי" וכדומה. כל אלה מפתחים אצל הילד רגשי נחיתות, צורך בתשומת לב ואישור, פחד מטעויות, רחמים עצמיים ובמקרים קיצוניים התמכרויות והתאבדות (אנתוני, 2008).

קלארק (2006) מציגה בספרה "כיצד לשפר את הביטחון העצמי של ילדייך" 150 רעיונות שנבדקו על ידי הורים אשר עוצבו על מנת לשפר את הדימוי העצמי של ילדייך. בין הדוגמאות ציינה: כי על ההורה לתת חיזוקים חיוביים לילד כשעושה משהו שראוי לשבח "זה יפה מצדך". לעודד את הילד לחשוב אופטימי וכך הקולות הפנימיים שלהם חיוביים יותר הילד לא ישתמש באמירות כגון: "אני לא טוב בחשבון" אלא "אני אלמד את לוח הכפל ויהיה לי יותר קל". הקשב לילדיך והעריך את דעותיהם של הילדים. הילדים לומדים שדעותיהם חשובות וילמדו לבטא אותם באופן חיובי. מצא כל יום דבר אחד חיובי להגיד לילדיך ולומר להם את אהבתכם. הצג את ילדיך בכבוד כפי שאתה מציג מבוגר, למד את ילדך ללחוץ ידיים, להביט בעיניים ולברך אנשים בכבוד. המבוגרים ישבחו אותו על התנהגות טובה וזה יפתח את ביטחונו העצמי. הפחד הגדול של ילדים זה פחד מקהל, עודד אותם לדבר בפני קבוצה קרובה, חברים על מנת שירכשו ביטחון. תן להם אפשרות לבחור בין הבגדים, חוגים וכדומה (במסגרת אפשרויות מצומצמות). פנה זמן לבלות איתו. ילד צריך לדעת כי מקבלים אותו כפי שהוא האהבה ללא תנאים ולא מבוססת על מעשיו וכך מטפח את הביטחון העצמי שלו וקבלת האחר.

אנו חשים חוסר ביטחון גם בתהליך בניית קריירה. כמה פעמים הרגשת כי נכשלת בראיון, בגלל חוסר ביטחון עצמי? אתה רוצה את העבודה, בטוח ביכולותיך המקצועיות אך לא מצליח להיפטר ממחשבות "אני בטוח לא אצליח", "הם בטח רוצים מישהו עם אופי אחר לגמרי" וכן הלאה. אותן תחושות ומחשבות מביאות ללחץ וחוסר ביטחון ואתה יוצא מהראיון מבלי שהצלחת להביא לידי ביטוי את כישוריך. ראיון עבודה גורמת למרבית המועמדים תחושת אי נוחות ואתה לא היחיד. תתחיל בזה שתבוא כמה שיותר מוכן לראיון, תדע על הארגון, על מי שיושב מולך ועל המשרה. תתרגל לחייך בראיונות עבודה ובכלל, כך תראה ותרגיש טוב יותר. אנשים מחייכים נראים עם ביטחון עצמי. תפגין ביטחון בהעברת המסר ותרשים תוך כדי צניעות.

חוסר ביטחון מופיע לא רק בקבלה לעבודה אלא גם בעבודה עצמה. אנו נותנים לאנשים אחרים לשלוט על הביטחון שלנו ומעצבים את מחשבתנו ומעשינו בהתאם למה שאנו מאמינים שיזכה לאישורים. לא אומרים את מה שיש לנו להגיד. כך לדוגמא אנחנו יכולים להעלות רעיונות טובים בעבודה אך נמנעים לעלות את הרעיונות הכי טובים שלנו ומסתפקים ברעיונות בינוניים ו"בטוחים" רק מחשש שאחרים לא יקבלו את הרעיון. ללא הביטחון העצמי קיים קושי לקחת משימות מורכבות ומאתגרות מחשש להתמודד איתן. האכזבה והחרטה מול הכישלונות מכרסמת בביטחון העצמי שלנו. עמיתים לעבודה ולקוחות פחות מאמינים למי שמזהים בו חוסר ביטחון. כאשר נשמור על פרופורציות, כבוד ואהבה כלפי עצמנו, נפסיק לחפש אישורים מאחרים, וזה לא סותר את העניין שנרצה שיקבלו אותנו, אך זה לא ישפיע על ביטחון העצמי. נבין כי אולי הרעיון שהצענו היה לא רלוונטי ושזה קורה  לכולם ולמצליחים ביותר. ביטחון עצמי הוא תהליך של שיפור עצמי והפקת לקחים מתמדת, אימוץ תפיסות, אמונות וכלים (מארקוס וסמית, 2010).

 

בביוגרפיה

אנתוני, ר. (2008) הסודות של הביטחון העצמי המושלם. תל אביב: אור-עם.

מארקום, ד. וסמית, ס (2010) אגונומיקס: מה הופך את האגו לנכס הכי גדול שלנו. תל אביב: משכל.

קלארק, ס. (2006) כיצד לשפר את הביטחון העצמי של ילדך. קרית-ביאליק:אח.

http://www.nrg.co.il/online/archive/ART/359/996.html

תגובה אחת עד כה.



+ 1 = עשר

תואר ראשון
תואר שני
מרצים