שם הכותב: תאריך: 21 ינואר 2013

מהו אושר? ההגדרה המילונית לאושר היא "תחושת שמחה והתעלות הנובעת מהגשמת רצונות ומהגעה למצב ששואפים אליו" (מילון אבן שושן).

הגדרה מעורפלת משהו לא? אין מתכון מוכן, או דרך מוגדרת שאומרת תעשה א', ב' וג' ותהיה מאושר…

אבל לפני שנתחיל לנתח את ההגדרה הזו ולהבין איך אנחנו בתור מנהלים יכולים גם להיות מאושרים בעבודה, וגם לגרום לעובדים שלנו אושר, בואו נשאל את עצמינו את השאלה הבאה:

מי אמר שעובדים צריכים להיות מאושרים בעבודה, ואם כן למה ההנהלה צריכה בכלל לשאוף לכך או ליזום פעולות שעולות כסף לארגון כדי שהעובדים ירגישו מאושרים יותר?

אדם בא לעבודה, עושה את מה שנדרש ממנו והולך הביתה. בבית הוא צריך להיות מאושר, ליהנות מזמן פנוי שיש לו עם משפחתו וחברים, לטייל, בעצם לעשות כל מה שגורם לו לאותה תחושת שמחה שדובר עליה לעיל.

התחושה הפנימית שלנו כעובדים אומרת לנו שזה לא המצב, אנחנו אמנם באים לעבודה ועושים את מה שמוטל לעינו (אחרת כנראה שיפטרו אותנו), אבל אם לא נהנה מהעבודה ולא נהיה מאושרים, כנראה שנרגיש בפנים בתוך עצמינו שמשהו לא בסדר, משהו עדיין חסר, זה לא מספיק לנו ואולי נרצה לשנות את המצב ונחפש לעצמינו מקום אחר לעבוד בו.

כאשר אנחנו מורידים את כובע העובד, ושמים את כובע המנהל, ההרגשה הזאת גורמת לנו להסתכל על הדברים בצורה אחרת, ולמעשה התשובה לשאלה ברורה. אם אנחנו בתור מנהלים רוצים לשמר את העובדים שלנו, להעלות את התפוקה שלהם, ולגרום להם להיות מחויבים לארגון, אנחנו צריכים לדאוג לכך שהעובדים יהיו מאושרים בעבודה.

ישנם הרבה מחקרים, שמדברים על תחלופת מקומות עבודה רבה בקרב עובדי דור ה Y, המתחילים להוות את רוב כוח העבודה, לעומת עובדי דור ה X, ולכך ישנן סיבות שונות, אבל המשותף לכולן הוא שהעובד מתאכזב ממקום העבודה שלו, ובעקבות כך עוזב.

עובד שמאושר בעבודתו פשוט לא יכול להתאכזב ממקום העבודה, ולכן לא יעזוב. יתרה מכן, עובד מאושר ייתן תפוקה רבה יותר, מה שיביא יותר רווח ותועלת לארגון.

אז איך נראה עובד מאושר? על-פי ד"ר סריקומר ראו  "החזון שלי בשבילך הוא שמה שאתה עושה כל-כך ממלא אותך באנרגיה, שאתה מוצא את עצמך רועד מציפייה, רק מהמחשבה של ללכת לעבודה. בוקר יום שני הוא משהו שאתה מצפה לו בלהיטות גבוהה. אתה מקבל משמעות עמוקה, וניזון מהעבודה שלך ושביעות הרצון הזאת גדלה עם כל יום שעובר" . (Rao, 2010)

העובד המתואר לעיל כנראה מאושר ברמה שלא הרבה מגיעים אליה, אבל הציטוט נותנן להבין את הרוח הכללית של מה שמרגיש עובד שמאושר בעבודתו.

לאחר שהבנו למה כדאי לנו, בתור מנהלים, להתאמץ בשביל שהעובדים שלנו יהיו מאושרים, עולה השאלה – אז איך גורמים לעובדים להיות מאושרים בעבודה?

הבא ננתח את הגדרת האושר, ונראה דוגמאות לכלים וגישות אשר באפשרותם לגרום לעובדים להיות מאושרים יותר.

החלק הראשון של מההגדרה מדבר על תחושת האדם, מה הוא מרגיש כשהוא מאושר, כאשר החלק השני יכול לתת לנו את ההבנה של מה עלינו לעשות כדי לגרום לאדם להיות מאושר.

החלק השני מדבר על הגשמת רצונות, והגעה למצב רצוי, מדיניות הספר הפתוח (Spreitzer & Porath, 2012) מתאר מדיניות שבנויה מ 4 חלקים, שכאשר מיושמים בארגון, מביאים לביצועים טובים בארגון לאורך זמן.

המאמר אינו מדבר על אושר באופן ישיר, אבל הרעיונות של שיתוף עובדים בנעשה בארגון, יצירת משוב חוזר מהעובדים ונתינת כוח בישי העובדים להשפיע על הארגון בהחלט עונה על הגשמת רצונות והגעה למצב רצוי שבו העובד אינו מרגיש כמריונטה, אלא שותף להחלטות.

דבר נוסף שעולה מן המאמר הוא שיחסי עובד מנהל נתפשים כחשובים מאוד בעיני העובדים, ולכן למנהל יש יכולת רבה לגרום לעובד אושר בעבודה.

כלי נוסף אשר חשוב להשתמש בו הוא תופעת הזרימה .  על-פי פרופ' קפלן "אילו הייתי צריך להגדיר כיום מחדש את מושג האושר והחוסן הנפשי, הייתי בוחר בחוויית הזרימה כבסיס המשמעותי ביותר שלו, מבלי לבטל כמובן את חשיבותן של ההנאות והמשמעות בחיים.

זרימה היא ביטוי הקשור לתחושת חלוף הזמן. תפיסת הזמן האנושית קשורה ליחס בין הזמן האובייקטיבי שנמדד על-פי השעון, למספר האירועים הסובייקטיביים שמתרחשים בפרק זמן זה. כאשר אדם מתבונן בסוף יום עבודה לאחור ומשתאה כיצד הזמן חלף במהירות, הוא חווה זרימה." (קפלן, 2011)

במאמר ישנן הצעות קונקרטיות ליצירת חוויית הזרימה אצל עובדים "חוויה זו מתרחשת בממשק אופטימלי בין אתגר למיומנויות שמאפשרות את מימושו של אתגר זה. כדי לחוות זרימה דרושים כמה תנאים, כמו, למשל, קיומן של משימות לאורך היום, צעדי התקדמות מוגדרים בדרך לביצוע המשימות, משוב חוזר, היעדר שחיקה וכבדות שמחזירים את הפרט לעיסוק בעצמו במקום במשימה, ועוד."

לסיכום, בחנו מהו אושר, ראינו את ההגדרה המילונית לאושר, וניסינו להבין איך לתרגם אותה למעשים ורעיונות שמנהלים יכולים לקחת לתשומת ליבם ולהטמיע בארגונים. ראינו מדוע חשוב שהעובדים יהיו מאושרים, ומה התועלת לכך עבור הארגונים, גם במקרה של אנשי דור  ה Y  שנוטים להחליף מקום עבודה בתדירות גבוהה.

 

 

תואר ראשון
תואר שני
מרצים